אני לא זוכרת את הדברים שאת מתארת. או שהיה שונה כשהייתי או שסתם תשומת לבי הופנתה לדברים אחרים. למשל בכלל לא הייתי מעוניינת להתקלח בחדר קבלה, אז לא שמתי לב שאין מקלחת. הייתי בעיקר נדהמת מזה שקיבלתי חדר קבלה פרטי, עם קירות ולא עם וילון כמו בשע"צ.

בשע"צ קיבלתי רושם של חוסר יעילות חבל"ז... ובעיקר היה לי קשה, כי הופרדתי מבעלי לשעתיים שהייתי בחדר קבלה (חלק מהזמן הזה יצאתי והייתי איתו במסדרון ההומה, כי כבר לא יכולתי בלעדיו). אלו היו שעתיים ממש קשות. גם המוניטור בשכיבה היה מאוד קשה לי, ואילו בע"כ היה מוניטור אלחוטי שהיה נפלא (אני לא בטוחה שעדיין יש, אולי הוא עבר לחדר הטבעי).

אבל בכל זה אני לא באה לשכנע אותך שתלדי בע"כ. לדעתי המשתנה הכי חשוב בבחירת בית חולים הוא איפה *את* מרגישה בבית, ולפי ההודעה שלך ברור שאת מרגישה בבית בשע"צ

כי מהצד דברים לפעמים נראים אחרת...

כשעושים מוניטור בשע"צ אין בעיה שהבעל יכנס!

רק לקבלה ממש איפה שמחכים למי שמקבלת (וגם שם נותנים לבעלים להיות אם אין עומס/מישהי שזה יכול להעיק עליה..)

מה שנכון נכון - היה עומס (וזו חלק מהסיבה שנתקעתי בחדר קבלה לכל כך הרבה זמן... וחלק אחר מהסיבה היא שהם היו נורא לא יעילים. היה חדר לידה פנוי שהייתי אמורה להיכנס אליו, אבל עברה איזו שעה ממתי שהוא התפנה עד ששלחו את המנקה להכין אותו לקבל עוד יולדת..)

(אגב, בעניין הבעל בחדר קבלה אני לא באה בטענות. אני יודעת שיש נשים שמעדיפות את זה ככה, ושאף גבר לא ישמע אותן מהצד השני של הווילון. ההעדפה האישית שלי שונה, לכן לא חזרתי לשם.)

בעין כרם-יש מקלחת ו2 שירותים בקבלה, ו 6 מקומות לנשים בקבלה,חדרי הלידה עם מקלחת,ויש גם אחד עם אמבטיה.

בשער"צ חדר קבלה גדול יותר,

השאלה גם באיזה שעות היית?! בוקר אול לילה? יכול להיות שהיה עומס?

בעין כרם, למרות שהכל שם כ"כ קטן וחשבתי שראיתי הכל...

בעין כרם הייתי בשעות הצהריים המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות. בשערי צדק יצא לי להיות בבקרים וגם בשעות הלילה וגם לפנות ערב ואפילו בשבת.

(זה לא שילדתי כ"כ הרבה- בסה"כ 3 פעמים,, אבל טרום לידה יצא לי להגיע בהריון הקודם מספר פעמים)

לא ילדתי בעין כרם אבל ילדתי בשערי צדק וגיסתי ילדה בעין כרם לא הרבה זמן אחרי.

היא הייתה מרוצה אבל כשאני באתי לבקר לא הייתי כ"כ מרוצה מהיחס וגם לא מרמת הניקיון והצפיפות בחדרים. (אבל אולי בגלל שהיא הייתה במחלקה הישנה)

אבל מאחר ובאמת יש הרבה המלצות (לא רק כאן) ללדת בעין כרם ובגלל שזה באמת בית חולים מאד מקצועי אני כרגע גם מתלבטת...

מה שאני כן יודעת זה שאם זה יהיה קרוב לשבת או לחג אז אני כנראה אלך לשערי צדק.

