אם תרצי פירוט אשמח כשאוכל אח"כ, ואפילו באישי.

הסיכום מראש היה שאני מקווה לא לקחת, אבל אם אראה שאני רוצה בכ"ז, יקראו למרדים ועד שיגיע (כי הבנתי שלוקח זמן, בייחוד אם יש עומס) ישאלו אותי שוב אם אני בטוחה שאני רוצה (עוד משהו שלמדתי לפני- לפעמים השלב שבו רוצים כבר, שלא יכולים יותר לסבול, הוא ממש רגע לפני הסוף).

כשישבתי עם הצירים וחיכיתי לזמן ללכת לבי"ח, מתוך הכאבים אמרתי לבעלי ש"כשנגיע אני רוצה אפידורל!". הוא, כסיכומו, מזכיר לי שלא רציתי...אז התגובה היא צעקה "לי כואב ואני אחליט אם אני רוצה, טוב??"

בדיעבד ב"ה לא היה זמן, והכל היה טוב

אגב, הגז צחוק כנראה לא עבד עליי, מה שלא מנע ממני ללחוץ על הכפתור שמזרים כל כמה דקות

חשוב שתדעי את ההשלכות,ייתרונות וחסרונות.

אני אישית ילדתי 3 פעמיים ללא אפידורל זה אפשרי.

רק חשוב לשים לב שנשארת לך חוויה טובה ולא הופך להיות טראומה.

אישית אני פחות ממליצה על טישטוש..ויותר על גז צחוק אם זה עוזר.

נסי גם להשאיל איזי טנס.

הרבה תנועתיות,מקלחות. ומלווים תומכים.

בהצלחה!

יש ביד שרה,ואני מכירה כמה בירושלים.

מה שטוב לך אין כללים,חשוב שתעשו בינכן תיאום ציפיות.

אבל היה נורא ואיום. אני ממש לא ממליצה.

זה היה כאבים שבאמת, עד כמה שלא כיף לי להגיד את זה העדפתי למות מזמן...

אבל אני מאמינה שלא אצל כולם זה ככה.

סיפורים אופטימיים ונחמדים.

אז בנתיים אני לא יכולה לספר לך אבל אולי אחרי הלידה הזאת בעז"ה.

את הבכור ילדתי עם אפידורל, באתי ללא שום דעות קדומות והחלטתי לזרום, אך מכיוון שבאתי מוטשת ללידה באיזשהו שלב הרגשתי שאני לא בשליטה ולקחתי אפידורל.(לא בשליטה- הכוונה לא מצליחה להרגיע את עצמי והתרכז בתוך עצמי, לכן לא התמודדתי עם הכאבים בצורה טובה)

את 5 הילדים האחרים ילדתי ללא אפידורל ואין מה להשוות בחווית הלידה ובהתאוששות ממנה.

בחלק מהלידות ממש זכיתי להרגיש את הקב"ה למרשות היולדת, ובחלק האחר של הלידות ממש חוויתי את היציאה של התינוק- דבר שקשה להרגיש עם אפידורל.

הכאב של הצירים בעיני הוא הכאב הכי מתוק בעולם- כואב אבל מתוק. ורגעי החסד שבין הצירים הם חיבור מדהים לעצמי ולקב"ה- תפילה, תחנונים, תודה.

הרגשה שעוד רגע יהיה את הדבר הכי ניסי בעולם- חיבור בין הגוף הגשמי ונשמה שהיא חלק אלוקי- והפלא הגדול שהגוף לא נאכל מעוצמת החלק האלוקי- רק בשביל התחושה הזו- הכל, אבל הכ---ל שווה!!!

שיהיה בהצלחה.

ובכתה והתחננה לאפידורל, לא השיגו מרדים...

אז קחי בחשבון של"לזרום" יכול להיות מחיר.

לא שזה רע ללדת בלי אפידורל, עובדה שיש מלא שמעדיפות, רק חשוב שתדעי שיתכן שכשנורא תרצי, לא יוכלו לתת לך. בשונה מאשר לידה בה מבקשים מראש.

אם אין בעיה לקבל אפידורל, אז זה אמצעי עדיף מכל הבחינות.

