מותר לך להרגיש צביטה בלב, אבל מייד אח"כ - אל תשכחי לתת מקום לשכל:

* האוצרות שלכם מחכות לזמן הנכון עבורם ועבור עמ"י

* יש לך יותר זמן לעבוד עם בעלך על הזוגיות שלכם, וליהנות מהעובדה שזה רק שניכם (גם כשיש ילדים - אסור לשכוח לטפח את הזוגיות! אבל ברור שזה יהיה אחרת...)

* יותר זמן לעבוד על המידות שלכם ולארגן עד כמה שאפשר את ערכי/אידאלי הבית שאתם בונים יחד, לפני שבאים הילדים (כשיש הסכמה בין ההורים, ועקרונות הבית ברורים - קל יותר לחנך את הילדים ללכת בדרך הנכונה מבחינתכם).

אל תיבהלי מזה שאת מרגישה קצת קנאה!! ככה מרגישות רוב הנשים (אני מניחה).

אבל בבקשה אל תישארי במקום הזה. זה לא יעשה לך טוב...

הדרך תהיה עבורך קשה מנשוא (כי תמיד יהיה במה לקנא: "וואי, איזה כייף לה שהיא כבר ילדה, ולי יש מלא זמן עד הלידה, וכולי פחדים שהעובר לא ייפול חלילה", "איזה כייף לה שהיא מחזיקה כבר תינוק ביד, ואני עוד צריכה להתמודד עם כאבי הלידה שעוד מחכים לי", "איזה כייף לה שהילד שלה כבר גדול וגמול, ואני צריכה כל היום להחליף למתוק טיטולים ולהניק אותו כל שעה-שעתיים" וכד').

ב"הצלחה רבה!!

שה' ימלא משאלות לבך לטובה!! (רק הוא יודע מה הטובה עבורך ועבור בעלך)

חמודה ,בדרך כלל צריך לתת לזמן לעשות את שלו,אם אתה לחוצה זה לא עובד כי הגוף שלך מפריש פרולקטין שמונע ביוץ(פרולקטין הוא הורמון שאחראי על יצירת חלב)

הכי חשוב להירגע ולהיות עסוקים במשהוא אחר וזה הוקוס פוקוס  זה קורה.

בנתיים תנצלי תזמן לעשות דברים שלא תוכלי עם ילדים כמו טיולים עם הבעל וכו'

חיבוקים לבנתיים.

אם שנה- שנה וחצי אז שווה ללכת לבדוק לדעתי. ואכן להיות ברוגע.

אפשר לקנות אבן רובי (בחנות תכשיטים אמינה), עולה 30 שח תלוי בגודל, זו אבן שעוזרת בפריון הריון ולידה. זו האבן של ראובן באבני החושן והוא זה שהביא רחל את הדודאים. זה כתוב באותה פרשה בפירוש של רבינו תם (או רבינו בחיי?)

לא יועיל - לא יזיק

מגיל מסוים ומעלה כדאי להתייעץ עם רופאת נשים בלי להמתין.

אחרת כמו שכתבו, עד שנה לפחות מהחתונה זה תקין.

נשואה אוטוטו שנה, בת 22.

גיל צעיר ועוד לא שנה, תהיי רגועה!

סוג של סגולה לא בדוקה - לתרום למכון פועה.....

ועוד הרבה פעמים החודשים הראשונים לא ממש נחשבים לצורך העניין כי לוקח זמן לזוג להכיר את עצמו (לא נכון לכל הזוגות)

התחתנתי בדיוק בתקופה שעוד כמה בנות שאני איתן באופן יומיומי גם התחתנו (בהפרשים מאוד קטנים), ועם כל כמה ששמחתי שאצלן זה בא בקלות- היה בכל זאת צביטה כלשהי לראות אותן בהריון, וגם יולדות, כשאצלנו עוד אין כלום.

