[1] שו"ע סעי' ז'. וע' בפ"ת סק"ה ובמנ"ח מצוה רכז' ובגדולת אלישע סי' רמד' סק"ח ובבא"ח פר' כי תצא סעי' טו' ובחזו"א סי' קנא' סק"א שגם אם הבן או הבת עיוורים צריכים לקום לכבוד אביהם כשיודעים שנמצא לפניהם.  וע' בשו"ע וברמ"א סי' רמב' סעי' כא' שאין לחלוק כבוד לאב בפני רבו המובהק של האב אלא"כ גם רבו חולק לו כבוד, והוא הדין אם יושב הבן אצל רבו המובהק (או גדול הדור) ונכנס אביו לחדר אינו עומד בפניהם, אלא"כ גם רבו חולק כבוד לאביו, ובס' כיבוד הורים עמ' נה' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שדוקא כשיושב סמוך לרבו אין לו לקום, אבל אם הוא בריחוק מקום (כגון שיושב לפני רבו בשיעור עם תלמידים רבים) יעמוד בכל אופן. וע' בגשר החיים פ"כ בהע' ובילק"י כבוד הורים עמ' קפו' שאבל על אמו אינו חייב לעמוד בפני אביו כל ימי שבעה מפני שגם אביו שרוי באבלות, ואם רוצה להחמיר רשאי לנוע מעט לשם הידור. (אולם בתשעה באב כשיושב הבן על הארץ צריך לקום לכבוד אביו).  

[2] ובשו"ע סעי' ז' שגם אם הבן תלמיד חכם חייב לעמוד בפני אביו. וע' ברמ"א שם שאם הבן גדול ומפורסם ויש לחוש לבזיון תורה יתרחקו האחד מהשני. וע' בשו"ע שם שאם האב תלמיד בנו, כל אחד מהם עומד בפני השני. אומנם בש"ך סק"י עפ"ד הרמ"ם שגם בזה רק הבן יקום הבן לכבוד אביו. ובשו"ת הרדב"ז החדשות סי' קמה' שכדי לצאת לכל הדיעות ימחל הבן על כבודו ואז לא יצטרך אביו לעמוד.

[3] ופשוט אין חילוק בזה אם נמצא עם אביו לבד, או שמצויים שם אנשים מלבדם. וכן פשוט שאפילו אם אביו מובל בכסא צריך לעמוד מפניו. וע' בשו"ע סי' רמב' סעי' טז' שמבואר משם שוגם אם אביו עובר במכונית אפילו תוך ד' אמותיו אין צריך לקום אלא אם כן אביו נעצר לידו. 

[4] יש המדקדקים שבכל פעם בהזכרת שם אביו יקוום ואם הוא כבר עומד יקוד וישתחווה. ע' ברוח חיים סק"ב בשם ס' בינה לעיתים דף קצט' ע"ד.

[5] ואפילו אביו או אמו עוורים. שו"ת גנת ורדים יו"ד כלל ד' סי' ב'. ברכ"י סי' רמד' סק"ב. שער אפרים סי' עח'. הגה' רעק"א סי' רמ'. וע' בשו"ת תשוה"נ ח"ב סי' תמח' שאפילו אביו מחוסר הכרה או תשוש בשכלו באופן שאינו מרגיש מאומה רח"ל צריך הבן לקום.

[6] ברכ"י סי' רפב' סק"א. חי"א כלל סז' סעי' ז'. פת"ש סק"ו. קיצוש"ע סי' קמג' סעי' ז'. גדולת אלישע סקט"ז. 

[7] חרדים פי"ח אות א'. נחל"צ. מקנה לג' ע"א ד"ה 'אמר אביי. חיי"א כלל סז' סעי' ז'. ערוה"ש סעי' כד'. ס' מעורר ישנים סי' כו'. הליכו"ע ח"ח עמ' צה'.

[8] שו"ע סי' רמד' סעי' יא' וה"ה הכא. וע' בלבוש שם סעי' יא' שמבואר מדבריו שאין הבן צריך להפסיק מלימודו בשעה שעומד, וכ"כ בס' יפה ללב שם סק"י.  ואפילו אם הבן מלמד שיעור לרבים ונכנס אביו, צריך לעמוד, (אבל אין ראוי לאב להכנס במקרה כזה כדי למנוע הפסק הלימוד). וע' בשו"ת שבט הקהתי ח"ג יו"ד סי' רנו' ובשו"ת שבה"ל ח"ו סי' קמו' שאם הבן יושב ואוחז ספר תורה בבית הכנסת אין צריך לעמוד כשרואה את אביו.

[9] ברכ"י סי' רמד' סק"א ובא"ח פר' כי תצא אות טו'לגבי רבו וה"ה הכא. שו"ת פני מבין או"ח סו"ס רלד'. 

[10] וכן כשמצוי בבית המדרש.

[11] שו"ת צי"א חי"ד סי' י'. שו"ת שבט הלוי ח"ו סוס"י קמו' אלא"כ הוא בבין הפרקים. אומנם בברכ"י שם ובשו"ת שלמת חיים סי' מח' מחמירים גם בזה בכל אופן.

