הגיע איזה מסומם לחוף, מכנסי עור צמודות ושלייקס בערך בן 50, התחיל לצרוח דברים כשהוא מחזיק פודל שחור קטן ביד..

אחד הדברים הכי הזויים ומצחיקים שהיו לי בחיים, בבוקר יצאנו מוקדם לטרמפיאדה וראינו שהוא השאיר את הנעלים על הגג שלה עם ענפים עץ אורן תקועים בתוכם..

אני ינסה לקצר...

עשינו טיול לחרמון לנחל שיאון, ובמשך חצי יום נסיתי להשיג אישורים מהצבא לטיול, ובסוף השגתי איזה אישור מפוקפק מחיילת שאולי לא ידעה מה היא אומרת.

הטיול היה ביום העצמאות ולמי שזוכר היה מאוד גשום ביום הזה, וכשהגענו להר כחל התחיל עלינו מטח גשם שהפך לברד כואב, בהר כחל היינו סחוטי מים מכף רגל ועד ראש, וגיליתי שספיספסנו את הירידה לנחל שיאון, כי מחקו את המסלול הזה כי הצבא לא רוצה שילכו בו. ובהחלטה של שניה החלטתי לרדת בדוח מהר כחל לנחל שיאון, במשך שעה וחצי ירדנו בדוח בתוך חורש מאוד סבוך ירידה מאוד תלולה שהשיפוע שלה מגיע ל900 מטר (לשם השוואה - בערך פעמיים הר תבור). הגענו לנחל שיאון סחוטי מים (עשיתי סחיטה למכנסיים ונעליים) ובגלל שנשארו לנו 4 שעות עד החושך רצנו את כולו כדי לא להיתקע בחושך. כשעה וחצי לפני החושך הגענו לגדר המערכת שמפרידה בין השטח הצבאי - נחל שיאון, לבין השטח הרגיל, גדר בגובה של שלשה מטר עם רדרי"ם ואחריה שדות מוקשים ועוד גדר טייל, הבנו שאין סיכוי לעבור אותה והתקשרתי שוב לפיקוד, לבקש מהם לפתוח את השערים, שוב ענתה לחיילת שלא ממש מבינה מה היא אומרת, והיא אמרה שאין לה ממש כח להתחיל להביא ג'יפ סיור של הצבא ורכב משטרתי כדי לפתוח את השער, אחרי חמש דקות של ויכוחים היא מארה לנו ללכת מזרחה ושם יש פירצה בגדר שניתן לעבור דרכה. אחרי איזה רבע שעה של ויכוחים הלכנו מזרחה לאורך הגדר וחיפשנו מקום שאפשר לעבור, בסוף ראינו גדר רגילה שמכסה את פירצה קטנה בגדר המערכת, אז פתחנו את הפירצה מחדש וזחלנו דרך הפירצה, עברנו את השביל טשטוש, אחרי הייתה עוד גדל טייל של השדה מוקשים, הצלחנו לעבור אותה איך שהוא, ואחרי זה חיכה לנו השדה מוקשים, החלטתי שהכי חכם זה לרדת לשפך של הנחל של גם אם יש מוקשים רב הסיכויים שהם לא פעילים, הלכנו בשפך של הנחל עברנו עוד שתי גדרות טייל והגענו לשטח ישראל, נסענו הביתה מרחק של שעה נסיעה, סיפרתי לאבא שלי על הטיול, וכשעה וחצי אחרי זה התחילו הטלפונים. מסתבר שהנגיעות בגדר והפרצה הטנה שמעט נפרצה, גרמה לכך שהצבא חשב שיש חדירה של מחבלים. בגלל שהגזרה היתה חמה, החליטו להקפיץ את כל גדס"ר גולני ועוד כמה מטוסים לחפש אחר המחבלים, לאחר בירור נתגלה שמטיילים שחצו את הגדר הודיעו לאחת החיילות שהם עוברים את הגדר, וכך הם הגיעו אלי, לאחר חקירות וברורים איתי הם ביקשו שאני ישלח להם תמונה של העקבות של הנעליים שלנו, לא הצלחתי לשלוח ולבסוף המג"ד החליט שאנחנו צריכים לבוא לתת עדות במקום שבו זה התרחש, עלינו לתחנת משטרה במקום בו אני גר ומשם לקחה אותנו ניידת עד לשם חזרה בשעה 10 בלילה, כשהגענו לאיזור קרית שמונה כבר ראינו מלא מחסומים עם חיילים בכל האזור שמחפשים אחר המחבלים, כל האזור היה מפוצץ חיילים שחיפשו אחר המחבלים, והסמג"ד עשה לקח אותנו למקום שבו בדיוק הם קיבלו התראות ושעה לנו תחקיר באיזה שעה עברנו כמה נגענו בגדר איך עברנו וכו', ראו שהכל בסדר שיחררו אותנו הביתה חזרה, הגענו ב12 בלילה הביתה גמורים מעייפות, והלכנו לישון.....

