מבינה את הקושי הנפשי שלך.

עצות מנסיוני: לצאת 3 פעמים בשבוע להליכה, כשבעלך שומר על הילדים.

תדאגי לעשות זאת דוקא בשעות הקשות של הערב- אז תרגישי צפור דרור.

זה מונע שחיקה, טוב לבריאות ולגזרה, מעלה מצב רוח ולא עולה כסף...

חשוב שבעלך יהיה שוותף לתהליך.השהות והשגרה בבית אכן שוחקים מאד...

בהצלחה.

עבודה מלבד ההכנסה הכספית שיש בצידה,,נותנת לאשה ערך מוסף התפתחות אישית הכרות עם אנשים נוספים.

למידת נושאים חדשים.נשים עובדות מטופחות יותר (ברוב המקרים)מודעות יותר לעצמן .

כשאת מגיעה הביתה אחרי 5-8 שעות עבודה שבהן לא ראית את הילדים את רוצה להשקיע בהם.

את צריכה לחשוב מה יתן לך סיפוק יש נשים יש שהשארות בבית גורמת לדכדוך עד דיכאון ממש.

צריך לחשוב במה את רוצה לעבוד אולי משרה חלקית ,אם מקום העבודה נותן שכר מינימום אפשר אחרי שיש ניסיון בתחום לחפש עבודה מכניסה יותר.

אני אמא עובדת הרבה שעות ,אם לא הייתי עובדת הייתי יוצאת מדעתי. לידה קלה ובהצלחה.

יש בזה ערך, יש בזה זכות גדולה ועצומה אין בזה חובה.

יש על הגבר חובת פרו ורבו- וגם היא לא אומרת שחייבים להביא צפוף.

בעיני יותר חשוב מלהביא ילדים- לגדל אותם בחום אהבה ושמחה.

מעבר לזה- אולי תחפשי עבודות שהן לא בשכר מינימום? ניקיון לדוג', או שיעורים פרטיים, 

עוד משהו אם זה מתאים לך לאופי- לטפל בילדים אצלך בבית. ככה גם את מרויחה כסף וגם נמצאת עם הילדים שלך. אבל זה לא מתאים לכל אחת- צריך בשביל זה הרבה אהבה לילדים והמון סבלנות.

עוד משהו שכדאי להשקיע בו באמת זה מקצוע- לא חייב תואר גם תעודה תעזור לך.

אבל כדאי לך להשקיע עכשיו שנתיים של לחץ כלכלי - ולהרויח בעתיד משכורת גבוהה יותר שתתן לך יכולת לשלוח את הילדים למסגרות ועדיין להרויח..

כנ"ל כדאי להשקיע גם במקצוע לבעל..

בס"ד

ואם את מרגישה שאין לך את הכוחות לגדל אותם- אל תביאי אותם!

שמעתי שהרב דב ליאור והרב נבנצאל אומרים שאין צורך לאישה לבקש היתר למנוע שנתיים (!)- היא יכולה למנוע, כדי שיהיה לה כוח לגדל את ילדיה בשמחה.

מי שיכולה, אדרבה...

מאד צורם לי הביטוי " להביא ילדים".

נראה לי שהוא מגיע מעולם רחוק מיראת השם.

ילדים לא "מביאים". 

זו ברכה גדולה, ולנו יש אפשרות להיות שותפות בזכות העצומה הזו. ואני לא נכנסת לעצם הדיון- אם יש לך כוחות לכך או לא. 

אם תרצי- ללדת, להביא לעולם, להוריד נשמה...ויש עוד אפשרויות רבות שלא מצליחה להיזכר בהן כרגע.

אולי לא חיפשת מספיק טוב? אני בטוחה שאם הילדים יהיו במסגרות, ואת תוכלי לצאת מהבית אז תרגישי הרבה יותר טוב נפשית.

ותחשבי אחורה על החיים שלך , מה עשית בהם, מה היה חשוב לך, מה הספקת בינתיים,

מה יגרום לך להיות מרוצה ממה שעשית בחיים?