שאם יהיה סמוך לשבת / חג עדיף שערי צדק,

בעין כרם לפחות יעבירו אתכם למלונית הדסה בייבי.

מקום דתי יותר, אבל לא הייתי מעמידה את זה למול שיקולי מקצועיות או תחושה טובה.

אבי, מורה הוראה, אמר לי שלידה היא עת סכנה ופיקוח נפש וכמו שמותר לחלל שבת בשבילה, כך מותר ללכת לכל מקום בו היולדת תרגיש יותר בטוחה ונינוחה. זה יבטיח לידה טובה יותר.

אבל זה באמת כבר שיקול אישי של כל אחת.

1. מרגישה יותר את השבת וזה עושה לי טוב!

2. בעלי כהן ושם יש אזהרה לכהנים ופחות בעיות

3. בשבת הוא לא היה איתי אבל לפחות היה לי נחמד..

וכמו שאמרתי, אני עדיין מתלבטת בגלל המקצועיות..

כן הייתי שם וברחתי כל עוד רוחי בי עם הצמיד ביד לעין כרם...וילדתי שם ב"ה 2 לידות

אין מה להגיד, פשוט בי"ח מעולה וצוות מדהים!!!!

יש נטייה להשמיץ את שערי צדק שהם לא מתחשבים ביולדת, לא מעודדים לידה טבעית וכ"ד

כל דולה תגיד לך את זה (סליחה יפעת)

לא ילדתי במקום אחר, ילדתי רק בשערי צדק. נכון שעמוס שם

אבל כנראה שיש סיבה. הם טובים הם מקצועיים, הם יעשו הכל כדי להמנע מניתוח

האווירה הדתית- ברור שאין מה להשוות לבי"ח אחר. הייתי שם פעמיים בשבת ויש שם שקט.

גם בחג הייתי שם ויש אווירה טובה.

לכל מקום יש יתרונות וחסרונות. אני יודעת שהדולות לא אוהבות את שע"צ.

אני אוהבת.

סליחה גם מכבודך, אבל זו הסיבה לנהירה לשם.

ההשמצות, או הייתי מעדיפה לקרוא להן בשם אחר, ההתנגדויות, הן ממש לא רק של הדולות.

אני רחוקה מלהיות כזו, וכן כל אחיותיי. פשוט א"א להשוות! היחס ליולדת הוא אחר, עולם אחר!

מעייני הישועה.

רמת מקצועיות ירודה. בניתוחים החתכים שם כל כך בעיתיים. הציוד לא משהו.

חוסר סבלנות מדהים ללידות ארוכות (אם לא הבאת איתך דולה או מיילדת פרטית כמובן)

אבל כל הדולות ממליצות עליו בגלל חופש הפעולה שהוא נותן להם.

אבל אם שואלים מה עדיף לדעתי אין כאן שאלה,עין כרם לא רואה אותם ממטר.

ולא מסוגלת לחשוב על שערי צדק, ואני לא עובדת בזה, ואף אחד לא משלם לי על זה....

פשוט מאינסוף סיפורים על שע"צ ומנסיון מעולה ומבורך של הרבה בעין כרם.

התרשמתי לטובה הכי מעין כרם וליוויתי שם איזה 200 לידות,ובעצמי ילדתי שם פעם אחת אמנם את השאר ילדתי בהר הצופים.

למה התרשמתי לטובה?! מהפתיחות של המיילדות,והצוות גם הרופאים והמרדימים.

כן,גם בשער"צ יש מיילדות מדהימות,ולצערי גם פחות,כמובן שצריך בכל מקום סיעתא דשמיא ושליחים טובים.

בזמן האפידורל וואקום בשער"צ מוצאים את המלווים,ולעניות דעתי זה זמן קריטי שהאישה זקוקה לתמיכה או לפחות לראות פרצוף מוכר.

