הבן שלי בן חודשיים, כמעט לא ישן היום, וכל הזמן רוצה לאכול.

ההנקות מתמשכות לפחות 50 דקות ולפעמים אפילו יותר...

יש זמנים שהוא אוכל וכל הזמן מתעצבן ומרים את הראש ואני מרגישה שלא יוצא לו חלב 

(לא מרגישה התמלאות בתחילת ההנקה).

את נחה, שותה ואוכלת מספיק.

ז"א ישנה כשהתינוק ישן, שותה הרבה (סביב ה-3 ליטר) (אני לא מגיעה לזה אף פעם), ואוכלת בריא ומזין (יחסית).

ותזונה לא מסודרת , אבל לא תמיד זו היתה הסיבה.

ובהמלצת יועצת הנקה לקחת כדורים שנקראים "זבת חלב" ועשירים בחילבה ואז ממש הרגשתי שאני מתמלאת.

שיהיה בהצלחה ובקלות...

אבל יכול לנבוע מסיבות נוספות

תינוק שמרגיש לא טוב ורוצה לינוק בגלל זה הרבה

אימא לחוצה מאוד/מותשת/מיובשת/חולה/בהריון וכו'.

אין תחושת התמלאות יכול להיות פשוט בגלל שהגעת לשלב שאין, זה נורמלי בהחלט. בהתחלה הגוף מכין מאגרים ויש תחושת מלאות, אח"כ יש ויסות של יצור החלב ורוב ורובו של החלב נוצר תוך כדי הנקה, ואין אין תחושת מלאות.

מבחן הטיטולים - 5 טיטולים ביום. אם יש כנראה שהוא דווקא כן מקבל מספיק.

בקפיצת גדילה התינוק יונק המון המון וזה מאוד מתיש ונותן תחושה שאין חלב.
זה קשה אבל הנחמה היא שזה עובר תוך יום-יומים..

אנא נסו מנשא, תראו אם שם הם רגועים ונרדמים, שימו לגרפס, תנסו הסחות דעת, צאו החוצה לטיול אחה"צ ... תנסו עוד דברים, אולי זה לא רעב...

אחר כך הרופא אבחן שעבר עליו וירוס קל. באמת גם אני הייתי ממוטטת בסוף היום ואמרתי שלא אשרוד אם ימשיך, וב"ה לא המשיך. אח"כ אמרתי לעצמי - איזה מזל שיש את תרופת הפלא הזאת. כי יום עם וירוס הוא תמיד יום קשה, מכירה היטב מהגדולים שלי, אבל בתינוק אני יכולה לפחות לתת הנקה נונסטופ, וזה מרגיע אותו לפחות קצת, לפחות חלק מהזמן...

(ומי יודע, אולי גם עזר שהווירוס לא יהיה חמור מזה ולא היו הקאות וכו ב"ה)

(אולי זה יעזור לך, ואם לא - אולי לאחרות. בכל אופן חשוב לי שהדברים ייאמרו)

לא, לא בכל מצב תמיד כל אמא מייצרת מספיק לתינוק. מי שאומרת משפט כוללני כזה - מן הסתם לא למדה ייעוץ הנקה לפעמים צצות בעיות עם ייצור החלב, והבשורה המשמחת היא שאת רובן אפשר לפתור, בעיקר אם מקבלים עזרה והכוונה.

כשמישהי חוששת שיש בעיה בייצור החלב שלה, הטוב ביותר הוא לעקוב אחרי מדדים *אמינים* (מדגישה, כי יש מדדים שאינטואיטיבית אנחנו פונות אליהם אבל הם לא אמינים בעליל, וחשוב לשים לב) ולאבחן את המצב. המדד האמין הזמין ביותר לדעתי הוא מבחן החיתולים שהוזכר למעלה, אבל מי שזה לא מספיק לה - יש עוד, הנה פירוט .

כשמתעורר ספק ומתייחסים אליו בכובד ראש, קורה אחד משני דברים טובים:

א) לרוב נרגעים ומגלים שהכול בסדר, וזה הרבה יותר מרגיע לדעת שלא נפנפתי אלא בדקתי את הספק ברצינות וגיליתי שאין בעיה!

