"בראש השנה האחרון לחיי רבי לוי יצחק ניסו לשווא לתקוע בשופר, איש לא יכול להוציא ממנו שום קול. לבסוף נטל הרבי בעצמו את השופר והגיעו לשפתיו, אבל גם הוא לא הצליח לתקוע. גלוי היה לעין שיד השטן באמצע.
הניח רבי לוי יצחק את השופר בידו ואמר "רבונו של עולם! בתורתך כתוב "יום תרועה יהיה לכם", כי ביום הזה בראת את העולם. ועתה השקיפה מן השמיים וראה, אנו כולנו באנו לכאן עם נשינו וטפנו, לעשות את רצונך. אבל אם נמנע הדבר ממני, ואין אנו עמך האהוב, אם כן יתקע איוואן בשופר!"
כעבור זמן מה הרים הרבי שוב את השופר, והנה יצא קול צללו וטהור.
לאחר התפילה פנה הרבי אל העדה ואמר: "ניצחתיו, אבל שילמתי בעד זה את בחיי, והריני כפרת ישראל".
כשיצא רבי לוי יצחק מבית הכנסת במוצאי יום הכיפורים אמר אל העומדים סביבו: "דעו לכם, שהיום נשלמו ימי חיי ונגזר עלי לצאת מן העולם בשעה זו. אבל הצטערתי מאוד שלא אוכל לקיים את שתי המצוות החמודות הבאות לקראתנו בעוד ארבעה ימים, הסוכה והאתרוג, על כן התפללתי שיתנו לי ארכה. וכך היה- באסרו חג חלה הרבי מברדיצ'ב ולמחרת נפטר" ..
זכותו תגן עלינו וימליץ ויסנגר טוב בעדינו ובעד כל ישראל, אמן!