תנוחות בלידה בשער"צ הם אומרים גם בסיור שהם אוהבים את התנוחה הקונבנציונאלית,שוב ליוויתי שם לידות מדהימות גם בתנוחות 6 וכו'..תלוי במיילדת. ואין על פרחה מהממת!!!!!

בעין כרם פתוחים יותר לתנוחות,וישיבה על כדור או עמידה או על 6 במיטה עם מוניטור.

בקבלה אם יש עומס ובדר"כ יש בשער"צ מוצאים את הבעל.

בעין כרם גם בזמן עומס לא מוצאים והבעל/מלווה צמוד לאישה מאחורי ווילון. זאת זכות רפואית של כל אישה שיהיה מלווה צמוד.

אחרי הלידה,עידוד הנקה,לא חותכים ישר את חבל הטבור. לבקשת האישה כמובן.

בעין כרם יש אופציה של ביות מלא וחלקי. לעומת שער"צ ששם אין באמת ביות מלא.

יש לעין כרם את המלונית,שזה יכול להקל על נשים ללא עזרה אחרי לידה.

וזאת דעתי ונק' המבט שלי,זה בסדר שאתן חולקות עלי. והכי חשוב שהאשיה תרגיש בנוח,אני מלווה בכל ירושלים ובגדול לעומת המרכז ירושלים מדהימים. ולא ממהרים לנתח.

על כל בית חולים אפשר לשמוע סיפורים לכאן ולכאן,שוב חשוב תפילות,ואינטואיציה של האישה.

ומה חשוב *לך* כל אחת וסדר העדיפויות שלה,אני לא מחפשת רב בלידה ולא חשוב לי בי"ח דתי. לא אוהבת לחכות שעה לגויה שתנתק את המוניטור וכו'..בירושלים מכירים ועובדים עם הציבור הדתי והחרדי ומכבדים. יש מודעות.

והדברים הגרועים בעין כרם-זה ההידבקות למוניטור,מצד שני המוניטור זה המדד היחיד מה שלום העובר בתוך הרחם,והם ככה מכסתחי"ם את עצמם.  לעומת שער"צ שיכולים יותר לחפף עם המוניטור.  חפרתי..

קודם כל תודה על הפירוט.

באמת אחד הדברים שהפריעו לי היה שביקשתי לא ללדת על הגב והמיילדת (מקסימה, ד"א) אמרה שבלידה ראשונה היא מעדיפה על הגב, לא היה לי כוח להתנגד כי רק חיכיתי לסיים, אבל אמרתי לבעלי שבעז"ה הפעם שיודיע מראש שאני לא מוכנה על הגב. יש לי רחם אחורי והכאבים היו בלתי נסבלים שהיה לי קשה לשתף פעולה כי פחדתי שהגב יינזק..

אבל, אחרי שלושה חודשים כשגיסתי ילדה בעין כרם והלכתי לבקר אותה, אמנם היא אמרה שהייתה לה לידה ממש טובה והיחס היה מעולה, אבל אח"כ אני לא אהבתי את ההתייחסות.

1. אין הרבה שעות ביקור (ויש לזה יתרונות), אבל למה בשעה המסכנה שיש, ואני באתי מרחוק, אז המנקה מחליטה להוציא אותנו כי היא צריכה לנקות?

2. כל פעם שהיא הניחה את הבן שלה בתינוקיה עשו לה פרצופים, למה? לפעמים אשה צריכה קצת מנוחה, היא אחרי לידה...

3. בשערי צדק הגיעה אליי יועצת הנקה וישבה איתי הרבה זמן, לאחר מכן, כל יום הגיעה יועצת אליי לחדר ושאלה אם אני צריכה עזרה, גם ביום שהשתחררת היא חיפשה אותי כדי להגיד לי כמה דברים חשובים לפני שאני נוסעת. בנוסף, יכולתי תמיד לפנות לכל אחות בבקשה לעזרה והן נענו בשמחה.