ב) לפעמים מגלים שאכן יש בעיה, וגם זה דבר טוב, כי אבחון מוקדם הוא חצי פיתרון. במצב כזה פונים לייעוץ מקצועי בשלב שבו הבעיה עוד יחסית קלה לפתרון.

חזקי ואמצי

תודה! אהבתי מאוד את התשובה!

כ"כ נכון וחשוב.

(אני כותבת את זה מניסיון כואב. ד"א ב"ה היום הוא ישן ורגוע יותר).

גם עם הבת שלי הייתי מניקה בערך כל היום והיא לא הייתה רגועה עד ששילבתי בקבוק...

ב"ה עם הזמן זה הסתדר לבד ועברתי רק להנקה (עם זאת היא הייתה יונקת כל שעתיים ולא כל שלוש...).

ועוד דבר, לא כדי לייאש אלא כדי להיות מודעים, כי זה לא נראה לי המצב כאן

לפעמים יש בעיה ובאמת אין מספיק חלב (מבנה מסויים - לפי מה שאמרה לי האחראית על צוות ייעוץ הנקה בבית חולים מסויים, לא זה שילדתי בו, לצערי)

ולא עוזרים כדורי חילבה וכדורי פלא אחרים, ולא שאיבות לעידוד, ולא לחתוך לשון קשורה, ולא לשנות תנוחה,ולא פטמות סיליקון ולא ולא ולא...

למי שמעולם לא היה גודש, ואפילו לא ממש תחושת מלאות, וכל הילדים ינקו תמיד מעל 40 דקות בכל פעם, ועוד היו רעבים לאחר מכן... בקיצור מנסיון מאוד כואב, אחרי שלקחתי בילד השלישי 3 יועצות הנקה (ולא אחת כמו בילדים הקודמים) ובאמת באמת פיניתי את הזמן והכוחות לכך ורציתי להצליח, ורק ביועצת השלישית בילד השלישי, שהיא כאמור עם הכי נסיון מכולם, היא הסתכלה לי על המבנה שלי ואמרה, תגידי, לא אמרו לך אף פעם שאם מבנה כמו שלך, הגיוני שלא יהיה לך אף פעם מספיק חלב?

ואז היא נתנה לי להניק בתוספת צינורית (כמו שמשמשת לזונדה...) שלתינוק יצא יותר חלב, רק שאני וגם הבן שלי לא ממש הסתדרנו עם זה, וגם כל היום הבלתי נגמר של הנקה+שאיבות+תוספת תמ"ל וחוזר חלילה, לא ממש היה לי הגיוני. בקיצור, ביום העצמאות, חודש ויום אחרי שהוא נולד, יצאתי בעצמי לעצמאות והתחלתי לתת תמ"ל...

כותבת מנסיון מאוד מאוד כואב

(ואותה יועצת, שבכיתי ממש מכאב כשהיא אמרה לי את זה, ולא רציתי בהתחלה להאמין, ולא הבנתי למה כל שאר היועצות הוליכו אותי שולל, אמרה לי שבפעם הבאה - להניק מההתחלה עם תוספות בלי שום ייסורי מצפון, ולראות עד מתי הילדון מסכים לסידור הזה, הכל בנחת ובלי לחץ מטורף...)

כתבתי פשוט כדי לעורר מודעות, ולא כדי לייאש אף אחת.. 

ונראה אם בפעם הבאה, אהיה יותר רגועה בנושא, או שעדיין אכנס לטירוף הזה? כי לפעמים, הרגש שאת רוצה לתת לבן שלך את הכי טוב שאפשר מעביר אותך על דעתך...

תודה רבה על ההודעה שלך, ממש עודדת אותי!

גם אצלי לא עזר כ-ל-ו-ם, וניסיתי מלא...כולל הצינורית, וכל השיטות, ומלא כדורים ביום להגברת החלב..

אבל אף מדריכת הנקה (מהרבות שהייתי אצלן) לא אמרה לי על מבנה כזה!

רק נתנו לי הרגשה שכנראה אני לא שואבת מספיק  (בלילה דילגתי על שאיבה אחת- לא שאבתי בין 00:00 ל6:00)

ועם כל ילד מחדש אני נכנסת לטירוף הזה..קשה בלי הייסורי מצפון האלה..