אני באמת השתדלתי לחזק את המחשבה על כך שב"ה שאצלן אין קושי, ולנסות לשמוח עבורן.

בכל מקרה, ב"ה עכשיו אני בהריון (נכנסתי אליו שנה ושבעה חודשים לאחר החתונה) ומהמקום הזה עכשיו אני באמת שמחה שזה בא בשלב הזה, אחרי שהספקתי לבנות את הקשר עם בעלי (בלי קשיים של הריון, ובלי טיפול בתינוק ראשון), וגם אחרי שגמרתי את הלימודים המטורפים שהיו לנו (בלי אפשרות לחופשת לידה נורמלית- אפילו פחות מחודש).

כשמצפים להריון להגיע, זה יותר קשה לשמוח מהדברים האלו, כי לא יודעים אם הוא לא מגיע כי יש בעיה, או שזה בסדר וזה יגיע עוד מעט. (תחשבי איך היית מרגישה אם היית כבר מהחתונה שתיכנסי להריון בדיוק שנה וחודשיים לאחר החתונה, למשל. זה הרבה יותר קל כי יודעים שהכל בסדר, ואפשר לנצל בינתיים את הזמן לכל הדברים שאח"כ יהיה קשה לעשות בהריונות ועם ילדים..). בכל מקרה, תאמיני בקב"ה שגם אצלכם זה יגיע (ישועת ה' כהרף עין!), ותנסו באמת ליהנות מהתקופה הזו שלא תחזור בהמשך..

ומשהו שבעלי תמיד היה אומר לי- כל פעם שמשהו מזכיר לי את הקושי הזה של זה שעוד לא נכנסתי להריון, במקום לשקוע בצער, אפשר לנתב את זה לתפילה על הנושא- מתוך הצער שמרגישים, להתפלל לקב"ה שיפקוד גם אותנו, ואת כל שאר המשפחות שמצפות לכך.

אני זוכרת שבחודש שבו גיליתי את ההריון, ידעתי שאמור להגיע מחזור בקרוב. כמו כל חודש, קיוויתי מאוד שהפעם הוא לא יגיע, אבל פתאום קלטתי שאני לא באמת מאמינה שזה יכול לקרות. קלטתי שכבר הגעתי למצב שגם כשאני מקווה, אני לא באמת מאמינה בזה עד הסוף. אז החלטתי שזה לא צריך להיות כך- אם כל כך הרבה זוגות מצליחים להיכנס להריון, זה לא משהו על טבעי! זה משהו שבאמת יכול לקרות במציאות, ואני צריכה להאמין שזה באמת יכול להיות, ברגע שהקב"ה מחליט! ובאמת, הקב"ה החליט דווקא באותו חודש שהגיע הזמן של הנשמה של התינוק שלנו לרדת לעולם..

מה שכן, אחרי שנה מהחתונה כן כדאי להתחיל לבדוק את הדברים (לפנות לרופא/ת נשים, אפשר לפנות למכון פוע"ה שימליצו על רופאים טובים באזור שלכם). לי היה מאוד קשה עם השלב הזה, כי זה הרגיש כמו להודות בזה שיש לנו בעיה, ומי יודע מתי נצא מזה, וכו'. אבל באמת לא צריך להילחץ- יכול להיות שבאמת יש איזו בעיה קטנה שפתרון פשוט יוכל לעזור (אם זה בעיה בביוץ, יש כדורים פשוטים שלוקחים, בלי שום טיפול חודרני ושום דבר, וזה יכול לפתור הכל), ויכול להיות שגם לא ימצאו שום בעיה ותוך כדי הבירורים תצליחו להיכנס להריון באופן טבעי (כמו שקרה לנו, ב"ה). וגם אם כן יש בעיה יותר משמעותית, ח"ו, יש היום המון פתרונות, שעוזרים גם למצבים מסובכים ביותר (שאצלכם בעז"ה לא יהיה בכלל צורך בהם..).

