אם תרצי פירוט אשמח כשאוכל אח"כ, ואפילו באישי.

הסיכום מראש היה שאני מקווה לא לקחת, אבל אם אראה שאני רוצה בכ"ז, יקראו למרדים ועד שיגיע (כי הבנתי שלוקח זמן, בייחוד אם יש עומס) ישאלו אותי שוב אם אני בטוחה שאני רוצה (עוד משהו שלמדתי לפני- לפעמים השלב שבו רוצים כבר, שלא יכולים יותר לסבול, הוא ממש רגע לפני הסוף).

כשישבתי עם הצירים וחיכיתי לזמן ללכת לבי"ח, מתוך הכאבים אמרתי לבעלי ש"כשנגיע אני רוצה אפידורל!". הוא, כסיכומו, מזכיר לי שלא רציתי...אז התגובה היא צעקה "לי כואב ואני אחליט אם אני רוצה, טוב??"

בדיעבד ב"ה לא היה זמן, והכל היה טוב

אגב, הגז צחוק כנראה לא עבד עליי, מה שלא מנע ממני ללחוץ על הכפתור שמזרים כל כמה דקות

חשוב שתדעי את ההשלכות,ייתרונות וחסרונות.

אני אישית ילדתי 3 פעמיים ללא אפידורל זה אפשרי.

רק חשוב לשים לב שנשארת לך חוויה טובה ולא הופך להיות טראומה.

אישית אני פחות ממליצה על טישטוש..ויותר על גז צחוק אם זה עוזר.

נסי גם להשאיל איזי טנס.

הרבה תנועתיות,מקלחות. ומלווים תומכים.

בהצלחה!

יש ביד שרה,ואני מכירה כמה בירושלים.

מה שטוב לך אין כללים,חשוב שתעשו בינכן תיאום ציפיות.

אבל היה נורא ואיום. אני ממש לא ממליצה.

זה היה כאבים שבאמת, עד כמה שלא כיף לי להגיד את זה העדפתי למות מזמן...

אבל אני מאמינה שלא אצל כולם זה ככה.

סיפורים אופטימיים ונחמדים.

אז בנתיים אני לא יכולה לספר לך אבל אולי אחרי הלידה הזאת בעז"ה.

את הבכור ילדתי עם אפידורל, באתי ללא שום דעות קדומות והחלטתי לזרום, אך מכיוון שבאתי מוטשת ללידה באיזשהו שלב הרגשתי שאני לא בשליטה ולקחתי אפידורל.(לא בשליטה- הכוונה לא מצליחה להרגיע את עצמי והתרכז בתוך עצמי, לכן לא התמודדתי עם הכאבים בצורה טובה)

את 5 הילדים האחרים ילדתי ללא אפידורל ואין מה להשוות בחווית הלידה ובהתאוששות ממנה.

בחלק מהלידות ממש זכיתי להרגיש את הקב"ה למרשות היולדת, ובחלק האחר של הלידות ממש חוויתי את היציאה של התינוק- דבר שקשה להרגיש עם אפידורל.

הכאב של הצירים בעיני הוא הכאב הכי מתוק בעולם- כואב אבל מתוק. ורגעי החסד שבין הצירים הם חיבור מדהים לעצמי ולקב"ה- תפילה, תחנונים, תודה.

הרגשה שעוד רגע יהיה את הדבר הכי ניסי בעולם- חיבור בין הגוף הגשמי ונשמה שהיא חלק אלוקי- והפלא הגדול שהגוף לא נאכל מעוצמת החלק האלוקי- רק בשביל התחושה הזו- הכל, אבל הכ---ל שווה!!!

שיהיה בהצלחה.

ובכתה והתחננה לאפידורל, לא השיגו מרדים...

אז קחי בחשבון של"לזרום" יכול להיות מחיר.

לא שזה רע ללדת בלי אפידורל, עובדה שיש מלא שמעדיפות, רק חשוב שתדעי שיתכן שכשנורא תרצי, לא יוכלו לתת לך. בשונה מאשר לידה בה מבקשים מראש.