[12] חזו"א יו"ד סי' קמט' סק"ד וכן מבואר מהפ"ת יו"ד סי' רמד' סק"ג בשם הט"א. ופשוט שאם יושב באוטבוס ורואה לאביו או אמו שנכנסים לאוטובוס שצריך לעמוד עד שיתיישבו במקומם. ואם אין להם מקום ישיבה מחוייב ליתן להם את שלו. וע' בשו"ת תורה לשמה סי' רנה' שכשיושב בסעודה או משתה ואביו עובר ומוזג כוס ליושבים, כשמגיע סמוך לבן, צריך לעמוד.

[13] ואפילו כשהוא שכיר יום אצל בעל הבית, שמסתמא יש מחילה על כך מבעל הבית, וראוי שיבקש מאביו ומאמו שימחלו על כבודם כל זמן שעוסק במלאכתו.

[14] שו"ת שבט הקהתי ח"ג יו"ד סי' רנו' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. אמנם בילק"י כבוד הורים עמ' קפב' מחמיר בזה ושאם קשה לו יבקש מחילה מאביו ואמו, וע"ש שמחמיר גם בענין הרוחץ עם אביו בברכית שחיה או בים ולבושים בבגד ים, שצריך הבן לקום לכבוד אביו, ולפי דברי השבט הקהתי הנ"ל גם בזה יש להקל. 

[15] חרדים פס"ו אות קיב'. וכן מבואר מהברכ"י חו"מ סי' יז' סק"ד. וע' במשנ"ב סי' צד' סקכ"ב שאם הוא סמוך באופן שאם ינטל אותו הדבר לא יפול, יש מקלים. אבל גם בזה ראוי להחמיר.

[16] ס' המקנה קידושין לג' ע"ב. נחל"צ. מאה שערים עמ' קסג'. בני יהודה דף נז' ע"א. חיי"א כלל סז' סעי' ז'. ברכ"י סק"א בשם המט"י. עמודי הארזים סי' נו' סק"ו. גדולת אלישע סקי"ח. הליכו"ע ח"ח עמ' צה' ושכ"כ בס' אבן ישראל הל' ממרים פ"ו דף רטו' ע"א.ודלא כראשון לציון דף צט' ע"ד ד"ה 'ונראה' שסובר שצריך לעמוד רק כשנכנסו בד' אמותיו.  

[17] ופשוט שאסור לבן לעצום עיניו או להפנות ראשו לצדדים כששומע את אביו או אמו מתקרבים, כדי שלא יצטרך לראותם ולקום לכבודם שבלאו הכי צריך לקום כשיודע כשהוריו מתקרבים למקום בו נמצא. וע' בשו"ע סי' רמד' סעי' ג'.

[18] ע' בש"ך סי' רמד' סק"ח בשם הסמ"ק סי' נב'. ולדעת החזו"א זצ"ל הוא כמאה שישים מטר והמחמיר כמותו, תע"ב.

[19] גליון מהרש"א סי' רמ סעי' ז'. ערוה"ש סעי' כד'. וע' בשו"ת שבה"ל ח"ב יו"ד סי' קיא' אות ד'.

[20] והיינו כשעומדים להכנס לחדר בו נמצא, אבל אם רואה אותם עוברים בחדר אחר אין צריך לקום לכבודם. חיי"א שם. שו"ת שבה"ל ח"ב סי' קמה'. ס' כיבוד הורים פ"ד סעי' ה' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. וע' בילק"י כיבוד הורים עמ' קעח' עפמש"כ הבא"ח פר' כי תצא שהיושב במרפסת ורואה את הוריו עוברים ברחוב אין צריך לקום, וכן בן היושב בביהכ"נ ורואה שאמו נכנסת לעזרת נשים או בת הרואה מהעזרת נשים שאביה נכנס לביהכ"נ למטה, אין צריכים לקום. וע' בבא"ח פר' כי תצא אות יג' שמבואר מדבריו שאם האב בעליה והבן למטה אין צריך לעמוד.

[21] מקנה קידושי לג' ע"ב. נחלת צבי. מאה שערים עמ' קסג'. חיי"א שם. הליכו"ע ח"ח עמ' צה'.

[22] וכגון שהבן יושב בסלון ונכנס אביו וברצונו לילך למטבח אין לבן לישב עד שיכנס אביו למטבח.

[23] אבל אם עמדו לנוח ובדעתם להמשיך מיד ללכת, לא ישב. ילק"י כבוד הורים עמ' קנא'.

[24] מאירי קידושין לא: וכן מבואר מהשו"ע סי' רמב' סעי' טז'. ובשו"ת שער שמעון אחד ח"א יו"ד סי' יב' בשם הגר"ע יוסף שליט"א שאם כשבא הבן לקום צווהו אביו לשבת, ישאר מיושב. 

[25] ס' חסידים אות צא'. שכנה"ג הגה"ט סק"כ. באה"ט סק"ט. בית לחם יהודה סק"ו. גדולת אלישע סקכ"ו. ובבא"ח פר' שופטים אות יב' שאם צריך להפנות לנקביו באופן שעובר על בל תשקצו אין צריך לחזור לישב.

[26] ע' בבא"ח פר' שופטים אות יב'. 

[27] שו"ע סעי' יט'. ואף ראוי שימחלו בזה לילדיהם מפני הקושי שבדבר.

[28] ע' שו"ע סי' רמב' סעי' לב' וה"ה הכא.

[29] לבוש שם.

[30] ס' הליכות בן אדם לחבירו עמ' פז' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ילק"י כבוד הורים עמ' קסג'.