לעומת זאת, בעין כרם אמרו לה שיש אחות מסויימת שהיא יועצת הנקה ונמצאת רק בחדר הנקה. גיסתי סבלה מזה, כי ת'כלס היא לא כ"כ עזרה וגם בדר"כ היא לא מצאה אותה.

טוב, אני כבר לא זוכרת מה עוד אבל אני זוכרת שממש לא אהבתי.

וזה עדיין לא סותר את זה שאני מתלבטת...

בזמני בשע"צ רדפתי אחרי היועצת במסדרון, וקיבלתי ממנה ייעוץ של שלוש דקות בעמידה...

מה שנכון נכון, בעין כרם לא פגשתי יועצת בכלל (לא עובדת בסופ"ש).

יש כמה יועצות הנקה והן עושות זאת בהתנדבות ממה שזכור לי.

וזה ממש תלוי בעומס, לי היו לידות שהייתי צריכה עזרה והן לא יתפנו להגיע אלי וממש סבלתי והיתה לי לידה שישבה איתי יועצת הנקה הרבה זמן והסבירה וממש עזרה.

הכל מאוד משתנה... אם אינני טועה בשערי צדק, האחות היתה מכינה רשימה ליועצת הנקה אילו נשים צריכות עזרה ולפי זה היא היתה משתדלת להגיע....

אני הייתי מרוצה משערי צדק בעיקר מהחדר לידה, שלדעתי הם מקצועיים, ענייניים ונותנים תחושה טובה. שלוש פעמים היו לי מיילדות מצויינות והאוירה נעימה וטובה. מהמחלקת יולדות פחות התרשמתי, היא מאוד עמוסה ורועשת לעומת מה שראיתי בביקורים בעין כרם. והרגשתי שגם היחס במחלקה הוא לא דומה ליחס בחדרי לידה, במחלקה, האחיות נתנו לי תחושה שהן עושות טובה שמתייחסות... אבל כל מקרה לגופו...

ועם כל זה אני עדיין מתלבטת אם שערי צדק או עין כרם?

אולי בהר הצופים יותר טוב? לא יודעת....

אבל הרגשתי ממש בנוח לבקש עזרה בהנקה והייתה שם אחות מקסימה שבזכותה הצלחתי להניק כמו שצריך, אני לא אשכח אותה..

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

לפעמים באמת מקצרת ולא אומרת מהרחמן.

לא יכולה לומר שהברכה נעשית בכוונה של ממש

תפילות לצערי זה רק ברכות השחר ותהלים. (ברכות השחר זה לפני שהילדים קמים) פעם הייתי מתפללת תפילה אחת בשבת (בד"כ מנחה) אבל לאחרונה לצערי אין לי כוח אפילו לזה, כי זה דורש לעמוד, ובאמת הריכוז בתפילת עמידה חשוב יותר...

וגם לי נקיפות מצפון שאני מזכירה לילדים להתפלל או שולחת אותם לתפילה ובעצמי לא...

בכל אופן, בקשר לברכת המזון - זה חינוך טוב לילדים שרואים שאסור להפסיק באמצע הברכה גם אם לילד יש משהו דחוף. (גם בתפילה זה ככה, כמובן...)

אני משתדלת גם ללמוד פרשת שבוע, וזה משהו שאפשר להפסיק בו באמצע אם ילד צריך אותי, ומצד שני אני לרוב לומדת בקול, אז הילדים רואים ושומעים. אז אולי אפשר משהו כזה...

ברכת המזון אני מקפידה לברך מיד כשאני מסיימת לאכול, ברגע שזה נדחה קל לשכוח... משתדלת לברך מתוך ברכון ואז גם הילדים רואים שאני מברכת, וגם זה עוזר יותר לכוונה (לא תמיד מצליח🫣).

תפילה לצערי ביום יום בד"כ לא מגיעה, משתדלת בשבת שחרית/ מנחה לפחות, גם קורה שמתפספס לצערי. אבל הי כרגע אני במשימה אחרת בדיוק😉👶🏻 לא סתם נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן.

כדי להרגיל את עצמך בחזרה.