והתמודדות עם הכאב לא קשורה לסף כאב, אלא להכנה נכונה

שיהיה בשעה טובה, בכל דרך בה תבחרו

אחרי כמה לידות בלי, אני לא יכולה להעלות על דעתי לקחת אפידורל. אפילו שבעבר לקחתי וזה לא היה רע בכלל, היום זה ממש רחוק ממני. אפילו בפתיחה תשע, כשכבר באמת כואב בצירים, אני לא יכולה להעלות על דעתי להיכנס לחוסר האונים הזה של מחט בגב, שכיבה במיטה, חוסר הבחנה בין הצירים להפוגות (כשמרגישים כל ציר וכל הפוגה זה פשוט מדהים, ממש, מה רבו מעשיך ה', מבירא עמיקתא לאיגרא רמה, שוב, ושוב...), ובעיקר לא יכולה להעלות על דעתי שהתינוק יצא ולא ארגיש את זה קורה, לא ארגיש את הדבר הלא נתפס הזה, שגוף נולד ממני.

עוזר לי מאוד מקלחת (לכוון את הזרם אל הציר), בשלבים המוקדמים - הליכות (נכנסת לבי"ח מאוחר יחסית), ובשלבים המאוחרים - שהמלווה מעסה בחוזקה את מקום הציר (לא צריך שאלו יהיו ידיים מקצועיות, מספיק שאלו ידיים אוהבות...)

הפוגה, ידעתי בדיוק מתי ללחוץ ואיך, לא הרגשתי שום חוסר אונים, וה-ר-ג-ש-ת-י את הילדה יוצאת.

זה לא הרדמה מלאה שלא הרגשתי כלום, זה פשוט לא כאב. כמו שברופא שיניים לא באמת לא מרגישים את מה שהוא עושה בפה, אלא חשים בלי שהעצבים מעבירים למוח את תחושת הכאב.

כנראה שעל כל אחת האפידורל משפיע אחרת. לא?

ולעולם לא אוכל לשכוח את ההרגשה של התינוק יוצא.. . מדהים ממש!

מה שכן, אומנם לא הרגשתי את הצירים, אבל הרגשתי טוב מאד את הקטטר (ככה כותבים את זה?) והוא כאב נורא....

פעמים בלי, ולא חולמת לקחת, יולדת בקלות ובבריאות. אז זה אפשרי!!!

לא תמיד אפשר לעמוד בהחלטה,

לפעמים הגוף שלך מגיב אחרת מגוף של מישהי שונה ממך,

לפעמים מחליטים ללדת בלי אבל קשה לשאת את הכאבים,

לפעמים לא מספיקים לקבל אפידורל או שאין מרדים.

באופן אישי: 

בלידה הראשונה קיבלתי אפידורל אחרי 19 שעות של צירים ופתיחה של 4 ללא התקדמות, ומהרגע שהגוף שלי נרגע הלידה התקדמה יפה, אבל היה לי קשה ללחוץ כי לא הרגשתי את החלק התחתון של הגוף. בלידה השניה חשבתי ללדת בלי, הלידה התקדמה, אבל הצירים היו קשים, הקאתי כמה פעמים והייתי מותשת, בסוף קיבלתי אפידורל במינון נמוך והרגשתי קצת את צירי הלחץ.

בלידה השלישית התפתלתי וניסיתי להחזיק מעמד בלי אפידורל, בסוף קיבלתי אפידורל. התחילו לי תופעות לוואי שלא היו בפעמיים הקודמות - לחץ הדם שלי ירד מאוד, ובסוף הרופאה הפסיקה את האפידורל כדי לא לסכן אותי. את צירי הלחץ כבר הרגשתי היטב, והיתה חוויית לידה מרגשת.

שורה תחתונה לדעתי: להיות מודעים לתופעות הלוואי של האפידורל, לנסות למשוך כמה שאפשר בלי, אבל לא להתעקש אם לא עומדים בכאב. בכל מקרה - מחוויות ששמעתי מנשים אחרות - טשטוש לא מומלץ, גורם לך לא להיות מפוקסת באחד הרגעים החשובים בחיים.

כדי להלחליט ללדת בלי אפידורל את צריכה לעשות הכנה רצינית ולהגיע עם החלטה חד משמעית (עם מקום לשינויים בעקבות איך שהלידה מתפתחת). זאת לידה ראשונה בשבילך?

אני ילדתי שניים בלי. בראשונה הגעתי לחדר לידה עם צירים כל חמש דקות שהתהדקו מהר מאוד, ופתיחה 3. עברו 12 שעות עד שילדתי, ואם לא הייתי חדורת מוטיבציה נגד אפידורל, כנראה שהייתי כבר מבקשת באיזשהו שלב. שמחה מאוד שלא לקחתי, הייתה לי לידה טובה, וההתאוששות היתה קלה. 

