מי שזה כבר קרה לו מינסתם כבר לא כאן אלא בנשואים טריים, או הורות...

קרה לשלשה מהחברים הממש קרובים שלי

למה צריך הגיון בכל דבר??

שכל, אם השתמשת בו נכון, יכול לתת לך כיוון לכל החיים

בעצם מה ההגיון בהקמת משפחה?

מה ההיגיון בלא להקים משפחה?

מה ההגיון בלפתור משוואה ריבועית?

השכל הוא כלי, אם משתמשים בו נכון אפשר להשיג דברים רבים.

הוא לא אומר לנו מה להשיג אלא איך להשיג אותו בצורה המיטבית ביותר.

כל זה ברמה הבסיסית ביותר, ברמה העמוקה השכל והרגש מתאחדים.

השכל אומר לנו איך הכי קל להשיג דברים? אז למה שהוא יגיד לך תתחתן?

זו תרבות. לא הגיון.

לא קל לגדל ילדים.

לא קל להשיג זוגיות.

לא קל לפתור משוואה ריבועית. אז למה לעשות את זה? בשביל האתגר?

א. "השכל .. לא אומר לנו מה להשיג אלא איך להשיג אותו בצורה המיטבית ביותר."

ז"א השכל לא יגיד לך להתחתן אלא איך לעשות את זה הכי טוב, אחרי שהחלטת.

ב. מה נשאר? הרגש?

בכל מערכת זוגית מתקדמים עד שמגיעים למיצוי ה"רמה" הנוכחית של הקשר בשלב הזה הרגש יכול ליאש, כי זה באמת שלב קשה, בעוד שהשכל יאמר לך שדוקא עכשיו צריך להשקיע כדי לעבור לשלב עמוק יותר.

אז מה שכל או רגש?

מה את שכל או רגש?

או שאת נשמה שמשתמשת בהם?

ג. לא אוהב את המושג "דת" אבל היהדות לא מסתדרת עם ההגיון?

סילחי לי אבל זו תעמולה של חוג מסויים ואין בה טיפת אמת.

כשאדם מאמץ את הטיעונים של היריב הוא כבר הפסיד.

יכול לקרות אבל א. לא צריך לבנות על זה ולחפש את זה כי אצל רוב האנשים זה לא כך.

ב. גם כשזה קורה צריך להזהר ולבחון את הדברים בשיקול דעת, כי כמו שזה בא זה יכול ללכת וחשוב לבנות נישואים על דברים יציבים ומשמעותיים.

יש זוגות כאלה לא מעטים

אבל אשאל שאלה אחרת האם אחרי 10 פגישות אפשר לדעת אם היא בת זוג מתאימה? והאם אפשר לחזות את כל המשתנים שישנם בהקמת בית וגידול ילדים ופרנסה? ודאי שלא! אלא עושים את שלנו וסומכים על השם ואם נראה לך שהיא מתאימה אחרי פגישה או שתיים יש לעשות עוד שתי פגישות לערך בכדי להעמיק את תחושת ההתאמה 

השדכן הכי טוב בעולם.

לשאלתך - אצלנו זה עבד!

לענ"ד זה קורה בעיקר ככל שצעירים יותר, כיוון שעם הגיל הצד ה"ריאלי" מנסה להשתלט עם ספקותיו של העולם ואשתו..

[ע"ע פרשת בראשית אדם וחוה הנחש עץ הדעת וכו..]

ולעצם העניין

אהבה אמתית איננה עוד "רגש" זמני אלא חויית חיים שלמה [עץ החיים]

אהבה אמתית היא האמת בחיים ולא שלל הדעות והספקות המגיעים ממה שמכנים "שכל" [עץ הדעת..]

כשהולכים עם האהבה בשלוה בשמחה ובשלמות (לא אהבה של התלהבות חולפת) אין שום בעיות בחיים

ואחרי הפגישה השניה הייתי בטוחה שזה זה.

ולקח עוד 4 פגישות עד האירוסין.

ב"ה נשואים בטוב כמעט עשור

ועל אותו חבר שחזר מפגישה עם אחרת ואמר "מצאתי..

ועד היום הוא חוזר ואומר.

תכל'ס צודק- כשהיא תהיה באמת המציאה הוא יוכל להגיד שהוא אמר- "מצאתי"

בברכת ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

אבל תוך שלושה שבועות ההורים שלי התארסו.

[משוגעים, כן.. דייט ראשון במוצאי י"ז בתמוז, אירוסין שבוע אחרי ט' באב :O מצאו להם זמן..]

הגיוני מאוד אפילו נראלי.

למה להתבחבש יותר מידי?

טוב לכם ביחד?! אתם רואים את הבן/בת זוג בשולחן שבת שלכם? [ועוד כלמיני דברים חשובים ]

יאללה.