אם זה משהו שהיית רגילה אליו אז תוכלי לחזור להרגל הזה מאוד מהר.

תרגילי את עצמך לברך בקול, הילדים יקלטו שזו ברכה ולאט לאט יתרגלו לא להפריע. בעיניי זה ממש דרך פשוטה להחדיר אמונה בילדים ששם שמיים שגור בפה.

תקראי על המעלה של הברכה וכמה זה חשוב. תדמייני כמה התפילה והברכה שלך חשובה. דווקא, בתור אמא למשפחה, עסוקה ומוטרדת, שבתוך סדר היום העמוס את עוצרת ומתפללת.

אם היית בתוך זה בעבר, תוכלי לחזור לזה בקלות בסיעתא דשמיא.

תפילות, תתחילי ממנחה, היום ארוך ויש זמן. לא צריך לייחד יחודיים, זה ממש עצה של היצר הרע שאומר לך שעדיף לא להתפלל בכלל כי את לא מרוכזת . בניגוד לגברים שיש להם את המניינים שלהם אנחנו יכולות להתפלל כמעט מתי שרוצות אז זה יכול להתמסמס כי מרגיש שתמיד אפשר אח''כ. אז תקבעי לך שעה שבה את עומדת להתפלל והיא תהיה קבועה.

אני יודעת על עצמי שיש תקופות שיותר חסום לי להתפלל, ויש תקופות שיותר קל, אבל מה שקובע והגדרתי לעצמי אני עושה ומאוד משתדלת לא לפספס. ברגע שעולים על הגל זה הרבה יותר פשוט.

מעריכה אותך מאוד על הרצון הזה, שתראי ברכה !

לצערי גם לא כל כך מתפללת וזה כואב לי מאוד

מקפידה, זה ממש דאורייתא... אבל לא מלחיצה את עצמי להתרכז. התרכזתי- מה טוב, אבל בסוף החובה היא לברך עם או בלי כוונה.

תפילות- לצערי אני חלשה. משתדלת תפילה אחת ביום אבל בתכל'ס לא כל יום מתפללת, לפעמים כן ולפעמים לא.

אבל גם כשאני מתפללת אני לא במקום של "אם לא התכוונתי זה לא שווה " כל אחרת אני לא אתפלל לעולם... משתדלת כפי יכולתי, בנחת.

כן מנסה שהיו עוגנים לתפילה. למשל, אם אני מצליחה להקדים קצת לעבודה אז נכנסת לבית הכנסת של מקום העבודה ומתפללת שם כמה דקות 

נראה לי כדאי לחשוב איך בכל זאת אפשר.

הילדים לא יוכלו 2-3 דק' בלעדייך?

יותר עצלות.

על הרעיון של ברכת המזון, כדי להתחבר יותר, וככה העצלות מתגמדת...

בהצלחה יקרה!!!

זה לא פשוט להתחיל מה שלא רגילים.

לפני הרבה שנים קיבלתי החלטה שאין דבר כזה מבחינתי יום בלי ברכות השחר ועמידה.

אז כן, יש פעם ב.. איזה יום שפספסתי עמידה. אבל משתדלת ממש כי זה חשוב לי.

במבט שלי- עבודת ה' היא בראש סדרי העדיפויות והכל נובע משם. העצה שהכי עוזרת לי היא כל הזמן להוסיף עוד קבלה, להיות כל הזמן בתנועה קדימה.

לפני כשנתיים לקחתי על עצמי שברכת המזון תהייה מתוך הכתוב. באופן מעניין זה דווקא גרם לי לזכור יותר לברך.. (וברור שעדיין קורה לפעמים שאני שוכחת.. אבל משתדלת במיוחד שברכת המזון זה דאורייתא)

ובסוף, מרגישה ממש שזה לא בזכותי, אלא חסד ה' שאני מצליחה עם 8 ילדים ועבודה להגיע לזה...

