בס"ד

                                  כתוב זאת זיכרון בספר

חוויות מהקפות שניות  בחצר הראשונים בדגניה

כל שמחת  תורה היא חוויה עצומה  השנה זכינו לחוויה  מיוחדת ,ממש ימות המשיח , "וגר זאב עם כבש".

 זכינו  ישיבת שירו למלך  מחוות גלעד לנסוע לקיבוצי הצפון:  אפיקים , בית זרע  דגניה א' דגניה ב' אשדות יעקב, מנחמיה.

רונן זוארץ היקר זכה להתנחל בקיבוץ אפיקים,  משפחה דתית   יחידה בקיבוץ "קדוש",  בזכות האישיות המקסימה החמה והעדינה שלו  הספיק בזמן קצר לרקום  יחסים טובים  עם כל הסביבה  וכך התארגננו

במבצע לוגיסטי מורכב , ישיבת שירו למלך על  בחוריה ורבניה, למבצע שמחת תורה בעומק  שטח  האוהב...

נחתנו  באפיקים  הקפות בבית הכנסת של הקיבוץ עם זקני  החברים , תפילת חג מרגשת מאוד.  שמחה  ריקודים דם צעיר ורענן  מדליק את  ותיקי הקיבוץ ששומרים על תפקוד מדהים של בית הכנסת שנבנה לכבוד הורים , שהצטרפו לילדיהם. הדור החדש . גם בבוקר הצטרפנו לצדיקי הקיבוץ בתפילתם. הלל  עם ריקודים ושירה כזאת מזמן לא שמעו שם. לאחר ההקפות  המשכנו לקריאת התורה בחוץ , חשבנו לקרוא בגן השעשועים אך מאחר שהיה  די ריק  ואחד התושבים  אמר שאין זה כבוד לתורה לקרוא בה בין הנדנדות -לאחר  חיפוש ותהייה הגענו לבית האבות של הקיבוץ , התרגשות כזו לא  הרבה  ראו ,  גברות  בכות מהתרגשות על הזכות  שהגיע ספר התורה אליהן , יהודי יקר שהתחיל לקרוא את "מעונה" בקול , ולאחר מכן כשביקשנו להעלותו לתורה  אמר אני רוצה אבל לא מותר לי , כנראה מפאת עניני נקיות הגוף.

 היה כולו נרגש  כשבסוף אמר חלמתי הלילה  אתכם  שתבואו  לכאן.

בלאחר מנחה יצאנו בשעה שלוש לצעוד  דרך בית -זרע   ושדות   הקיבוץ אל עבר  קיבוץ דגניה ב' שם המתינו  בבית הכנסת רבים מחברי הקיבוץ וילדיהם , הקפות מרגשות, קריאה בתורה וכל הנערים לילדי הקיבוץ , "תורה ציוה  לנו  משה מרשה קהילת יעקב"  חזקו אחרינו הילדים המתוקים בקיבוץ "שמע  ישראל ה' אלוקינו ה'  אחד" אמרו כולם יחד בהתרגשות בסיום עליית "כל הנערים" , מי שלא ראה הקפות כאלה בקיבוץ דגניה  ב' לא ראה שמחה מימיו.

ולאחר מכן בצאת החג הקפות שניות בדגניה  א' "בחצר הראשונים"  במקום בו נולדו הקיבוצים  בלב  הקיבוץ הראשון אב לכולם,  השורש של התנועה הקיבוצית . אנו מגיעים  במהירות לאחר  שנמסר לנו כי מחכים  לנו להתחיל בהקפות  שניות  האחראי שיצא  לקראתנו  סיפר כי לאחר פולמוס נוקב  הוקם לפני שנתיים בית כנסת  והשנה זו הייתה הפעם השנייה שיש הקפות שניות בקיבוץ,

 חבורת  בחורי חמד עם פאות קופצות  מיטב נוער הגבעות מפזזים ומכרכרים  בכל עז לפני ה', במרכז המעגל סביב ספר התורה כשסביבם ישובים ומוחאים כפים בהתרגשות זקני הקבוץ, והצעירים   מצטרפים לשמחה, הקיבוץ על דורותיו  רוקד עם ספר התורה הילדים  מקפצים  ורוקדים בהתלהבות ובמעגלים  והזקנים נראים מרוגשים במיוחד ,שמחה  עמוקה ואמיתית  ממלאת את הלבבות . נגן קלרינט מדגניה ב' הצטרף  לאלייקום תור ... מהישיבה שניגן שירי גאולה משולבים ב"הבה  נגילה"   "עם ישראל חי ", " כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל" ו"נ נח נחמ  נחמן מאומן" .  רגעים של חסד  שמגשרים על  פערים של כמאה שנה בין חלקי אותו העם.  בסיום שאל הבחור עם הקלרינט שהתאמץ להתחבר לשירי הג'מעות, ולהשתלב  בקצב של אליקום. מהיכן אתם חברה , אמרו לו מחוות גלעד , איזה יופי הייתי שם לפני שבועיים עם נשות ווטש.  ועל זה  נאמר וגר זאב עם כבש , ימות המשיח לא?

                                                                        כתב:   אריה ליפו20081028132905.doc

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!