אם אין בעיה לקבל אפידורל, אז זה אמצעי עדיף מכל הבחינות.

והתמודדות עם הכאב לא קשורה לסף כאב, אלא להכנה נכונה

שיהיה בשעה טובה, בכל דרך בה תבחרו

אחרי כמה לידות בלי, אני לא יכולה להעלות על דעתי לקחת אפידורל. אפילו שבעבר לקחתי וזה לא היה רע בכלל, היום זה ממש רחוק ממני. אפילו בפתיחה תשע, כשכבר באמת כואב בצירים, אני לא יכולה להעלות על דעתי להיכנס לחוסר האונים הזה של מחט בגב, שכיבה במיטה, חוסר הבחנה בין הצירים להפוגות (כשמרגישים כל ציר וכל הפוגה זה פשוט מדהים, ממש, מה רבו מעשיך ה', מבירא עמיקתא לאיגרא רמה, שוב, ושוב...), ובעיקר לא יכולה להעלות על דעתי שהתינוק יצא ולא ארגיש את זה קורה, לא ארגיש את הדבר הלא נתפס הזה, שגוף נולד ממני.

עוזר לי מאוד מקלחת (לכוון את הזרם אל הציר), בשלבים המוקדמים - הליכות (נכנסת לבי"ח מאוחר יחסית), ובשלבים המאוחרים - שהמלווה מעסה בחוזקה את מקום הציר (לא צריך שאלו יהיו ידיים מקצועיות, מספיק שאלו ידיים אוהבות...)

הפוגה, ידעתי בדיוק מתי ללחוץ ואיך, לא הרגשתי שום חוסר אונים, וה-ר-ג-ש-ת-י את הילדה יוצאת.

זה לא הרדמה מלאה שלא הרגשתי כלום, זה פשוט לא כאב. כמו שברופא שיניים לא באמת לא מרגישים את מה שהוא עושה בפה, אלא חשים בלי שהעצבים מעבירים למוח את תחושת הכאב.

כנראה שעל כל אחת האפידורל משפיע אחרת. לא?

ולעולם לא אוכל לשכוח את ההרגשה של התינוק יוצא.. . מדהים ממש!

מה שכן, אומנם לא הרגשתי את הצירים, אבל הרגשתי טוב מאד את הקטטר (ככה כותבים את זה?) והוא כאב נורא....

פעמים בלי, ולא חולמת לקחת, יולדת בקלות ובבריאות. אז זה אפשרי!!!

לא תמיד אפשר לעמוד בהחלטה,

לפעמים הגוף שלך מגיב אחרת מגוף של מישהי שונה ממך,

לפעמים מחליטים ללדת בלי אבל קשה לשאת את הכאבים,

לפעמים לא מספיקים לקבל אפידורל או שאין מרדים.

באופן אישי: 

בלידה הראשונה קיבלתי אפידורל אחרי 19 שעות של צירים ופתיחה של 4 ללא התקדמות, ומהרגע שהגוף שלי נרגע הלידה התקדמה יפה, אבל היה לי קשה ללחוץ כי לא הרגשתי את החלק התחתון של הגוף. בלידה השניה חשבתי ללדת בלי, הלידה התקדמה, אבל הצירים היו קשים, הקאתי כמה פעמים והייתי מותשת, בסוף קיבלתי אפידורל במינון נמוך והרגשתי קצת את צירי הלחץ.

בלידה השלישית התפתלתי וניסיתי להחזיק מעמד בלי אפידורל, בסוף קיבלתי אפידורל. התחילו לי תופעות לוואי שלא היו בפעמיים הקודמות - לחץ הדם שלי ירד מאוד, ובסוף הרופאה הפסיקה את האפידורל כדי לא לסכן אותי. את צירי הלחץ כבר הרגשתי היטב, והיתה חוויית לידה מרגשת.

שורה תחתונה לדעתי: להיות מודעים לתופעות הלוואי של האפידורל, לנסות למשוך כמה שאפשר בלי, אבל לא להתעקש אם לא עומדים בכאב. בכל מקרה - מחוויות ששמעתי מנשים אחרות - טשטוש לא מומלץ, גורם לך לא להיות מפוקסת באחד הרגעים החשובים בחיים.