(רצו לפתוח לנו תיק במשטרה על טרדה ציבורית, אבל בסוף החליטו שלא כי הסברנו להם שלא פתחו לנו את השער רק באשמת החיילת ששיכנעה אותנו לעבור ממקום אחר)

לפחות סיכמנו שזה היה אחלה חוויה, וכשאני יהיה אבא יהיה לי מה לספר לילדים שלי גם מחוץ לצבא.....

אז כשאני אמצא את הכבל של הפלא..

חיילים שסיימו עכשיו משמרת, גמורים מעייפות, מתים לישון,

סוף סוף הניחו את הראש על הכרית והופ...

הקפצה!

עקבות ליד הגדר.

כל האזור בכוננות, בכל הישובים הרבשצי"ם מוקפצים (דמיין באמצע מה הם היו?)

שעות של חיפושים וכוננות,

אולי אפילו התושבים כבר שמעו על הכוננות ומסתגרים בבתים,

מה מרגישים הילדים?? ההורים?? איזה פחד... מחבלים...

ומדוע?

תנחש....

חשבת על כל זה?

אחרי שסוף כל סוף נפתרה התעלומה, וב"ה אין מחבלים, רק...

כולם חוזרים לשגרה,

אך החיילים שהיו אמורים לישון ורק להיות בכוננות, כבר סיימו את זמן השינה שלהם על ההקפצה

וצריכים לעלות שוב למשמרת של כמה שעות...

(ואולי להרדם במשמרת, ולקבל שבת, או ריתוק, או כלא...)

שהתעצלה לבוא לפתוח לבם את השער...

מזמן לא קראתי סיפור כזה.

אתה תקוע במבוי סתום שאתה לא יודע איך לצאת ממנו...

אתה חייב להגיע לשטח הנורמאלי של ישראל ואתה תקוע בתוך גדרות....

אני זוכר שהתעצבנתי על החייילת ואז אח שלי לקח את הטלפון ממני ואמר לחיילת שהוא מרגיש כמו בתוך גטו, בגלל שהיא לא רוצה לפתוח לנו, זה עדין לא עזר, בסוף מצאנו מעין פרצה לעבור ב"ה....

מכירים את נחל כזיב? מתאר לעצמי שכן.

יצאנו לשם קבוצת חברים, באמצע המסלול עצרנו לאכול וחלק נכנסו

למים. זאת נקודה כזאת שנוצר שם מפל כזה, כלומר מי ששוחה נמצא

מתחת למסלול. היינו בערך 6 מטר מעליהם. (אני אבדוק, אולי יש לי

תמונה).

אני ועוד חבר עמדנו מלמעלה ולא זוכר למה, זרקנו אליהם חתיכות 

קטנות מהאוכל. ברגע שזה נגע במים הם היו מוקפים עשרות דגיגים

קטנים. היה מצחיק לראות אותם צורחים בתוך המים.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בעזהי"ת.

אבל כידוע, לא כל זכוכית היא שקופה.

הנה אחד לדוגמא http://www.zimmer4me.co.il/showcabin.asp?name=262

http://www.zimmer.co.il/premium.asp?site_id=1680

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לערוך מסלול די ארוך בנגב

התחלנו את נחל צאלים בערד, לכיוון מצדה.

כל הדרך התעמקנו במפות סימון שבילים והטופוגרפיה לא ממש הסתדרה לנו

בכל זאת המשכנו ללכת, היה סבבה (בלי שום סימון של שביל, כמובן)

וכשכמעט הגענו לסוף המסלול הבנו שעשינו את כולו חצי קילומטר ימינה..

העיקר הגענו

בין שדות, עצים וכו' (בגולן).

פתאום שומעים ברקע יריות.

ממשיכים לשבת. חלק שוכבים לישון.

שומעים במערכת הכריזה של הצבא קריאה לכיתת הכוננות.

ממשיכים לישון ולהכין את האוכל.

ענן עשן גדול. ממשיכים...

לפתע שומעים: כיתת כוננות לחמ"ל. אירוע אמת.

כולם קופצים.

תוך שניות כולם ברכב, עם האוכל מהגז...

(בחיים המשפחה לא התארגנה כ"כ מהר! וכל האוכל התערבב...)

המשכנו לאכול במקום אחר...

(בסוף התברר שזו הייתה שרפה גדולה...)

כי אם כן, חברים שלי היו שם ב"אירוע"..

