המוםעץ נטוע
לך לייעוץמושיקו
חבל שזה יאכל אותך מבפנים.
משפחה לא בוחרים.. זה מגע בעסיקת חבילה (זה גם טיפ לפורום ************)
תסלח ליעץ נטוע
בפורום בדרך כלל אנשים נותנים עצותריבוזום
אם אתה לא רוצה עצות, כדאי לדעתי לפחות להודיע על זה בהודעה הפותחת
או-משה ר-
שפשוט תכתוב פה http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f136
תודה לכםעץ נטוע
זה באמת מקום לפרוק, רק לא לעניין בכלל איך-משה ר-
שענית למושיקו, הבן אדם סה"כ רצה לעזור לך.
אוקיעץ נטוע
זה בטח קשור למה שכתבת פה בעבר בנושא הזה.שלום ש
לכן תשתדל לזכור שהבן אדם הזה כנראה לא באמת אחראי לעצמו ולמעשיו.
זה קשה, זה לא קל,
זה אולי אפילו דורש ממך קצת להתרחק,
אבל חשוב לזכור גם ברגעים הקשים
שאתם משפחה אחת ושום דבר לא ישנה את זה.
במיוחד לא התנהגות שמגיעה מחוסר שליטה.
עכשיו קח לך שוקולד ותכתוב כמה שורות לפורום.
אתה בן,
ברגעים כאלה אתה צריך את המערה שלך...
^^^^חשבשבת
סליחה אם מה שכתבתי היה נשמע מדיי חריף
ריבוזום
ממש לא התכוונתי להעיר על עכשיו, אלא כהערה כללית להבא (נקווה שלא במקרים כאלו)
זה הסערה שאחרי הסערהפייגליניזית
אלו הגלים שאחרי הרוח
והמטר המכה אחרי הרעם.
שתדע למנוע את הסערה את הגלים ואת הרעם, ושתמצא כוחות לכך. כי וודאי הם ישנם שם.
עץ, בוקר טובמאמע צאדיקה
מקווה שהיה לך שינה כלשהיא בלילה שעבר
עכשיו שיום חדש- תקרא שוב את השירשור
תקרא שוב את התגובות שכתבו לך פה,
אולי תגלה שתגובה שאתמול עיצבנה אותך- היום תתיישב יותר
אולי באמת תנסה לכתוב כמה מילים?
התרחק ממנוב.ש.
זה נראה שכרגע המצב לא כ"כ מאפשר שתבואו במגע אחד עם השני.
אם תחזרו להיות להתקוטט לא אתפלא אם המצב יחזור על עצמו.
שמור מרחק.
נסה יעוץ עם אחד שאתה סומך עליו.
חשבת על טיפול משפחתי או משהו בסגנון?או גישור?צהלת החיים
גישור זה תהליך שבו האנשים המסוכסכים\עם יחסים מורכבים במשפחה\פוגעים וכו',נפגשים שניהם עם איש\אשת מקצוע,שהתפקיד שלה לתווך ביניהם.היא לא בצד של אף אחד,והתפקיד שלה לגרום,בגדול,שהדברים יאמרו ויהיו 'על השולחן'.
שהוא יבין מה אתה מרגיש כלפיו ולמה התנהגת אליו בצורה תוקפנית קצת,ואתה גם תבין את הסיבות והרגשות למעשים או אמירות שלו.להבין זה לא אומר להסכים,אתם יכולים להתווכח עד מחר על הדעות והמחשבות אחד של השני,אבל הנק' היא שתהיו במצב שאפשר לדבר ואפשר להבין והוציא את כל המתח והכעס והכאב והזעם אחד על השני,בצורה שבסוף אולי,אם תרצו,תוכלו לתקן ולחיות בשמחה (או לפחות לסבול את הנוכחות של מי שמעצבן בלי לרצות להזיק לו בדרך כלשהי,גם בקללות,כל פעם מחדש) אני לא שופטת את ההתנהגות שלך,רק מעלה רעיון...
ממליצה בחום שתחשוב על זה...
לא פשוט בכלל המצב שאתה נמצא בו
יעל מהדרוםאחרונה
לק"י
זה כואב וזה קשה..
אתה עושה משו מתוך כעס, ואח"כ לפעמים אוכל את עצמך על זה (אני מדברת בכללי, לאו דוקא עליך).
מציעה לך לנסות להתרחק מהאדם הזה, לפחות עד שיהיה שינוי מצד אחד מכם לפחות.
מה אתם חושביםהתלמיד העייף
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
עצוב ממשכְּקֶדֶם
אופייני לג'ן זישבורת,לב
והלוואי שיתעוררו מחשבות
תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
יישר כוח לכם!!נחלת
זה לא המקרה...התלמיד העייף
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא
הזמיןהתלמיד העייף
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
מאוד יפה מצידך. תבורךנחלתאחרונה
אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה
קפיץ
אממ… בנותבנות רבות עלי
מה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
שלכן*בנות רבות עליאחרונה
שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום
לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה
עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון
ונועד להיות כזה.
את מבלה הרבה בקיונים?משה
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
לא הרבהעשב לימון
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אולי בגלל שאני רגיש מאוד אף פעם לא אהבתי קניוניםמשה
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
מה זה חיות כיס אאלט?נחלת
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
חיות כיס זה שם של פודקאסט על כלכלהעשב לימון
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
מעניין שגם אני החלטתי לכתוב את הקיצור הזה...נחלתאחרונה
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
כאן ההבדל, בהכללה גסה, בין גברים ונשיםפ.א.
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
ובין הציפיות השונות בין גברים לנשיםעשב לימון
מנשים מצפים יותר
מצפים יותר כלומר בקניון?משה
מצפים להיות יותר מטופחותעשב לימון
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אה. כן. ציפיות מגדריותמשה
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
אני כן. אבל בתנאים שלי
עשב לימון
נכון מאודפ.א.
אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven
מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
הממחתול זמני
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
אפשרoo
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
נכון. כמו גלגל שיניים.נחלת
כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
אינטרנט זה אתגר קשוח. והבחירות לא חד משמעיות.משה
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
אצל מי שזה צורך מקצועי, כמותך, ההסתכלות אחרתפ.א.
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
בספריה אפשר להאבד בדיוק כמו באינטרנטמשה
נכון. לזה התכוונתיפ.א.
הזכרת לימשה
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
שיר נוסטלגי מקסים 😻פ.א.
נכון. אבל זה אחרת. לספריה, בעיני, יש שם יותר טובנחלת
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
אני לא נמשך לויזואלימשה
רק לקריאה.
יש אפשרות בפלאפון של איכות חיים ובקרת הוריםארץ השוקולד
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
גם במחשב אפשר להגדיר זמן? כדי להגביל? ואם אכן, איךנחלת
אבל כבר לא ילדה ולא צריכה להיות תחת בקרת הורים …פ.א.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
לכל הפחות screenzenשבורת,לב
נכון. גם אני חשה כך. אז אתמול לא פתחתי. בכוח!נחלת
אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי
הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
נדמה לימשה
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה
הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.