הפעם קצת פחות עם טירוף, נשארו רק ייסורי המצפון...

בהצלחה ותודה על העידוד!

בלילה לשאוב?? מצטערת אבל זה פשוט מוגזם...

באמת שאני מאמינה בכל לבי כמה חשובה ההנקה וכמה זה בריא ומלא יתרונות אבל מכאן ועד להשתגע??

אמהות טריות שגם ככה כאובות אחרי לידה ועם מלא הורמונים ומצפים מהן לשאוב כל x שעות...

זה ממש לא בסדר בעיניי!

זה פשוט טירוף.. ממליצה לך להירגע מכל הסרט הזה, להמשיך להניק כמה שאת יכולה ואם זה לא מספיק לתינוק לתת תמ"ל בלי יסורי מצפון!!!

אני לא הנקתי אחרי הלידה הראשונה, ומכירה (לפחות בחלקו) את הקושי העצום הזה, של חוסר ההצלחה לספק ליצור שהכי זקוק לך בעולם את מה שאת כל-כך כל-כך רוצה לתת לו. כמה שזה כואב... מאוד מאוד מבינה אותך.

אני מאמינה, מקווה ומאחלת, שאת מתנחמת כמה שאפשר בתינוק עצמו, בקרבה האינסופית אליו, בידיעה שהתזונה שלו היא רק חלק קטן מהקשר שלו עם הדמות הכי חשובה בחייו בשלב זה.

וטוב שמצאת רוגע ונחמה בידיעה שעשית מה שיכולת ומכאן זה בידי ה'.

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

6 שבועות מהלידה וגם לא לקיים יחסי אישות באותו פרק זמן?

אני יודעת שהולכים לרופא נשים כתנאי לחזרה לשגרה

בתקופת משכב הלידה

אין פה איזה סוד שהרופא צריך לגלות.

יש תקופת החלמה של כשישה שבועות שלאט לאט הגוף חוזר לעצמו.

בסיומה אפשר לחזור בהדרגה לפעילות פיזית כולל יחסי אישות, וכדאי לקפוץ לרופאה גם

יוצא דופן אולי זה תפרים אבל גם שם, את תרגישי בעצמך אם משהו לא בסדר.

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

ב''ה הכל היה בסדר. מניחה שאם היה לך תפרים או כאב היתה בודקת.

לראות שהכל סבבה.

ואז אני עושה פאפ אם הגיע הזמן.

אבל אם זה רופאה שאת סומכת עליה ומכירה אז כנראה שזה בסדר🤷

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

לומר לו 

נכון קשה לך כך וכך

והחוזקות שלך כך וכך

והתיעצנו עם הרופא שהיינו אצלו

והוא אמר שזה בגלל שהמח שלך בנוי בצורה אחרת 

וזה אומר ש..

וכדאי שנלך ל... כדי לעזור לך.

אבל אם אין אבחון

אני לא רוצה סתם להציף את הקושי אם אין לי מענה להציע

(החשד שלנו הוא הפרעות תקשורת אבל ברור שהוא בתפקוד גבוה מאד)

במיוחד שבמסגרת התלמוד תורה טוענים שהוא בסדר גמור,

אולי פחות משופשף חברתית. ולא רוצים לעזור לנו עם תהליך האבחון (רצינו כבר שנה שעברה לפנות להתפתחות הילד ממש הורידו אותנו מזה, שאין צורך ואנחנו הורים לחוצים וכו')

למלא טפסים וכו', גם אם הם לא רואים כלום.

גם אנחנו חווינו את זה. בסופו של דבר הרבה ילדים מתנהגים שונה בבית ובמסגרת. אבל אתם ההורים, ואתם מכירים אותו הכי טוב, אז תאמרו להם בנעימות ובתקיפות שאתם רוצים לקחת אותו לאבחון, ושבבקשה ימלאו את הטפסים. (המחנך הוא זה שצריך למלא את הטפסים, לא צריך את עזרת בית הספר מעבר. אם יהיה אבחון אז הם כן יצטרכו לעזור, אבל אז כבר יהיה לכם "אישור".)

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...

עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר

האבחון תקף אבל כאמור מתחתי לא בהכרח שבט"ל יכירו בזה.
עדיף אבחון של הקופה עבור בט"ל, לפעמים הקופה מכירה באבחון פרטי.