אולי יש דברים שהיום חשובים לך מאוד, ובמבט כולל לאחור הם יראו לך פחות חשובים?

אני אישית לא הייתי ולא אהיה אישה של בית. 

ב"ה ילדתי השנה בת כיום היא בת 7 חודשים. החופשת לידה הייתה סיוט! לטפל בתינוק מהבוקר עד הערב זה באמת לא קל! חיכיתי שחופשת הלידה תגמר והתחלתי לעבוד במשרה מלאה. אני מקבלת את ביתי מהפעוטון כל יום בשעה 4 וממש טוב לי עם זה. יש לי תינוקת מקסימה ומאושרת אני מטפלת בה ודואגת לה, היא מקבלת צומת לב ואמא סבלנית כלפיה. אם הייתי איתה כל היום היחס שלי אליה כנראה היה שונה והנפגעת העיקרית הייתה ביתי היקרה. לא לכל אחת מתאים לטפל ימים שלמים בתינוקות... 

אבל ... לא הייתי יכולה לעשות את זה אם לא הייתי שולחת למעון של משרד התמ"ת. מעון של משרד התמ"ת מטרתו לאפשר לך מה שתארת.. את תמיד תפסידי אם תשלחי לפרטי.. לדעתי כדאי לך לעשות חשיבה מחודשת על הנושא לחפש מעון טוב , לשים את הילדה לחודש ניסיון ובוא לבקר בהתחלה עד שיהיה לך מספיק ביטחון. 

אני אישית מאוד מרוצה מהפעוטון. ביתי פוגשת הרבה ילדים , משחקת נהנת , המטפלות נותנות לה הרבה יחס, יודעות ליעץ כששואלים אותן שאלות, לא משנה מתי תגיע למעון תמיד יהיה שקט ונעים.. אז חישבי על זה שוב.. בלי זה באמת תצטרכי להישאר בבית עם כל ילד.. את תפסידי וכנראה שגם ילדייך.. 

 מההורמונים, ובע"ה הכל ירגע ויסתדר (אין לי מושג איך) בעצמו

עדיף לטובת הילדים ולטובתך, שלא תלדי ילדים רבים, ואני מסייגת, זה במידה והשורה הזאת משקפת את האופי שלך,

ולא רק סימן של דיכדוך זמני שלא משקף את האופי האמיתי. 

וכאן אביא ציטוט שלך : "רוצה להיות במשרה מלאה עובדת לפגוש את הילדים למשך 4 שעות אחרי צהריים להכין להם ארוחת ערב לקלח אותם קצת לשאול איך עבר עליהם היום.. ושילכו לישון. ומידי ערב לצאת עם בעלי. ולהשאיר אותם עם ביביבטרית"

אמא שרואה בילדים שלה עול, שרוצה להיות איתם 4 שעות אחרי צהריים ושילכו לישון כבר , ולהשאיר אותם עם בייביסיטר ולצאת מידי ערב, (אני יוצאת לא מעט יחסית לנשים אחרות, וזה טוב לי ומאוורר, אני ממליצה לכולן, אבל כל ערב זה ממש לא הגיוני). כי זה מה שנשמע שכתבת, עדיף לה להסתפק במעט ילדים שמחים במקום במשפחה מרובת ילדים מתוסבכים לאמא ממורמרת.

גילוי נאות,

אני אמא מאוהבת ומשקיענית, אני איתה בבית והיא בת שנתיים, כיף לי איתה ואני שמה אותה בגן כי אין לי ברירה,

ועדיין, עם כל הצער שבדבר, אני יודעת שלא אהיה מסוגלת מבחינת סבלנות ויכולת פיזית ומנטלית לטפל במשפחה גדולה,

כי במקום 3-4 ילדים שמחים ומאושרים עם אמא שמחה שמשקיעה בהם ומאוהבת בהם,

הם יקבלו צל של אותה אמא צעירה ומלאת שמחת חיים , בגירסא עצבנית ועייפה.

