הכנסה אחר.

ובאמת הפרנסה חשובה כי אתה מתחייב על כך בחופה, אך צריך תכנונים כללים ובכלל כיוון לעתיד זה תמיד טוב.

כסף לא גדל על העצים.

כסף בא מעבודה, ואם רוצים קצת יותר כסף- אז מחשיבה ותכנון.

כדאי שיהיה לך כיוון כללי של מה אתה רוצה מעצמך ובאיזה תחום.

בוא אני אספר לך עוד סוד- להיות נשוי זה עניין של הרבה כסף. שכ"ד, מים, חשמל, אוכל, וכו'. ומי שמתחייב על הכסף הזה- זה הצד הגברי שבעניין. ולכן מומלץ שתהיה קצת סגור על עצמך לפני שאתה לוקח על עצמך התחייבות שכזו..

אפילו להגיד "אני רוצה עכשיו עד שיעור ט"ו להשאר בישיבה, זה לקחת צד. ולחשוב במקביל מאיפה תתפרנס גם בישיבה-במה אתה יכול לעבוד מהצד.

כסף לא בא לבד. כסף צריך שיביאו אותו בכוח.

קודם כל תלוי בן כמה אתה, אם נגיד עברת את ה25 ועדיין לא יודע מה רוצה מעצמך,

הייתי הולך להכוונה מקצועית. (סיפור לא זול אבל מי שצריך, שווה כל שקל!).

אם אתה יותר צעיר, קודם כל לא חייבים לחשוב 30 שנה קדימה, מספיק שתדע שבשלוש ארבע שנים הקרובות אתה בישיבה,

וגם אם אתה לא בקטע של לימוד תורה, וסתם עובד בעבודות מזדמנות זה לא אומר שא"א להתחתן, פשוט תצטרך להתחתן עם מישהי שגם לא יודעת מה רוצה מעעצמה, ותחפשו את עצמיכם ביחד.

במקרה האחרון צריך לחשוב היטב למה רוצה להתחתן,כי בד"כ אדם שרציני אצלו כבר יודע מה רוצה מעצמו בחיים, ומי שלא, הרצון לחתונה זה משו בוסרי שעתיד לחלוף למשך תקופה של שנה פלוס, ואח"כ לחזור ביתר שאת, אבל יש מקרים יוצאי דופן (הרבה פעמים תלוי אם גדל בחינוך נפרד ועוד)

כמובן כמו שכבר כתבו רבנן קמאי, שצריך להיות ברור מאיפה מסיימים את החודש בשנים הראשונות, דבר על זה עם הורייך, אולי יוכלו לעזור,

כמו שדרשו על ג' דברים העולם עומד: על התורה של הבעל, על העבודה של האשה ועל הגמילות חסדים של ההורים...

בהצלחה!!!

הייתי שמח אם תמקד יותר את השאלה. בכ"ז אנסה לענות

כל זמן שבחור נמצא בישיבה ולומד שאילה של פרנסה רק מפריעה וללא תועלת שהרי הבחור יושב ולומד.

ישנם בחורים שאוהבים את תכנון וביסוס החיים וכבר מגיל העשרה הם בוחנים אפיקים שונים ובגיל העשרים הם יודעים במה הם רוצים להתעסק

בנוגע לשידוכים אין חיסרון במה שאדם אינו יודע לאיזה תחום עיסוק הוא נמשך

אם מדובר בבחור בוגר [25 ומעלה] הסיפור מתחיל וצריך להישתנות

שהתחתנו בישיבה לא קיימו את זה צר לי ....

גם אם אין לך מושג מה באמת יקרה בסוף.

צריך לחלום!!!

אני בתור בחורה לא רוצה לצאת אם מי שלא יודע מהחיים שלו כלום.

זה פשוט אומר שיש לו נחיריים גדולות (מצטער...הייתי חייב)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