תתקשר ביום שלמחרת.

אל תמתין יותר מידי.

חבל להלחיץ.

למחרת אתה יכול להתקשר אליה.

אם אתה בקטע להמשיך- תשאל אותה איך היה לה ותשתף בתחושתך.

אם אתה בקטע לחתוך- תגיד לה את זה לפני שאתה שואל אותה איך היה לה.

שתזכה להישאר טרי וחדש בעסק הרווקות לנצח!

תאמין לי-אין עניין להיות "ישנים" ו"בעלי ניסיון"..

בהצלחה!!

הבחור מתקשר ביום שלאחר הפגישה הראשונה (עדיף לשלוח הודעה בבוקר מתי בערך תתקשר במהלך היום)..

לפעמים כדאי שהשיחה תהייה בערב, כך לשני הצדדים יהיה מספיק זמן לעכל ולחשוב על הפגישה.

בשיחה שואלים לשלום הבחורה, איך עבר היום (ומה שנראה לך זורם) ואז יש שתי אפשרויות:

או שתאמר ראשון את ההתרשמות שלך מהדייט (ממש נהנת, תשמח להמשיך..=) 

או שתשאל אותה מה דעתה, ואם היא מעוניינת להמשיך.

אני חושבת שמן הראוי לבחור באפשרות הראשונה...

ב"הצלחה!!

אם מתכוין לא להמשיך - עדיף להגיד קודם ולא להעמיד במבוכה את הצד השני אחרי שאתה שואל איך היה, והיא מגיבה חיובי ואז הבחור אומר שלא..

אבל אם נראה לך שאתה מעונין - מוטב תשאל אותה קודם לדעתה. אם היא "תחשוש" מתשובתך - היא ממילא תשאל מה אתה אומר, ואז תגיד שמבחינתך בסדר גמור וכו'. במצב כזה - אין לך אחריות על מה שהיא תאמר אח"כ.

אבל אם אתה תאמר קודם שהיה מצוין וכו', והיא בעצם רוצה להגיד שלא נראה לה - אז היא במצב לא-נעים...

הצלחה רבה.

זה מכניס להתבחבשות יתר.

כששאלו אותי מה אני חושבת לפני שאמרו בעצמם- כבר הרגשתי לא נעים (ועניתי, כמו ילדה טובה...).

אפשר להתעניין קצרות מה שלומה בלי עוד שאלות מורחות...

טוב לשמוע שהתחיל בטוב.

אם נפגשתם אתמול בערב, אז עד הערב תשתדל לחזור אליה (להתקשר!)

, 

מה שלומך? ולשאול אם היא מעוניינת להמשיך..

. 

הרבה פעמים "מצפים" שהבחור יתקשר וישאל-

אז זה בעצם מאפשר לו לשאול בלי להיות הראשון שאומר איך היה לו.. 

אבל לדעתי יפה גם להתחיל ב-

"היה לי נחמד/נעים/כיף/טוב אתמוך, איך את הרגשת/איך לך היה...?

בהצלחה

שיחה לקבוע עוד פגישה?וכמה מרווח זה נקרא סביר בין דייט ראשון לשני?..

לק"י

יתאים.

לעניות דעתי, מרווח סביר זה יומיים- שלושה.

אבל תזרמו, תראו מתי מסתדר לשניכם.

באותה שיחה- אלא אם לא יודעים באותו זמן מתי יתאים,

עד שבוע זה סביר, אבל תלוי מאד בבני הזוג.

אפשר גם לקבוע תאריך ובהמשך לקבוע מקום..

לא יותר

הכי טוב זה לזרום, להיות טבעי ואמיתי,

כמובן עם טאקט ומודעות לעצמך ולסביבה!!!

יותר מדיי תלותיות בחוקי דייטים לא תעשה טוב. 

בהצלחה רבה

איך שנוח לכם (העיקר לא יום אחרי יום...)

אני זוכר שבוע אחד מטורף שהיה לי, שנפגשתי עם שלוש בנות שונות בשבוע אחד!

(ברור שלא התחלתי לצאת עם אחת לפני שחתכתי עם הקודמת... אני לא כזה...)

זה אמנם ממש לא סימפטי, אבל אפשרי. (בנות, לדעתי, לא תעמודנה בדבר כזה, מבחינה נפשית)

אני אישית יכול לספר על עצמי שלא הייתי מצפה להרבה לאחר מפגש ראשון.

כל עצלנית שפגשתי עד עכשיו לא רצתה להמשיך הלאה.

אני מתלבט אם זה בגלל הריח או בגלל החיוך המקסים שלי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