מפורקת לרסיסים...ביצת עין

אני לא יודעת אם זה הפורום, כי אנחנו כבר לא ממש זוג טרי...

לא כ"כ יודעת מאיפה להתחיל אבל מעולם לא ליקקנו דבש בחיינו , אבל אני מרגישה שהמצב רק הולך ומתדרדר.

התחתנו צעירים יחסית ויתכן שפה הטעות.

בעלי מאוד איש העולם הגדול ומאוד משופשף בעבודה, היא ממלאת לו המון, ואני בסגנון הרבה יותר פשוט.

אומנם שנינו מאותה עדה אבל יש משהו מאוד שונה במנטליות. ואני מרגישה שאין לו כלל ענין בי. שהוא לא צריך את אותי.

אנחנו יוצאים אז הוא "כאילו" משועמם, השיחה לא מספיק מעניינת אותו.

ביום רגיל הוא גמור מהעבודה, מגיע הבית אפילו לא תמיד אוכל ארוחת ערב ומיד הולך לישון.

אני מרגישה בתוך כל מעגל החיים הזה בדידות נוראית.

הוא לא באמת מתעניין, הוא סגור בד' אמות שלו והעבודה. וזהו.

 

אולי באמת זה לא מתאים, זה לא זה, אולי באמת יש מקום לשים לזה סוף? בוכה

אני באמת אוהבת אותו אבל אני מרגישה שזה לא הדדי, למרות שהוא אומר את זה.

 

אין לי כל כך את מי לשתף, אז מקווה שאני במקום הנכון.

 

אולי ....b.n

אולי כדאי ללכת ליעוץ זוגי??

או לפתוח איתו שיחה הכי כנה למה המצב ככה מן הסתם גם הוא מרגיש ככה...יכול להיות יש משבר או קרה משהו...

 

לשוחח!משיח עכשיו!

לשוחח ביחד על כוס קפה, להסביר את תחושותייך .

 

הייתי מציעה לבעלך לחזור הבייתה בשעה מוקדמת יותר... או לקבוע ערב פנוי בשבוע שמזמינים בייביסיטר ויוצאים ביחד.

קודם כל,ד.

הפורום פה זה לא רק ל"נשואים טריים" - למרות שמו המרמז אולי על ההתחדשות הראויה תמיד..

 

לגבי הענין - נראה שהצעד הראשון צריך להיות לבקש ממנו שתפנו זמן לשוחח - ולדבר על זה בנחת.

 

הרבה פעמים, האחד כלל אינו רואה/מודע למה שהשני. חווים אחרת את הדברים ומפרשים אותם אחרת.

 

אל תחשבי על עצמך דברים רעים;תסתכלי בעין טובה ובוודאי תמצאי גם בך דברים "מעניינים" על אף "הסיגנון הפשוט"..

 

את צריכה לדבר איתו, להסביר לו את המצוקה שאת חשה; לא להאשים - להסביר את המשמעות מבחינתך ומבחינת בנין ה"ביחד" של שניכם.

 

לבקש שתחשבו על רעיונות איך לשפר את זה. אולי לימוד של משהו ביחד, אולי זמנים קבועים בשבוע שהוא חוזר קצת מוקדם יותר ויוצאים ברעננות. כשיש זמן קבוע מראש - אז לפעמים גם צפים נשואים לדבר שיכולים להיות ענין לשניכם. את יכולה להתענין כשמשוחחים מה קורה בעבודה שלו; אם זה "עולמו" - אז התענינות בעולמו יכולה להיות טובה לו ולהמשיך אח"כ  שיחה הדדית, כולל אמירה מפורשת: עכשיו חשוב לי שתתענין קצת במה שאני רוצה לשתף...

 

לבנות את ה"ביחד" מחדש, בהתענינות הדדית.  כדאי לענ"ד קודם למצות את הדרך הנ"ל, לבנות בתוך עצמכם. אם לא יספיק אפשר לבקש אותו שתלכו לייעוץ עם מישהו שיוכל לעזור בענין. שוב - ללא "טענות והאשמות", מתוך כבוד, פשוט כדי  שיציע אולי דרך להגביר את ההתענינות והשיתוף ההדדיים.

 

ו"לשים לזה סוף" - זה לא צעד-בקלות. גם אין ביטוח שה"בדידות" אח"כ תהיה טובה יותר. קודם כל לנסות מהלך בונה באמון אמיתי שאפשר, ברוח טובה, בשמחה, באמון בך, באמון בו, באמונה בקב"ה שייענה לתפילתך.

 

בהצלחה רבה.

ניסינו... לשוואביצת עין

תודה על העצות גם את אלו ניסינו.

אני כבר ממש על סף ייאוש, ניסינו את כל הדברים הנ"ל.

וההגעה בערבים גם היא לא יכולה להיות משהו קבוע כי זאת עבודה דינמית. (למרות תחנוני החוזרים ונישנים).

אני מרגישה שזה רק מציק לי ולא זה לא אכפת, כשישבנו ודיברנו הוא טען שאפשר ליצור ענין,

אבל זה דרך החיים למצוא נושאי שיחה?

זה השיגרה, זה היומיום זה הילדים.

אני ממש לא מבינה איך, צריך לחפש נושא בשביל למצוא על מה לדבר??? מה אנחנו זרים??? יותר מעשור ועדיין צריך לחפש???

אני כבר לא יודעת מה לחשוב.

רוצה להוסיף שפעם הוא עוד איכשהוא היה מתייחס קונה דברים ליומולדת, חושב...

היום...גם זה לא.עצוב

 

ניסיתם ייעוץ?ד.
יואו נשמה מתוקה..אקונהמטטה

בא לי לבכות בשבילך!

 

 

אין לי כ"כ עיצות...

 

רק לתת לך חיבוק!נשיקה

 

אל תוותרי!! זה נשמע שפעם היה לכם טוב ביחד!

 

את האישה בבית, את העיקר! סומכת עליך שאת יודעת מה לעשות ולמי לפנות כדי להציל את העסק..

 

וסומכת עליך שגם תעשי הכל בשביל הילדים..!!

 

בהצלחה מותק!

כואב לשמועבת 30

רוצה להוסיף שנשמע שלא רק לך כואב.

ההתנהגות שלו, לפי מה שכתבת, מעידה על מצוקה כלשהיא שלו.

גבר צריך את הבית ,את אשתו. אם הוא מתיחס לבית כאל משהו טכני- אוכל, מיטה, וכד', אז כנראה שגם לו משהו כואב, גם אם אולי הוא לא מוכן להודות בזה.הוא צריך את התמיכה שלך, את ההערכה שלך, לא יתכן שהוא מקבל הכל מהעבודה שלו.