בשניה הגעתי ולילדתי תוך חצי שעה אז גם אם הייתי רוצה לא הייתי מספיקה..

ברורו שאפשר בלי אפידורל ואפילו עדיף, אבל כל אחת עם הרצונות שלה, הרבה נשים לא מבינות למה לסבול כל כך אם אפשר לעבר את זה בלי כאבים. אני חושבת ומרגישה שהכאבים הם טובים ונכונים, ולידה ללא אפידורל מתקדמת בצורה טבעית יותר ועם כמה שפחות התערבות. אם תרצי עצות מעשיות אכתוב בשמחה!

אני מכירה כמה נשים, חברות שלי, שלא רצו לקחת אפידורל, וכל הלידה הייתה סבל עצום בשבילם, כי לא היה להם תחליף להתמודדות עם הכאבים. לעומת זאת, אני באתי בגישה שממש לא אכפת לי לקחת אפידורל, אבל במקביל הייתי בהכנה ללידה אצל דולה מעולה, שלימדה אותי והתאמנה איתי מלא על נשימות, תנועתיות ועוד המון דרכים להתמודד עם הכאב, כך שבפועל לא הייתי צריכה לקחת אפידורל, אפילו שמראש לא היה אכפת לי.  

סאת אומרת שאפשר בלי אפידורל אם יודעים איך להתמודד עם הכאב בצורות טבעיות, אבל אם באים בלי הכנה, נראה לי קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בכאב ולא לקחת אפידורל. 

יש נשים שחייבות להתכונן מראש ונשים שלא, עניין של אופי.

אני מרגישה בזמן אמת איך נכון לי להתמודד עם כל ציר, זה לא דבר שהייתי יכולה להתכונן אליו מראש.

יש לי לידות שבהן כל ציר מצריך התמודדות שונה, ולידות שבהן מההתחלה ועד הסוף אני עושה אותו דבר (למשל אותה תנוחה בכל הצירים).

היי,

אני עברתי לידה ראשונה ללא אפידורל..

והייתה לי חווית לידה ממש טובה..

גם אני הגעתי בראש פתוח- לנסות בלי אפידורל אבל אם ארגיש שאני כבר רוצה-אז לקחת..

במיון יולדות קצת לא הבינו שאני רצינית ושאלו "זאת את שלא רוצה אפידורל?" ועניתי שאני זורמת עם הלידה ואם ארצה אז אקח..

והייתי לי מיילדת מעולה שכשכאב לי עשתה לי עיסוי וכשכבר רציתי כי כאב ממש, היא אמרה שאנחנו כבר בסוף ובאמת כבר אז התחילו הצירי לחץ..

(וד"א, לי זה ברור שחלק מהעניין היה הרבה תפילות- כי כ"כ פחדתי מהלידה שהרגשתי שה' ריחם עליי,גם מבחינת התקדמות הלידה וגם מבחינת הכאב, אז אני לא יודעת מה אעשה בע"ה בלידות הבאות אבל מה שכן- אני שמחה שלא לקחתי אפידורל..)

אז שיהיה ב"הצלחה ולידה קלה וטובה בע"ה!

בטח שזה אפשרי!!

לפי דעתי זה בעיקר תלוי בהכנה מראש, תרגול ו - המון אמונה בגוף שלך!!

הקב"ה ברא אותנו עם יכולת מדהימה ללדת!

ואם הכל הולך כמו שצריך אין סיבה לשום התערבות חיצונית וזה כולל את האפידורל!

אני באתי ללידה בהחלטה שאני רוצה בלי אפידורל, אבל מצד שני לא פסלתי במקרה שאני ארגיש שאני כן צריכה.

עשיתי קורס הכנה ללידה שבו למדתי תנוחות, נשימות וכו' (וגם בעלי) וגם תרגלתי בבית.

מאוד ממליצה גם לקרוא את הספר "לידה פעילה"!!

חוצמזה אני גם כתבתי ושיננתי לי המון - שהגוף שלי מסוגל ללדת ושאני רק צריכה להאמין בו, בעצמי ובקב"ה!

אני גם ממליצה לקחת דולה/אמא שיכולות לעזור בדיבור מרגיע ומחזק ובעיסויים.