בס"ד

הלכנו לפני כמה שנים לטיול והתכנון היה לעשות את כל המסלול ואז לחזור אותו כדי להגיע לרכב. המסלול היה ירידה ובכל זאת היה קשה ביותר! ואמא שלי שהייתה אז חולה אמרה שהיא לא יכולה יותר להמשיך ללכת ושאין סיכוי שהיא עולה את הכל.......

נחנו קצת ואז החלטנו שנמשיך עד שנגיע לכביש נתפוס טרמפ ונגיע לאוטו. הלכנו והלכנו והגענו להתפצלות והחלטנו שהולכים לצד שמאל. הלכנו והלכנו והלכנו משו כמו3 שעות ולא הגענו לשום מקום! אמא שלי התקשרה לאבא שלי והוא לא ידע מה לאמר לנו. המשכנו ללכת ואז אבא שלי אמר לאמא שלי בטלפון שהוא התקשר לזק"א (זיהוי קורבנות אסון) ושהם רוצים לדבר איתה כדי לכוון אותנו לאן להגיע. המשכנו ללכת ושמנו לב שכל הדרך עוברת ליד נחל *** וליד הפסי רכבת שמגיעים לעיר מגורינו.  החלטנו לעקוב אחרי הפסים ואולי רכבת תעצור לנו או שהפסים יראו לנו את הדרך. בנתיים זק"א דיברו עם אמא שלי ואמרו לה ללכת על הפסי רכבת, ושהם שולחים רכב שטח כדי לחפש אותנו. ניסינו לחפש מקום שבו אפשר לעלות על הפסים וכשמצאנו אחד כזה עלינו על הפסים והתחלנו ללכת לכיוון ההפוך מזה שהלכנו עד לאותו הרגע. אחרי כמה דקות ראינו רכב שטח נוסע בשביל שבו הלכנו בהתחלה, ניסינו לנופף אליו כדי שיראה אותנו אבל הוא לא שם לב אלינו והמשיך בנסיעה. המשכנו ללכת ואמא שלי הזהירה אותנו שאם באה רכבת שניצמד לגדר שהייתה בצד. אחרי חצי שעה של הליכה ראינו רכבת מתקרבת ובדיוק לידינו היה פרצה בגדר עברנו דרכה והגענו כמעט עד לנהר. זה היה נס של ממש! כי הרכבת עברה 2 מילימטר מהגדר וגם אם היינו נצמדים לאליה הרכבת חס וחלילה הייתה עלולה לפגוע בנו. אחרי שהרכבת עברה המשכנו ללכת ואז ראינו רכב גדול שכתוב עליו באותיות קידוש לבנה: זק"א .

צעקנו אליו והוא שמע אותנו ועצר. רצנו בחזרה את כל הדרך אל הפרצה אני ואחים שלי, ואמא שלי ואחי הקטן הזדחלו מאחור. רצנו כאילו חיינו תלויים בזה(טוב באמת זה ככה) הגענו לרכב הענק ובדיוק אחרי שהנהג גמר מנחה ונכנס לאוטו ירדה החשכה והחיות הטורפות יצאו לשוטט.....

הגענו לאוטו שלנו והוא חיכה איתנו עד שאבא שלי הגיע עם דודה שלי. דודה שלי נסעה עם 2 מילדיה באזור שלנו ופתאום הם שמעו בחדשות שאישה ו-5 ילדיה אבדו במסלול באזור ****. ואז דודה שלי נזכר באחיהשיש לו 5 ילדים והתקשר אליו כדי לראות מה קורה איתו. וכל השאר הסטוריה.

אהה ואם שאלתם איך זה הגיע לתקשורת?? תשאלו באישי מחר כי אני ממש עייפה עכשיו....

אלא אם אתם רוצים להוסיף להם עבודה...

חו"ח!!!

ה' ישמור מי הולך על פסי רכבת???????????????????????????????????????????????????????.

קצת ארוך אבל שווה

היינו כמה חבר'ה בישיבה בסוף זמן בשתיים וחצי בלילה ואז חבר שלי אומר בצחוק: מי בא טיול לצפון, כולם צוחקים וזה.

ואז אני ברינות: יאללה בואו נלך לטיול בצפון, באמת? כן באמן, הלכתי ארגנתי תיק ובאתי הם ראו שאני רציני ארגנו תיק ויצאנו לטרמפיאדה אחרי כמה דקות עוצר לנו איזה איש נראה קצת תמהוני ומגיע לחיפה אנחנו רצינו לכנרת אז זה קידם אותנו .

