"כי מי שמחזק עצמו להתחיל בכל פעם מחדש, בוודאי לא ייפול לעולם אפילו אם יעבור עליו מה. כי צריך לסלק מדעתו ולהעביר ממחשבתו לגמרי כל מה שעבר ביום העבר או בשעה העוברת, וידמה בעיני עצמו בכל יום ואפילו בכל שעה, כאילו היום נולד בבחינת "אני היום ילדיתך", וכתיב היום אם בקולו תשמעו", שצריך לחשוב בכל יום ובכל עת ושעה, כאילו היום היום ובאותה שעה הוא נולד ובא לעולם ורוצה להכיר את מי שאמר והיה העולם, ואף על פי שכבר היה כן אלפים ורבי רבבות פעמים שרצה להתחדש ולהתחיל להתקרב לה' יתברך ולא עלתה בידו, ואפילו אם נפל בכל פעם למה שנפל רחמנא לצלן, אף על פי כן אל יסתכל על זה כלל, וישכח כל זה.
כי זה היום והשעה שהוא עומד בו עתה לא היה בעולם, ומי יודע מה יכול לזכות עדין עתה באותו היום ובאותה השעה.
כי ה' יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, ואין יום דומה לחברו, ואין שעה דומה לחברתה, וכמובא בכתבי האר"י באריכות מזה גודל השינויים לאין מספר הנעשים בכל יום ויום ואפילו בכל שעה ושעה, עיין שם בעץ חיים בתחילתו בהיכל אדם קדמון שער א' ענף ה', מה שנאמר שם: "ואין שעה זו דומה לשעה זו, ומי שמסתכל בעניין הילוך המזלות וכוכבים ושינוי מצבן ומעמדן, ואיך ברגע אחד הם באופן אחר, והנולד בו יקרה מאורעות שונות מהנולד ברגע שקדם לזה, ומזה יסתכל ויבין בעולמות העליונים שאין להם קץ ומספר. ואם תפקח עיני שכלך ותשכיל דבר, כי אין שכל בלב אדם לעמוד על כל פרטים, ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", ושלמה המלך עליו השלום אמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". ולך ראה מה שכתוב בספר התיקונים (כב', סה') : "קם ר' שמעון ואמר סבא סבא וכו' ולבושין דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא, ולבושא דלביש ביומא דא לא לביש ביומא תנינא". (הלבושים שלובש בבוקר לא לובש בערב, ולבושים שלובש ביום הזה לא לובש ביום שלאחריו) ובזה תבין איך משתנה מעמד ומצב העולמות שהם הלבושין של האין סוף ברוך הוא ושנויין בכל עת ורגע"(עד כאן לשון האר"י בעץ חיים).
כי באמת אין אנו יודעים כלל, כמובא בעץ חיים שהבאתי לעיל, ששלמה המלך עליו השלום שהיה חכם מכל אדם אמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", ואמר "כי בער אנוכי מאיש ולא בינת אדם לי", ודוד המלך עליו השלום אמר "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך", מכל שכן וכל שכן אלפים ורבי רבבות קל וחומר אנשים פשוטים בפרט בדורות הללו.
והכלל, שאין אדם יודע כלל, רק כל אשר תמצא לעשות בכוחך עשה, וכל זמן שאתה יכול לחטוף מזה העולם העובר איזה דבר שבקדושה , דבור תורה, או תפילה, או איזה מצווה,צדקה וגמילות חסד וכו' מה טוב, כי לא ישאר לך סוף כל סוף כי אם זה לבד, ואם בדרך זה תלך להתגבר להתחיל בכל פעם מחדש ולחטוף דברים שבקדושה מה שתוכל, אז טוב לך לעולם, וסוף כל סוף תגיע לתכלית הטוב והנצחי בזה ובבא".
עיין עוד בליקוטי הלכות הלכות מילה הלכה ה', שמרחיב על עניין ההתחדשות על פי הפסוק "ה' אמר אליי בני אתה היום ילידתך".
ובשבחי הר"ן סעיף ג': "אחר כך נתגדל יותר, וכשנעשה בר מצווה קרא אותו דודו הרב הקדוש מורנו הרב אפרים זצ"ל אב בית דין דקהילת סידילקוב, ואמר לו הפסוק "אני היום ילדיתך" (כי זה נאמר על היום שהאדם נעשה בר מצווה כמובא בספרים (עיין זוהר חלק ב' דף צ"ח), ואמר לו קצת מעט דברי מוסר, והיה יקר בעיניו מאוד מאוד כמוצא שלל רב. אחר כך נכנס לחופה, ותכף ביציאתו מן החופה היה מתלהב מאוד ומתגעגע מאוד לעבודת ה' יתברך, ונכנס בעבודת ה' יתברך מיום אל יום"
ובליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רעב - היום אם בקולו תשמעו
"הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תְּהִלִּים צ"ה) זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיך שֶׁלּא יַחֲשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך לא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל וְ גַם שֶׁלּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם לֵאמר מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכחַ כָּרָאוּי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, הַיּוֹם דַּיְקָא, וְהָבֵן."