 

נשמע ששניכם כואבים, גם אם ברמת מודעות שונה.

אין לי עצות, רק מאחלת מעומק הלב שתהיה סיעתא דשמיא והרבה כוח לעבור את המשוכה ולהיולד מחדש, זוג אוהב ומחובר.

 

אגב, לגבי נושאי השיחה. לדעתי דווקא כן, כדאי ליזום נושאי שיחה אחרים, לאו דווקא שקשורים ליומיום.

למשל, ללמוד ביחד פעם בשבוע, זה פותח את הראש והלב לדברים שמעל ליומיום ויכולים לחבר אתכם מעבר ליומיום.

 

או אם יוצאים- אז לא רק לבית קפה אלא למקום שנותן גירוי חיצוני לשיחה- מוזיאון מענין או כל מרכז מבקרים אחר, טיול בהדרכה טובה, ואפילו גן חיות...

 

^^^ מזה בדיוק מגיע התסכול שליביצת עין

מהידיעה שהמצוקה שלו נובעת המ"פער" לכאורה שיש ביננו כמו שכבר כתבתי, איש העולם הגדול.

ואני פחות בקטעים האלה.

לכן אני באמת חושבת שזה לא בטוח שזה ענין שיש מה לנסות וליצור נושאי שיחה, זה לטווח של יום יומיים חודש חצי שנה אבל לא עד בכלל.

 

בוכהבוכהבוכה

 

 

בלי לדון על המקרה הספציפי,ד.

אך בעקירון - לדעתי זה כלל וכלל לא נכון.

 

מאז ומעולם היה האיש יותר "איש העולם הגדול" והאשה יותר בבית. נכון שהיום השתנו כמה דברים, אבל עקרונית זה אומר שיש "משותף" גם אם העיסוק הוא בתחומים שונים. זה "בחוץ" וזו "בפנים".

 

ההתענינות, למשל, אחד בעולמו של השני, לא כי זה "עולמי", אלא כי זה האדם ומה שעובר עליו חשוב לי - היא "נושא משותף" הרבה מעבר לפרטיו (הרצי"ה זצ"ל ראה אצל תלמידים "שירי רחל", שאל אותם, מה זה? אמרו לו - זה לא יענין את הרב.. אמר להם: כל מה שמענין אתכם - מענין אותי).

 

בנין המשפחה, הילדים, חוויותיהם וחינוכם - שייך לשני ההורים. 

 

עצם עבודת המידות הזו - להתענין זה בזה, לצאת מהעוגה הצרה שלי בלבד, וליצור קשר סביב האיכפתיות העמוקה מהזולת, משמחתו ומאבו, מה שמגביר את האהבה - שייך ומשותף לשניכם. משפחה זה לא "סימפוזיון" לאנשי אותה פקולטה בלבד..

אני רוצה לומר לך משהו מהלבזהר הרקיע
'ונהי אנחנו בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם.''

תנסי לעשות הכל כדי לא לראות כך את עצמך. כי כשאת מאמינה לזה את נותנת לזה כח ואז הוא גם מרגיש את זה.

זה נשמע שידעתם ימים יפים.
הוא בחר בך! רצה אותך. את מי שאת. זה לא בטעות. הוא צריך את מה שיש לך להביא. גם אם זה שונה ממנו. את חיבת להאמין בזה. להזכיר לעצמך כמה יש בך לתת.כמה את מיוחדת.
תצאי למסע של לגלות את עצמך. להתחבר לטוב שלך .
ולתת לו נוכחות.
אל תתעסקי עם מה הוא חושב עליך ומה חסר לו בך.
פשוט תעשי הכל כדי להאמין בעצמך ותשדרי את זה- כי זה באמת מה שהוא רוצה.
אותך.
כל ההבדלים הם לא הענין.
לאהבה יש כח עצום.
רק צריך להאמין שזה אפשרי. שבפנים היא קיימת.

נכון שלמצוא נושאי שיחה זה מאולץ.
אבל נשמע לי שאתם צריכים שמשהו יפגיש אתכם עם מה שאתם רוצים להיות יחד. משהו שיתן לכם אמון שזה אפשרי. שאתם יכולים.

בנוסף למה שכתבו כבר היתי ממליצה ללכת יחד לסדנא או לקורס קצר שמענין אתכם.
אפילו למשהו עם הידיים-קדרות למשל.
או משהו יותר רעיוני.
זה יצור ביניכם מפגש מסוג אחר ויתן ללב אמון שאפשר גם אחרת.

ואפשר!
אפשר הכל!
בעז''ה.
קושי זוגירפואה זוגית

את מתארת כאב וקושי רב ומעלה תהיות לגבי הקשר. 

היות שהתחתנתם ואהבתם זה את זו, יש סיכוי טוב שהקשר ביניכם יכל להיות מוצלח וטוב. 

לעתים צריך ללמוד דברים והניסיון האישי אינו מספק. 

ממליצה לך לפנות לייעוץ אישי - זוגי לפני שאת מתייעצת. לפעמים כלים פשוטים בתחום התקשורת וההתנהלות הזוגית יכולים לעזור מאוד. בהצלחה!

מאוד חשוב שתבדקי עם עצמךהדסדס

האם יכול להיות שההרגשה שלך עם עצמך (כפי שתיארת את עצמך כ"פשוטה" ביחס אליו) היא היא הגורמת לך לחשוב שאת לא מעניינת אותו וכו'.

הרי ידוע שגברים מטבעם יותר משוחחים טכנית מאשר "שיחות נפש"- גם כאשר הם אוהבים את האישה שלהם .

והרבה פעמים הם לא יודעים להביע את התעניינותם ורגשותיהם במחוות כגון מתנות וכו'.

האם יכול להיות שאת בטעות מקשרת את זה לכך שהוא לא מתעניין בך כי הוא 'איש העולם הגדול' וכו'?

 

הרי הרבה פעמים ,דוקא גבר שהוא כזה מחוספס ומפותח בתחום העבודה, מחפש את הבית הנעים ואישה יציבה ותומכת,ולא מחפש משהי מחוספסת ו'אשת העולם הגדול' כמוהו.

 

יש לי הרגשה שיכול להיות שאולי את פתחת רגשי נחיתות כלשהם לידו ,ולכן את מפרשת כך גם את התייחסותו אלייך?

בבקשה תבדקי את זה עם עצמך, כי ממש ממש חבל.

אל תתפרקי...סוף סוף!

תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב - את אשתו!

 

אין אדם בעולם שמעניין אותו יותר ממך!

 

אין אדם בעולם חשוב לו יותר ממך!!!!

