נראה לי שזה קצת בעיה.

אבל אולי זה פשוט קצב שלך או עניין של אופי,

יכול להיות?

תבואי ב"ראש פתוח", בהתענינות - ותראי אם משהו משתנה, זז.

שוב אותם דיבורים וכו'..

סוג של בזבוז זמן.

אין התקדמות..אין כלום

אני באה בצורה הכי פתוחה..ואנחנו שוב נהנים ומדברים על דברים סתם..אבל עכשיו אני פתאום תופסת את עצמי וקולטת שפגישה 7 היא כמו 2..

שאין שום התקדמות. כלום.

לא רגשית ולא מבחינת השיח.

השאלה היא איך משנים את השיח...ואולי ככה יהיה חיבור רגשי וכו'..

איך מגיעים לקרבה ולפתיחות?

לק"י

תמיד יש עליות וירידות ברצון לקשר.

יש ימים עם הרגשת בעסה כזאת..

זה שאת פחות מתלהבת די הגיוני במידה מסויימת, זה אומר שהוא כבר לא מישו זר שאת במתח ממנו.

אבל עדיין אם אין לך שום רצון לפגוש אותו זה קצת מוזר..

מציעה לך להתייעץ עם מישו שמכיר אותך טוב ושיש לו ניסיון.

ובעיקר, את לא רוצה לפספס אותו - את חושבת יהיה לך טוב איתו - אז לדעתי - ממש ממש לא להוריד!

עד כמה אתם פתוחים אחד עם השני? השיחות שלכם הן ברמת מעורבות רגשית גבוהה, או יותר שיחות על נושאים שונים, ופחות שיחות עליכם? אולי יותר שיתוף בדברים אישיים - יכול להעביר את הקשר שלכם שלב.

זה מפריע לי..

השיחות זה עדיין ברמה של פגישה 1 ו2..

זה עדיין חברים ומשפחה..ברמת פתיחות מאד נמוכה.

מאד זורמים ונוח לנו ומצחיק ונחמד. אבל אין שום דבר מעבר..

אין קשר, אין חיבור, אין קירבה..

איך יוצרים את זה?

שיתוף בדברים אישיים, איך..מה?

לפעמים עולות אסוציאציות שבוחרים "לסנן", כי זה אישי מדיי, או יוציא אותי לא כל-כך טוב.

אולי כדאי להוציא את המנגנון הזה מ"אוטומט" ולהעביר אותו לבקרה מודעת יותר.

כמובן, לא מייד להתחיל להשתפך, אבל לאט לאט, לשתף בדברים יותר עמוקים ומשמעותיים מבחינתך. (אגב, זה לא חייב להיות אפילו דבר שכל אחד אחר היה חושב שזה אישי. מה אישי מבחינתך - זה  אינדיוידואלי.)

ב. מעבר לזה, גם הייתי מציעה שתחשבי עם עצמך - מה למשל חסר לך בהיכרות איתו? אילו רבדים של האישיות שלו את עדיין לא מכירה, והיית רוצה להכיר? ולכוון לשם את השיחה - תוך שיתוף על עצמך גם-כן, כמובן, ולא רק שאלות אליו.

את יכולה לעשות את זה בצורה "גלויה" - לספר איך את מרגישה, וכו', ואת יכולה לנסות לעשות את זה בצורה יותר "סמי-ספונטנית". קשה לי להסביר איך, אבל כמה פעמים חשבתי מראש על נושאים שאני רוצה לדבר עליהם, וזה הצליח לעלות יפה בשיחה, ע"י כיוונון נכון ומציאת הרגע המתאים, בלי שזה ייראה מלאכותי.

שבא אחרי ההשלמה ה"שכלית" עם דמותו של הבחור כאיש מתאים,

ולפני שהרגש התחיל לנבוט ולבצבץ?

כי לפעמים ההתלבטות השכלית, השאיפה לברר וללמוד וללבן - 

יכולים אולי לייצר את המוטיבציה הגדולה ללכת לפגישות,

וברגע שהגענו לתובנה שהעלם דנן "בסדר שכלית" אבל עדיין אין רגש - מה מייצר את המוטיבציה?

ולגיטימי שאחרי שבע פגישות עדיין אין רגש.

אפשר להירגע ולבנות בינתיים חוויות משותפות, להעמיק בתחומי עניין משותפים.

להירגע כי הלחץ בעניין, כשעוד מוקדם, עשוי להטריד ולהעיק.

