בעזרת ה' הוא יבוא...

אנחנו לא בדיוק יודעים מתי...

וגם אני מחכה לבעלי...

אבל בטוח הוא יבוא!

ואז תספרי לו כמה את מתגעגעת אליו...

הכנות לשידוכים

הכנה כללית

כחלק מההכנות לשידוכים צריך לדעת שאין שגיאה יותר גדולה מלעצור את חייך בתקופת השידוכים עד שתתחתן.

כאשר בחורה מוצאת את עצמה רק ממתינה לשיחת טלפון מהשדכנית, זה סימן שעליה להתמקד בלמלא את זמנה.

עליה לדעת שבחור מתעניין ונמשך במידה הרבה ביותר לבחורה שחייה מלאים ועם זאת היא מפנה מקום עבורו. הוא פחות ימשך אליה אם היא זקוקה לו כדי למלא את חייה ואת סדר יומה.

במידה מסוימת בחורה צריכה לחשוב על קשרי שידוכים כעל קינוח מיוחד, ולתת למערכות יחסים אחרות עם חברות משפחה להיות המנה העיקרית שתמלא אותה.

כאשר בחורה ממתינה רק להתחתן, ועם זה היא מגיעה לפגישות, באופן בלתי נמנע היא מפעילה לחץ ועומס מסוים על הבחור, ובסופו של דבר היא מרחיקה אותו. הזדקקות נואשת לבחור מחבלת בסופו של דבר בקשר עימו מהסיבה הפשוטה שאף גבר לא יכול לספק את כל הצרכים של אישה. הוא עשוי לחשוב שהוא יכול אך האמת אינה כך. זו גם טעות גדולה לצפות ממנו לזה. לכן מלאי את זמנך, מלאי את חייך בקשרים חיוביים, בפעולות ובפעילויות חיוביות ותבואי לפגישה מלאת חיים.

הדברים אמורים גם כלפי הבחור. בחור שימיו מלאים בתוכן הוא אדם אחר לגמרי והבחורה חשה ומרגישה זאת ויודעת שעומד לפניה בחור רציני מלא בתוכן שאפשר לסמוך עליו.

באופן כללי על הבחור לדעת שככל שהוא מרגיש טוב לגבי עצמו כך הוא ירצה לחלוק זאת עם הבחורה שאיתה הוא נפגש.

גבר מתעניין יותר במערכת יחסים כאשר הוא מרגיש שיש לו תוכן, שיש לו מה להציע ולשתף בו. ככל שהוא יותר מסופק מעצמו כך הוא מרגיש גאה בעצמו ובמעשיו, ועם גישה מאירה וחיובית זו הוא מגיע לפגישות.

לעומת זאת, כאשר אין לבחור תכלית ומטרה כלשהי, הנוכחות שלו בפגישות משדרת חוסר עניין, חוסר מוטיבציה, חוסר ביטחון והיעדר מטרה.

בחורה נמשכת לבחור עם תכלית. כאשר יש לבחור תכנית, חלום, כיוון, חזון, שאיפה, תחום עניין וכו', הוא מושך מאוד ומעורר אצלה עניין רב בו, ולא חשוב עד כמה עצומה או מפוארת התכנית או המטרה.

כאשר חלק מהמטרה שלו היא גם להשקיע באשתו לעתיד, ובהקמת בית שישרור בו שלום והרמוניה אמיתיים- הוא ממקד את התכליתיות שלו בה וזה עשוי למשוך אותה עוד יותר. אין פירוש הדבר שהוא מוותר על המטרות האחרות שלו וממקד את מטרתו רק בה ורק רוצה לגרום לה להיות מאושרת, מצב כזה יכול רק להרחיק אותה. בחורה באופן טבעי יודעת שהיא לא יכולה לספק את כל צרכי בעלה לעתיד, היא גם לא רוצה שהוא יפסיק את כל חייו בעבורה, זה עלול להקשות בעתיד על מערכת היחסים ביניהם, ולאידך, גם הבחור זקוק לתחושה של תכלית נוספת נפרדת מהקשר שלו עם בחורה.

בחור צריך שיהיה לו קודם כל כיוון בחייו, ורק אז הוא יהיה מוכן ליצור קשר שיתמוך במימוש כיוון זה. כאשר יש לו מטרה בחייו הוא מרגיש צורך בבת זוג לחלוק עימה ולשתף אותה במטרה זו, ולחלוק איתה יחד את הפירות והתגמולים שלו בהשגת מטרתו. שיתופה של אישה בהצלחותיו מעניקה משמעות לחייו.

 הקושי נוסף בתקופת השידוכים הוא שאף פעם לא יודעים מתי תסתיים תקופה זו. יכול להיות שהבחור ימצא מהר את ה"חצי השני" ויכול להיות שייקח כמה שנים עד שהוא יסגור שידוך.

כאשר בחור נפגש כבר עם כמה הצעות ואף אחת לא התאימה לו, עלול להיכנס בו פחד שמא לעולם הוא לא ימצא שידוך מתאים. כמו כן הוא חווה אכזבה ועגמת נפש בכל פעם ששידוך לא מצליח, הדימוי העצמי שלו יורד ובראשו נכנסות מחשבות כמו "מי יודע מתי זה יגמר"? "אולי לעולם לא אתחתן" וכו'.

לכן כדאי להשתדל לא להגיע למצב שבו הבחור יושב בבית בחוסר מעש ומחכה להתחתן כי כשזה לא הולך ח"ו והשידוך המיוחל לא בא, יכולים להגיע לדכדוך נפשי, חוסר מצב רוח, תסכול ,אכזבה וכו' ומתוך מצב רוח כזה אסור לבוא לפגישות מה גם שזה יכול גם לגרום לחוסר שיקול דעת בסגירת השידוך.

בתקופת השידוכים בחור צריך- בהתייעצות עם רבו- להתעסק בעיסוק שמעניין אותו ותופס אותו, לקחת על עצמו פרויקט לימודים כמו למשל לסיים מסכת או להתעסק בתחום שמושך אותו וכו', כך שמצד אחד הוא רוצה ומוכן להתחתן ומצד שני טוב לו במקומו הוא עד כדי כך שבאיזשהו מקום סגירת שידוך והכנות לחתונה "יפריעו" לו ויקטעו את הנאתו מהעיסוק העכשווי, וכך אם ההצעה שקיבל ירדה מהפרק, יהיה לו לאן לחזור ובמה להתעסק והוא אף ישמח לחזור לעיסוקו, וגם לא יהיה לו הרבה זמן להרהר במחשבות אודות מה שהיה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.