 

יש לו רק אשה אחת וזאת את, אין סיכוי שאת לא הדבר הכי חשוב לו.

 

עכשיו יש לך 2 אפשרויות:

 

1. לשאול בשיא הפשטות - מה בא לך לעשות היום?

 

2. להחליט מה בא לו לעשות היום ולקוות שאת קולעת לטעמו.

 

3. לכתוב לו מכתב יפה ומתוק - רצוי בורוד עם לבבות. ולפרט כמה שאת אוהבת אותו. בלי שום תלונה, בלי שום בעיה, ושלא יהיה ארוך מדי. סביר להניח שהוא יחשוב שזה תינוקי, אבל ליבו יימס אחרי כמה כאלו.

 

את האשה - את חייבת להציל את הקשר הזה. אם הוא כזה שתקן אל תצפי שזה יבוא ממנו כי יכול להיות שזה לא יבוא.

 

את יכולה להכין את הבית עם נרות, להניח לו שוקולד מתוק על הכרית, לכתוב לו בכל מקום "אני אוהבת אותך"

 

אחרי כמה ימים / שבועות הוא יישבר ואו שיעריך את זה או שיחשוב שאת תינוקת - בכל אופן הוא יגיב.

 

ואז תגידי "מה נראה לך? אתה בעלי! אני לא אוותר עליך בחיים!!!! אם זאת לא הדרך תגיד לי מה הדרך כי אני מתכוונת להילחם על שלום בית בכל מחיר!!! בבית הזה תהיה אההב אחווה דיצה ורינה!!!"

 

את יכולה גם לשים על המקרר תמונה מהחתונה,

 

תמונה של הילד אם יש לכם,

 

וכו'.

 

העיקר להסביר לו שאת לא מוותרת !

 

הוא יעריך את זה.

 

מה לא לעשות?:

 

1. לא להאשים אותו גם כשאת יודעת שהוא אשם (הוא יודע את זה גם בלעדייך)

 

2. לא להעיר לו על כלום (תאמיני לי שהוא מרגיש דפוק כשהוא לא מתנהג כמו שצריך)

 

3. לא לרמוז אפילו בהבעת פנים שהוא הביא אתכם למה שאתם...

 

4. לא לבקש ממנו לבוא מוקדם! תגרמי לו שכל כך כיף בבית

 

שגם אם הוא חוזר באמצע הלילה גמור מעייפות - כל מה שבא לו זה רק אותך!

 

זה ייקח זמן,

 

אבל זה אפשרי.

 

 

 

עיצה אחרונה - תקחי אותו לרב שלכם, או למדריך חתנים שלו,

 

שינער אותו קצת

 

 

 

בהצלחה!!!!!!

 

אל תוותרי ! יש לך רק בעל אחד!!!!

 

 

תקשיבי להם ^^^ בהצלחה רבה!!חיותא

 

שלום רבסתם פה

האמת שקשה מאוד לענות על שאלתך צריך להכיר מבפנים את הקשר אבל בכל זאת לפי מה שאת מתארת אני אנסה, קודם כל שתדעי תמיד בזוגיות יש את האחד היותר דומיננטי ששומר על הקשר במקרה הזה כנראה זו את, כך שאין לך מה להרגיש רע עם זה, אצלינו  (אני ואשתי)למשל אני מרגיש שאני שומר על הקשר אנחנו נשואים כ9 שנים ואני חושב אולי אפילו בטוח שלולא הרבה דברים שעשיתי היינו גרושים מזמן,

נראה לי שאת צריכה מצידך ליצור עניין בעבודה שלו, להתעניין במה שהוא עושה אולי אפילו לעזור לו בדברים שאת יכולה, כמו כן במשך היום לשלוח לו סמסים כמו מתגעגעת וכו' דברים שמחממים את הלב (עשיתי את זה עם אשתי אפילו שהיא רשמה לי שאני צבוע וסתם אומר המשכתי זה עזר) למשוך אותו אלייך בדברים שאשה מושכת גבר, תעשי לו דברים שיהיה לו כיף שהוא ירצה להיות איתך, זה קשה בהתחלה אתה מרגיש בודד במערכה לא תמיד מקבל את תשומת הלב חזרה אבל זה משתלם לדעתי לנסות, את ארוחות הערב שהוא אוכל תאכלי איתו יחד אפילו שאת עסוקה באותו זמן וכו' וכו' שבי איתו תשאלי איך עבר היום מה קרה בעבודה תשמעי אותו תנסי את להתעניין בו, ספרי לו על הילדים דברים מיוחדים שעשו דברים שקרו איתם אל תספרי לו את השיחות שעשית עם החברות שלך זה לא מעניין שום גבר, אני מקווה שתצליחי לשקם את הנישואים כי זה הדבר הכי חשוב תכלס שיש לנו בחיים .

מקווה שעזרתי קצת, ד"א לא לפסול ייעוץ זוגי כמובן לשים לב את מי בוחרים לייעוץ, זה עזר להרבה זוגות

תרגישי נוח לפנות גם בפרטי

מה עם גירושין ?יוניאל

כולם נותנים עצות של זוגיות וכו' זה לא עובד עובדה ניסיתם אני אומר שבלי נס לא ישתנה כלום בינתיים את אשתו ואם הילדים שלו והוא מרוויח הרבה כסף תשמחי במה שיש ואל תתני לו לבגוד אם זה מגיע למצב כזה לא יהיה שייך להמשיך את הקשר 

יכול להיות שאת לא ברמה האינטלקטואלית שלו ולכן השיחות שלכם לא מעניינות מצד שני תחומי העניין שלכם לא דומים ולא ייתכן לדרוש ממך ללמוד ולהתפתח בכיונים הנפשיים שלו העצה תעבדי על עצמך בכיוונים שלך ! ותהיי אישה יותר טובה ומוצלחת בדברים המעניינים אותך פשוט מאוד אם זה במידות בבישולים בחינוך במשמעת בהכל ! 

ואז בעלך גם אם זה לא דברים שמתאימים לו הוא יעריך אותך על זה שאת אישה טובה בדרך שלך וממילא יאהב אותך !( סה"כ הוא בחר בך לאשתו וא אם ילדיו הוא לא יכול לזרוק אותך לא נראה לי שאתם פשוט לא זוג והתחתנתם בטעות ... אם כי עצם זה שהתחתנם בגיל צעיר יכול לצערי להוות את המשוואה הבאה - התחתנתם בגלל ששניכם רציתם חתונה בגיל צעיר ותו לא ובאמת אינכם זוג נא לגשת לרבנות עד כאן לבינתיים 

בהצלחה שום דבר לא אבוד ( גם אם אני ישלח אתכם ךרב לאו או הרב יוסף זה לא אבוד זה להתחיל את החיים אם אדם אחר 

 

מנקודת מבט אמונית ראוי לך לשוב בתשובה ( גם בלי חטאים התקרבות לה'=חזרה בתשובה ) ולהתפלל רבות לקב"ה שינחה אותך בדרך עיצה טובה ויצליח את כל דרכייך גם שלא ע"פ דרך הטבע ושייתן חינך בעיני בעלך וכו' וכו' ללמוד דברים שמתאימים לנשים .......