בתפילה - יש אומרים שאשה שטרודה בענייני הבית יכולה לומר רק ברכות השחר ובתוכם ברכות התורה , ובזה יוצאת ידי חובת תפילה.

בברכת המזון גם אפשר לקצר, אני לא זוכרת בדיוק איך נכון לקצר . זוכרת שיש נוסח בלאדי ממש קצר .

בהצלחה !

ואני בסדר גמור עם זה. בשלב הזה בחיי זה לא הגיוני. לא סתם נשים פטורות מזה.

בשבת שיש לי קצת יותר נחת אז משתדלת יותר,אבל הרבה פעמים הסעודות שלי נקטעות בללכת להניק או להחליף טיטול...

(אני עם 2 מתחת שנתיים איתי בבית)

סיקרנת האמת

הולכת לשאול את הרב שלנו

מזדהה עם החוסר סבלנות.

אני כן מברכת וכן משתדלת להתפלל שתי תפילות ביום (משתדלת. לא אגיד שתמיד מצליחה)

אבל ממש מרגישה שזה בלי סבלנות. אני מברכת וחושבת על זה שאני רוצה כבר לשטוף את הכלים שאכלתי בהם, מתפללת וחושבת על מה צריכה לעשות אחרי התפילה.

זה קשוח כאמהות, אין לי מה להגיד חוץ מלחבק.

ואולי אוסיף, שאני כרגע ממשיכה להתפלל למרות חןסר הכוונה והסבלנות בדיוק כדי שזה ימשיך להיות הרגל ובעז"ה שיום אחד גפ תחזור הסבלנות.

אז מעודדת אותך להתרגל לזה חזרה גם אם זה לא יהיה בשיא הכוונה כרגע

ניסיתי להגיד לעצמי שאנסה אפילו רק ברכות השחר וברכת המזון קצרה של נשים..

אבל גם בזה לא מצליחה לעמוד

ומצטערת על זה מאד.. אבל לא מצליחה..

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.

נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.

הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.

* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

איך משיגים את הסידור?

סידור תהילת נשים

טלפון לבירורים: 0502802092

ניתן גם דרך "הידברות" https://www.shops.hidabroot.org/items/8596006-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.

נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.

הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.

* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

תפילה/ ברכה/ זמן פנוי לעצמך/ זמן למקלחת וכו - כל הדברים האלה תלויים באיפה את ממקמת את הדברים האלה בסקאלת סדרי העדיפויות שלך ובמקום שאת רוצה להיות בו ולא בהכרח בזמן פנוי כמו שאנחנו תופסות

בתפילה לעומת מקלחת יש גם יצר הרע שמפריע, אבל עדיין אפשר לגנוב כמה דקות בבית בלי ילדים שיפריעו  רוב הזמן לדעתי.

פניות מנטלית לתפילה זה כבר משו אחר וזה תהליך מנטלי/ נפשי. כמו פניות לעשות כל דבר אחר. ולפעמים באמת קשה למקבל אבל אני חושבת שאם אנחנו חיות בתוך מרוץ עכברים שלא מאפשר לנו לפתח את הזהות שלנו בתור אמהות/ בנות זוג/ נשים יהודיות - משו לוקה בחסר בדרך

**האמור לא נכתב כתוכחה, גמני לוקה בזה.

ברכת המזון אף פעם לא מפספסת ב"ה אבל בתפילות יש לי על מה לעבוד לצערי

רובם די גדלו ב"ה
זמן יש לי.
זה התחמקות במחשבה של ואם היא תבכה, אם הוא יצא עוד פעם לשכנים בלי לשאול וכו ווכו
ואם ואם ואם

טוב אז כבר לא נברך

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

גם הרהורי תשובה והצער על המעשים הלא טובים מעידים שאת באמת טובה ודבקה בטוב וישפיעו על העובר.

לא יכולה להגיד לך שום דבר מניסיון, ההתמודדות שלי בחיים היא עם דברים אחרים.