בקיצור אנחנו עולים (אני מקדימה) חבר שלי שואל אותו איך אני חוגר אני באמצע ואין חגורה והנהג עונה לו את הבעיה הכי קטנה הרכב כבר שנה בלי טסט ואני שנתיים בלי רשיון בקיצור הבנאדם דוהר כל הדרך על 160 באמצע הדרך היה רמזור אדום ההוא התחיל לעצור וראה שהוא לא יספיק אז נתן גז ועבר באדום.

באזור זכרון אנחנו רואים משטרה אז הוא פנה לרך צדדית. כשהוא חוזר לכביש הראשי אנחנו רואים משטרה עם אורות  כבויים בצד ואיך שאנחנו עוברים אותה היא מדליקה אורות ובאה אחרינו, איך שהנהג קולט את זה הוא פונה לכביש צדדי ומייד לדרך עפר (באזור כפר חסידים) המשטרה קולטת את זה והיא מדליקה צ'קלקות ואומרת לו לעצור ברמקול ההוא לא מתייחס וממשיך לסוע במהירות ומתקרב לסלע גדול אני הייתי מקדמה ואני רואה את הסלע מתקרב במהירות ומת מפחד ורק שהוא היה צמוד לסלע הוא חתך שמאלה להמשך הדרך בקיצור הוא ממשיך והכל שלוליות (סוף החורף) וכמו במפרים מעפר שהוא נוסע עליהם בטיל וחצי מנתר באוויר והמשטרה מאחורה וחבר שלי בלחץ: תעצור לנו בצד! בקיצור ההוא רואה שהמשטרה לא מרפה אז הוא עוצר באמצע הדרך בין השדות החשוכים ויוצא מהאוטו ואנחנו אחריו הוא הולך בשדות לכיוון כפר חסידים ואנחנו אחריו 

אחרי איזה רבע שעה הליכה הוא ואה שיחים ונכנס מאחוריהם להתחבאות ואנחנו איתו ואז הוא אומר לנו שהרכב הזה מישהו גנב לו אותו והוא הצליח למצוא אותו ועכשיו שהמשטרה תבוא ותראה שאין נשק או סמים והרכב גנוב היא תחשוב שהגנב ברח

ולא תעלה מרדף , הרכב רשום על אבא שלו אז הוא מתקשר אילו לתדרך  אותו (בסוף באמת המשטרה התקשרה לאבא שלו ואמרה לו שהרכב שלו נמצא והגנב ברח ) בקיצור נשארנו טיפה להתחבא במקרה שהמשטרה תעשה סיור בכפר חסידים ורק אחרי איזה שעתיים הלכנו בשביל עפר לכפר חסידים שם הוא ארגן לנו את חבר שלו שלקח אותנו להתפלל קנה לנו לאכול ולקח אותנו לקברי צדיקים ולכנרת בחזור היה לו פנצ'ר והחלפנו גלגל תוך 4 דקות!

היה כיף!

אתם חבורת לא נורמאאאלים!!!!

לנסוע עם כזה בן אדם???

מטורפים!!!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ב8 בערב הגיע הגרר. את הזויתן לא עשינו

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

היינו בצפון והיתה איזה ירידה תלולה מטטווורפפת!! שלמטה יש ספארי קטן כזה ואיזה מלון מסכן לוידעת מה.. משהוא כזה.. ואז אבא שלי אמר  יאלה בואו נרד נראה מה יש שם ונעלה אנחנו יורדים איזה 12 דקות בירידה מטוורפת (ואני אם פחד גבהים עוצמת תעיניים!! עוד שניה מתעלפפת....) קיצור כשאבא שלי הלך לברר מה יש שם כשהגענו ניהיה כצת לחץ באוטו אחים שלי הקטנים הציקו לעצמם וזה אז אבא שלי הגיע והתחלנו לינסוע חזרה אנחנו מתחילים לעלות ובאמצע העלייה הזאתי שזאת עליה משהוא לא מהעולם הזה האוטו מתחמם ואין מה לעשות אנחנו עוצרים באמצע העלייה בערך שלוש  וחצי שעות אבא שלי מחפש גרר ואנחנו בלחץ ואחים שלי  עדיין מציקים אחד לשני ואז בנס אנחנו פתאום רואים חברים שהיו באיזור הם ישבו איתנו 10 דקות הביאו לנו מיים (הצלה!!) ואז הגרר אמר שהוא יגיע עוד שעתיים ושנחביא להם תמפתחות קיצור הזמנו לנו מיניבוס והאוטו הגיע אחרי שלושה ימים!! היה מטווורף!!

זה קרה השנה ובגלל בקשת המשפחה לא פירסמו את זה.

הייתי כמה חדרים ליד, שמונה בערב פתאום אנחנו שומעים צעקות "הצילו תעזרו לי" לא סתם צעקות אלא משהו מזעזע.