להניח ללחץ לפנות את מקומו,

לטובת היצירתיות והדמיון השובב,

של איך אפשר להכניס צבע לפגישות.

בהצלחה

למרות שיותר התרגשתי בהתחלה. ז"א כן היתה התלהבות מסויימת ומשהו שנראה כמו חיבור ורגש..קטנטן.

אבל עכשיו אין.

נראה לי מוזר שפגישה 7..ומדברים שוב ושוב על חברים ומשפחה ועל העולם. ואין שום חיבור ושום דבר..

חוויות משותפות?

אנחנו שוב נצא לאיזה פארק ונדבר על אותם הדברים. וזהו..

אפשר אולי לשתף באיזשהי דילמה שהיתה לך בתחום מסויים,

קצת יותר לעומק, בתחום הלימודים או בתחום הבין-אישי.

(היכן שאת כמובן יכולה להרשות לעצמך לשתף)

למשל דילמות שהיית רוצה לשתף בפורום "צעירים מעל עשרים",

שמצד אחד את יכולה להתייעץ איתן על גבי הפורום,

ומצד שני הן לא אינטימיות מדי...

שהוא ירגיש שהוא שותף במידה מסויימת, זה פותח...

ז"א על זה שאני מרגישה שנחמד לנו אך שבכ"ז הייתי מצפה ליותר פתיחות וכו' ושחסר לי משהו..

שאני לא מרגישה שאנחנו מתקדמים..

אולי לשאול אותו מה הוא מרגיש.. אם הוא מרגיש או חושב שיש התקדמות וכו'..

מה אומרים?

לאיך מתמודדים עם הנקודה,

כדי לאותת לו שאת בעניין של דילוג על משוכה ולא של מבוכה משתקת חלילה

זה..אחרת הייתי מיישמת כבר..

הפתרון היחיד שלי זה כמו הפתרון לשתיקות..- לדבר על זה..חח

וזה אכן עלול ליצור מבוכה ..ואי נעימות.

אז מה באמת עושים אחרי..? 

איך אני מציעה להתמודד עם זה?? 0.: (ז"א, איך *אתה* מציע להתמודד... )

אני חושבת שהשיתוף כבר "מקרב" וכמובן הדעה שלו כלפי הנושא תתן לך קצת כיוונים להמשך..

אולי זה גם מציק לו ואז תחשבו יחד איך אפשר לשנות,

אולי אין לו מושג על מה את מדברת והוא נמצא במקום אחר...

פשוט תדברו ועל זה ותגלי את הצד שלו!

לפי דעתי אם פגישה שביעית היא כמו פגישה שניה- זו בהחלט "בעיה", 

אמנם בעיה שניתן לפתור, אך זה לא מצב מומלץ- וטוב שאת מודעת לכך.

לפי הניסיון שלי, כשמתרחשת סיטואציה כזאת, זה יכול להיות מכמה סיבות:

1. כל הפגישות עם אופי זהה- ישיבה על ספסל ודיבורים על כל הנושאים בעולם חוץ מעל עצמנו ועל שאיפות העתיד.

2. אחד/ת מבין שני הפגושים- באופן כללי קשה לו להיפתח רגשית וקשה לו לבטא רגשות, ולכן האווירה בקשר היא מאוד מסוימת ומאופקת, לכן גם מרגישים אי התקדמות.

3. יש משהו בו שמפריע לך ואת לא מצליחה לקבל אותו, להכיל אותו, להיות שלמה בו- ולכן זה משפיע לך על ההערכה כלפיו, על הרגש כלפיו במודע או בתת מודע- זה יכול להיות מראה חיצוני, פרט כלשהוא בנתונים היבשים שלו, אי התאמה למה שתמיד חלמת, את לא יודעת איך המשפ'/החברות יסתכלו עליו וכו'. 

4. אתם לא מיועדים לזה, למרות ששכלית יש התאמה והוא יכול להיות אחלה חברה,

כי אתם צריכים להתרגש ולכסוף זה אל זו, זה צריך קשר להיות ברמה גבוהה יותר מקשר עם עוד חברה. 

כמובן אפשר להוסיף פה עוד כמה סעיפים שמהווים סיבה..

את צריכה לחשוב עם עצמך מה באמת גורם למצב הזה ולפעול בהתאם.

