זוגי- מיד אחרי החתונה.
לא לחכות לבעיות..אלא מתוך הבנה של השוני העצום מעצם המפגש של שני אנשים שונים, ובמיוחד מפגש של שני המינים..- ללכת להדרכה..ליעוץ ..וכך ללמוד להכיר את הצרכים והעולם הפנימי השונה וכו'..
מעין הדרכת כלות / חתנים מורחבת. בבחינת מניעת בעיה ע"פ פתרונה..
מה דעתכם?
תומכים / מתנגדים ולמה..?
תודה רבה.
של גירושין מיד אחרי החתונה...
יש ענין להתייעץ, אבל בד"כ מיד אחרי החתונה לא יודעים על מה, לאט לאט לומדים את הנקודות שצריך עזרה ואז לפנות.
בשורה התחתונה - המודעות נכונה בהחלט, אבל לא צריך להכנס לסרטים מכל ריב קטן.
אני מדברת על לבוא נקיים וללמוד אחד על השני.
בדיוק כמו שיש הדרכה לפני החתונה- פשוט כי זה עולמות שונים.. ובלי הדרכה זה יכול להיות מאד בעייתי.
ההדרכה היא על אש קטנה- אז פשוט לבוא יחד וללמוד יותר..כל אחד מדבר..יחד מדברים. זה תורם המון לתקשורת. תאום ציפיות..מדברים.. יודעים. נזהרים..
אין ריבים עוד..אין משקעים.
את במצב של היכרות עם מישהו לקראת אופציה של נישואין, והנושא הזה עלה?
ודעתו היא שלא - ואת מנסה "לשכנע"?...
כי אם כן - אז זה בדיוק אחד ההבדלים המצויים בין גברים לנשים,
וזו בדיוק השיטה הלא-נכונה: לא להבין שגבר לא-פעם אינו רוצה לערב אדם אחר בנישואין כשאין צורך הכרחי - ולנסות "לכפות" עליו...
אני, כמובן, לא אומר שזה כך - הרי אני לא מכיר - רק מביא דוגמה, איך לעיתים ע"י הרצון של צד אחד ל"תרופה" למחלה שלא באה - מייצרים אותה... הכל כמובן מתוך רצון טוב, רק בלי הבנה שהשני שונה, אפילו בבחירת הדרך של "רפואה מונעת" (טבעית, או עם ד"ר..)
ואני מעדיפה ללבן דברים בכלים שיש לנו
אלעד
בעלי הוא זה שרצה ודחףנשואים פלוסכל עוד אתם מדברים! פותחים! מתקשרים!
לא מסתירים! רומזים.. בוחשים ברגשות לבד...
אין שום סיבה שיהיו משקעים.
הסכם ממוני כדי למנוע סירוב גט או עגינות
זה ההסכם שעושים בד"כ
שמעתי אישית מדיין בארה"ב- שבקהילות שלהם זה מונע את כל הבעיות של סירובי גט
(רק יש להם בעיות של אחוזי גירושין גבוהים.... )
הסכם חלוקת רכוש -שנכתב לעיל- הוא שונה
בד"כ עושים אותו שועי ארץ, או אנשים שזה נישואין שניים שלהם והם רוצים לדאוג שיהלדים שלהם מנישואין ראשונים יקבלו את הירושה המגיעה להם מהבנזוג הראשון
לגבי שאלת הפותחת-
לדעתי הדרך הנכונה זה לקרוא ספרים בנושאי זוגיות, ולדבר המון וללבן דברים ביחד
במצב שלבד לא מצליחים- ללכת ליעוץ
מי שמגיע מבית הרוס במיוחד ואין לו שם כלים לבנות זוגיות נורמאלית- שיתחיל יעוץ עוד לפני החתונה....
עם הדרכה מלאכותית, במקום באופן טבעי - זה נראה בעיה.
יש הדרכה לפני החתונה.
אולי כדאי לעבוד על הביטחון העצמי?
וגם לשים לב לשני, לרצון להתחשב ולהבין. אפשר ללמוד גם מתוך מהלך החיים. בנין "רשות היחיד" של בני הזוג בראשית דרכם - זה גם ערך חשוב מאד.
כדאי לרכוש כלים לתקשורת זוגית נכונה מראש,
ובשביל זה טוב לשמוע עצות טובות ולקרוא ספרים.
בע"ה אחרי כמה חודשים של נישואים תדעו יותר איפה יש נקודות חיכוך שצריך לעבוד עליהם.
ממליצה ממש על "לבסוף מוצאים אהבה", לשלב הזה..
להיפגש עם אדם זוג מישו שלישי שידריך אתכם בפגישות ....
וברצינות זה טוב מאד אבל בלי לערב אפאחד פשוט תעשו כל יום שיחה ותלמדו זוגיות ביחד ! בהצלחה בחיים ......