הייתי בחדר רק עם האחים הקטנים שלי והורתי להם לא לפתוח את הדלת במיוחד אחרי ששמענו שיש שם גבר באזור, כל הפרוזדור התמלא אנשים וצרחות איימים אישה אחת צרכה שיביאו לה פלאפון דחוף,  יצאתי כדי להביא לה אני רואה שהקירות מרוחים דם, היא הזמינה טיפול נמרץ ומשטרה, תוך כמה שעות היו שם בערך 30 שוטרים ועוד בערך 10 יס"מניקים, חסמו את הקומה עם סרטים אדומים והעבירו אותנו לחדר אחר, לא יכלנו לקחת את הדברים מהחדר וישנו עם בגדים.

רק למחרת שמענו מה קרה, נכנס ערבי מנצרת לחדר שהיתה שם אישה, לקח קומקום חשמלי ושתי כוסות שהיו שם על השולחן ופוצץ לה על הראש והידיים (אח"כ גילו שהיה לו גם סכין)  האיש היה מוכר למשטרה 70 שוטרים הקיפו לו את הבית תוך שלוש שעות תפסו אותו והתברר שהוא קפץ מהמרפסת של המלון ושבר את הרגל, הוא ברח בגלל שהיה בטוח שהאישה מתה!!! ב"ה היו ניסים מטורפים והאישה נפגעה קל, למרות שהיו לה המון חתכים בראש (מהקומקום) לא נגרם נזק למוח, כל הפצעים היו חיצוניים.

והכי מעצבן שכמה כותרות עשו על גלגלים מפוצצים באבו גוש, וכאן- הבנ"א מבחינתו רצח ואף אחד לא מדבר!!!

זה קרה ביום חמישי שעבר, לפני שבוע!!!

ימ"ש

כהן מהמחזירים בתשובה הבולטים, בהתייחסות ראשונה לתקרית בו נפגעה אשתו כתוצאה מתקיפת ערבי.

במהלך שיעור שמסר הרב לפני כשבועיים הפסיק הרב במפתיע את שיעורו ויצא מהאולם, הנוכחים בשיעור לא הבינו מה מתרחש מאחורי הקלעים, אך בשבוע שעבר הגיע הרב זמיר למסור שיעור נוסף וחשף את תקיפת אשתו בידי ערבי: "אני מתנצל על היציאה שלי בשבוע שעבר, באמצע השיעור, אף פעם לא קרה דבר כזה שיצאתי באמצע הרצאה" פתח הרב זמיר כהן את דבריו וסיפר מדוע יצא מההרצאה: "להודות לקב"ה על הנס הגדול שעשה אתנו".

"הודיעו לי שאשתי הייתה בחדר במלון" סיפר הרב: "ונכנס ערבי ותקף אותה בסכין, אבל ב"ה הכל בסדר, זה ממשך נסים גלויים, עכשיו היא בריאה, חוץ מחתכים שסדרו אותם, אני רוצה להודות על הנס הגדול שהיה לנו במשפחה, כבר ביום ראשון היא חזרה הבייתה ומתפקדת חוץ מאיזה חתך ביד, אבל צריך להודות לה' שיצאנו בזול מהעניין הזה".

"אני חושב שזכות הציבור כאן עמדה לה שם" הוסיף הרב: "על פי הטבע השוטרים בעצמם אומרים שזה לא הגיוני, הוא עזב אותה רק כשהוא היה בטוח שהיא לא בחיים, אז הוא עזב אותה והלך, הוא עזב אותה וקפץ מהחלון.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

על הערבי שדקר את רעייתו אמר הרב: "הוא עצור, נשברו לו שני הרגליים, אדם שיצא מהבית עם סכין על מנת לרצוח"

"אני רוצה להודות לציבור כאן," סיים הרב את דבריו: "אין ספק שזכות הציבור עמדה לה שב"ה בסך הכל חתכים חיצוניים, ללא פגיעה חיצונית".

כזכור לפני מעט יותר משבוע, צעיר ערבי תקף את אשתו של הרב זמיר כהן בחדרה במלון בעיר נצרת , לאחר שנכנס ללא אישור וחדר לחדרה של הרבנית אותה תקף בקומקום חשמלי ובחפצים חדים נוספים.

כוחות המשטרה שהגיעו למקום פתחו בסריקות אחר החשוד שנמלט ולאחר כשעה איתרו אותו באחת השכונות בנצרת. לדברי גורמים במשטרה הרקע הנו פלילי וקשור לאישיותו הבעייתית של החשוד צעיר כבן 25 תושב העיר.

לדבריהם הם רואים בחומרה רבה את העובדה שהוא הצליח לחדור למלון ללא רשות ואת כך שאיים בפגיעה פיזית על אשת הרב. "נפעל למצות עמו את מלוא חומרת הדין ולהשיב את תחושת הביטחון לאורחי המלון", מבטיחים הגורמים.