אבל כן יודעת שיש שיטת 12 הצעדים לגמילה מהתמכרויות, תנסי לחפש על זה חומר ולראות אם זה יכול לעזור לך.

ועוד רעיון, אולי לימוד קבוע כלשהו בנושא קשור או לא קשור (קשור: הספר תשוב תחייני של הרב יהושע שפירא שיצא לפני כ20 שנה. אולי אורות התשובה. לא קשור: נגיד נ"ך יומי שכל פעם כשאת באה לפתוח להבדיל אתרים מהסוג הזה, את תגידי לעצמך קודם כל את הלימוד היומי, אחר כך דברים אחרים. אולי זה יצליח לעצור אותך מלעבור, ואם לא זה יתן לך בוסט של כח להתחזק ולהוריד מינון בעתיד).

שתרגישי שה' איתך תמיד. בהצלחה🫂

מאמינה שצריך פיתרון יותר מהשורש ממה שאני אומרת

אבל אולי לבינתיים- תשימי רימון על המחשב?

רימון ברמה גבוהה/ הרמטית, את יכולה להיכנס להגדרות בהתחלה ולהגדיר את האתרים המותרים- אם יש אתרים קבועים שאת צריכה בשביל העבודה
ואל תדעי את הסיסמא להוריד אותו, שרק בעלך ידע או מישהו אחר

(את לא חייבת לפרט לבעלך למה בדיוק בשביל זה... לומר לו שהיית רוצה יותר לשמור על מה שאת רואה... אבל באמת לא נכנסת להאם כדאי שהוא ידע או לא כי באמת לא יודעת מספיק)

היו תקופות שנכנסתי לאתרים שלא טובים לי (מסגנון אחר)... ורימון באמת הדבר היחיד שהציל אותי. אני כן ידעתי את הסיסמא אבל היה לי הסכם עם בעלי (לגמרי מרצוני, באתי וביקשתי שנסכם את זה) שכל פעם שאני מורידה את הרימון אני שולחת לו הודעה. וכשאני מחזירה גם. ככה שאני "לא יכולה" לעשות דברים אחרים. זה כמובן מבוסס על זה שאני באמת לא רוצה, אבל בסוף ברגע האמת לא עומדת בפיתוי... והחסימה הזו באמת מצילה אותי

ועוד הצעה- את יכולה לשנות קצת את המיקום בעבודה, כלומר להיות במשרד עם אנשים ולא לבד? מניחה שזה ג"כ לא ייתן את האפשרות לצפות

חיבוק ובהצלחה רבה רבה, שה' ייתן לך כוחות

ואם אזרת אומץ לכתוב פה את זה,

תאזרי עוד אומץ ותדברי עם רטורנו.

פורנו זה לגמרי התמכרות, וקשה לצאת מיזה לבד.

כמובן שאפשר הכל ואנחנו על יכולים.

אבל יקל עלייך לקבל עזרה.

תנסי.

בהצלחה!

אלא אם כן את הולכת למשהו ממשלתי כמו תעשייה בטחונית וכד'

בקשר למקומות חרדיים לא ניסיתי אבל לדעתי זה דווקא המקומות שתהיה הכי פחות גמישות. כולן יוצאות לחופשות לידה, כולן יש להן ילדים, כולן רוצות חופש לפני חגים או בחופשות ביס וכו' לא תהיי יוצאת דופן בסטטוס שלך

יש הרבה מקומות כאלו שמתחשבים בהן להגיע ולצאת מוקדם. 
 

אבל השכר משמעותית נמוך יותר בכמה אלפי שקלים משאר האנשים באותה המשרה. 

עובדת בחברה ציבורית, 8 שעות תקן

יומיים בשבוע היברידי.

בימים שכן נוסעת, שעות הנסיעה נחשבות לשעות עבודה. אני מרוצה מההסכם.

אני בטוחה שהייתי יכולה לעשות יותר בחוץ, לי זה מספיק לשלב הזה בחיים. בעז''ה שתמיד תהיה ברכה.