פה- את כתבת שיש לך בעל תומך ...יוניאל

 

 

 

ממש מבינה לליבך, מודה לקב"ה ששלח לי בעל מבין ותומך ומעודד. כמו שאמרו קודמותי ואני ממש מרגישה את זה תפילות, תפילות ושוב תפילות, יש רק משיהו אחד שמחליט ואני מאמינה שכשיגיע הזה המתאים זה יקרה.

 

תהי חזקה, ותעשי את ההשתדלות שלך, והקב"ה יעשה את שלו.

 

שנתבשר כולנו בבשורות טובות.

תעמידי את עצמך על הרגליים ותחייכישלומיתז

איך את מרגישה בשאר תחומי חייך?

האם את מבואסת גם בשאר התחומים?

לפעמים כשאנחנו נמצאים בבאסה או בדכדוך אנחנו נוטים לראות את העולם כשחור. ולכן גם כשבעלך לא אומר לך שהוא לא אוהב אותך את מרגישה כאילו הוא לא...

האם יש משהו שאת עושה בשביל עצמך? שמשמח אותך? (חוג/ הליכה/ קורס וכו'..)

לדעתי הדבר הראשון הוא לגרום לעצמך אייכשהו להיות יותר שמחה! (ואולי גם ללכת לטיפול שיעזור לך ויחזק אותך..)

ברגע שתהיי יותר שמחה וחיונית את תענייני יותר את בעלך וגם אולי תראי את כל המציאות בצורה אחרת, חיובית יותר.

דבר שני, האם את מוכנה לעשות למענו הכל? ולאהוב אותו בכל מחיר?

אני הולכת להגיד משהו מהפכני... שהוא הפוך על הפוך...

לדעתי את צריכה לתת לו את ההרגשה שאת לא בכיס הקטן שלו ולגרום לו להבין שהוא צריך להתאמץ ולחזר אחרייך כדי לזכות לאהבתך. את לא מוכנה לעשות למענו הכככלל. הוא גם צריך לעשות דברים למענך! ברגע שהוא מרגיש שתאהבי אותו בכל מחיר- הוא מרגיש שאין לו למה להתאמץ או להראות לך את אהבתו. ככה זה גברים- הם צריכים להרגיש קושי בהשגת המטרה. הם צריכים שיתנו להם את ההזדמנות לחזר...

בניגוד לקשר עם הורים או ילדים- שהוא לא ניתן לבחירה

הקשר בין בני זוג הוא בבחירה. זה הקושי הגדול וזה העוצמה הגדולה. תשתמשי בזה. תגרמי לכם להרגיש שהקשר שלכם הוא לא מובן מאליו ושאתם צריכים לבחור בו ושיש דברים שאת לא תקבלי בכל מחיר...

בהצלחה נשמה!

תהיי חזקה!

 

מסכימה בהחלט!osnatt

מצטרפת לדעתה של שלומיתז..

גם אני חושבת (מניסיון) שגברים צריכים להרגיש מחזרים, זה מאתגר אותם ומרגש אותם

אבל מה, זה קצת קשה לעשות את זה מאולץ (בתור האישה) ולכן כדי שזה יהיה אמיתי את צריכה באמת להתעסק יותר בדברים שאת אוהבת שהם לאו דווקא קשורים אליו (לצאת עם חברות, קניות, משפחה - וכל מה שעושה לך טוב) ושיראה שאת שמחה וטוב לך, ואז ממילא הוא יתקרב.

בכלל - גברים אוהבים נשים שמחות, ברגע שהם רואים שהאישה מידי "שמה עליהם" מה שנקרא - הם נחנקים (כאילו מה - אתם לא יכולים פשוט לתת יותר תשומת לב? אבל ככה הם בנויים מסתבר..)

 

זו דעתי בעניין...

 

לא מסכים עם מה שכתבתן..ד.

ה"ניתוח" הזה בשם "גברים" - הוא מסוכן מאד לדעתי:

 

"גברים צריכים להרגיש מחזרים, זה מאתגר אותם ומרגש אותם"...

 

"ברגע שהם רואים שהאישה מידי "שמה עליהם" מה שנקרא - הם נחנקים"...

 

ואצל הקודמת: " לדעתי את צריכה לתת לו את ההרגשה שאת לא בכיס הקטן שלו ולגרום לו להבין שהוא צריך להתאמץ ולחזר אחרייך כדי לזכות לאהבתך" (משפט הרסני לדעתי).

 

"ככה זה גברים- הם צריכים להרגיש קושי בהשגת המטרה. הם צריכים שיתנו להם את ההזדמנות לחזר"...

 

 

 

מאיפה לקחתן את זה?.. אני לא מסכים עם המשפטים הללו. וחוששני שאשה ש"תיזהר" לא להתייחס יפה מידי אל בעלה ולא לאהוב מידי, כדי ש"יחזר", עלולה אח"כ לא להבין פתאום מאיפה זה נחת עליה..

נשים שמנסות ליצור לבעליהן "אתגר" ו"קושי" להשיגן - עלולות לדעתי לחוש זמן-מה שכאילו זה "הולך", כי הוא מתאפק, עד שבסוף יימאס לו...

 

מה שנכון הוא, שבאמת צריכה להשתדל להיות שמחה מצד עצמה, להתעודד, בלי גאוה ויצירת מרחקים מלאכותיים; וגם נכון שהיחס צריך הדדיות והשקעה, משני הכיוונים. וצריך לדבר. ולדבר מתוך אמון שיש רצון טוב בסיסי, ושהבעל לא מודע בדיוק לאיך אשתו מרגישה - כמו שגם היא לא מודעת לאיך הוא תופס את המצב.

את צודק, אבל הכל עניין של ניסוח והסתכלותosnatt

מובן שלא התכוונתי שהאישה צריכה לפגוע (ח"ו) בבעלה - ברור שלא!

התכוונתי לדבר אחד בלבד: שהאישה לא צריכה להיות תלויה בבעלה, והמצב רוח והשמחת חיים לא צריכים להיות רק ממנו.

ונשים - בדר"כ כך פועלות, וזה (לדעתי, מניסיוני) הרסני.