א. לא לכל הזוגות צצות בעיות, בסדר גודל כזה שדורש ייעוץ והכוונה מקצועית. אל תחששו כל כך
ב. למה לכתחילה להכניס פחדים וחששות על שעלול לקרות וכו'? ייתכן שהדברים בכלל לא יהיו רלוונטים עבורכם
ג. לטעמי יש בכך השפעה גם נפשית- פנימית, כי האדם שהולך לייעוץ טרם שבכלל בחן את השטח, ויודע במה מדובר, בעצם נכנס בעמדת מגננה, וייתכן שהדברים ישפיעו גם על חיי הנישואים עד כדי כך שהוא במו ידיו, מבלי משים, ייצור בעיות
ד. דבר בעיתו מה טוב.
ויש גם מלא ספרים בנושא..
לדעתי, בתחילת חיי הנישואין כדאי לבנות את הזוגיות לבד, בלי התערבויות (גם אם חיוביות לכאורה) מבחוץ.
תלמדו ביחד ספרים על זוגיות. ממליצה על הספר: הבית היהודי (נראה לי של הרב שמחה הכהן, אאל"ט).
תלכו לשיעורים בנושא זוגיות.
והכי חשוב- דברו בינכם על דברים שטוב לכם, או מפריע לכם. מה מחזק אותכם, מה קשה לכם, מה נעים/לא נעים לכם. וכו'.
והמוווון רצון טוב ומוכנות להשקיע בקשר ולבנות אותו ולא ח"ו להרוס אותו על כל שטות קטנה (גם אם כואבת)
זה מחשבה נכונה
צריך שבן הזוג לא יראה בכך בעיה או חיסרון. ידוע ששלום בית אינו רק ביטוי לפיוס אחר מריבה אלא לשלמות אינסופית
בעוד תקופה לא ארוכה זה ישתרש ויתקבל בציבור כמו הדרכת חתנים וכלות
אני כן ממליצה ללכת ליעוץ (אבל אולי כמה חודשים אחרי ולא מיד)
קודם תכירו אחד את השני, מה הן נקודות התורפה שבזוגיות (לכולם יש כאלה)
ואז לכו ללמוד איך מתמודדים איתן
בהצלחה ושפע שלום בית!
בס"ד
הרי בכל מקרה זוגיות נבנית מתוך קשיים - כי הקשיים יוצרים את הברורים.
לכן תנו לעצמכם את הזמן להכנס אל תוך ההפנמות הנדרשות ביחס למושג הנישואין והזוגיות.
כך תזכו בעזרת ה' להבין בשיא העומק שלא כל מחלוקת או אפילו ויכוח או מריבה חייבים ליצור "הסתבכות"!
בהצלחה רבה ורק ברכה ואושר!!!
היי,
את צודקת שאת הולכת לקראת משהו רציני, שדורש עבודת מידות רצופה, ויש (תמיד יש) התנגשויות והתמודדויות
אבל בדיוק בשביל זה יש הדרכה, ולכן כדאי ללכת למדריכה טובה ומומלצת
ייעוץ זוגי לא שייך לפני החתונה, כי בדר"כ הקשיים שבאים אח"כ - לא צפויים מראש, ובכלל - עדיף להתמודד לבד, ולנסות לתת צאנס לפני שהולכים לרופא מראש.
זה כאילו הרמת ידיים - לפני הקרב..
להפך, את יודעת לקראת מה את הולכת, תעמדי בעז"ה באתגר בהצלחה!
(יש בזה גם מימד של ייאוש וחוסר רצון להתמודד באופן עצמאי אני חוששת... כאילו מחשבה של חוסר מסוגלות.. וזה שטויות - את מסוגלת! וזה הדבר הכי יפה ומתגמל בעולם!)
מקווה שעזרתי..
זה בהחלט יכל להיות רעיון טוב, אבל מדובר בעניין מאוד אישי.
יש כאלו שהדבר יכל לחסוך להם בעיות רבות ואחרים שעדיף להם ללמוד בעצמם.
אגב, הדרכה טובה לפני החתונה צריכה לכלול גם את הנושא זה, כולל פתח למפגשים גם לאחר החתונה.
"הדרכה טובה" - אינה אמורה לכלול פתח למפגשים אחרי החתונה. ה"הכנה" של בני זוג מראש לאי יכולת מובנית להסתדר בעצמם, לתחושה שכל בעיה מחייבת הזעקת "אמבולנס" מבחוץ - היא גרועה מאד. בין איש לאשתו - זה גם בין אדם לחבירו. ובין אדם לחבירו - כולל לשים לב לשונות מסויימת של הזולת ולהתחשבות בה.
גם עצם הלקיחה כנורמה, של מעורבות של מישהו אחר בתוך רשות היחיד שאמורה להיבנות בין שניים - היא בעייתית. בני זוג - זה בין שניהם וללא "כל העולם" באמצע.
כמובן, לא צריך להתגאות - ואם יש בעיה שמזקיקה עזרה, אז פונים. מתוך מגמה להבין ולסדר, ולחזור תוך זמן סביר לפי הענין, למצב של בין שניהם.
אם חס וחלילה יתחילו המחלוקות - אז תלכו לייעוץ. האופציה הזאת תמיד שם. אבל ללכת ככה סתם? זה לא תחביב.
אני הייתי הולכת יותר על סדנאות זוגיות .. שבהן מעלים כל מיני קשיים מחשבות רצונות ועוד.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