היא מיד ידעה שזה הוא, ולקח להם עוד שתי פגישות להחליט סופית

שכשהיא יצאה עם בעלה לקח לה המון זמן להחליט,

והוא שאל אותה מלא פעמים עד שהיא היתה סגורה על זה,

ובין הארוסים לחתונה הוא גם היה צריך המון עצבים כדי לא לקבל ממנה איזה התקף לב,

וכיום-

היא מכריזה לכל מי שרק רוצה לשמוע:

שעל הפעם הראשונה היא ידעה שזה הוא!

כן, זוגיות היא תוצאה של שלושה דברים: 1)עבודה

2)עבודה.

3) עבודה.

וכמו בכל דבר סייעתא דשמיא.

וככל שמתקדמים בקשר רואים דברים שלא שמים לב ליפני....

לעניות דעתי מומלץ לבדוק קצת יותר.....

לק"י

שבדר"כ רק אחרי שנפגשים מספיק ומחליטים על חתונה, אז במקרים מסויימים אפשר להגיד ש"מהפעם הראשונה ידענו שזה- זה"..

אבל להחליט סופית על הפעם הראשונה- זה קצת (הרבה) חוסר אחריות בעיני..

אני יוצאת עכשיו עם בחור ואחרי 2 דייטים אני מרגישה מה שלא הרגשתי אף פעם.. זה מרגיש פשוט זה!

כמובן שצריך להמשיך לבדוק.. אבל ההרגשה הזו א"א להתעלם ממנה!!! 

וישר אמרתי שזה בחור לחתונה.

לא שחשבתי שזה באמת יקרה,

אבל הוא היה נראה בדיוק מה שחיפשתי.

פניתי לשדכנית שתתאם ותברר

וסגרנו תוך שבועיים...

בדיעבד אני שמחה שהתחתנתי איתו, אבל אין לי מושג איך היה לי אומץ לעשות את זה מלכתחילה... זה קצת נראה לי טירוף...

והיום הם גרושים.  אז אפשר להתלהב . אבל להשאיר את השכל דולק ולחשוב ולבדוק

מה שהיה אז - היה מדויק

אח"כ יש זכור ושמור \ לעבדה ולשמרה !

התקדמתי לכיוונו ואמרתי לעצמי "זה בעלי"

בלי שום היגיון!

אח"כ היו כמה וכמה פגישות והיסוסים ולבטים 

אבל ב"ה נשואים באושר כבר 4 שנים.

אין כזה דבר "אהבה ממבט ראשון"

אולי "התלהבות ממבט ראשון". כי אהבה זה לא.

לחברים שלו: זו תהיה אשתי.

צדק.

היה מישהו שכבר בפגישה הראשונה הייתי בטוחה שזה-זה ואנחנו בטוח מתחתנים.

אחרי שלושה מפגשים כבר לא יכולתי להסתכל עליו יותר והבנתי כמה זה לא זה.

נפרדנו.

להמון אנשים זה קרה לא כי הם בנו תאוריות או חשבו המון על זה...

ההיפך- הם ראו את הצד השני, וידעו (מין ידיעה שקשה להסביר במילים) שזה הוא/היא שמתאים/ה להם...

אגב, כשזה קורה, אני ממליצה לומר לעצמך שאיזה כיף לי שהיה לי טוב בפגישה, ופשוט להמשיך ולהתפלל שיהיה עוד טוב.

בכל מקרה לא סוגרים על הדייט הראשון... (כי עם כל הכבוד לתחושות שלנו, יש מה לבחון בכמה הפעמים הראשונות).

אגב, אני ידעתי די מההתחלה שזה זה לעומת ארוסי שלקח לו יותר זמן לעכל

מה האמת?

כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, את הארת לו פנים ולכן הוא הרגיש שייך.

אהבה זה דבר שמתפתח מתוך השקעה, לא נוצר מהאוויר.

הוא הרגיש את הקבלה שלך ופיתח רגשות, פשוט מאוד.

למזלך גם היתה קיימת בינכם התאמה בסיסית (לפחות..), יש כאלו שהשלו את עצמם לאורך מערכת יחסים שלימה שזה-זה רק כדי להתעורר ברגע האחרון מהחלום.

רגש הוא חשוב, אבל לא לשכוח להשתמש בשכל...

כשהשכל מרגיש חזק ויציב במקומו - ייתכן וזה אפשרי (וכבר שמענו על מקרים..)

קרה לנו ב"ה

ועם זאת- שטותי לחלוטין,

מה שעוד יותר מעניין הוא- שאם תציג אותו לאנשים, הם דווקא יתלהבו. כנראה הוא בנוי בצורה משכנעת ומפתה, וסמכותית שכזו:

"אחרי אהבה ממבט ראשון בא גט ממבט שני"

:-/

(כנראה מבסס הטענה הזו הגיע אליה לאחר כמה מקרים שכאלה, שאכן ישנם ובתדירות כלשהיא,-מה שמציג מסקנה ממרה אחד או שניים, ואפילו אלף)

מצד שני, "כל מקרה לגופו" זה לא ביטוי קיצ' בעלמא, זה טעון פי כמה נורמאלי, מאשר הקודם הנ"ל.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.