כי האישה "מחפשת" את בעלה ומוצאת ממה להיפגע על ימין ועל שמאל, ועושה "פרצופים" וכו' - כי הוא בזכוכית מגדלת אצלה.

וברגע - כמו שכתבת - שהיא שמחה מצד עצמה - זה רק עושה טוב לקשר.

 

וזה גם להפך (אבל נראה לי שיותר נפוץ מצב שהאישה תלויה בבעלה, למרות שזה לא בהכרח)

 

קשר בריא הוא לא תלות

 

וזה נראה לי גם מה שאתה התכוונת

ואני חייבת להוסיף - שהמשפט ששלומיתז כתבה בנושא -osnatt

כל כך חזק, אם חושבים עליו לעומק..

עם מה שהבהרת בהודעה שלפני זו - אני מסכים..ד.

אבל המשפט של "שלומית ז" שציטטתי הוא לדעתי לא "חזק", אלא ממש הרסני. אוי ואבוי למי שתסתכל כך.

 

אני מפנה שימת הלב למשהו שכתבה ימימה מזרחי, אע"פ שאני לא בהכרח מסכים עם כל מה שכתבה שם, אבל זה בכיוון הפוך מהמשפט הנ"ל...

 

לא מוצא את הקישור בדיוק. אבל זה היה כאן בערוץ לפני כמה ימים, "המרָצה" לאשה לחזר אחר בעלה... על אף שאיש דרכו לחזר..

 

העובדה שהיא תעמוד על הרגליים ותחייך - סותרת?osnatt

חיזור מתוך חיוך יותר מתקבל מחיזור עם דמעות... (של תחנונים, לא התרגשות..)

הרי לא על זה דיברתי...ד.

אלא על הניתוח של ה"גברים", שלה...

 

שהוא סותר לחלוטין.

בעיני זה לא משפט הרסני אלא- מהפכני כמו שאמרתי..שלומיתז

ככה עולמנו בנוי. לא סתם הקב"ה ניסר בין אדם לחווה למרות שזה היה משהו מאוד הרסני. אולם, עם כל "ההרסניות" שבזה, רק כך מתאפשרת מציאות של הולדה בעולם. של יצירה. של חיבור אמיתי מתוך בחירה. העובדה שהקשר בין בעל ואישה אינו "גב לגב" היא מצד אחד הרסנית כיוון שהיא לא ניצחית/ ברורה מאליה/ בלתי ניתנת לערעור אבל מצד שני רק כך זה מאפשר את הבחירה אחד בשני ואת החיבוא העמוק והאמיתי.

כמו שאדם צריך להגיד לעצמו מצד אחד "אנוכי עפר ואפר" ומצד שני "אין העולם נברא אלא בשבילי"(משפט הרסני)

האישה והגבר צריכים להגיד לעצמם את שתי האמרות ביחד, בנשימה אחת:

1. אני אוהבת אותו ללא גבולות 

2. אני אוהבת אותו אבל לא בכל מחיר

 

אם היא תמיד רק תהיה בעמדה נפשית של "אני אוהבת אותו ללא גבול" ולא משנה מה הוא יעשה לה או איך היא תרגיש זו תהיה מציאות של "גב לגב" וזה לא יהיה מתוך בחירה אמיתית ומתוך הבאה של עצמה לתוך הקשר מבחירה וזה גם ימנע חיבור יותר גדול ועמוק שלהם. 

אם היא תהיה בשתי האמירות ביחד- זה יאפשר לה להיות בתוך הקשר, בתור עצמה. זה יאפשר לבעלה לראות אותה, את האישה שלו, את המיוחדות שלה, זה יעשה לו חשק להתאהב בה ולעשות אותה שלו

 

זה דברים עמוקים מאוד מאוד לדעתי שצריך לקחת נשימה ולהתבונן על העומק שלהם לפני שעונים וחושבים בצורה הרגילה והפשוטה. זו דעתי.

המון בהצלחה! שתרבה אהבה בבתי ישראל!

הרסני לחלוטין.ד.

ו"פראי" לגמרי... ("ככה זה גברים"...  יש לך טעות חמורה - ואני מקוה שאינך הולכת "להסביר" לי שאת יודעת מה זה גברים יותר ממני.. ומי שמסבירה בשם ה"בחירה", צריכה להבין שאנשים זה לא איזה "יצור אינסטינקטיבי" בלבד..)

 

ומספיק לתלות כל סגנון חמור ב"סתרי תורה". לפני תורה אפילו כפשוטה, יש דברים בסיסיים. מי שכותבת: "את צריכה לתת לו את ההרגשה שאת לא בכיס הקטן שלו".. ו:"ככה זה גברים- הם צריכים להרגיש קושי בהשגת המטרה" ועוד - זה לא "עמוק" ולא "סתרי תורה, אלא בוטה והרסני.

 

לפעמים לוקחים מידות בעייתיות שיש בעולם, ו"מלבישים" אותם על עניינים שבנסתר. אח"כ מתפלאים למה זה לא הולך...

 

את אינך הקב"ה לפני ה"נסירה" - ונא לא להשוות בין סיגנון דברייך שבהודעתך הקודמת, לבין מעשה בראשית, כאילו "גם זו הריסה"..

אנחנו כבר בעולם שנברא, והסיגנון בו כתבת מקודם, הוא מרחיק ומשניא ומקרר - ואינו מקרב, שזה דבר שמצריך עדינות ובנין.

 

 

אם היית מייעצת לה שתגרום בעדינות גם לבעלה "לחזר אחריה" - זה ענין אחר, וגם לא צריך בשבילו דווקא כל מיני ציטוטים מ"נסתר", כביכול. אלו דברים מאד פשוטים שמספיק הבנה ותחושה ישרה בשבילם.

 

כאן לא דובר על אשה שטוענת שבעלה, חלילה, "מתעלל" בה, והיא "אוהבת אותו בל מחיר", שאז לעיתים יש מקום לסיוגים, בשכל.

 

וסתם אשה שצריכה להזכיר לעצמה כל הזמן "אני לא אוהבת אותו בכל מחיר".. היא לדעתי אשה אומללה, ואומלל בעלה.

 

זה, אגב, דבר קלאסי כשקופצים להדריך ישירות מתוך "סתרי תורה", טרם בשלות מתאימה, שהדברים עלולים להיעשות "רובוטיים" במידת-מה לפחות, ולעקר בריאות נורמלית.  ולא פלא שבהודעה הקודמת, יצאו הדברים ה"עיוניים" שרצית לומר פה, בסיגנון שיצאו; וגם בתוך ההודעה הזו השתרבבו סגנונות כאלה.