ובאמת הייתה לי לידה מדהימה! לרגע לא חשבתי לקחת אפידורל! וגם לא הרגשתי את הכאב מרוב שהייתי מרוכזת בעצמי ובלידה!

תשתדלי גם לא להקשיב לאחרים שמנסים להחליש אותך! המון אנשים צחקו עלי כשאמרתי להם לפני שאני מקווה ללדת בלי אפידורל. אמרו לי שאני פשוט עוד לא יודעת מה זה.. ושלא נדבר על מיילדות שעלולות להחליש..

תאמיני בקב"ה, בעצמך ובגוף שלך!

וכמובן גם הרבה תפילות!

(מוזמנת גם לאישי..)

ילדתי שתיים ומרוב פחד שיכאב לי לקחתי אפידורל מהרגע שהתאפשר לי אפילו שזה לא כאב...

רעדתי מפחד מכל הסיפורים על הכאבים.

אז מה?! רק אני כזאת מפונקת????

תאמיני בקב"ה, בגוף שלך ובעצמך!

הקב"ה ברא אותך עם היכולת המדהימה - ללדת!

אחרי שחוויתי לידה בלי אפידורל ממש חבל לי על כל הנשים שמתייאשות מראש!

וזה בעיקר בגלל סיפורים ששמעו..

אני לא נגד אפידורל. אפידורל זה כלי  נפלא שהקב"ה נתן לנו!

אבל כמו כל כלי - צריך לדעת מתי ואיך להשתמש בו.

גם את מסוגלת ללדת בלי אפידורל!

זאת לא גבורה, זה הטבע!

וגם חשוב לזכור שכאב לא שווה לסבל!

כאב של לידה זה כאב של לידה, של תהליך של בריאה!

וגם אם בעינייך הכאבים כ"כ נפלאים, נשים שיולדות עם אפידורל יולדות ויוצרות תהליך של בריאה. גם הן.

בעבר היו עושים גם ניתוחים בלי הרדמה. אז מה.....

מתנצלת בפני אלו שכ"כ מקדשות את זה. לא מעריצה או משהו. ממש לא.

ולא חושבת שצריך להצטער בשביל אלו שמחליטות מראש שרוצות. אדרבה, אולי הן הצודקות.

עם אפידורל, ולרגע לא בושה או מתנצלת על כך. הלוואי על כולן לידה ראשונה כמו שהייתה לי, עם אפידורל. מהירה מאוד, בלי שום תופעות לוואי ועם התרגשות מטורפת.

זה שכולן פה מהללות את ה"בלי" לא צריך לגרום לך רגשי נחיתות.

בעייני זהו כלי אדיר ונדיר שחבל שלא כולן מנצלות. אבל זכותן. רק שלא יגרמו לך להרגיש מפונקת כי הן נהנות מכאבים שניתן לחסוך.

לא נראה לי שאני ושכמותי גורמות לרגשי נחיתות.

ביקשו חוויות חיוביות, ואכן זה מה שנרשם בשרשור.

מי שיולדת עם אפידורל- אשריה שנולדה בדור שיש את האפשרות הזו בקלות שכזו.

אני מרגישה על עצמי ש5 הלידות ללא אפידורל היו לי הרבה יותר נעימות וחיוביות, לעומת הלידה שכן הייתי מחוברת לאפידורל.

מי שחושבת שאפידרל הוא כלי אדיר שתעשה בו שימוש, מי שוחושבת שלקחת אפידורל זה פספוס של החיים לא תקח אפידורל.

לא נראה לי שכדאי לעשות הכללות.

מביאים לנו אוצר??

לכל אחת הלידה אחרת יש כאלו שיש להן לידה יותר קלה ויש שמתקדמת בקושי. יש צירים עם מרווחים לנשימה, ויש צירים צפופים וחזקים שלא מותירים לך מקום לנשום ואז את צריכה אפידורל.

אני אישית ילדתי בלי.

לא חושבת שאעשה זאת שוב. הלידה שלי היתה מהסוג השני ולא היה מרווח נשימה בין ציר לציר, אבל מזל היא נגמרה מהר.

 כמה פעמים, והיה בסדר גמור כי הלידות היו די קצרות.

בלידה הראשונה שהיתה עם זרוז והיתה ארוכה, לקחתי אפידורל, כי הכאב היה בלתי נסבל, ובמשך זמן ארוך,

ואז יכולתי להרגע וללדת בצורה סבירה.