עוד משהו שכדאי להיות מודעים אליו- לפעמים בציבור שלנו, ההדרכה שמקבלים לפני החתונה לא מספיק מפורטת וברורה, ויכולות להיות שגם שנה אחרי החתונה עדיין לא יודעים לעשות את זה כמו שצריך. אם אתם חושבים שיש סיכוי שכך זה אצלכם, אפשר להתקשר למכון פוע"ה ולהתייעץ עם הרבנים שם, ולוודא שהבעיה לא בשלב הזה (אפשר להתייעץ באופן אנונימי, לא חייבים להזדהות).

שיהיה המון בהצלחה, ובשורות טובות בעז"ה!

סליחה שיצא כל כך ארוך..

והנה המספר של מכון פוע"ה, שיהיה לכם למקרה שתרצו להתייעץ איתם: 02-6515050

חברה שקבעה תור למכון פועה חרי שנה ומשהו של נישואים, ועוד לפני שהתור הגיע היא נכנסה להריון. כנראה היא הורידה מעצמה כל דאגה  - נראה מה יגידו אחרי התור - בנתיים הלחץ ירד וזה עזר.

ועוד חברה שלקח לה יותר משנתיים, והיא מה-זה-שמחה אח"כ, כי זה יצא לה על סוף הלימודים והיא אמרה "אין סיכוי שהייתי מצליחה ללמוד עם ילדים"...

גם לי לקח שנה וחצי להיכנס חהריון... בהתחלה הייתי לחוצה...אבל אז הרפתי מהכל המשכתי את החיים וזהו...ואז נכנסתי להריון...הדאגה והלחץ גם עלולים לעכב את זה...

את מזכירה לי את עצמי.

הייתי ועדיין משוגעת על ילדים.

התחתנתי והייתי בטוחה במליון אחוז שתוך חודש- חודשיים אנחנו נזכה בהריון.

אך במציאות לקח 3.5 שנים...

כל חודש היה קשה מקודמו.

ומה עזר לנס לקרות?- גוף רפוי ללא לחץ!!!!

לכן אנונימית יקרה, תשתדלי ככל האפשר להתחזק באמונה שהכל מאיתו- להרפות!!!

אם עוזר לך- לראות את החיובי במצבך, לחזק את הזוגיות, לעבוד על המידות(צ2 הדברים תאגרי לך לשנים הברוכות הבאות...)

ו----כמובן------תפילה, הרבה תפילה,

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

ב''ה הכל היה בסדר. מניחה שאם היה לך תפרים או כאב היתה בודקת.

כבר הרבה שנים שאני מכבסת לבן רק עם אקונומיקה או רק מרכך ואבקה

למה שמלבין יעשה אפור?

אבל זה מה שהיה אצלי

השתמשתי פעם אחת ומאז הגריקן 3 ליטר שקניתי שימש לשטיפה עד תומו

מאז משתמשת רק באקונומיקה על כביסה לבמה מלבד מרכך ואבקה והלבן בוהק

כמובן, ייבוש בשמש

מכבסים רק לבן עם וניש קליה לבן

תוכנית ארוכה

ותולה בשמש מידי פעם

ואז זה נשמר לבן

בגדי שבת לבנים אני תמיד תולה בצד של הכתמים לכיוון השמש, הכל יורד כלא היה.
בלי מלבינים בלי כלום

משתמשת באבקה/ ג'ל כביסה

וניש/סנו אוקסיג'ן לפעמים לכביסה רגילה לפעמים לצבעונית

לפעמים מרכך

60 מעלות

החומרים של הכביסה היום מנקים מעולה גם ב30 או 40 מעלות.

אני עושה כמוך

התוכנית הכי ארוכה שיש במכונה שלי

וידאת שהמכונה נקייה?

את מייבשת במייבש או באוויר?