{C}

חוזר עכשיו משלושה ימים+ עם אופניים בצפון.

עלינו לחרמון, מתכננים לרדת עם האופניים בשטח לנווה אטי"ב, ומשם בכבישים לקרית שמונה. ממלאים מים בחטיבה 810 שבחניון הרכבל התחתון ויוצאים לדרך - אחרי 3 דק' נסיעה, שומעים ממזרח יריות ורואים ממערב דמויות מטרה של אימונים. היריות אמנם היו רחוקות, אבל ברחנו 100 מטר אחורה, התקשרנו לכל הבתי-ספר שדה באזור,עד שאמרו לנו שכל האזור בשבוע אימונים על רטוב של חטיבה 810. קיללנו את החיילים הדפ"רים בש"ג שלא מסוגלים לזרוק מילה על זה שהשבילים מלאים בכדורים מתעופפים... במפה המקום לא מסומן כשטח אש, ואין שום חייל תורן בכניסה למסלול שיזהיר את המטילים... קיצור, סכנת חיים!

עלינו חזרה לחטיבה, רק התחלנו להסביר את המצב, ובדיוק הגיע הקב"ט של האימונים. פרשנו לו מפה, הראנו לו שלא היתה שום סיבה שנחשוד שמשהו לא כשורה. באדישות הוא הראה לנו שכתוב במפה שצריך תמיד לברר על מסלולים, גם אם לא כתוב שזה שטח אש. הסברנו לו שאנחנו פשוט דואגים למטיילים הבאים שיעשו את אותה טעות ואף אחד לא יודיע להם, והוא לא שם עלינו.

אז תזהרו כשאתם עולים לחרמון בשבוע הקרוב...

כשטח צבאי סגור לאזרחים, למעט אתר החרמון אליו ניתן להגיע ללא תיאום....

כל סטייה לכל שביל על הר החרמון מצריך תאום עם הצבא, במיוחד עכשיו כשהגזרה כ"כ חמה בחרמון, ויש כ"כ הרבה אימונים.... (אני אומר את זה מנסיון)

לכן אם אתם מעונינים לטייל בחרמון תאמו במספרים הבאים:

04-6966207

04-6966203
04-6966336

04-6977224

ועוד מספר אחד לתאומים בהר דב.(פחות שימושי, כמעט אף פעם לא מאשרים שם)

04-6906202

יש עוד כמה מספרים נצרכים של הקמב"צ (אדם ממש נחמד שלקח אותי טרמפ) ושל עוד כמה קצינים (שחפרו לי כשהקפצתי את הגזרה) אבל אסור לפרסם אותם, וגם לא נותנים אותם כי זה עבריה על החוק....

זה המון מספרים של החטיבה, אבל אתם צריכים לבקש שיפנו אתכם לפיקוד, ומשם יתנו לכם אישורים.

לגבי המסלולים:

גבעות הקרב, הר כחל, הר סנאים, ציר 5, והירידה מנווה אטיב לנחל גובתה מאושר בד"כ בקלות יחסית כל עוד אין אימונים, ולא ישנו את הנהלים בגלל הבלאגן בסוריה.

לשביל הגולן בקטע ההתחלתי שלו, מאתר החרמון עד לנמרוד לא צריך אישור, כי הוא הולך ממש בצמוד לכביש ואנשים שבנו את השביל התעקשו שניתן יהיה ללכת בו ללא אישורים.

כל שאר השטחים שנמצאים ממערב לנחל שיאון כלומר בהר דב לא מאשרים אף פעם, אלה א"כ יש לכם קשרים ממש טובים והגעתם ביום ממש טוב....

עינות שיאון ומקום הבתרים מאשרים אחת לשנה, לקבוצה מאורגנת שמגיעה לשם...

היינו באמצע איזה מסלול בצפון, (לא זוכר בדיוק איזה...) ופתאום ראינו זוג מבוגרים עושים הליכה, הם ניגשו אלינו ואמרו לנו שהם רוצים ללכת ברגל מהחרמון, נווה אטי"ב לים המלח, על הכבישים. ואנחנו נראים להם כמו מטיילים טובים מה אנחנו מציעים להם לקחת לדרך?, אז הצענו להם כמה דברים, אבל זה היה ממש מצחיק!

