יוצאת עם בחור קרוב לחודשיים.
הוא מאד שונה ממני. ומאד שונה ממה שחיפשתי.
עברתי לא מעט קשרים ודייטים- ואין ספק שיש בו משהו אחר. משהו בי אחר. סופסוף, אחרי המון זמן, מישהו מצליח לעורר בי איזה רגש. יש שיחה מאד מאד טובה, שגם זה מאד חשוב לי ולא קרה כמעט עם אחרים, והוא אדם ממש ממש טוב, כנה, מוסרי.
הרבה דברים טובים.
אני מאד רוצה שזה יצליח.
אבל- החיים מאד מפחידים אותי.
מפחיד אותי שהוא עדין כזה, ושאני זאת שאצטרך לארגן הכל, לשלם הכל, כי אני לא כזאת באופי שלי אבל איכשהוא מביננו מרגיש לי שאני יותר אשת העולם הגדול ממנו. [גם בקשר אני הרבה יותר יוזמת ממנו לאן נלך וכו', אבל הוא ממש זורם איתי בשמחה]
מפחיד אותי שהוא הרבה פחות אוהב לבלות ממני, הרבה פחות. אני מאד מאד כזאת, והוא מאד לא. החברים שלו מעטים מאד, הוא לא מרבה לטייל ולצאת, אני כן והמון. ולא ברור לי איך זה יעבוד ביחד.
מלחיץ אותי שזה יגרום לנו ח''ו להיות זוג מתבודד כזה, כי דווקא אני אסחף אחריו [למרות שהוא מאד במגמת השתנות בתחום הזה. אבל אני לא בונה על שינויים.]
יש עוד כמה שמטרידים אותי אבל זה לבינתיים.
אשמח לשמוע דעתכם.
תגובה נפלאה