ואני חושבת שכולנו, משתדלים לעשות רצונו של א-לוקים, מי יותר ומי פחות,

איפה צריל להקפיד יותר? איפה צריך לשנן יותר,איפה צריך לשמור שלא תהיינה מעידות או נפילות,

כל אלה זה חשבון נפש של האדם עם עצמו, את לא מצפה שנפרוס אותו כאן בפרוטרוט...

דווקא לאחרונה יצא לראות מודעה בעיתון: "יומן חשבון נפש, עשר שקל ליחידה, ההכנסות קודש לצדקה",  ראיתי אותו פעם, מין טבלה כזו עם המון משבצות, ושורות ריקות למילוי אישי...משהו חמוד

מה אומר לי לחזור בתשובה? אומר לי לחזור לשורשים שלי, להעצים אותם. הרי משם הכל התחיל...

בעזהי"ת

בגן חובה.

הגננת גילתה לי, יותר נכון להורים שלי..

היא אמרה להם בסוף שנה, 'יש לכם בת מאוד מוכשרת, אבל גאוותנית מאוד והיא לא תגיע ככה לשום דבר.'

ובמקרה שמעתי את זה

ומאז זה מלווה אותי..

אני לא חושבת שבהכרח צריך לחפש את "הנקודה". לדעתי זה טוב גם לחשוב ולמצוא נושא משמעותי מסויים שאת מעוניינת לתקן ולהחליט איך לפעול לגבי זה, גם בלי להשתכנע שכך את מתקנת את \ חוזרת אל "הנקודה שלך".

אוסיף עוד משהו שאולי יותר קשור לדברייך. לדעתי יש שני אלמנטים לחזרה בתשובה (ולחיים בכלל, כמו שכתבת - חזרה בתשובה היא לא רק עניין של חודש אלול). דבר אחד הוא שינוי או הטיה של האישיות והמחשבה למקום הרצוי, לשים את עצמך באווירה ובמודעות של שיפור ושל תיקון, והשני הוא הביטוי המעשי. את הראשון אפשר לעשות על-ידי מחשבה, קריאה, שמיעה ודיבור, והשני - יותר קל לו להתבצע אחרי שהאישיות כולה מונחת באווירה הנכונה.

מערכה שלמה שנקראת "דעת עצמנו" שעוסקת בעניין הזה.

הרב וולבה מציג שם הדרכה כיצד להיוודע לאני הפנימי המיוחד של כל אחד

וכיצד לזהות את המידות הדומיננטיות שנמצאות בנו

.

אני אישית התחברתי לדרך הזו, והיא נתנה לי כלים לעבודת ה' שלי, ממליץ מאוד.

זה נמצא בחלק א', שער שלישי מעמ' קלו'- קצז'.

קצת ארוך, אבל שווה לענ'ד.

שהיה לו פינקס של מצוות ופינקס של עבירות, והתשובה שלו לפי הימים הנוראים היא לקרוא את שני הפינקסים ולבכות עד שכל הפינקס של העבירות היה נמחק

בעייני חזרה בתשובה זה "חיים",

עבירות/מצוות אלו פרטים בתוך דבר הרבה יותר רחב וגדול,

אין חיים אמיתיים בלי תשובה, וזה כל הזמן נמצא,

אולי לא תמיד אנחנו קוראים לזה ככה, אלא משתמשים במושגים אחרים,

אבל באמת הכל זה תשובה.

הנקודה העיקרית היא "להיות את",

וזה יכול לכלול בפנים הרבה דברים, החל ממצוות, מידות, פיתוח האישיות,

כל דבר שאת עדיין לא שלמה בו בדרך ללהיות יותר "את",

בחלק מהדברים יש הדרכה יותר ברורה מה צריך להיות, דברים שנכונים לכולם,

בחלק אלו דברים יותר אישיים שנכונים לך.

כל החיים אנחנו בחיפוש אחר הנקודה הזו ומה שהיא כוללת בתוכה,

הקב"ה מזמן לנו אינספור הזדמנויות לגלות, 

כל סיטואציה יומיומית מקרבת אותנו עוד קצת לגילוי הזה, נותנת הזדמנות להתקרב ולדייק עוד קצת,

כל התמודדות, כל אתגר, כל נסיון,

וגם במימד הכללי כעם, איפה אנחנו ומה האתגרים שמתמודדים איתם,

רק לפתוח קצת את העניינים, אולי לזהות מכנה משותף לדברים שחוזרים עצמם,

לנקודות רגישות, לדברים שקשה יותר, לדברים שמתחברים יותר,

לדברים הכואבים בעצמינו, בחיים,

זו למידה והתבוננות תמידית, לפני, אחרי, תוך כדי- "חיים".

תודה רבה רבה על הדיוק הנכון והאמיתי וה ג א ו ל י.

אפשרות למחוק את התגובה.

מתנצלת.

בשבילי תשובה זה-

להפסיק כבר עם כל הרדיפה העצמית

להפסיק לשקוע בתוך טעויות העבר

להקשיב לרצונות הכי פנימיים

מה הכיוון של באמת? לאיזה כיוון אני צועדת?

להתחיל להרגיש את האור הפנימי של הנשמה

לתת לאור הזה לצאת החוצה

אל החיים

לבחור איזה משהו קטן שאני רוצה לשפר

להאמין שיש בי את הכוח להשתנות

וגם לגלות כמה התקדמתי מאז שנה שעברה

זה רק יגרום לי עוד יותר

להאמין בכוח התשובה

שנזכה..

כמו שאספר שהעלתי טרמפיסטית, לחצתי על הכפתור שהופך את האוטו לרובוטריק מעופף בשביל לדלג על הפקק במחסום חיזמא, טסנו מעל ירושלים רבתי ונחתנו בכותל ובירכנו הגומל בסידור אדום בנוסח רפורמי.

צבע הסידור שונה על מנת למנוע זיהוי. ככה אין מצב שהיא תזהה אותי.

אני לא יודע אם אתה בכוונה צוחק🙈

אבל

הוא לא רוצה שיהיה זיהוי שלו או של המוחמד הזה

לא של הטרמפיסטית

ובלי השם שלו - לא תוכלו לחפש אותו בגוגל...

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.