לפני שבועיים טסנו לגרמניה טיסת לילה ומשם שכרנו רכב לנסיעה לשוויץ (נסיעה של יותר מ3 שעות) נסענו ברכב וכדי לשמור על ערנות הדלקנו שירים במחשב נייד (כי הרמקול החיצוני היה במזוודה שאבדה והבטיחו שיביאו אותה לאחר יום יומיים אך עד עכשיו אנחנו עדיין מחפשים אותה...) לאחר 3 דקות המחשב מודיע שנגמרה הבטריה ונכבה. חיברנו לו מטען של רכב והמתנו כמה דקות על מנת שיהיה אפשר להדליק אותו. בכמה דקות האלה כולם נרדמו לאחר לילה ללא שנה ולפתע... אנו מתעוררים לשמע בווווום חזק ואנו קולטים שהרכב נוסע ללא שליטה צרחנו וצעקנו ואני זוכרת את אבא שלי מנסה לכוון עם ההגה ולעצור עם הבלמים אך הרכב לא מגיב ושוב בום חבטה שניה באותו רכב וכל זה באוטוסטרדה במהירות של 130 ואז עפנו הצידה עם הרכב והרכב התגלגל כמה גלגולים ועשה כמה צלחות ונעצר. על 4. ישר בדקנו מה עם התינוק שהיה קשור בסלקל שעל ידי וראינו שהוא קשור כרגיל וללא כל פגע אט אט כולם יצאו מדלת אחת שיכלה להפתח. ורק אז קלטנו את גודל הנס. 5 אנשים יצאו בריאים ושלמים ללא שברים מרכב שהתרסק כולו!!! לאחר כמה דקות הגיע אמבולנס ופינה את כולנו לעשות צילומים בבי"ח. ואכן הצילומים הראו שב"ה הכל כשורה ואין אפילו שבר או סדק. יום למחרת כבר ההינו בשוויץ בבית המלון עם רכב חדש.

חברים שלנו שהיו איתנו בטיול (ברכב נפרד) אמרו שהגרר שאל אם משהו יצא חי מהרכב הזה!

ועוד מסקנה חשובה: חגורה מצילה חיים!!! מי יודע לאן ההינו עפים אם לא ההינו כולנו חגורים כהלכה. 

נ.ב. צירפתי כאן בקישור תמונה של הרכב לאחר התאונה.20130804161837.jpg

עוצר לנו מישהו עם זקן לבן, כיפה גדולה לבנה, ומבטא מזרחי קל. היה נראה דוס עולם!! אמרנו- עוד צדיק מהאיזור. לא חשדתי. כל הדרך סיפר לנו שהוא גר בגולן מאז ששת הימים כי הוא לחם באיזור בששת הימים. וסיפר מלא מורקי"ם... בקיצור היינו מלאי התפעלות. רק כשירדנו ליד עין ליאור הסתבר לנו שהוא בכלל דרוזי.. שתי שמיניסטיות פעורות שכמותינו...

בטרמפ למעיין הבא היה ברסלבר רציני שעשה גימטראות על כל דבר כמעט שהוא ראה בדרך, כולל על השמות שלנו, וכשהסתבר לו שאנחנו לא בדרך לעמוקה התעקש שנלך לשם והסיע אותנו עד לעמוקה המושב. שם עצרה לנו מישהי שקפצה לאיזה בית שם ואז שמה אותנו בעמוקה.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

באמת מעניין ומגניב, ואם היינו עושים תחרות נראלי שהבחירה הייתה מאוד קשה...

התחרות הזאת באמת הייתה רעיון חכם של yoniSmile, אז yoniSmile אני רוצה להודות לך על הרעיון, ב"ה השרשור הצליח והפורום קצת התעורר משנתו....

תמשיכו להעלות ספור זה כיף לקרוא את הספורים שלכם......

יש שם המלצות טובות ומעודכנות

דף הבית - נלך

אבל אין שם בריכה בעומק מטר לזכרוני

צריך רכב

אבל לא הייתי בהרבה שעות

יש באתר של הרט"ג מידע

אפשר להשאיר את האוטו בחוץ

למיטב זכרוני כן יש פינות לתפוס.. וודאי עמוס כי בין הזמנים

היינו בפראג למשך 8 ימים לפני חודש

(פעם שנייה, הפעם הקודמת לפני שנים רבות).

אתפנה יותר מאוחר היום ואענה בפירוט עם המלצות.

תודה על העזרה עם החופשה אשמח לשמוע

מלון:

הכי נוח וקל, והכי יקר לעומת פתרונות אחרים - מלון king david

מלון ברמה גבוהה, כשר כמובן, אוכל מגוון ועשיר, עם משגיח צמוד, עם בית כנסת מסודר, כולל עזרת נשים, 3 תפילות ביום. בחדרים יש אפילו כיור נפרד לנטילת ידיים עם סל ומגבת, מחוץ למקלחת-שירותים, קומקום חשמלי שהוא גם עם סידור מנחם לשבת. מפתח מכני לשבת. חדרים גדולים ומרווחים.

