לק"י

לקשר את נושא השיעור ליומיום- לחיים של התלמידים, חדשות וכדו'.

לפעמים אפשר להוסיף סיפור או משל שקשור (אפילו בעקיפין), משחק וכדו'.

לגבי משמעת (לא כ"כ מניסיוני האישי)- להחליט על כללים מאוד ברורים ולעמוד בהם, לא לאיים סתם בעונשים שאת לא מתכוונת לקיים.

עוד משו- להתעניין בתלמידים, בחיים שלהן (לא לחפור..).

לא בזמן השיעור, אבל אם פונים אלייך בהפסקה וכדו'.

בהצלחה רבה רבה

להיות מורה מתחילה זה מיוחד ומאתגר גם יחד.

זה מיוחד כי סוף סוף את יכולה להכנסת לכיתה, ללמד, להשקיע ולתת- כמו שחלמת (אם חלמת..) כל השנים. סוף סוף יש לך את הכיתה והשעות שלך, ויש לך את היכולת להשפיע ולקדם את התלמידות.

ואם באמת משקיעים, ומשתדלים לעשות את התפקיד כמו שצריך- יש סיפוק גדול, וגם נהנים

אך, עם כל ההנאה, השנה הראשונה היא מאד מאתגרת.

זו השנה הראשונה שבה את באמת נדרשת להתמודד עם משמעת ועם הספק של חומר (ולא רק הספק- התלמידות צריכות גם להבין ולהפנים את הנלמד). כמו כן, את נדרשת להתמודד עם דרישות וביקורת של הורים, ומעל לכל- יש את ההנהלה שמן- הסתם עוקבת ובודקת איך את מתפקדת כמורה, והאם את עושה מה שצריך.

ומהיכרות עם הרבה מאד מורים חדשים (וניתן לראות את זה גם בשאלות שהופיעו בו בפורום בעבר)- השנה הראשונה היא מאד מאתגרת ולא פשוטה.

היא מאד מאתגרת ולא פשוטה- לרוב המורים החדשים. ואת זה חשוב שתזכרי- גם אם קשה, ולא הולך בדיוק כמו שתכננת- זה לא בגלל שאת לא טובה, או שיש בך בעיה, אלא זה בגלל שכך נראית השנה הראשונה. לכן, לא להשבר. להמשיך הלאה, לא לוותר. אם את באמת מתאימה להוראה- זה רק קשיים של התחלה, ובהמשך בעז"ה תראי שיהיה הרבה יותר טוב וקל.

בשנה הראשונה שלי היה לי מאד מאד קשה, וכל הזמן הרגשתי שזה בגלל שאני לא מתאימה להוראה, ולא הבנתי למה בחרתי את המקצוע. ממש רציתי לעזוב במהלך השנה. אם רק היה משהו שהיה מסביר לי שזה הגיוני שכך יהיה בשנה הראשונה- זה היה מאד מרגיע אותי ונותן לי כוחות להמשיך. לכן אני כותבת לך את זה ומדגישה את זה. זה ממש לא נועד להחליש אותך!

ואני מקווה שלך, בעז"ה, יהיה הרבה יותר קל!!

ועכשיו, לגבי הטיפים והעצות שביקשת:

א. משמעת- כפי שבוודאי יצא לך לשמוע בעבר, יש מספר דברים שמאד חשובים על מנת להצליח להשיג משמעת:

1. הגדרה של כללים מאד ברורים לתלמידות. (לפחות בהתחלה לא כדאי לבחור הרבה מאד כללים, אלא כמה מרכזיים, ולאט-לאט להוסיף עוד).

2. עקביות- חשוב מאד להיות עקבית. אם יש כלל בכיתה, את חייבת לשים לב שכולן מקיימות אותו- ואם לא, להגיב בהתאם.

3. (כמו שיעל מהדרום כתבה)- לא לאיים בעונשים שאת לא מתכוונת לקיים. זה דבר שפוגע מאד ביכולת ובסמכות של המורה.

4. לדעתי, חשוב מאד שהעונשים בכיתה יהיו מדורגים- לא על כל הפרעה קטנה בכיתה שולחים למנהלת... כאשר יש בכיתה הדרגה ידוע של עונשים- למורה פשוט יותר לשמור על הכללים, והתלמידות יודעות שהמורה לא סתם מענישה אותן, כי זה מה ש'בא לה' עכשיו.

ב. איך להיות מורה אהובה?

נראה לי שכאשר התלמידות מרגישות שלמורה אכפת מהם והיא מעריכה אותן מצד אחד (התייחסות לעולם האישי שלהם, יחס של כבוד לתלמידות ועוד), ומצד שני היא גם בעלת סמכות ו'יש לה מילה' בכיתה- הן אוהבות אותה יותר.

לאחרונה אחיינית שלי (בכיתה ד) סיפרה לי שיש מורה אחת בבי"ס שהתלמידות מאד לא אוהבות. שאלתי אותה למה- והיא אמרה לי שזה בגלל שהיא לא מצליחה ללמד בכיתה וכל הזמן יש רעש..