 

ואין לכך כל קשר לזה שע"י שה' הפריד את האיש מהאשה, יש אפשרות לבנות קשר בבחירה ולחבר את כחות הרגש וההכרה העמוקים אליו.  לחשוב "אני לא בכיס הקטן שלו", "אני לא אוהבת אותו בכל מחיר" - סתם כ"נורמה" - זה בדיוק ההיפך מלבנות קשר. גם אם בדמיון "מסדרים" לפי זה את דברי חז"ל העמוקים, וגם את ה"פסיכולוגיה" כביכול  של הגבר...  הדברים הללו עדינים בהרבה, ובדרך אחרת לגמרי.  

 

ואוי לה לאשה, שבשביל להרגיש את "עצמה" חייבת להזכיר לעצמה שאינה "אוהבת את בעלה בכל מחיר"..

 

ולכתוב: "זה דברים עמוקים מאוד מאוד לדעתי שצריך לקחת נשימה ולהתבונן על העומק שלהם לפני שעונים וחושבים בצורה הרגילה והפשוטה", זה גם בעייתי...  את באמת חושבת שזו פעם ראשונה שנגלה "רז הנסירה" בעולם, ועד כה כולם חושבים בצורה "רגילה ופשוטה"?.. ואת באמת חושבת שהצורה "הרגילה (אצל מי?) והפשוטה" היא כ"כ שטחית?.. אז לא. ה"גרעין" שבדברים, אינו חידוש. הצורה שאת חשבת ליישם אותו, היא הבעייתית.

 

הסיגנון בו כתבת מקודם אינו דבר שצריך "לקחת נשימה" לפני שעונים עליו, לדעתי. ההיפך, צריך לדחותו מייד, לפני שייכנס משהו ממנו אל הנפש. ואינו מרבה "אהבה בבתי ישראל" אלא בדיוק ההיפך.

 

וזה אינו סותר לכך שבוודאי אחרי שאיש ואשה נישאו ונתקשרו בנשמתם בעומק המציאות, הם צריכים הדדית - בבחירה ובאהבה, בעדינות ובהתחשבות, בהערכה הדדית ובחוכמת-ביטויה - להוציא לפועל את החיבור הפנימי הזה ולגלותו בעולם.

אני חושבת אחרתשלומיתז

אני לא אמרתי חס וחלילה לעשות את הדברים הללו בדורסניות או בגסות רוח. ניתן להיות בעמדה נפשית כזו גם בעדינות רבה מאוד ומתוך אהבה גדולה מאוד, כאמור.

אני לא חושבת שרק אישה שמגיעה למקום קיצוני של התעללות צריכה להיות בעמדה נפשית כזו. אני חושבת שכל אישה וגם גבר צריכים להיות במקום הזה.

אתה יכול לא להסכים איתי. אני חושבת שזה כן מקרב. ואני לא חושבת שזה לא הופך אנשים לאומללים אלא למאושרים. העובדה שאני יכולה לבחור בבעלי האהוב בכל פעם מחדש לא מתוך מחיקה עצמית אלא מתוך העצמה עצמית (אין מה לעשות, צריך שניים בשביל קשר) היא מיוחדת ועוצמתית מאוד.

אני יודעת שאני הייתי בעבר במקום דומה של הכותבת והשיטה הזו (שהיא רחבה הרבה יותר ממה שכתבתי פה ולא אני זו שהמציאה אותה והיא מגיעה מאנשים יראי שמיים) מאוד חיזקה אותי, עודדה אותי, הפריחה אותי מחדש והעצימה את הקשר שלי עם בעלי.

אתה יכול לא להסכים איתי. בעיני יש כאן אמת גדולה ועוצמתית.

בכל מקרה, הייתי שמחה אם היית מגיב בצורה קצת יותר נעימה. אנחנו אנשים בוגרים ואין סיבה שנדבר על דברים בצורה לא בוגרת.

 

 

שלומיתז וosnattז'וז'ואיתאחרונה

אני מצטרפת לדעתכן ומחזקת אותה.

מסכימה מאד עם הגישה הזו (למרות שצריך לדעת להיות מאד זהירים איתה כי אם לא מבינים אותה כראוי היא עלולה להפחיד או אפילו ח"ו להזיק).

 

ביצת עין יקרה, התסכול שלך זועק לשמים!

אני לא יודעת אם זו הנקודה, אם זה לא הכיוון תתעלמי ממה שכתבתי אם זה כן, אולי זה יוכל לעזור קצת:

 

קראתי פעם משהו יפה על זוגיות:

יש כאלו שמאמינים ש 1+1=1, ז"א - 1 איש + 1 אישה = ישות אחת. עולם אחד. מיזוג טוטאלי של שניהם יחד. 

יש כאלו שמאמינים ש 1+1=2, שזה אומר שאיש + אישה = 2 עולמות שונים, 2 ישויות נפרדות לחלוטין. 

ויש כאלו (ואני בתוכםמוציא לשון) שמאמינים ש 1+1=3. ז"א: איש + אישה = עולם שלו, עולם שלה, ועולם משותף.

 

אולי בעלך חי בצורה כזו, בנוסחה השלישית. יש לו את העולם שלו בנוסף לעולם שלכם המשותף.

הוא איש העולם הגדול, אמרת. יש לו חיים משל עצמו, עבודה, חברים...

אבל אולי את לא רואה את הדברים כמוהו... ואולי חסר לך קצת העולם שלך, בלי קשר לבעלך, לבית, לילדים (אם יש).

 

לכן אני מאד מזדהה עם מה שכתבו מעלי שלומית ואסנת - תנסי ליצור לך גם עולם משל עצמך. תעשירי את עצמך.

ברגע שהוא יראה שמצב הרוח שלך לא תלוי רק בו, שיש לך עניין בחיים גם אם הוא לא משתף אותך, אולי הוא יתעורר פתאום. תמיד עושה חשק להיות ליד אנשים מלאים ועשירים (לא בכסף), וגם לך בתור אישה אני בטוחה שזה יעשה טוב....

את לא חייבת להיות סלב פתאום, או להצליח במשהו מטורף. פשוט להתמלא ממשהו שאת אוהבת ועושה לך טוב.

שבעלך יחזור הביתה לאישה עם חיוך.

או שיחזור הביתה כדי ויראה שאת בדיוק הולכת לחוג או לשיעור ולא רק יושבת ומחכה שהוא יתייחס אלייך סוף-סוף.

שכשתדברי עם בעלך השיחות יוכלו לקבל מפנה מפתיע על דברים חדשים שלמדת או גילית או חווית.

 

מתוקה, לפני שאת (אם את) מחליטה לשים לזה סוף, תנסי כמה כיוונים...