אלטרנטיבות - מלון דירות עם מטבחון.

ואז לוקחים ליד הרובע היהודי והמסעדות הכשרות.

יש בעיה, למי שמקפיד, שאין מפתח מכני לשבת.

אנחנו (ואחרים שפגשנו בשבת במלון) - שילבנו להיות חלק במלון קינג דייויד, וחלק במלון דירות.

מאוד ממליץ על מלון הדירות בו היינו

Six residences Pragu בו היינו. היינו בדירת 2 חדרים, שמתאימה לזוג + 2 ילדים.

כשהגענו מצאנו שיש מזוזה בכניסה הראשית. בדיקה קטנה באינטרנט הביאה שהבעלות ישראלית.

בבנין הצמוד ל six residences, יש לבעלים בית דירות נוסף.

R16 residences Prague

ממוקמים במרחק של דקות הליכה מבית חב"ד ומסעדות כשרות נוספות.

משך הביקור המכסה את פראג עצמה, 3-4 ימים.

לשהות ארוכה יותר - משלבים טיולים באטרקציות בולטות בצ'כיה ואף בגרמניה

• גן העדן הצ'כי בצפון

• שמורת אדרשפך בצפון. (בשניהם, בפרט עם ילדים, משלבים מגלשות הרים כייפיות)

• יום בעיר המעיינות החמים קרלובי וארי

• יום ביקור בעיר יפייפה בדרום: צ'סקי

• יום ביקור בעיר דרזדן בגרמניה + סיור נחמד בשוויץ הסקסונית שנמצאת בקרבת דרזדן

כדי לטייל מחוץ לפראג - או שכירת רכב, או לקחת טיולים מסודרים ע"י מדריכים דוברי עברית. העלות סביב 60-70 € לכל טיול לכל משתתף

(אנחנו שכרנו רכב. חניה - חנינו בקניון פלדיום הסמוך מאוד למלון הדירות בו היינו, Six)

נסיעה בעיר תחבורה ציבורית מצויינת.

את התשלום לתחבורה בצענו באפליקציה PID.

קל ונוח.

יודע שרבים ממליצים על נסיעה בשירות bolt. לא השתמשנו בו ולא יכול לחוות דיעה.

זהו בתור התחלה

אם תרצה שאפרט וארחיב בנושאים קונקרטיים - מוזמן לפנות אלי.

מודה לך מקרב לב על הפירוט המושקע עזרת לי מאוד מאוד תודה רבה

יש להם חנות בקומת המרתף.

עם דברים יבשים, קפואים, מוצרים במקררים.

מאוד נוח למי שנמצא במלון דירות עם מטבחון וצריך מזון כשר שלא ניתן להשיג בסופרים רגילים.

רק כדי להסיר ספק זה המלון שהתכוונת? קישור > המלון

דבר נוסף אנחנו רוצים להשאיר את הרכב בנתב"ג אתה מכיר אולי את שירות חניה בנתבג חניון נתיב

האם לזה התכוונת ? > עיר המרחצאות קרלובי וארי

תודה על התתייחסות עוזר לנו מאוד עם החופשה

ואכן התכוונתי לעיר המרחצאות קרלובי וארי

ולגבי חניה בנתב"ג - לא מכיר את השירות הספציפי הזה בקישור.

יודע רק שיצא שם מאוד רע לשירותים מסוג זה, שלוקחים לך את הרכב לחניון חיצוני ומחזירים לך במועד החזרה מחו"ל.

היו אינספור כתבות בתקשורת על בעיות עם זה.

שוב, לא יודע ספציפית על החברה שבקישור, אבל באופן כללי פורסמו תלונות כמו שמתברר שנעשה שימוש ברכבים של הלקוחות, לטובת נסיעות פרטיות של עובדי החברה.

אני ממליץ לא להיכנס לבעיות עם החניה.

1. פשוט להגיע קצת קודם ולהשאיר את הרכב בחניון לטווח ארוך.

   בגלל שאתם משפחה - מורידים את כולם כולל המזוודות בטרמינל, ורק מי שנוהג ממשיך לחניון לטווח ארוך, מחנה את הרכב, ואז הנהג לוקח את השאטל מהחניון חזרה לטרמינל.

2. וכשחוזרים מחו"ל - הפוך. אחד נוסע בשאטל לחניון לטווח ארוך כדי להביא את הרכב.

3. או להגיע במונית ולא לחנות בחניון לטווח ארוך. תעשו חשבון של עלות/תועלת (לפי 50 ₪ ליום בחניון לטווח ארוך).

רותח שם למותת

הייתי שם היום וממש סבלתי... 

חושבת שזה יהיה ככה עד שבוע הבא לפחות