או יותר מידי סיבובי סחיטה

יכולים לשחוק את הבגד 

משתמשת בהכי פשוט
מעט אבקה
מעט מרכך
תוכניות הכי פשוטות

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

לומר לו 

נכון קשה לך כך וכך

והחוזקות שלך כך וכך

והתיעצנו עם הרופא שהיינו אצלו

והוא אמר שזה בגלל שהמח שלך בנוי בצורה אחרת 

וזה אומר ש..

וכדאי שנלך ל... כדי לעזור לך.

אבל אם אין אבחון

אני לא רוצה סתם להציף את הקושי אם אין לי מענה להציע

(החשד שלנו הוא הפרעות תקשורת אבל ברור שהוא בתפקוד גבוה מאד)

במיוחד שבמסגרת התלמוד תורה טוענים שהוא בסדר גמור,

אולי פחות משופשף חברתית. ולא רוצים לעזור לנו עם תהליך האבחון (רצינו כבר שנה שעברה לפנות להתפתחות הילד ממש הורידו אותנו מזה, שאין צורך ואנחנו הורים לחוצים וכו')

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...

עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר

האבחון תקף אבל כאמור מתחתי לא בהכרח שבט"ל יכירו בזה.
עדיף אבחון של הקופה עבור בט"ל, לפעמים הקופה מכירה באבחון פרטי.

לילדים עם ASD שאמרו לנו שלא קבלו בבט"ל אבחון פרטי.
(עובדת בבי"ס לחנ"מ)

יש הרבה סיבות למה לדחות תביעה

הרבה מהן לא מוצדקות

אני התלוננתי למבקר המדינה פעמיים על ביטוח לאומי

בשני הפעמים ביטוח לאומי התקפל מיד

ובזמנו ראיתי שביטוח לאומי הוא הגוף עם כמות התלונות הצודקות הכי גבוהה 

לבן שלי יש קצבה הרבה שנים

ואף פעם לא היה אבחון/ דוח רפואי מקופת חולים

הכל פרטי/ רופא של בית חולים

כדי לך במקביל לפנות למבקר המדינה

יכול להיות שהאבחון שיש לך מספיק

והיא אמרה שנשלח לה את שני האבחונים (של הפסיכולוג ושל הפסיכיאטר) והיא תעביר לבט"ל, בתקווה שמשם זה יתקבל מהר.

(הבעיה שעוד אין לנו אבחון של פסיכיאטר, והתור הקרוב שמצאנו הוא רק רגע לפני פסח... פסיכיאטר פרטי)

הגיוני שנהייתה לו שם דלקת

במיוחד אם את רואה שם נפיחות

חיבוק

מבאס ממש

אבל אם נהיה זיהום בשן זה יכול להיות מזה

צריך לבדוק אם צריך אנטיביוטיקה

אבל האמת שלא נתקלתי בחום עם דלקת

אולי זה התחבר 🤦

אבל אם זה הגיע למצב של חום כנראה שיש זיהום

שמצריך אנטיביוטיקה

דלקת בדרך כלל מגיעה עם חום... 

שלו לצערי הרב

והקודמים לא היו עם חום

הג'יפיטי ישר אומר ללכת למיון 😂

קבעתי תור לרופא אונליין נראה מה יגיד

לבן שלי גם היה והיה חייב אנטיביוטיקה דחוף

ורק אחרי זה לטפל בשיניים ואצלו היה חייב עקירות בגלל זה

אל תזניחי זה היה ארוע קצת מסוכן כי הזיהום עלול לפגוע במח חו''ש

הבן שלי גם העלה חום מאד גבוה בעקבות זיהום בשן

יש צורך באנטיביוטיקה 

הבן שלי העלה חום קרוב ל40 .

פלוס התנפחה לו השפה בקטע נוראי

קיבלנו דרך הפה.

ברוך השם התאזן וטופל בהמשך בטשטוש עמוק

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)

עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.

אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).

לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.

קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.

שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?

אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)

תמיד יכולים לפנות גם גברים שמתחזים לנשים או נשים עם שריטות.

וזה נכון לשני הצדדים.

התייעצות כללית

תודה

בשניהם צריך להזהר.

להקשיב לאזהרה הזאת ולהתייחס לזה בכובד ראש.

היו מקרים שהיו נראים נורמטיביים לחלוטין ולקח זמן רב עש שהבינו שיש גאן בעיה

ובנות נפגעו.

לא סתם יעל מאד מזהירה על כך.

בהצלחה רבה לך.

ממליצה על ליאורה בוקסנבוים

ועדיין, פניה באישי בנושא אינטימי עלולה להגיע למחוזות לא נעימים. וגם אם את תדעי לעצור או להתעלם, לא כולם יודעים/ לא נעים להם.

ועוד דבר- אנשים שכותבים פה הרבה, בסוף מרגישים "חברים", והרבה פעמים הזהירות נשחקת. ולמרות שאני מניחה שרובינו פה אנשים טובים, יש כאלה שלא.

אנחנו לא יודעות מי את.

אלו שפונות אלייך לא יודעות מי את.

את לא יודעת מי אלו שפונות אלייך.

אז מזהירות את כולן, אותך ואת האחרות - במיוחד בנושאים כאלו צריך זהירות מוגברת.

ומזכירה שאתן אף פעם לא צריכות להמשיך בשיחה אם משהו מרגיש לכן לא נעים או לא בטוח. גם אם זה לא משהו בעייתי באופן מובהק.

וממליצה לדווח לנו על כל דבר חשוד. (עצם זה שאנחנו מקבלות ואוספות את הדיווחים מכל אחת שיש לה סימן שאלה, מאפשר לנו לזהות בצורה יותר ברורה ניקים חשודים/בעייתיים).

אני לא מכירה, מקפיצה ובהצלחה

על לימור טורקל. מקבלת באריאל, אם רלוונטי

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

לא יודעת לבגיד בשם מי

מה שכן זה מוזר לי קצת מה שאת אומרת על הטפח על טפח

כי זה בערך השטח של כל הראש..

אשמח אם תוכלי לכתוב מקור כי זה מעניין אותי (אם תמצאי כמובן וזה לא בטירחה גדולה)

זה יוצא בערך רוחב 2 אצבעות

שמדובר על טפח מרובע

כלומר שסה"כ יש טפח גלוי

אבל לא בדקתי את זה..

לא זוכרת מקורות

מודה שאני מצד אחד לא מוציאה הרבה יחסית

מצד שני לא מודדת ולא מדקדקת כי זה גדול עלי

אז ממה שמוצאת

זה בכיוונים של מה שכבר אמרו פה

הרב עובדיה (ילקוט יוסף אוצר דינים עמ' שס"ח) 2 אצבעות: "נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתיים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו"

והרב פיינשטיין זה ארוך יותר לצטט, תחפשי אם זה מעניין אותך (אגרות משה אבן העזר נ"ח): "אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה"

תודה לקלסרים מהמדרשה שהביאוני עד הלום 😅

ומרפרוף קל מגוגל נראה שתוכלי למצוא גם שם הפניות.

אפשר בפרטי

אני אישית לא נוהגת ככה ומכסה מלא לדמרי ומאוד שמחה בזה

אבל זה כן מותר הלכתית

יש גם דעות שפאה מותר

ויש גם דעות שבבית אפשר להקל יותר.

תבדקי

שבעים פנים לתורה. 

הוא הביא 3 שיטות בפוסקים:

1. אסור שייראו שום שערה- מי שפוסק כך מדריך ללכת עם פאה.

2. צריך להשתדל לכסות את כל השיער אבל מה שלא מצליח ויוצא קצת זה בסדר.

3. מותר שיהיה גלוי עד טפח מרובע של שיער, כך שמותר לגלות קצת שיער מקדימה ופאות לכתחילה.