התלבטותפשוט אחת..

זו התלבטות שנפגשתי איתה בעבר והיא ממשיכה להטריד אותי.

האם נראה לכם שייך לצאת עם בחור שלומד לרבנות וגם שואף להיות רב כשאני לא בטוחה בכלל שמתאים לי להיות המפרנסת היחידה  של הבית?

 

מבחינה מסוימת זאת נראית לי זכות גדולה דוס

להיות נשואה למישהו שהתורה חיה ומפעמת אצלו וגם משפיע ממנה לאחרים

אך צריך גם להיות קצת מעשיים,איך מתפרנסים? ממה חיים?מבולבל

ואפילו למי שמוכנה לחיות בצמצום,גם דירה קטנטונת,לחם ומים עולים כסף.

 

האפשרויות שלי הן כך:

א.ללכת על זה,להסכים לצאת לפגישה אחת,(ואם יש בכלל איזה סיכוי-לברר איתו את הנושא לעומק)

ב.לברר יותר אצל אלה שהציעו,איך הוא מצפה להסתדר כלכלית?

ג.לברר עם עצמי את הנושא יותר לעומק:מה חשוב לי? עד כמה אני מוכנה להתמסר למען התורה? האם זה מתאים לי?

ורק אז להחזיר תשובה-אחרי שהנושא מבורר אצלי

בחור,ד.

ששואף להיות "רב" (בתקוה שזה לא בשביל ה"תואר", אלא בשביל הרצון להשפיע וכו') - 

 

אז מבחינה זו מן הסתם, זה לא מישהו שמתכוין שלאורך ימים תהיי "מפרנסת", אלא כמו - להבדיל - מישהו שלומד משהו אחר במשך כמה שנים אחרי החתונה, ואח"כ יש לו "מקצוע".

 

אכן רב זה לא "מקצוע" - אבל בהחלט אם הוא אדם שמוכשר לכך - יש הרבה פרנסה לגיטימית היום, גם בחינוך וגם מעבר לכך - לפי מדרגת האדם.

 

לכן לענ"ד, בהיות שניכר מדברייך שעקרונית את רוצה בכיוון הזה מבחינה רוחנית, והשאלה היא יותר "מעשית" - אז לכאורה כדאי להיפגש, ותוך כדי שיחה ללבן איתו את גישתו ותוכניותיו.

 

במקביל - באמת גם טוב לברר עם עצמך את הנושא יותר לעומק. זה תמיד טוב.

 

מה ששמעתי מכמה בחוריםריבוזום

הוא שלמצוא משרת רב זה קשה מאוד. לגבי עבודה אחרת בתחום התורני, הבנתי שגם זה לא פשוט כלל.

אדגיש: אני לא יודעת בעצמי עד כמה זה נכון, ואין לי נתונים יותר מומסכים\מדוייקים, אבל זה מה ששמעתי מכמה תלמידי ישיבה שמצויים בעניינים הללו. כדאי להיות ערים גם לעניין זה.

גם אומרים שיש בשוק הרבה עו"ד,רופאים, מורים ועו"ס..מחפשתותו

ולא ממש קל למצוא עבודה בתחום שלהם..

 

אבל אני לא חושבת שבגלל זה כדאי לוותר על תחום שאוהבים ויכולים להוציא דרכו כוחות מן הכח אל הפועל כדי להשפיע, להיטיב ולהנות.. 

עידכון:ד.

לומד ל"רבנות" - זו כמובן לא המטרה של לימוד התורה לשמה..  אבל המשמעות מבחינת ה"פרנסה" היא שאם נניח הבחור ילמד גם במכון הוראה (שיש בכל מיני ישיבות /כוללים במקביל) - אז ה"סמיכה" הזו מזכה אותו באקוויולנטי לתואר שני. זו יוזמה של זבולון המר ז"ל, שנשארה.

 

רוב הבחורים, לא שואפים להיות "רב" פורמלי. מי שכּן, והוא ראוי לכך - מסתבר שימצא גם היכן. ואגב, בחורי ישיבה צעירים באמת לא כ"כ יודעים בזה לרוב, דומני.

 

אך מ"מ בוודאי נכון שהמגמה העיקרית של לימוד התורה אינה כדי "להיות.." - אלא מי שלומד תורה לשמה וגדל בה באמת - מטבע הדברים ראוי שיעסוק גם בהרבצתה לאחרים, ויש בהחלט ביקוש לכאלה, בכל מיני מסגרות.

יקירה,ברנדי
תדעי שפרנסה זה בידי שמים! נכון שיש קושי עם בן זוג שלא עובד בעבודה מסודרת. אבל כיום יש הרבה מאוד משרות תורניות, במוסדות חינוך פורמלים ובמסגרות לא פורמליות. בדיוק בשביל בחורים שעשו הסמכה לרבנות.
כמובן שחשוב מאוד לדבר ולברר אם קיימת הנכונות לצאת ולעבוד.
בהצלחה רבה!
אני חושבת שזאת זכות! מי אמר שתהיי המפרנסת היחידה?מחפשתותו

בעל של חבר שלי למד תואר בהנדסה והוא מובטל כמה חודשים. 