אני לא מתכוונת להגיד לך מה לעשות,

אני גם לא מכירה אותך ולא יודעת אם ההודעה הזאת משקפת את האופי האמיתי והיכולות האמיתיות,

ואולי ההודעה סתם מבטאה דיכדוך זמני, 

אבל אני ממליצה לך אחרי הלידה לקחת הפסקה ארוכה, שנתיים זה צפוף ומעייף להרבה אימהות, יש דעות בהלכה שאפשר למנוע 5 שנים (אם זה קריטי למישהי אתן מקור ממאמר של הרב אבינר באתר דעת, עכשיו אין לי כח לחפש את זה בגוגל)

, ואת יודעת למה את מסוגלת, לא אף אחד אחר, במיוחד אם את צעירה ויש לך זמן עוד להחליט אם ללדת עוד ילדים.

אני מונעת שנתיים, ומתכננת להמשיך עוד שנה וחצי לפחות, כי אני מכירה את עצמי ויודעת את המגבלות שלי ולמה אני מסוגלת ולמה לא. לא התחתנתי בת 19 בשביל ללדת כל שנתיים.

וד"א

במה המדינה אשמה בדיוק, ומדוע את מרגישה שהיא פוגעת בך...?

נראה לך שמדינות אחרות מחלקות כסף בחינם?

המדינה פוגעת באנשים שהיא זורקת מהבתים שלהם והורסת אותם ואת כל מה שבנו,

המדינה פוגעת בכך שלזקנים אין תרופות מסובסדות מספיק,

המדינה פוגעת בכך שבפריפריה אין חינוך מספיק טוב

המדינה פוגעת באנשים באי הטיפול שלה בתחומים מסויימים,

אבל היא לא פוגעת באימהות שרוצות ללכת לקוסמטיקאית,

נהפוכו, המדינה מכשירה קוסמטיקאיות בקורסים של משרד התמ"ת

ומסבסדת את לימודיהן, ככה שיהיה מבחר קוסמטיקאיות,

ועלויותיהן יהיו זולות יותר בגלל התחרות.

(נאמר בציניות למי שלא הבינה)

מה זאת אומרת "לפגוש את הילדים ל4 שעות". את יכולה לרצות להיות עם הילדים רק 4 שעות. אבל העניין הוא להיות איתם . לא "לפגוש אותם". זה לא שיש לך גם חברות לצאת לקפה וגם ילדים לקלח. זה לא על אותה סקאלה.

אבא לילדים.

אזהרה: פוסט זה מכיל ביקורת, אם אין לך כח לביקורת דלגי.

הצבת הרבה "דרישות" מהחיים.

לעבוד בשכר נאה (מיד, לפני שצברת נסיון?).

שהילדים את ובעלך יהיו תמיד מסודרים ומטופחים (דיי מובן, בגבול).

מצד שני, שהילד לא ילך למעון + בייביסיטרית בכל ערב.

לעניות דעתי, את מבקשת הרבה מדי מהר מדי.

רוב הזוגות שאני מכיר עברו תקופות לא קלות- כלכלית- בהתחלה.

צריך סדרי עדיפויות, אי אפשר להחליט שאת רוצה הכל וזהו.

מתפשרים על חלק לבינתיים.

אני ממש מבינה את מה שכתבת!!!זה כ"כ נכון...ו...לא נכון...אני לא ישבתי ממש בבית מאז שילדתי את בני בכורי הראשון והיחיד בינתיים ...כי בהתחלה הייתי סטודנטית ואז היה צורך בעוד משכורת אז יצאתי לחופשה אקדמית ע"מ לעבוד..ו...יש ימים שאני כ"כ מקנאה בנשים שיושבות בבית מטפלות בילדים וכו', אבל אז אני אומרת לעצמי, את לא תהי מסוגלת לשבת בבית ולדעת שאין לך יכולת פיננסית..