אם זו בעיה שניתן לפתור אותה בהתנהלות מסוימת, אז חבל לגמור ככה נישואין..

אבל אם לא, ואת מנסה כל כיוון אפשרי (כולל ייעוץ לפי דעתי, אפילו לא זוגי, תתחילי עם משהו אישי בשבילך, העצמה, קאוצ'ינג.. זה יכול לעשות לך טוב..) אז ב"ה אנחנו יהודים. לא נוצרים קטולים.

ולחיות באומללות זו ההחלטה הכי פחות נכונה...

אז קחי זאת לתשומת ליבך יקירתי!

והלוואי שהשכינה כבר תבוא ותצטופף בינכם!! 

מפורקתמנחם חפץ

שלום ביצת עין

אינני חושב [לפי מה שתיארת] שאת יכולה לפטור בעיה זאת ביניכם יחד, מה גם שצריך לעשות אבחון והערכה בשאר נושאי הזוגיות, לכן עצתי היא לפנות ליעוץ זוגי.

בדבר הגירושין זה תמיד אופציה ודוקא בגלל זה לא כדאי למהר בכיוון זה, מה גם שצריך קודם לעשות הכל, אבל הכל, בכדי שהנישואין יחזיקו מעמד

אגב אינך צריכה להיבהל מעצמך מכך שאת חושבת על גירושין, [זה קורה להרבה נשים בפרט בזמן כעס] מה שאומר שאינך צריכה לקחת זאת כ"כ ברצינות

הפער בינכם - יכול להיות שזה מסע חייכםzugorgil

נשמע שקיים פער בינכם, לפי מה שאת אומרת, הפער הוא שבעלך כלכך איש של חוץ שכאשר הוא מגיע לאינטראקציה עם תכנים של עולמות פנימיים של הבית האינטימי, קשה לו שם. השיעמום זה סממפטום של זרות שלו ביחס לעולמו האינטימי, הוא אפילו אינו מודע לצורך הבסיסי באינטימיות רגשית (אינטמיות רגשית היא צורך, לפחות כמו מזון).

אצלך כנאה הפוך, העולם האינטימי שלך ברור, קיים, את שרוייה שם ומשם שואבת את כוחך, מובן לך , שאי אפשר בלי אינטמיות רגשית-נפשית ואת מתוסכלת שהוא לא מבקש את זה. העולם החיצוני פחות דומיננטי אצלך.

 

זה הפער. כמובן שזה שהתחתנתם בא ללמד את שניכם איך לבנות את העולם שהשני חזק בו, כמובן שזה ניתן לגישור ואף יכול להפוך לאתגר של שניכם ולהפוך את הקושי לאתגר מפרה , לסיפור חייכם שירחיב את האשיות של שניכם.

 

אפשר לפנות אלי באישי לפירוט בעניין

 

בהצלחה

 

מישהו פה התחתן בממילא?ארץ השוקולד

המלצות/דיס המלצות על המקום?

בעיקר מההיבט האנושי והאוכל.

מישהו/י?ארץ השוקולד

לפני 5 שנים הייתי שם אורחת. אוכל טוב, רחבה קטנהירושלמית במקור

מה זה "ההיבט האנושי"?

תודהארץ השוקולד

הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?

אה. אז כאמור הייתי רק אורחתירושלמית במקור

אכן, תודה על ההערה בכל מקרהארץ השוקולד

מועיל.

מקווה שיהיו עוד תשובות

אתה רוצה עוד תשובותאריק מהדרום

אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.

תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).

הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.

אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.

(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).

זה לא מה שהוא שאלירושלמית במקור

הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים

לא יודע איך הסקת את המסקנה הזו מדבריואריק מהדרום

אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.

אם כךמבולבלת מאדדדד

איזה מזל שהוא לא שאל אותך🙃

איזה מזל שהוא שאל בפורום פתוחאריק מהדרום

ככה הוא יכול לשמוע את דעתי גם כן כשהוא מתעסק בזה הרבה יתר על המידה

אני יכול להבין אותו שהוא מתעסק בזה יתר על המידהנפשי תערוג

ומנגד, אתה לגמרי צודק שזה לא ממש מהותי.

כי במרוצת הזמן זה עוד אבן קטנה בבניין

יתכן שאני מתעסק יותר על המידהארץ השוקולדאחרונה

בכל זאת חסר ניסיון בתחום

מהתשובה הזו:ירושלמית במקור

"הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?"

ואם יש לו מצב מיוחד שהוא יודע שעלול להוליד חששות, נניח סיכוי טוב למילואים או דחיה אחרת, סביר מאד שיחפש בעלי אולם שהחוזה שלהם הוגן ולא דרקוני, ולא בכל מקרה עומדים בדווקנות על כל פרט בו.

ככלל. חותמים חוזה כדי לקיים אותונפשי תערוג

יש כאלה שמתגמשים, לא לבנות על זה.

אצלנו בעל האולם החליט להוציא מנות שהן שדרוג לתפריט על דעת עצמו. (כי האולם הצמוד בחר את זה. אז כנראה היה לו נוח לבשל הכל אותו דבר) לא ממש שינה לנו. האורחים היו מרוצים. הם לא באמת יודעים שאנחנו בחרנו סטייק פרגית והוא החליט להוציא אנטריקוט.

כמובן שבמעמד התשלום הוא לא ציפה שנשלם על ה"שדרוג"

ועצם זה שהבאנו את סכום למחרת באופן מסודר הוא אפילו עשה לנו עוד 5-10% הנחה סתם ככה

אבל היה חוזה מסודר

שנינו חתמנו עליו במטרה שהוא יקויים.

זה שיצא ששני הצדדים הסתדרו על אי הקיום שלו. אחלה.

אבל הוא שם כדי להבטיח מה קורה אם הצדדים לא מסתדרים

ברורארץ השוקולד

ורוצה להבין אם הם אנשים נעימים או לא

אכן, התכוונתי להתנהלות מול בעלי האולםארץ השוקולד

חוף בכינרתNonamegirl

היי, האם קיים חוף משפחות בכינרת שמשפחות דתיות יכולות לבוא אליו והלבוש צנוע? הבנתי שבבין הזמנים יש סיכוי טוב שכן

פעם היה בחוף כינרנפשי תערוג

היה גם פעם בחוף גולן אולי עדיין רלוונטיל המשוגע היחידי

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

חוף דוגיתשמשית123

לא מוכרז, צמוד לחוף גולןשמשית123

חוף דוגהעוד מעט פסחאחרונה

דרומית לכינר.

כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).

הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.

בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.