כדי להלחליט ללדת בלי אפידורל את צריכה לעשות הכנה רצינית ולהגיע עם החלטה חד משמעית (עם מקום לשינויים בעקבות איך שהלידה מתפתחת). זאת לידה ראשונה בשבילך?

אני ילדתי שניים בלי. בראשונה הגעתי לחדר לידה עם צירים כל חמש דקות שהתהדקו מהר מאוד, ופתיחה 3. עברו 12 שעות עד שילדתי, ואם לא הייתי חדורת מוטיבציה נגד אפידורל, כנראה שהייתי כבר מבקשת באיזשהו שלב. שמחה מאוד שלא לקחתי, הייתה לי לידה טובה, וההתאוששות היתה קלה. 

בשניה הגעתי ולילדתי תוך חצי שעה אז גם אם הייתי רוצה לא הייתי מספיקה..

ברורו שאפשר בלי אפידורל ואפילו עדיף, אבל כל אחת עם הרצונות שלה, הרבה נשים לא מבינות למה לסבול כל כך אם אפשר לעבר את זה בלי כאבים. אני חושבת ומרגישה שהכאבים הם טובים ונכונים, ולידה ללא אפידורל מתקדמת בצורה טבעית יותר ועם כמה שפחות התערבות. אם תרצי עצות מעשיות אכתוב בשמחה!

אני מכירה כמה נשים, חברות שלי, שלא רצו לקחת אפידורל, וכל הלידה הייתה סבל עצום בשבילם, כי לא היה להם תחליף להתמודדות עם הכאבים. לעומת זאת, אני באתי בגישה שממש לא אכפת לי לקחת אפידורל, אבל במקביל הייתי בהכנה ללידה אצל דולה מעולה, שלימדה אותי והתאמנה איתי מלא על נשימות, תנועתיות ועוד המון דרכים להתמודד עם הכאב, כך שבפועל לא הייתי צריכה לקחת אפידורל, אפילו שמראש לא היה אכפת לי.  

סאת אומרת שאפשר בלי אפידורל אם יודעים איך להתמודד עם הכאב בצורות טבעיות, אבל אם באים בלי הכנה, נראה לי קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בכאב ולא לקחת אפידורל. 

יש נשים שחייבות להתכונן מראש ונשים שלא, עניין של אופי.

אני מרגישה בזמן אמת איך נכון לי להתמודד עם כל ציר, זה לא דבר שהייתי יכולה להתכונן אליו מראש.

יש לי לידות שבהן כל ציר מצריך התמודדות שונה, ולידות שבהן מההתחלה ועד הסוף אני עושה אותו דבר (למשל אותה תנוחה בכל הצירים).

היי,

אני עברתי לידה ראשונה ללא אפידורל..

והייתה לי חווית לידה ממש טובה..

גם אני הגעתי בראש פתוח- לנסות בלי אפידורל אבל אם ארגיש שאני כבר רוצה-אז לקחת..

במיון יולדות קצת לא הבינו שאני רצינית ושאלו "זאת את שלא רוצה אפידורל?" ועניתי שאני זורמת עם הלידה ואם ארצה אז אקח..

והייתי לי מיילדת מעולה שכשכאב לי עשתה לי עיסוי וכשכבר רציתי כי כאב ממש, היא אמרה שאנחנו כבר בסוף ובאמת כבר אז התחילו הצירי לחץ..

(וד"א, לי זה ברור שחלק מהעניין היה הרבה תפילות- כי כ"כ פחדתי מהלידה שהרגשתי שה' ריחם עליי,גם מבחינת התקדמות הלידה וגם מבחינת הכאב, אז אני לא יודעת מה אעשה בע"ה בלידות הבאות אבל מה שכן- אני שמחה שלא לקחתי אפידורל..)

אז שיהיה ב"הצלחה ולידה קלה וטובה בע"ה!

בטח שזה אפשרי!!