נראה לי שההחלטה להחליט במקום בהתאם למצב נכונה.

אא"כ היא מתקדמת ממש מהר.

אני עשיתי טעות ורק בלידה השניה לקחתי אפידורל, בעיקר כי רציתי לחוות איך זה ולהחליט לגבי הלידות הבאות

אח"כ כמובן החלטתי שכל עוד הלידה נורמלית ותקינה אני לא נוגעת באפידורל. לי זה עשה רע, פיזית ונפשית.

לדעתי יש נשים עם סף כאב יותר נמוך, אבל זה לא רק הענין.

הענין הוא הגישה. אם באים בגישה נכונה, אז נכון שכואב. מאוד. אבל לומדים מה לעשות עם הכאב ואיך לעבור אותו ולהפחית אותו.

ברור שלשכב על המיטה בחדר לידה בלי אפידורל זה זוועה.

אבל יש כ"כ הרבה דרכים אחרות ללדת, שמי שרק מוכנה לשמוע, ללמוד ולנסות, בטוח תצא נשכרת.

ואגב, ההתאוששות היא מהירה יותר בלי אפידורל.

היה שלב שחשבתי כבר לקחת ואז אמרתי שאני רק יעשה אמבטיה ונראה אם זה יעזור.

בעלי הלך להביא לי כפכפים וכשקמתי בדיוק היתה לי ירידת מים- פתיחה 9, עברתי לחדר לידה וילדתי בסוף עם גז צחוק (אני חושבת- זה עם מסיכה, נכון?)

בלידה הקרובה אני לא יודעת מה אני יעשה, בעיקרון אני לא מתכננת לקחת אפידורל אבל זה תלוי מה יהיה המצב.

אני מאמינה שנו בנויות באופן כזה שאנחנו יכולות ללדת בלי ובשלב הכי קשה כבר מגיעה הלידה ואחריה כבר לא מרגישים כלום...

אבל אני לא פונקציה, אני מפחדת מאפידורל ויש לי כוח סבולת מאד גדול..

מתכוונת ללדת. כי בסורוקה לצערנו אין.

טשטוש ממש לא רק אם את בפתיחה ממש קטנה (בין 0-2.5 ס"מ) ויש לך צירים כל 2 דקות במשך דקה ואת כבר ממש לא מתמודדת איתם. אז טשטוש יכול להרגיע אותך לתת לך לישון ולהתקדם יפה.

אחרי פתיחה 3 טשטוש בד"כ לא עוזר לכאבים ורק עושה אותך מסטולה ולא משתפת פעולה וחוויה לא נעימה לא לך ולא לבעלך...

בהצלחה

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

6 שבועות מהלידה וגם לא לקיים יחסי אישות באותו פרק זמן?

אני יודעת שהולכים לרופא נשים כתנאי לחזרה לשגרה

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

ב''ה הכל היה בסדר. מניחה שאם היה לך תפרים או כאב היתה בודקת.

כבר הרבה שנים שאני מכבסת לבן רק עם אקונומיקה או רק מרכך ואבקה

למה שמלבין יעשה אפור?

אבל זה מה שהיה אצלי

השתמשתי פעם אחת ומאז הגריקן 3 ליטר שקניתי שימש לשטיפה עד תומו

מאז משתמשת רק באקונומיקה על כביסה לבמה מלבד מרכך ואבקה והלבן בוהק

כמובן, ייבוש בשמש

מכבסים רק לבן עם וניש קליה לבן

תוכנית ארוכה

ותולה בשמש מידי פעם

ואז זה נשמר לבן

בגדי שבת לבנים אני תמיד תולה בצד של הכתמים לכיוון השמש, הכל יורד כלא היה.
בלי מלבינים בלי כלום

משתמשת באבקה/ ג'ל כביסה

וניש/סנו אוקסיג'ן לפעמים לכביסה רגילה לפעמים לצבעונית

לפעמים מרכך

60 מעלות

החומרים של הכביסה היום מנקים מעולה גם ב30 או 40 מעלות.

אני עושה כמוך

התוכנית הכי ארוכה שיש במכונה שלי

וידאת שהמכונה נקייה?

את מייבשת במייבש או באוויר?