לדוג' אם סעיף 3 הוא הנכון:

את צריכה לברר עם עצמך מה הם אותם דברים ש"מפריעים" לרגש ולחשק להופיע ולבדוק עד כמה בגללם שווה לך לאבד את אותו בחור,

אם הם מאוד מהותיים ותמיד יטרידו אותך באי שלמות- אין טעם להמשיך.

אבל אם את מרגישה שאת תהיי מסוגלת לקבל אותו כמו שהוא,

למרות ש.... ולמרות ש..., בלי לחכות שישתנה או שאת תשני אותו-

תגידי את זה לעצמך! תשכנעי את עצמך כמה זה לא מספיק חשוב וכמה דברים טובים יש בו שהם מהותיים יותר!

ואז את תראי שכל הגישה שלך לקשר תשתנה.

את תרצי אותו, ואת לגמרי תתרגשי כשהוא מתקשר!

הלוואי יהיה לכם טוב.

מה אם זה 4..?

איך יודעים?

דיבור ארוך עם אחות ועם גיסה..ששתיהן התחתנו בלי רגש, ויש להן זוגיות מעולה- מביא לתהיות רבות..

אני יודעת שיש אפשרות שעל אף הנתונים..לא יווצר ביננו "משהו", ונוריד. מצד שני אולי לא כדאי להוריד? אולי רואים שיש פוטנציאל אז כדאי כן ללכת על זה..והרגש והחיבור יגיעו?

בכל מקרה אני אנסה היום להעלות את זה, וכמו שאמרת- לבדוק מה הוא אומר ומרגיש בעניין. 

אני מודעת לכך שיש הדוגלים בגישה שלא צריך להיות רגש, 

העיקר שתהיה התאמה שכלית ואחרי החתונה כבר אפשר לעבוד על הרגש לפתח את האהבה.

אם זה מה שטוב לאחותך ולגיסתך- מצוין. 

לי קשה עם הגישה הזאת.

חייבת להיות מציאת חן, רצון בקשר, הערכה, חשק, געגוע, הערצה, משיכה- 

גם אם עדיין לא ניתן להגדיר את זה כ-"אהבה".

כן, דווקא בשביל אותם שלבים קשים בחיים, תסכולים.

הרי כולנו יודעים שזוגיות זה דבר מורכב הדורש עבודה מרובה לאורך כל החיים. 

ואם אין רגש להתרפק עליו- אז הכל יכול להתפרק ברגע קט. 

צריך חיבור!

אפילו הרבי מליובאוויטש בהדרכתו לעניין השידוך מתייחס לנטיית הלב, למציאת חן. שזה חייב להופיע.

וגם עוד כמה רבנים גדולים בעלי ניסיון רב ממני..

בהצלחה הערב בשיחה איתו!

שתזכו לבהירות..

יש מציאת חן, יש משיכה. יש הערכה.

אין קשר רגשי ולא יכול להיות קשר רגשי מ7 פגישות..שרובן עוסקות ב..בלא משו מיוחד ולא בנו..

בקיצור, בעז"ה מתכוונת לפתוח את זה היום.. מקווה שה' ישים לי את המילים הנכונות בפה, ומה שצריך לקרות יקרה..

תודה רבה רבה !

וגם מודעות עצמית לא חסרה לך.

קשה לאמר שהייתי מצליחה לבטא עצמי בצורה ישירה כזו, וברורה.

הבעיה היא שזה לא ממש עוזר..המודעות לא תורמת..

(אלא אם היום הדיבור על זה ישנה משהו. )

זו הנקודה /שולף/!

אם אכן יש לך כזו מודעות, ויש לך כזו, בנוסף קל לך לבטא אותה- טוב ויפה.

מול עצמי זה טוב..אולי, אבל נניח היום תכלס לא העלתי את זה בכלל.

ואגב, לא העלתי את זה ..ובכ"ז היתה פגישה טובה יותר..

כן התקדמנו קצת מבחינת שיתוף וקרבה.

שה' יעזור הלאה..!

משמח לשמוע שהייתה התקדמות...

ותודה רבה נקודה...

וגם למחפשת.

שתמצאי בקרוב ממש, בעז"ה !

(פה הכל פתוח עוד..כן? אבל בכ"ז ב"ה שהיתה פגישה טובה.. )

לבצלםאלוקים

הייתי שמח לנסות לעזור לך אך חסרים לי כמה נקודות

1. אינני מבין למה את מתכוונת במה שאת כותבת שאין קשר רגשי אך מצד שני יש משיכה הערכה וכו

2. לשם הקמת בית יש שורה ארוכה של דברים חשובים אחרים האם הם ישנם

3. למה את מתעכבת על קשר רגשי מהו על פי תפיסתך קשר רגשי והאם הוא יתכן בקשר של שידוך וא"כ עד כמה?

4. האם את יכולה לשחזר אם אילו תחושות/מחשבות יצאת לאחר כל פגישה

5. ישנם ארבעה סוגים ורמות של קשר א. שכלית  ב. רגשית   ג. פיזית  ד. נפשית.   הראשונה יוצרת עניין, השניה יוצרת חיבה, השלישית יוצרת תשוקה ועוררות, הרביעית יוצרת תחושה של ידידי נפש.  היכן את אוחזת?

6. היכן המשודך עומד בכל השידוך, עד כמה נראה לך שהוא עמוק בקשר. יתכן שיש כאן ריקוד זוגי

7. אינני חושב שיש ממה לדאוג בקשר לכך שאין קשר רגשי ובמילא אין מה למהר לחתוך

8. מעניין שציינת שנראה לך שיהיה לך טוב איתו. האם תוכלי להאריך על זה יותר?

הייתי גם כן במצב שלך, 

וכן, גם כן לא הרגשתי התקדמות כלשהי בפגישות (גם מבחינה רגשית..)

מפאת אילוצים ורצון של שנינו לנסות לרענן את הקשר יצא שלא נפגשנו לשבוע בערך, ובאמת זה עורר את שנינו למחשבה מחודשת ולהבנה ששנינו באמת מוכנים להשקיע בקשר הזה קצת יותר- שזה אומר להיפתח יותר אחד אל השני לשתף את השני יותר וכו.. וזה גרם לכך שהקשר התחזק ונעשה רציני הרבה יותר..

לעיתים צריך לעצור ולחשוב על הרצון המשותף ועל הנכונות של כל אחד מהצדדים ותרומתו ע"מ לבסס ולחזק את הקשר.. וברור שהכי טוב יהיה דיבור משותף שלכם על העניין הזה, אם תדעי שזה לא רק "הבעיה" שלך יהיה לכם הרבה יותר קל להתמודד ביחד!!.

המון בהצלחה!

וכו',

מאז היו עוד 2 פגישות, בהן התקרבנו יותר, נפתחנו יותר, ונוצר רגש 

נבהלתי, אכן

אם היה ממשיך כך זו בעיה..אבל ב"ה שהשתנה דרסטית.

בהצלחה לכולם!

ותודה רבה על החיזוק והעצות הנבונות!!

כאשר את תתני לו מקום לחזר(לא יודעת אם זה ככה...אז אם יש כבר נתינת מקום אז אל תקחי את דברי...)

הוא יהיה משפיע לתוך כלי..

ואני יסביר...

גם לי קרה לא פעם שיצאתי עם בחור ואז הוא אומר לי...

הכל טוב לי מאד,אני שמח בקשר הזה וחוזר באורות מהפגישות...

אבל,והאבל הזה הוא גדול...

אבל אני רוצה לומר שבגלל שאת (אני ז'תומרת)בחורה מתלהבת במהותך אז זה גבול דק כזה של לחזר אחריי ולכן תתני לי מקום עוד קצת..

ותראי איך שהקשר עף למקומות גבוהים וטובים בהרבה יותר....

אז בגדול זה מה שלמדתי על בשרי בדרכים קצת לא הכי נעימות שבעולם...

ואני יכולה לומר בוודאות שבאמת ככה הקשר מגיע למקומות ממש ממש טובים...

כי אז הגבר יכול להשפיע זה תפקידו ולא תפקיד האישה...

בהצלחה ממש ובשורות טובות..

נ.ב.

אם משו פגע,העליב או לא היה במקום אז מחילה מראש...

ובהצלחה הללי רחל.

איזה כיף לפתוח יום כזה עם תפילת הלל. זה הכי במקום שיש !

איזה טוב אבא..!!

בשמחות אצל כולם / ן !!

איזה יופי! המון מזל טוב! מגיע לזה שירשור חדש, לא?

שנכתבה בימים האחרונים זה מבשר שמחות..

שיהיה המון מזל טוב!!!

לכי תדעי אולי הוא גם נימצא בפורום וקרא את כל הדברים (למרות שאולי הוא לא מודע שזאת את) ולקח את הדברים לצומת ליבו..

שיהיה פולים מזל טוב!!!!

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"