ומה גם שבאמת כייף לי לצאת לעבוד,  ויותר מזה אני יגיד לך ללכת לעבוד פי מיליון יותר קל מלשבת בבית ולטפל בילדים...

אבל - לצערינו היום במצב הכלכלי של התקופה , לא ברור ששווה לך לצאת לעבוד כאשר את צריכה להוציא 2 ילדים למסגרת באיזה שהוא שלב את תרגישי שאת טוחנת מים , כי לא תצליחי להנות מהכסף ואז תגידי לעצמך בשביל מה אני יוצאת לעבוד אם אני לא מרגישה את התזרים מזומנים??

בקיצור, אחרי שכתבתי כל מה שעלה לי בראש...

אני מבינה את ההרגשה, אני מאחלת לך להגיע לאיזה החלטה שלמה ונכונה לגביך, ושתרגישי טוב ושמחה...כי זה מה שהכי חשוב לילדים...אמא שמחה!!!

לא? זה השלב של גיל 3-4.  אז זה כן ישתלם לה לצאת לעבוד.

וחוץ מזה יש המון משפחתונים זולים. אני משלמת על בן השנה שלחי 1400 ובן השנתיים וחצי 1000. וזה עד 16:00.משכורת מינימום אם אינני טועה זה בסביבות  4000. אז מבחינה כלכלית זה כן ישתלם, אבל בכלל מדובר פה על הבחינה הרגשית. אני הבחנתי בצורך דחוף של יציאה מהבית ל"עולם המבוגרים". יכול להיות כמובן שטעיתי...

אם מה שיהפוך אותך להיות אמא שמחה זה לצאת מהבית, לעבוד ולהתאוורר קצת בלי הילדים,

אז כן. למרות שכלכלית זה לא הכי משתלם, לך ולילדים זה *הכי* משתלם.

הם יהיו בבוקר במסגרת שמסוגלת להכיל ולאהוב אותם ואחה"צ יחזרו לאמא שמחכה להם, רוצה אותם ויש לה סבלנות ושמחה כלפיהם.

כי החיים פתאום משתנים ויש הרבה אחריות והרבה דברים לעשות

כנראה כשהם יגדלו ואת תתרגלי וגם תוכלי לצאת לעבודה יהיה יותר קל

יש מקומות זולים יותר- פריפריה, יישובים שיכולים להגדיל את הכסף ביד.

הרבה נשים מוותרות על הרבה דברים למען האמהות, אבל כשזה לא בא

ממקום שלם, זהנ יוצר תסכולים- כמו אצלך, ואז הפסדנו פעמיים..

האם בעלך יודע מה את מרגישה??

התסכול הזה שלך הוא מהותי מאד, ואתם צריכים לקחת אותו בחשבון בסדר העדיפויות שלכם.

א. גם אם לא נשאר כסף מהעבודה שלך- ויצאת, וטוב לך עם עצמך, ותהיה סבלנות לילדים

בצהריים- טוב שתעבדי משתשארי בבית.

ב. מה בעלך עושה? חשבו אם יש דרך להגדיל גם את ההכנסות שלו.

ג. איפה אתם גרים?? כדאי לבדוק אפשרות לחגור במקום שיאפשר לכם יותר רווחה כלכלית.

(לקחת בחשבון: שכירות, מיסים.+ארנונה, אחזקת+הוצאות רכב או נסיעה, מקומות ותנאי עבודה זמינים,

אפשרויות טיפול בילדים).

במקומות קהילתיים יחסית אפשר לעשות משפחתון אמהות- כל יום אמא אחרת שומרת על כולם וזה לא עולה כסף

(את יכולה גם לקחת מחליפה בתשלום ועדיין זה יעלה בד"כ פחות ממטפלת).

יש מקומות בהם יש משפחתונים של התמ"ת- כך שאם יהיו לך מספיק שעות עבודה

תוכלי לשלוח למסגרת יחסית קטנה וחמה בהנחה.