או יותר מידי סיבובי סחיטה

יכולים לשחוק את הבגד 

משתמשת בהכי פשוט
מעט אבקה
מעט מרכך
תוכניות הכי פשוטות

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

לומר לו 

נכון קשה לך כך וכך

והחוזקות שלך כך וכך

והתיעצנו עם הרופא שהיינו אצלו

והוא אמר שזה בגלל שהמח שלך בנוי בצורה אחרת 

וזה אומר ש..

וכדאי שנלך ל... כדי לעזור לך.

אבל אם אין אבחון

אני לא רוצה סתם להציף את הקושי אם אין לי מענה להציע

(החשד שלנו הוא הפרעות תקשורת אבל ברור שהוא בתפקוד גבוה מאד)

במיוחד שבמסגרת התלמוד תורה טוענים שהוא בסדר גמור,

אולי פחות משופשף חברתית. ולא רוצים לעזור לנו עם תהליך האבחון (רצינו כבר שנה שעברה לפנות להתפתחות הילד ממש הורידו אותנו מזה, שאין צורך ואנחנו הורים לחוצים וכו')

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...

עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר

האבחון תקף אבל כאמור מתחתי לא בהכרח שבט"ל יכירו בזה.
עדיף אבחון של הקופה עבור בט"ל, לפעמים הקופה מכירה באבחון פרטי.

לילדים עם ASD שאמרו לנו שלא קבלו בבט"ל אבחון פרטי.
(עובדת בבי"ס לחנ"מ)

יש הרבה סיבות למה לדחות תביעה

הרבה מהן לא מוצדקות

אני התלוננתי למבקר המדינה פעמיים על ביטוח לאומי

בשני הפעמים ביטוח לאומי התקפל מיד

ובזמנו ראיתי שביטוח לאומי הוא הגוף עם כמות התלונות הצודקות הכי גבוהה 

לבן שלי יש קצבה הרבה שנים

ואף פעם לא היה אבחון/ דוח רפואי מקופת חולים

הכל פרטי/ רופא של בית חולים

כדי לך במקביל לפנות למבקר המדינה

יכול להיות שהאבחון שיש לך מספיק

והיא אמרה שנשלח לה את שני האבחונים (של הפסיכולוג ושל הפסיכיאטר) והיא תעביר לבט"ל, בתקווה שמשם זה יתקבל מהר.

(הבעיה שעוד אין לנו אבחון של פסיכיאטר, והתור הקרוב שמצאנו הוא רק רגע לפני פסח... פסיכיאטר פרטי)

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

לא יודעת לבגיד בשם מי

מה שכן זה מוזר לי קצת מה שאת אומרת על הטפח על טפח

כי זה בערך השטח של כל הראש..

אשמח אם תוכלי לכתוב מקור כי זה מעניין אותי (אם תמצאי כמובן וזה לא בטירחה גדולה)

זה יוצא בערך רוחב 2 אצבעות

שמדובר על טפח מרובע

כלומר שסה"כ יש טפח גלוי

אבל לא בדקתי את זה..

לא זוכרת מקורות

מודה שאני מצד אחד לא מוציאה הרבה יחסית

מצד שני לא מודדת ולא מדקדקת כי זה גדול עלי

אז ממה שמוצאת

זה בכיוונים של מה שכבר אמרו פה

הרב עובדיה (ילקוט יוסף אוצר דינים עמ' שס"ח) 2 אצבעות: "נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתיים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו"

והרב פיינשטיין זה ארוך יותר לצטט, תחפשי אם זה מעניין אותך (אגרות משה אבן העזר נ"ח): "אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה"

תודה לקלסרים מהמדרשה שהביאוני עד הלום 😅

ומרפרוף קל מגוגל נראה שתוכלי למצוא גם שם הפניות.

אפשר בפרטי

אני אישית לא נוהגת ככה ומכסה מלא לדמרי ומאוד שמחה בזה

אבל זה כן מותר הלכתית

יש גם דעות שפאה מותר

ויש גם דעות שבבית אפשר להקל יותר.

תבדקי

שבעים פנים לתורה. 

הוא הביא 3 שיטות בפוסקים:

1. אסור שייראו שום שערה- מי שפוסק כך מדריך ללכת עם פאה.

2. צריך להשתדל לכסות את כל השיער אבל מה שלא מצליח ויוצא קצת זה בסדר.

3. מותר שיהיה גלוי עד טפח מרובע של שיער, כך שמותר לגלות קצת שיער מקדימה ופאות לכתחילה.