ג. שיעור דינמי ומעניין-

אני מצטרפת לדברים שיעל מהדרום כתבה, ומוסיפה שכדאי לגוון את השיעור. למשל, ניתן לעשות פעילויות מיוחדות- כמו חפש את המטמון כסכום לנושא שנלמד, או לעבוד בקבוצות, כאשר על קבוצה מכינה משהו לכיתה (שיר, עיתון, סיפור, הצגה וכד') ועוד.

שיהיה ממש בהצלחה!!

כדי שהכיתה תתנהל כמו שצריך.

שלום לך, מורה מתחילה.

ראשית, איחולים להצלחתך!

למעשה, הבסיס למשמעת - להגיע מוכנה לשיעור!

כשיש לך שיעור מוכן, חומר ברור שאת שולטת בו היטב, מטבע הדברים את מפוקסת וממוקדת - והכיתה משתפת פעולה.

בעיית המשמעת מתחילה כשאת עצמך לא בדיוק יודעת מה את אמורה לעשות ואיך למרוח את ה45 דקות הקרובות....

התלמידים מרגישים זאת, והחגיגה מתחילה.

שמעתי את העצה הזו בשם אחד מגדולי ישראל, ומנסיוני בשטח היא מוכיחה את עצמה.

הרבה תפילה שתמצאי חן ושכל טוב בעיני אלוקים, וממילא - גם בעיני בנ"א. [כולל התלמידות]

הצלחות!

כי אם את בעצמך לא סגורה על זה שכדאי לשמוע מה שאת אומרת, למה שהתלמידות שלך יחשבו ככה?

אותו כנ"ל לגבי המשמעת והאהבה. זוכרת שבשנה הראשונה שלי (היה ברדק נוראי...) תוך כדי שהייתי אומרת לתלמידים לעשות משהו הייתה עוברת לי בראש מחשבה של "למה להם בעצם לעשות מה שאמרתי?" נחשי מה קרה בסוף?. נכון.

אח"כ קלטתי את הרעיון, ומאז אני חושבת שממש שווה להקשיב לי, וברור שזה בסיסי לעשות מה שאני אומרת ושמשאת חייה של כל תלמידה היא להיות בקשר טוב איתי (עפתי קצת... הרבה...) ותתפלאי שיש לי משמעת מצוינת ובנות ממש מסתדרות איתי טוב. (טוב, שמת לב שהענווה זה הקטע החזק שלי).

שיהיה ממש בהצלחה!

- אני מלמדת בעיקר בכיתות נמוכות ופחות בכיתות גבוהות, לכן לא בטוח שכל מה שאכתוב יתאים לכיתות שלך- תקחי מה שמתאים לך

- יש בתי ספר שבהם מוגדרים כללים בית ספריים שעל כל המורים להקפיד עליהם- לכן כדאי לך לברר מה המדיניות של בית הספר שבו תלמדי (וזה נכון גם לגבי עונשים).

יש מספר כללים שלדעתי חשוב להקפיד עליהם מהשיעור הראשון:

1. כשהמורה נכנסת לכיתה- כל התלמידים עומדים.

2. אין לקום מהמקום בלי רשות.

3. אין לדבר ללא הצבעה ורשות מהמורה.

4. אין לצאת לשירותים / לשתות ללא אישור מהמורה. (יש בתי ספר שבהם יש סימנים- למשל על התלמיד להרים 2 אצבעות כדי לצאת לשירותים, ו-3 אצבעות לשתיה).

לגבי יציאה לשירותים / לשתיה- אני ממליצה לך לקבוע שבכל פעם יוצא רק ילד אחד. (אלא אם כן זה ממש דחוף..)

גם הכללים הבאים חשובים מאד, אך צריך להתאים אותם לגילאים של התלמידים: 

5. על מנת להוציא ספרים / מחברות מהתאים / מהמגירות קמים לפי סדר מסוים- למשל לפי טורים או קבוצות.

6. בתחילת כל שיעור התלמידים נדרשים לשים בפינת השולחן את הספרים / מחברות הנדרשים לשיעור +קלמר. (בכיתות הנמוכות יש כאלה שממליצים שבתחילת השיעור השולחנות יהיו ריקים, ורק לאחר ההקניה / פתיחת השיעור- התלמידים מוציאים את מה שצריך).

וכמובן, יש גם הכללים הללו, שהם ברורים וידועים, אבל חשוב להדגיש אותם:

7. אין לגעת ברכוש של חבר ללא רשותו.

8. אין להציק/ להרביץ לחבר.

9. אין לדבר בצורה שאינה מתאימה.

10. יש להכין שיעורי-בית בקביעות.

11. אין לאחר לשיעור.

כדאי מאד לחשוב מראש מה לעשות במקרה שאחד הילדים מפר את הכללים הנ"ל (ולא להמציא משהו במקום כי זה לא עקבי, ולפעמים גם לא מתאים למעשה שהתלמיד עשה).

למשל, אם תלמיד לא מכין ש"ב הוא נשאר בכיתה בהפסקה ומשלים את השיעורים/ משלים בבית ומביא חתימת הורים / הוא נרשם אצל המורה ורק בפעם השלישית נענש וכד'.

זהו בינתיים... אם יעלו לי עוד רעיונות- אוסיף אותם.

שיהיה ממש ממש בהצלחה!