ולעומת זאת בעל של חברה אחרת הוא מלמד בתלמוד תורה ודווקא מצא עבודה בקלות.

אז קודם כל את צריכה להפנים שפרנסה היא מה',

אמנם צריך לעשות השתדלות בעניין אבל גם לדעת להרפות, אי אפשר באמת לדעת מאיפה נרוויח יותר כסף..

 

אם הבחור שהציעו לך מרגיש שיכול להוציא את כוחותיו דרך הוראת התורה ופסיקת הלכה- אז זה המקום שלו!

ובעז"ה בסיום לימודיו ותוך כדי לימודיו- הוא גם יעבוד, אין סיבה שלא..

 

אני חושבת שרוב האברכים היום מבינים שקשה להתקיים ממשכורת אחת והם עובדים כמה שעות ביום או בלילה..

 

את רק צריכה לוודא במהלך הקשר איתו שאכן יש לו מודעות לפרנסה..

 

הרבנית- שיהיה בהצלחה! קורץ

חחח...לקח לי זמן להבין לאיזה רבנית את מתכוונת;)בננה סגולה

 

 

אשת הרב מחפשתותו
עדיף שאפרט קצת יותר..פשוט אחת..

מלכתחילה לא חשבתי בכלל על האופציה של לצאת עם בחור כזה

הייתי יותר בכיוון של בחור תורני מאוד שעוסק במקצוע כלשהוא (חינוך\הייטק\הנדסה וכו)

אחרי שזה עלה כמה פעמים אז חשבתי שאולי זה כן יכול להתאים

שאולי שווה לנסות

 

תודה על כל התגובות המחזקות!

אשמח לשמוע תגובות נוספות..

דעתי...b.n

כדאי לך לברר עם עצמך  קודם אם באמת זה מתאים לך ומסתדר לך עם הרצונות שאיפות וכו.

אחרי שתעשי בירור ותגיעי למסקנה שבמת יש כיוון טוב וונראה לך שמתאים לך להתחתן עם רב על כל ההשלכות לטוב ולרע אז כדאי לצאת ולבדוק.

בהצלחה !!!

בס"דאדם771

 

העלית נקודות חשובות שכן צריכות לעלות בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה .

 

לבחור שיושב ולומד רבנות בצורה רצינית להתגדל בתורה ולא רק כדי לעבור את הבחינות בציון עובר ולהיקרא רב ...

לשמוע הצעה של בחורה שבאידיאל מחפשת בחור שעוסק בתחום התורני לסוגיו ובפרט "רבנות" קרי  אברך

זה כ"כ מיקל , כי הבחורה כבר מבינה את הערך של לימוד תורה יש בה מסירות לכך
וממילא המטרות של החיים של הזוג הן משותפות ומשתלבות לדרך בונה לפחות לשנים הקרובות .

 

אמנם יש בנות שמבינות את הערך של הלימוד תורה , אבל לא מוכנות מה שנקרא "להקריב " בשביל זה

במקרה כזה ייתכן מאוד שהן ישיבו להצעה של בחור שלומד רבנות בשלילה מה שיהיה מובן מבחינתן .

אבל יש כאלו שכן ירצו לבדוק מתוך מחשבה שאולי הבחור ימצא חן בעיניי ואני אהיה מוכנה להקריב בשבילו

כלומר בשביל אהבתה לבחור היא תהיה מוכנה להתפשר על מספר דברים , על כל פשעים תכסה אהבה ,

אבל לא בשביל הערך שבעלה  ילמוד ויתגדל בתורה ואח"כ יהיה מגדלאור בעם ישראל  .

במקרה כזה , לא מופרך  להניח שאם הבחור הוא לא נסיך החלומות שלה מבחינת כל מה שהיא רצתה

הנקודה הזו שהוא לומד תורה - רבנות , תיהפך מיתרון רוחני לפחות בהתחלה של הקשר בעיניה לה ולביתה ,
לחיסרון לא מבוטל של קושי בפרנסה  וכידוע החשיבות של מקור הפרנסה של הבעל אצל רוב הנשים
היא לעיתים קרובות שיקול בין השיקולים החשובים בהחלטה של כן/לא להמשיך .
 

לפעמים זה גם נובע מתחושה שהבחורה לא רואה בבחור משענת

שוב טעות שנובעת ממבט בעיניים גשמיות וחומריות .

בעל ת"ח עם מידות טובות ויר"ש מהווה משענת במשך החיים לכל הסובבים אותו וכל שכן למשפחתו ואשתו .

השאלה היא שוב כמה האישה מעריכה את הבעל ועיסוקו .