האם זה נכון?רועישםטוב
נו שויןנקדימון

אנחנו אף פעם לא מדברים על קצוות ושוליים. אותם נפטור מהסיפור הנורמטיבי.

גדילה מתוך משבר בזוגיות 💔❤נגמרו לי השמות

זוג חזק הוא לא זוג שהכל הולך לו מושלם תמיד.

זוג חזק הוא לא זוג שאין ביניהם ריבים / חילוקי דעות / קונפליקטים.

זוג חזק הוא לא זוג שתמיד הכל ורוד אצלם והם עם לבבות תמידיים בעיניים.

 

זוג חזק הוא זוג שעובר אתגרים בדרך - ומצליח לקום מהם.

זוג חזק הוא זוג שנופל - וקם.

זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* אחד בשני/ה כל יום מחדש.

זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* לעבוד להשקיע, בוחר בביחד שלהם.

זוג חזק הוא זוג שכבר עבר משברים, ואולי נמצא אפילו עכשיו בעיצומו של אחד כזה - וממשיך לעבוד, להשקיע, לרצות, לבחור, לאהוב.

 

ודווקא עכשיו, בחופש הגדול שמציף אצל המון משפחות קשיים רבים - חשוב להתחזק בכך.

 

- להתחזק בכך קודם כל בפני הדבר הזה עצמו - שאנחנו אוהבים אחד את השנייה.

שאנחנו בוחרים אחד בשנייה.

שיש לנו רצון להיות יחד.

שהבסיס שלנו חזק ואוהב וזה משמעותי מאוד גם לצליחת כל האתגרים בחיים, שהגיעו או שיגיעו בעתיד.

ולהפנות את הכוחות שלנו פנימה ולא החוצה.

לא לכלות אותם בהשוואות חיצוניות בלתי פוסקות אלא לראות איך אנחנו מצליחים לגרום שאותם הכוחות האלה שלנו יופנו לאיך מתמודדים עם המציאות שלנו בצורה הטובה ביותר,

ואיך זוכרים כל הזמן לראות גם את הטוב הרב שכן יש לנו, לשמוח בו, להדות עליו ולהעצים אותו.

 

ולהתחזק בכך עם אמונה בקב"ה, אמונה בעצמינו, אמונה בזוג שאנחנו

אמונה באשתי

אמונה בבעלי

אמונה ותקווה גם לעתיד.

ולהזכיר לעצמינו שבספר בראשית מתוארת בריאת העולם, בריאת האדם, הזוגיות הראשונה -

ויש שם, בלימוד הזה של הבראשית הרבה מאוד אוצרות שנוכל לקחת אלינו:

לפני שיש סדר - יש תוהו ובוהו.

לפני שיש לידה - יש משבר. צירים.

אבל אם נסתכל על המשבר בעיניים אמיתיות, נראה שבעצם הוא יכול להיות אפילו חיובי מאוד!

כי המשבר גורם לנו בעצם לעבור מנקודה לנקודה.

הוא מזיז משהו.

מה שהיה עד עכשיו כבר לא נכון. כבר לא מספיק. משהו שם בתוכנו מתחיל לזוז, לבעבע, לרצות אחרת, לרצות יותר.

גם אם יש כעס גדול - לכעס הזה יש שורש חיובי - הכעס הזה אומר לי בעצם שאני לא רוצה את המציאות הנוכחית כי היא כבר לא טובה לי - אני רוצה מציאות אחרת, טובה יותר!

ורק מאותו המשבר, מאותה התנועה - נוכל לזוז באמת.

אז נכון זה קשה. מאוד מאוד מאוד.

זה שורף. מאוד מאוד מאוד.

זה משבר.

זה שבר.

ואנחנו הרבה פעמים נשברים בתוכו.

ומרגישים שאנחנו שבורים, שהזוגיות שבורה, שההורות שבורה, שהעולם כולו שבור.

אבל דווקא מתוך התוהו ובבוהו הזה -

נוכל להתחיל ולסדר מחדש

לסדר את החיים שלנו טוב יותר

נכון יותר

גדול יותר

נוכל לצמוח.

לצמוח אישית

לצמוח זוגית

לצמוח משפחתית.

 

נוכל להביא גם ללידה.

כמו אישה שיולדת ונמצאית במשבר של לידה - וכך תינוק חדש, חיים חדשים, באים לעולם.

גם אנו בכוחנו "ללדת" את הזוגיות שלנו. למקום גדול יותר. חי יותר.

להימצא במקום שיכול להכיל עוד ועוד רבדים.

להיות במקום שיש גם יכולת להביע את הפנימיות שלנו אחד בפני השנייה, בלב שיכול לשתף לא רק בטוב אלא גם בכאבים, בקשיים, בכעסים, בפחדים.

וכאשר אנו מצליחים להתייחס לכמה וכמה רבדים בו זמנית, אנחנו כבר לא חיים רק ב"שחור ולבן", אנחנו גדלים, העולם הפנימי שלנו מתרחב. אנחנו מתרחבים.

אנחנו נהיים הגירסא היותר משודרגת ומשופרת של עצמינו.

אנחנו בונים גירסא יותר משופרת ומשודרגת של הזוגיות שלנו.

אנחנו ממש בתהליכי בנייה. צמיחה.

וכמו שיש כאבי גדילה כאשר גדלים בגוף - כך גם יש כאבי גדילה שגדלים גם בנפש. וברוח. ובביחד הזוגי שלנו.

 

אז אם כואב לנו וקשה לנו, בתוך תוך הקושי נזכור - אנחנו עומדים כעת על המשבר.

ובמשבר נורא כואב ונורא קשה ונורא חשוך ונורא אבוד ולפעמים אנחנו אפילו נשברים,

אבל אנחנו גם בלידה.

בלידה של משהו חדש וגדול יותר ביננו.

ונזכור -

אחרי התוהו ובבוהו

אפשר לסדר מחדש

אפשר להתחיל

מבראשית

אפשר לגדול

ולהיות יותר טובים

ביחד. ❤

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

לא מדוייק.shindov

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

הבייסיקסשבורת,לב

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

פחות או יותר מה שכתבתshindovאחרונה
  1. מחוייבות לקשר.

  2. הערכה הדדית.

  3. אישות טובה.

מעבר לכך

  1. מילה.

  2. . מגע.

  3. מתנות.

  4. שרותים.

  5. זמן.

    שום דבר לא המצאה שלי.

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

מנסה לענות לשתיכןנהג ותיק

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

נסינו לעשות תאום ציפיותרק שואלת10

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אם העניין זה שהוא "דרוך"משה

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

מבין לגמרי את הקושינהג ותיקאחרונה

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

אולי יעניין אותך