יש הרבה פתרונות וכיוונים, שלב ראשון- כמו שעשית- להבין שזה קשה לך וחסר לך ואקוטי למשפחה שלכם:

לבעלך כדי שתהיה לו אשה שמחה, לילדים, וכמובן לך עצמך.

בהצלחה!

תתיעצי עם אנשים מבוגרים בעלי נסיון שמכירים אותך (חשוב מאוד) ונסי לקבל פרספקטיבה.

אשה יקרה,

גם אני הייתי פעם במקום דומה לשלך- מרוב עקרונות דאגתי לכל העולם ולכל הערכים

חוץ מלעצמי. זה כמו שבית המשפט העליון דואג לכל הזכויות של כל המיעוטים אבל הוא

לא דואג לכך שיהודי יוכל לעלות לאוטובוס בלי להתפוצץ...

משהו בחישוב מוטעה אם זו התוצאה.

כאשר אני הפסדתי מכל העקורונות שלי, בסוף גם העקרונות שלי יצאו נפסדים כי לא היה

בי עוד כח לשמור עליהם, וגם הייתי כל כך לא מאוזנת עד שהתחלתי לפגוע באחרים.

אז אולי עדיף תינוק במעון לא משהו, אבל אמא שמחה, לא ממורמרת ומטופחת כי זה חשוב לה?

אולי החויה הזו של אין בחרה גורמת לך לפגוע בעצמך?

הכי חשוב זה לא להיות במקום של אין ברירה, מקום שלא מחליט ולא מקבל את המציאות

אלא מרגיש מתרסק על ידה. יש מוצא והוא קיים ויש לך את כל הכלים למצוא אותו.

אני הייתי מתחילה בתפילה.

מציעה לך לשאול את עצמך: מי מפסיד מהמצב? האם זה הגיוני שאת תמיד תפסידי?

ועוד דבר, הריון הוא מלא דאגות וחששות, אבל הרבה פעמים אחרי הלידה הכל נראה אחרת והמציאות הרבה יותר פשוטה וברורה.

במיוחד אם יש לידה טובה.

בלידה אשה חווה התגלות אלוקית והיא צופנת בחובה תשובות רבות עבורך.

אם את מתפללת וממתינה ומכינה כלים אז בלידה פתאום הכל מתברר.

זו פגישה מאד חשובה, פגישה אישית עם בורא עולם. תתכונני לפגישה כי הוא זה שסידר לך את המציאות הזו

והוא רוצה לומר לך משהו. מה הוא מנסה להגיד לך?

אני מאחלת לך לידה שמחה, ממליצה מאד ללמוד את ההכנה ללידה על פי ימימה.

כל טוב

שהוא לא שווה פחות אם את מרוויחה יותר, וזה תלוי מאוד איך את משדרת את זה.

דרך אגב אני מרוויחה פי 10 מבעלי והוא יותר בבית עם הילדים כך שאני יוצאת לעובד ומרוויחה יותר בזכות זה, וזו בחירה של שנינו כי מה לעשות עכשיו במקצוע שלי אני מרוויחה הרבה יותר, מקוה שבעתיד זה יתהפך ואני יהיה יותר בבית.

אז נכון שאנחנו צוחקים שאני מביאה כסף והוא אחראי על הפרנסה...

אבל זו בחירה משותפת!

תמנעי לשנתיים הקרובות שתתאוששי ותוכלי קצת לעבוד, הוא יראה שטוב לו שאת עובדת כי החיים שלכן יהיו נעימים ומרווחים יותר והוא ירצה שאת תצאי לעבוד ותרווחי מזה גם לנשמה וגם כסף.

(סליחה שזה מאנונימי, פשוט מכירים ואתי ולא את חשבון הבנק שלי...) 

אף אחד לא חייב לך כלום!

המדינה לא צריכה לתת לך קיצבת ילדים!

והחיים קשים!!!

אחרי שהדברים ברורים - אפשר להתמודד איתם.

בעלך עובד קשה לפרנסתכם.

הגיוני מאוד שהוא חושש שתרוויחי יותר ממנו, כי מבחינת גברים - 

הצלחתם בנושא הכלכלי, היא סוג של הגדרה עצמית.