לפי דעתי זה בעיקר תלוי בהכנה מראש, תרגול ו - המון אמונה בגוף שלך!!

הקב"ה ברא אותנו עם יכולת מדהימה ללדת!

ואם הכל הולך כמו שצריך אין סיבה לשום התערבות חיצונית וזה כולל את האפידורל!

אני באתי ללידה בהחלטה שאני רוצה בלי אפידורל, אבל מצד שני לא פסלתי במקרה שאני ארגיש שאני כן צריכה.

עשיתי קורס הכנה ללידה שבו למדתי תנוחות, נשימות וכו' (וגם בעלי) וגם תרגלתי בבית.

מאוד ממליצה גם לקרוא את הספר "לידה פעילה"!!

חוצמזה אני גם כתבתי ושיננתי לי המון - שהגוף שלי מסוגל ללדת ושאני רק צריכה להאמין בו, בעצמי ובקב"ה!

אני גם ממליצה לקחת דולה/אמא שיכולות לעזור בדיבור מרגיע ומחזק ובעיסויים.

ובאמת הייתה לי לידה מדהימה! לרגע לא חשבתי לקחת אפידורל! וגם לא הרגשתי את הכאב מרוב שהייתי מרוכזת בעצמי ובלידה!

תשתדלי גם לא להקשיב לאחרים שמנסים להחליש אותך! המון אנשים צחקו עלי כשאמרתי להם לפני שאני מקווה ללדת בלי אפידורל. אמרו לי שאני פשוט עוד לא יודעת מה זה.. ושלא נדבר על מיילדות שעלולות להחליש..

תאמיני בקב"ה, בעצמך ובגוף שלך!

וכמובן גם הרבה תפילות!

(מוזמנת גם לאישי..)

ילדתי שתיים ומרוב פחד שיכאב לי לקחתי אפידורל מהרגע שהתאפשר לי אפילו שזה לא כאב...

רעדתי מפחד מכל הסיפורים על הכאבים.

אז מה?! רק אני כזאת מפונקת????

תאמיני בקב"ה, בגוף שלך ובעצמך!

הקב"ה ברא אותך עם היכולת המדהימה - ללדת!

אחרי שחוויתי לידה בלי אפידורל ממש חבל לי על כל הנשים שמתייאשות מראש!

וזה בעיקר בגלל סיפורים ששמעו..

אני לא נגד אפידורל. אפידורל זה כלי  נפלא שהקב"ה נתן לנו!

אבל כמו כל כלי - צריך לדעת מתי ואיך להשתמש בו.

גם את מסוגלת ללדת בלי אפידורל!

זאת לא גבורה, זה הטבע!

וגם חשוב לזכור שכאב לא שווה לסבל!

כאב של לידה זה כאב של לידה, של תהליך של בריאה!

וגם אם בעינייך הכאבים כ"כ נפלאים, נשים שיולדות עם אפידורל יולדות ויוצרות תהליך של בריאה. גם הן.

בעבר היו עושים גם ניתוחים בלי הרדמה. אז מה.....

מתנצלת בפני אלו שכ"כ מקדשות את זה. לא מעריצה או משהו. ממש לא.

ולא חושבת שצריך להצטער בשביל אלו שמחליטות מראש שרוצות. אדרבה, אולי הן הצודקות.

עם אפידורל, ולרגע לא בושה או מתנצלת על כך. הלוואי על כולן לידה ראשונה כמו שהייתה לי, עם אפידורל. מהירה מאוד, בלי שום תופעות לוואי ועם התרגשות מטורפת.

זה שכולן פה מהללות את ה"בלי" לא צריך לגרום לך רגשי נחיתות.

בעייני זהו כלי אדיר ונדיר שחבל שלא כולן מנצלות. אבל זכותן. רק שלא יגרמו לך להרגיש מפונקת כי הן נהנות מכאבים שניתן לחסוך.

לא נראה לי שאני ושכמותי גורמות לרגשי נחיתות.

ביקשו חוויות חיוביות, ואכן זה מה שנרשם בשרשור.