לילדים עם ASD שאמרו לנו שלא קבלו בבט"ל אבחון פרטי.
(עובדת בבי"ס לחנ"מ)

יש הרבה סיבות למה לדחות תביעה

הרבה מהן לא מוצדקות

אני התלוננתי למבקר המדינה פעמיים על ביטוח לאומי

בשני הפעמים ביטוח לאומי התקפל מיד

ובזמנו ראיתי שביטוח לאומי הוא הגוף עם כמות התלונות הצודקות הכי גבוהה 

לבן שלי יש קצבה הרבה שנים

ואף פעם לא היה אבחון/ דוח רפואי מקופת חולים

הכל פרטי/ רופא של בית חולים

כדי לך במקביל לפנות למבקר המדינה

יכול להיות שהאבחון שיש לך מספיק

והיא אמרה שנשלח לה את שני האבחונים (של הפסיכולוג ושל הפסיכיאטר) והיא תעביר לבט"ל, בתקווה שמשם זה יתקבל מהר.

(הבעיה שעוד אין לנו אבחון של פסיכיאטר, והתור הקרוב שמצאנו הוא רק רגע לפני פסח... פסיכיאטר פרטי)

או נוירולוג.

אולי יהיה מהיר יותר

בשנה שעברה חיפשנו פסיכיאטר ילדים מומלץ ואצל הרבה מהם התורים היו לחצי שנה קדימה

בדיוק דחו אותנו מסיבה שהכי לא מוצדקת ולא מופיע בקריטריונים שלהם

אני התייאשתי ומתוסכלת מזה מאוד.

אשמח למידה לגבי המבקר- דחו אותנו בוועדת ערר

https://complaint.mevaker.gov.il/

אני זוכרת שהילד שלך כמעט בן 3

אז כדאי לך גם להגיש תלונה וגם להגיש תביעה נוספת בגיל 3 כי הקריטריונים משתנים 

לא היה לי כוח לריב איתם כי אני מניחה שיש הסבר לזה באותיות הקטנות של המבעים והקופונים וההנחות על המשלוח

לק"י

התחיל קצת להשתעל. עד עכשיו היתה רק נזלת.

כרגע לא חושבת שיש מה ללכת לרופא. אם השיעול יחמיר, אז כנראה שכן.

שמה לו מי מלח כשקשה לו לנשום בגלל האף הסתום.

לק"י

משכיבה את התינוק עלי, פותחת בקבוקון, מכניסה לו לנחיר ולוחצת.

ואז הרבה פעמים יוצאת לו נזלת.

לא זוכרת תוך כמה זמן מותר להשתמש בבקבוקון פתוח. נראה לי 24 שעות.

לייף סליין תמיסת מלח סטרילית

לק"י

אני משתמשת ליממה בערך.

אבל אולי יותר זול לקנות ספריי מי מלח (אם זה עולה זול יותר מקופסה, וצריך את זה לשימוש יומיומי).

כבר הרבה שנים שאני מכבסת לבן רק עם אקונומיקה או רק מרכך ואבקה

למה שמלבין יעשה אפור?

אבל זה מה שהיה אצלי

השתמשתי פעם אחת ומאז הגריקן 3 ליטר שקניתי שימש לשטיפה עד תומו

מאז משתמשת רק באקונומיקה על כביסה לבמה מלבד מרכך ואבקה והלבן בוהק

כמובן, ייבוש בשמש

מכבסים רק לבן עם וניש קליה לבן

תוכנית ארוכה

ותולה בשמש מידי פעם

ואז זה נשמר לבן

בגדי שבת לבנים אני תמיד תולה בצד של הכתמים לכיוון השמש, הכל יורד כלא היה.
בלי מלבינים בלי כלום

וגם לא לדחוס יותר מידי בתוף

לא הרבה מידי א. כביסה ומרכך

וגם לא מעט מידי

ולנקות את המכונת כביסה

משתמשת באבקה/ ג'ל כביסה

וניש/סנו אוקסיג'ן לפעמים לכביסה רגילה לפעמים לצבעונית

לפעמים מרכך

60 מעלות

החומרים של הכביסה היום מנקים מעולה גם ב30 או 40 מעלות.