האם את מפרגנת לו בשאר המישורים? על היותו מוצלח?

האם את גורמת לו לדעת שאת סומכת עליו ואוהבת אותו - לא משנה מה יקרה?

האם סיפרת לו באופן מפורש על הצרכים הלא ממומשים שלך?
כגון טיפוח, יציאה החוצה, הקושי בגידול הילדים

הקושי בלהסתפק במשכורת קטנה כ"כ..
התחושה שהוא לא ממלא את תפקידו כבעל שאמור לזון ולכלכל אותך והילדים...

(או שרק רמזת לו וציפית שהוא יבין..)

שבו ודברו על זה!!

בדיוק כמו שאת כותבת כאן! באופן הכי ישיר, הכי כנה!

והקב"ה לא יושב למעלה ומחכה להעניש אותך על כל נפילה קטנה, או על עצירת ילודה.

הוא רחום ואוהב, ומחכה לשמוע אותך.

סיפרת לו על הקשיים שלך? הוא היחיד שעוזר באמת!

כל השאר - אחיזת עיניים!

המדינה אולי לא חייבת לנו קיצבת ילדים

אבל הגזרות חדשות לבקרים הופכות אנשים במעמד הביניים לחסרי כל

מסביבי המון משפחות ש2 בני הזוג עובדים קשות לפרנסתם ולא מצליחים לפרגן לעצמם קצת מותרות וחלקם לא גומרים את החודש

המצב פה קטסטרופלי למעמד הביניים

קיבלתי תלוש של 11 אלף(בחופש מקבלים הבראה ועוד) מתוכם 2000 הלכו למיסים!!!

המדינה הזו פשטה את הרגל ביחס לאזרח 

"המדינה" לא חייבת לך.

הכסף שהם לוקחים? הולך לדברים חיוניים (ברובו בגדול).

שחיתות יש בכל מקום שאפשר להשיג ממנו כוח, לא הגענו למצב שאנחנו "מפרנסים" את המדינה.

יותר נכון לומר שהמאמץ הקבוצתי (המתקרא "מדינה") מפרנס אותנו.

המצב לא "קשה".

בהשוואה ללפני 30 שנה-50 שנה והלאה המצב היום מדהים!

הבעיה שהיום אנשים יותר מתלוננים.

מגיע לי!

כלכלות ענקיות בעולם קורסות ואנחנו לא, תגידו תודה.

הכלכלה שלנו בהחלט קורסת אבל בניגוד לכלכלות אחרות בעולם שקורסות-

אנו מעדיפים לעצום את העיניים

המציאות היא הקובעת ואם מעמד הביניים קורס

אז המדינה אוכלת יושביה

מים חשמל גז ומזון מינימלי - גומרים את הכסף עוד לפני שהספקת לספור אותו

מה? לא תדליק מזגן? לא תתרחץ? עוד מעט יהיה מס על האויר המפויח שאתה נושם ותגיד שהמס נועד לדברים חיוניים שהמדינה משתמשת.

תרשה לי לנחש שאינך נמנה על  משפחות מעמד הביניים

אם הכלכלה קורסת אז ברור למה יש פחות משאבים שיתחלקו לשאר האזרחים לא?

אתה אומר שאין כסף למדינה (הכלכלה קורסת) ובמשפט הבא טוען שאם אנשים נאנקים תחת העול הכלכלי זו אשמת המדינה.

הכלכלה של המדינה דרך אגב, עדיין בדרך פלא, לא קורסת.

שאלת השאלות היא מאיפה הכסף שאתה רוצה יגיע בדיוק?

אני אכן ממעמד הביניים, ורוב משפחתי נמצאים במצב כלכלי זהה הוא נמוך יותר, שכל ישר לא קשור למעמד כלכלי.

את מאשימה פה את החרדים במצבך הכלכלי. הלו? קצת אינטליגנציה!