לק"י

ויש דיעות שזה עדיף.

את שואלת בשם מי הוא אמר?

שאסור שיראו שום שערה

ואסור פאה

הגיוני שנהייתה לו שם דלקת

במיוחד אם את רואה שם נפיחות

חיבוק

מבאס ממש

אבל אם נהיה זיהום בשן זה יכול להיות מזה

צריך לבדוק אם צריך אנטיביוטיקה

אבל האמת שלא נתקלתי בחום עם דלקת

אולי זה התחבר 🤦

אבל אם זה הגיע למצב של חום כנראה שיש זיהום

שמצריך אנטיביוטיקה

דלקת בדרך כלל מגיעה עם חום... 

שלו לצערי הרב

והקודמים לא היו עם חום

הג'יפיטי ישר אומר ללכת למיון 😂

קבעתי תור לרופא אונליין נראה מה יגיד

לבן שלי גם היה והיה חייב אנטיביוטיקה דחוף

ורק אחרי זה לטפל בשיניים ואצלו היה חייב עקירות בגלל זה

אל תזניחי זה היה ארוע קצת מסוכן כי הזיהום עלול לפגוע במח חו''ש

הבן שלי גם העלה חום מאד גבוה בעקבות זיהום בשן

יש צורך באנטיביוטיקה 

הבן שלי העלה חום קרוב ל40 .

פלוס התנפחה לו השפה בקטע נוראי

קיבלנו דרך הפה.

ברוך השם התאזן וטופל בהמשך בטשטוש עמוק

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

שוטף שואב ידני יש לי את הדרימי h14 pro dual

שימי לב שיש h14 שהוא לא פרו אני לא ממליצה עליו בכלל מהמון פרמטרים (טווח שאיבה לא 180 מיכל מים קטן עוצמת שאיבה ועוד)

יש לי אותו כבר שנתיים ואני מרוצה מאוד היום כבר יצא h15 אבל אין לי ניסיון בו..

לגבי רובןטי יש לי xiaomi x20 אני פחות מרוצה כי הניקיון שלו ממש לא מספיק בעיני וגם החיישנים שלו לדעתי לא מספיק משוכללים..אחותי לעומת זאת קנתה את הדגם הכי מתקדם שעולה 5 אלף (אם תרצו אבדוק דגם) והוא מנצנץ לה את הבית הענק שלה אז זה כן שווה

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)

עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.

אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).

לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.

קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.

שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?

אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)

תמיד יכולים לפנות גם גברים שמתחזים לנשים או נשים עם שריטות.

וזה נכון לשני הצדדים.

התייעצות כללית

תודה

בשניהם צריך להזהר.

להקשיב לאזהרה הזאת ולהתייחס לזה בכובד ראש.

היו מקרים שהיו נראים נורמטיביים לחלוטין ולקח זמן רב עש שהבינו שיש גאן בעיה

ובנות נפגעו.

לא סתם יעל מאד מזהירה על כך.

בהצלחה רבה לך.

ממליצה על ליאורה בוקסנבוים

ועדיין, פניה באישי בנושא אינטימי עלולה להגיע למחוזות לא נעימים. וגם אם את תדעי לעצור או להתעלם, לא כולם יודעים/ לא נעים להם.

ועוד דבר- אנשים שכותבים פה הרבה, בסוף מרגישים "חברים", והרבה פעמים הזהירות נשחקת. ולמרות שאני מניחה שרובינו פה אנשים טובים, יש כאלה שלא.

אנחנו לא יודעות מי את.

אלו שפונות אלייך לא יודעות מי את.

את לא יודעת מי אלו שפונות אלייך.

אז מזהירות את כולן, אותך ואת האחרות - במיוחד בנושאים כאלו צריך זהירות מוגברת.

ומזכירה שאתן אף פעם לא צריכות להמשיך בשיחה אם משהו מרגיש לכן לא נעים או לא בטוח. גם אם זה לא משהו בעייתי באופן מובהק.

וממליצה לדווח לנו על כל דבר חשוד. (עצם זה שאנחנו מקבלות ואוספות את הדיווחים מכל אחת שיש לה סימן שאלה, מאפשר לנו לזהות בצורה יותר ברורה ניקים חשודים/בעייתיים).

אני לא מכירה, מקפיצה ובהצלחה

על לימור טורקל. מקבלת באריאל, אם רלוונטי