כדי שלא יטעו בכותרת 

(או שכל הנשואים חושבים שכיף להם, ואתה בא להוציא אותם מטעותם. ואז אנחנו קצת בבעיה )

נשואים = יודעים שהחיים עבודה 

כולם = כל הנשואים, ולא באתי לדבר בשם כולם 

קפיש ?

דברי קשלש: "כולם חושבים שעם הנישואים באים "הכיף חיים"

ולא היא ! בלי ליאש חס ושלום"

שאלת ריבוזום: "ממ. מיהם ה"כולם" הללו?"

לא מבינה את הצורך ליידע אותנו שנישואין הם המון עבודה,

החיים הם עבודה, כל יום, כל היום,

לא חושבת שיש אנשים בוגרים שלא מודעים לכך,

אני כן חושבת שלשמוע יותר מידי כמה נישואין הם עבודה קשה זה מזיק,

מי שמורגל בחיים של עבודה גם ברווקות, אולי יצטרך ללמוד סוג נוסף של עבודה בנישואין,

אבל זה לא יפול עליו מהשמיים,

המנגנון קיים, ההבנה קיימת, האמונה בזה ישנה-

אז בע"ה נתמודד עם זה בשמחה, בנחת.

בכלל אני לא אוהבת את המילה "עבודה",

עבודה זה משהו שעושים מחוסר ברירה, צורך הישרדותי,

שלא תמיד יש לו תמורה הולמת, שלא בהכרח מתאים לך,

עושים כי צריך.

אני מאוד מקווה שבנישואין לא עושים כי צריך, עושים כי רוצים,

עושים בשביל מטרה קצת יותר גדולה מאשר הישרדות,

וגם התמורה לא נמדדת בכמות אלא באיכות,

אני מעדיפה לקרוא לזה "התמודדות , "אתגרים", "צמיחה", "השקעה", "תהליך"

משהו שמשקף גם את הצד הטוב שבזה, ויש כזה,

ועליו צריך לדבר יותר מאשר על הצד הקשה יש לנו מספיק מזה, באמת.

וזה גם לא "אוטומאטית" הסתכלות של כל אחד.

ונישואים טובים - זה דבר טוב מאד.

ולבנות דבר טוב מאד בהתחשבות הדדית (שיש פה הרבה בעלי מידות מעולות שמוכשרים לה ורגילים בה),

זה עצמו דבר לא פחות טוב..

ואם נכניס לרגע את הפיזיקה לעניין, עבודה היא למעשה כוח לאורך דרך.

אתה בוחר לאן לכוון את הכוחות שלך, ומהי הדרך אליה אתה שואף.

והעבודה היא השילוב בין השניים.

במובן הכי לכתחילי שיש.

עם הלב, בגלל הלב, 

כמו שהוא תיאר את זה למעלה זה לא היה נשמע כך.

שלא הבינו כאן את כוונת קשלש.

הרבה מאוד פעמים, אנשים בטוחים שלהתחתן זה לחיות חיים של לבבות ורודים פורחים באויר,

ופרפרים בבטן כל בוקר,

ומן עולם אוטופי מושלם כזה.

וקשלש, לא אומר שהרובד הנחמד הזה אינו קיים כלל בחיי נישואים,

אלא הוא אומר- שמה שמחזיק ומעצים וגורם לזה-

זו עבודה. עבודת מידות רצינית, הלבבות הורודים נשארים כרובד מסויים, וכפועל יוצא של העבודה על חיי הזוגיות,

וזו עבודה שהיא יותר תובענית מעבודת מידות לפני החתונה, 

ואשרי מי שנכנס לחיי נישואין במודעות שזו הולכת להיות עבודה.

עבודה- זה לא אומר שסובלים ממנה. וודאי שחפצים לעבודה אותה- זה הרי עם אדם שבחרנו היטב, שאנו אוהבים

ורוצים לעבוד איתו. אין סתירה בין השניים.

וכמו שפעם חברה נשואה הגדירה: נישואים זו העבודה הכי מתוקה שיש

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