אני עושה כמוך

התוכנית הכי ארוכה שיש במכונה שלי

וידאת שהמכונה נקייה?

את מייבשת במייבש או באוויר?

או יותר מידי סיבובי סחיטה

יכולים לשחוק את הבגד 

משתמשת בהכי פשוט
מעט אבקה
מעט מרכך
תוכניות הכי פשוטות

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

לא יודעת לבגיד בשם מי

מה שכן זה מוזר לי קצת מה שאת אומרת על הטפח על טפח

כי זה בערך השטח של כל הראש..

אשמח אם תוכלי לכתוב מקור כי זה מעניין אותי (אם תמצאי כמובן וזה לא בטירחה גדולה)

זה יוצא בערך רוחב 2 אצבעות

שמדובר על טפח מרובע

כלומר שסה"כ יש טפח גלוי

אבל לא בדקתי את זה..

לא זוכרת מקורות

מודה שאני מצד אחד לא מוציאה הרבה יחסית

מצד שני לא מודדת ולא מדקדקת כי זה גדול עלי

אז ממה שמוצאת

זה בכיוונים של מה שכבר אמרו פה

הרב עובדיה (ילקוט יוסף אוצר דינים עמ' שס"ח) 2 אצבעות: "נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתיים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו"

והרב פיינשטיין זה ארוך יותר לצטט, תחפשי אם זה מעניין אותך (אגרות משה אבן העזר נ"ח): "אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה"

תודה לקלסרים מהמדרשה שהביאוני עד הלום 😅

ומרפרוף קל מגוגל נראה שתוכלי למצוא גם שם הפניות.

אפשר בפרטי

אני אישית לא נוהגת ככה ומכסה מלא לדמרי ומאוד שמחה בזה

אבל זה כן מותר הלכתית

יש גם דעות שפאה מותר

ויש גם דעות שבבית אפשר להקל יותר.

תבדקי

שבעים פנים לתורה. 

הוא הביא 3 שיטות בפוסקים:

1. אסור שייראו שום שערה- מי שפוסק כך מדריך ללכת עם פאה.

2. צריך להשתדל לכסות את כל השיער אבל מה שלא מצליח ויוצא קצת זה בסדר.

3. מותר שיהיה גלוי עד טפח מרובע של שיער, כך שמותר לגלות קצת שיער מקדימה ופאות לכתחילה.

לק"י

ויש דיעות שזה עדיף.

את שואלת בשם מי הוא אמר?

שאסור שיראו שום שערה

ואסור פאה

מקדימה נניח שאפשר להקפיד על זה

אבל מאחורה ברב צורות הצמיחה תמיד יש קצת שיער שיראו

(מתכוונת לשיער ראש לא לשיער שצומח על העורף)

גם אם אקשור 3 מטפחות בסוף יראו שם קצת

(ולמה מאנונימי?)

רק נראה לי שזה פחות באופנה😅

שמגלחת קצת שיער ליד האוזניים

לא הצלחתי להבין אם זה בגלל צניעות או שהיא חושבת שזה יפה (בעיני זה נורא ואיום)

בכל אופן אצל המשפחה של בעלי כולן קושרות משולש

ורק ליד האוזניים מציץ טיפה

מאחורה רואים רק מה שממש בעורף שזה לא בעיה

שיער מקדימה

רק אם הוא אסוף

ז"א לא פיאות או שוונצים

אגרות משה אה"ע נ"ח

זה המקור

זה שיעור על מקור הדין, ועל הדעות השונות בעניין מהות הדין, ובעניין מה הוא מחייב ואיפה:

כיסוי ראש | תורת הר עציון

זה כתוב ולא מוקלט, אז זה מצד אחד תמציתי, אבל מצד שני צריך להחזיק ראש.

זוכרת שקראתי את השיעור הזה לפני עשור בערך.

ואם הם צריכים להביא לעצמם אז צריך לדאוג להם או שיביאו גם לפלטה , כלים , מיץ ענבים/יין

בדרכ לא נהוג לאכול בדירה אם זה של משפחה אחרת בלי תיאום מראש

בבריתות בשבת

היה אירוח לכל הסעודות למי שהגיע מרחוק

ובסעודה בבוקר הזמינו עוד אנשים שגרים קרוב