מי שיולדת עם אפידורל- אשריה שנולדה בדור שיש את האפשרות הזו בקלות שכזו.

אני מרגישה על עצמי ש5 הלידות ללא אפידורל היו לי הרבה יותר נעימות וחיוביות, לעומת הלידה שכן הייתי מחוברת לאפידורל.

מי שחושבת שאפידרל הוא כלי אדיר שתעשה בו שימוש, מי שוחושבת שלקחת אפידורל זה פספוס של החיים לא תקח אפידורל.

לא נראה לי שכדאי לעשות הכללות.

מביאים לנו אוצר??

לכל אחת הלידה אחרת יש כאלו שיש להן לידה יותר קלה ויש שמתקדמת בקושי. יש צירים עם מרווחים לנשימה, ויש צירים צפופים וחזקים שלא מותירים לך מקום לנשום ואז את צריכה אפידורל.

אני אישית ילדתי בלי.

לא חושבת שאעשה זאת שוב. הלידה שלי היתה מהסוג השני ולא היה מרווח נשימה בין ציר לציר, אבל מזל היא נגמרה מהר.

 כמה פעמים, והיה בסדר גמור כי הלידות היו די קצרות.

בלידה הראשונה שהיתה עם זרוז והיתה ארוכה, לקחתי אפידורל, כי הכאב היה בלתי נסבל, ובמשך זמן ארוך,

ואז יכולתי להרגע וללדת בצורה סבירה.

נראה לי שההחלטה להחליט במקום בהתאם למצב נכונה.

אא"כ היא מתקדמת ממש מהר.

אני עשיתי טעות ורק בלידה השניה לקחתי אפידורל, בעיקר כי רציתי לחוות איך זה ולהחליט לגבי הלידות הבאות

אח"כ כמובן החלטתי שכל עוד הלידה נורמלית ותקינה אני לא נוגעת באפידורל. לי זה עשה רע, פיזית ונפשית.

לדעתי יש נשים עם סף כאב יותר נמוך, אבל זה לא רק הענין.

הענין הוא הגישה. אם באים בגישה נכונה, אז נכון שכואב. מאוד. אבל לומדים מה לעשות עם הכאב ואיך לעבור אותו ולהפחית אותו.

ברור שלשכב על המיטה בחדר לידה בלי אפידורל זה זוועה.

אבל יש כ"כ הרבה דרכים אחרות ללדת, שמי שרק מוכנה לשמוע, ללמוד ולנסות, בטוח תצא נשכרת.

ואגב, ההתאוששות היא מהירה יותר בלי אפידורל.

היה שלב שחשבתי כבר לקחת ואז אמרתי שאני רק יעשה אמבטיה ונראה אם זה יעזור.

בעלי הלך להביא לי כפכפים וכשקמתי בדיוק היתה לי ירידת מים- פתיחה 9, עברתי לחדר לידה וילדתי בסוף עם גז צחוק (אני חושבת- זה עם מסיכה, נכון?)

בלידה הקרובה אני לא יודעת מה אני יעשה, בעיקרון אני לא מתכננת לקחת אפידורל אבל זה תלוי מה יהיה המצב.

אני מאמינה שנו בנויות באופן כזה שאנחנו יכולות ללדת בלי ובשלב הכי קשה כבר מגיעה הלידה ואחריה כבר לא מרגישים כלום...

אבל אני לא פונקציה, אני מפחדת מאפידורל ויש לי כוח סבולת מאד גדול..

מתכוונת ללדת. כי בסורוקה לצערנו אין.

טשטוש ממש לא רק אם את בפתיחה ממש קטנה (בין 0-2.5 ס"מ) ויש לך צירים כל 2 דקות במשך דקה ואת כבר ממש לא מתמודדת איתם. אז טשטוש יכול להרגיע אותך לתת לך לישון ולהתקדם יפה.

אחרי פתיחה 3 טשטוש בד"כ לא עוזר לכאבים ורק עושה אותך מסטולה ולא משתפת פעולה וחוויה לא נעימה לא לך ולא לבעלך...

בהצלחה

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...