הרי קיצוץ של 20 ש"ח בקצבת ילדים לא ייקח מאנשים את אמונת חייהם!!!

הם לא אברכים בשביל לקבל קיצבאות, הם מוסרים נפשם על התורה, גם אם לך זה לא נראה, והקיצוץ לא יוציא אפילו אברך אמיתי אחד מהכולל.

תתעלי קצת מעל הפוסטים של יאיר לפיד.

גם אני צריכה ללדת בקרוב בעז"ה ועברתי תק' שהרגשתי בדיוק אותו דבר.

מניסוח ההודעה הזו (האחרונה) שלך נראה שכדאי לכם להתייעץ עם מישהו/מישהי ששניכם סומכים

עליו/עליה, כדי להתקרב ולתקשר טוב יותר אחד עם השני.

נראה שיש ביניכם פער שכדאי לגשר עליו ולא לתת לו לגדול.

וזה אפשרי!

בהצלחה רבה!

ישר- כח!!

רעיונות לטיפוח הבית, בעז"ה....

גם אני חולמת על היום שאחרי, שבעלי יתחיל לעבוד בצורה מסודרת (סטודנט כרגע עם עבודות מזדמנות), בלי להיעזר בהורים, לקנות לעצמי קצת יותר בגדים ולא חולצות מלפני 6 שנים כי אין מספיק כסף, לקנות אוכל יותר מגוון ולא רק את הלחם האחיד כי הוא הכי זול, לעבור לדירה יותר גדולה- צפוף לנו לגמרי, ועד ועוד.

באמת נשמע שאת צריכה לדבר עם בעלך, כי עם משכורת כזאת באמת נראה לי א"א להסתדר ולחשוב ביחד איך להעלות את ההכנסה שלו, אפילו אולי ללמוד איזה קורס אם צריך.

לגבי עצמך -  באמת קשה להרגיש טוב כשכל היום בבית, גם לי הייתה תקופה ארוכה כזאת אבל ידעתי מתי היא נגמרת כך שהיה לי לאן לשאוף. אפילו סתם תתלבשי יפה ותצאי לסיבוב בשכונה. תבני מעין מערכת שעות שתקל עלייך. אני מרגישה שכשנמצאים בחופש יש יותר בזבוז כסף על חיפוש תעסוקה אז גם זה מצב בעייתי.

ונכון שרוב המשפחות היום קשה להם - אבל תסתכלי על מה שכן יש לך, לי לזה עוזר

לגבי מצב כלכלי - אני חושבת שלא תמיד זה שיקול אל להמשיך ללדת או לא, משפחה מרובת ילדים (לא כותבת מספר כי אצל כל אחד ההגדרה שונה) יכולה להרשות לעצמה לא ללדת עוד, אבל קצת ילדים - כדאי כן ללדת (עם הפסקה שתקל עלייך) - כשהם גדלים זה כיף שיש הרבה ילדים סביב שלוחן שבת, משפחה חמה ומגובשת, ואם להיות אגואיסטית - שיהיה מי שיטפל בכם לעת זיקנה \ מי שיבוא לבקר בבית אבות.... הכסף יגיע ב"ה

תחשבי רגע על ההורים - אם הם נותנים בשמחה ויש להם אז זה פחות נורא בעיני, העיקר שתצליחי להסביר לבעלך בעדינות שכל החיים א"א להסתמך על אבא ואמא, ומי יעזור לילדים שלכם כשהם יתחתנו בתחילת דרכם אם לא אתם? בשביל זה צריך לפחות להכפיל את משכורת.

שלא לדבר עם קניית דירה ( או משכנתא)

סביב שולחן השבת אבל זה לא משכנע אף אחת ללדת הרבה ילדים. שולחן השבת , עם כל קדושתו, הוא רק כמה שעות בשבוע. מה עם כל הימים והלילות והשנים שמטפלים בילדים?? אם הייתי במקומה זה ממש לא היה משכנע אותי, הפסטורליה הזאת, כי אני יודעת טוב מאוד מה זה דורש ממני ובמה זה כרוך ואם לא הייתי מוכנה לכל מה שקודם לישיבה בשולחן שבת עם בגדים יפים וחיוכים אין סיכוי שזה מה שהיה משכנע אותי.