לכן יכול להיות מצב שהבחור הוא עלם חמד מידות טובות וכו' תורני ודוס אבל השיקול של "הכל יפול עלייי ..." יהדהד .

 

וכאן היא הטעות מכמה סיבות :

א. רוב רובן של האברכים לפחות מהמגזר של הציונות הדתית מבינים את החשיבות של הפרנסה והכתובה

"יגע כפיך כי תאכל " בנים ... ושוב בנים

ולכן גם אם בשנים הראשונות יש מצב שהבעל הוא לא המפרנס העיקרי

לאחר כמה שנים שכהוא יוצא בחוץ עם המטען הרוחני שרכש להשפיע [רב , ר"מ , רב קהילה , דיין וכו'...]

עיקר נטל הפרנסה אם לא כולו עובר לידיו ברצון  .
ב. כפי שאמרו קודמיי הפרנסה מאיתו יתברך והמציאות מוכיחה זאת מעל כל דמיון .

ג. אין כמו לעסוק כל חייך בתורה במעשה ולא רק ברוח
כל המשפחה חיה חיי תורה , ואפילו הסמול טוק יש בהן מין רוחניות אמונה חסידות וחיות .

השמחה בחיים כאלו היא כ"כ גדולה וגם כאלו שלא כ"כ חשבו על זה כשחיו כך וטעמו , ראו כמה טוב ה' ותורתו  .

 

בחור שלומד תורה מתוך הבנת ערכה והתורה בונה אותו משפיעה על אישיותו ומתקנת את מידותיו

מה שמתבטא בלב הטוב בחסד בעין הטובה בחיי התורה במעשה וברוח וכו' ..

אומר לך שכן כדאי לך לנסות ולבדוק מתוך הבנת ערכה של התורה ולימודה

כך אי"ה תגיעי לפגישה כשאת נמצאת במצב של הסתכלות על חיי תורה כיתרון ולא כחיסרון .

 

לסיום האפשרויות שהעלית כולן נכונות . אבל אולי בסדר הייתי משנה

קודם תבררי כמה נושא הזה חשוב לך

לאחר מכן תביני שמצב זה שהוא ישב וילמד זה לא לנצח.

בד"כ זה רק בשנים הראשונות ומסתמא בשנים אלו  יש תמיד מסייעים שהקב"ה שולח בדיור ובפרנסה
לדוג' מלגה ומגורים מהישיבה /כולל .  
ובסוף תבררי הן עם אחרים והן איתו בשיחה גלויה וכנה 
ומה המטרות שלו והתכנון לעתיד ותקבלי תמונה מציאותית יותר עם פחות חששות .

 

בע"ה בהצלחה !

 

מקווה שלא כתבתי סתם ארוך קורץ

 

 

תודה על התשובה המועילה!!פשוט אחת..

זה ממש לא ארוך סתם...

מסכימה שזה נשמע הגיוני מאוד

קודם כל לברר עם עצמי את הנושא

ורק אח"כ לגשת לכל השיקולים והבירורים המעשיים...

 

קודם כל להבין ולהרגיש את הגודל של חיי תורה

ורק אח"כ לחפש את הדרך המעשית לשם

 

ותודה גם לכל שאר המגיבים

השארתם לי המון חומר למחשבה

מקווה להגיע להחלטות טובות בעז"ה

להיות רב זה אומר לא להכניס כסף???ב.ש.

כמה רבנים שלא מכניסים את מכירה? (מהמגזר הדתי כמובן...)

לא נוהגת לעקוב אחרי חשבונות בנק של רבנים;)פשוט אחת..אחרונה

בכל אופן,העלית נקודה מעניינת

ברור שאף אחד לא הופך להיות רב בשביל הכסף (מקווה לפחותחיוך גדול)

זה רק תוצר לוואי

ואני מניחה שלפחות בשנים הראשונות (זוג כזה) צריך להסתפק במועט

מתחילים בתפקידים קטנים ולוקח זמן עד שמקבלים משהו יותר משמעותי

 

 

עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

קלעת בולמה כבר ביקשתי

היא אמרה על עצמה שהרגש שלה לא נמצא איפה שהיא מצפה שיהיה ושהיא מאוד מקווה שיתפתח, ככה שכנראה באמת זה שלא היה שם שינוי משמעותי היה הטריגר העיקרי להיפרד. היא דיברה עם מישהי שהדביקה את החוסר התקדמות ברגש בהובלה שאולי חסרה מצידי, וזה היה נראה שהיא קצת נתלתה בזה בשביל לתרץ למה היא רוצה לסיים. בזמן הפרידה נאמרו הרבה דברים שאני כבר לא ממש זוכר, והאמת שמעדיף כבר לשכוח...

בעז"ה שבקרוב ממש נזכה למה שאתה מתאר ושבנתיים אצליח לחיות באמונה ובביטחון... 

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

רק לומרנגמרו לי השמותאחרונה

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

אולי יעניין אותך