גם בעלי מרוויח שכר זעום ולא רוצה ללמוד מקצוע

בינתיים יש לנו רק ילד אחד

אני פשוט הצבתי לו עובדה שאנחנו לא מביאים עוד אחד עד שתהיה כאן משכורת נורמלית!

בינתיים אני לומדת ועד שאסיים מצטמצמים

מה זאת אומרת "הוא רוצה ממך ילדים"?

אני לא מבינה למה כאשר ההורים גרושים האבא חייב לשלם על כל ילד 1500 ש"ח בחודש, אבל כשנשואים זה לא כל כך ברור גם כן?

אם תביאי עוד ילד ועוד ילד: היום זה בא על חשבון הביגוד וההנעלה, מחר זה יבוא על חשבון האוכל בבית!

מי שמביא ילדים צריך לדאוג להם לא רק למזון ולמקום לישון בו, הוא צריך גם לדאוג שיהיו להם הורים נורמלים ושמחים כדי לגדל אותם. מה זה עוזר לילדיך החמודים שיש להם מה לאכול ומה ללבוש אם הם יגדלו חס ושלום עם אמא מתוסכלת?

לדעתי, קחי הפסקה, צאי ללמוד לימודי תעודה: הנהלת חשבונות/גרפיקה/טכנאית מחשבים/ועוד ועוד.... והכי חשוב: צאי לעבוד

העיקר שתעצרי את כדור השלג הזה ומהר.

בהצלחה רבה

דרך אגב: לקחת את הבעל ליעוץ זה מאוד עוזר, בהחלט שווה את ההשקעה הכספית.

מביאים ילדים.

הבאת הרבה יילדים גורמת למשבר נפשי לאשה ויכול אף להדרדר לדיכאון בנוסף למצב כלכלי ירוד וחוסר יחס ותשומת לב לילדים ולא צריך לשים לב ללחץ החברתי של היישוב כי לא הנשים בגינה יטפלו לך בילדים ורק יצקצקו בלשונן ויגידו איזו מסכנה... היא חלשה נפשית... וימשיכו הלאה אדם צריך לקחת אחריות על עצמו ועל משפחתו

ברור שאדם צריך לקחת אחריות על עצמו ומשפחתו...

אבל מי שיולדת מבחירה-

ויולדת הרבה ילדים

לא נהיית תשושה נפשית!

שרוב בני האדם מצטערים על כך שלא הביאו יותר ילדים כשהיו צעירים.

לעולם אם לא ארצה בכך, רק כי זה יפה בשולחן שבת וכי אולי אצטער אח"כ. אין מה להצטער, צריך לזכור שההחלטות והבחירות היו מתוך שיקול דעת.והילדים שכן זכינו להם עד כה היו מרצון , בחירה, ומעל הכל- מתנה משמיים.אז די עם הטיעונים הלא רלוונטיים הללו. הריון זה דבר שצריך לרצות. לא ב"פנצ'ר" ולא באוטומט.

וביחד עם השמחה הגדולה של גידול ילדים, תמיד יהיה הקושי שהוא אתגר.

כדאי לזכור זאת ולקבל באהבה כי בעולם הזה המתנות באות עם אתגרים. אז חבל לדמיין אימהות קלילה של 4 שעות..

והבשורה הטובה- שני הילדים הראשונים זה באמת הכי קשה.. כשהם טיפה גדלים הם עוזרים וגם מהווים חברה וקב תומכת לבאים אחריהם.

רק טוב

מבחינת ההלכה אישה כלל לא חייבת בפרו ורבו..

ושמחה מאוד שאתם מחדשים את הבית. חשוב מאוד שכשאת בבית הרבה שעות, יהיה לך טוב ונעים בו. איזה כיף, תתחדשו!!!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד