צריך לשים לב לא לפגוע, אך צריך גם שם שנעים לכם איתו...בהצלחה

אנחנו ההורים, ולנו הזכות לתת שם שרוצים. איך  נכנסת כאן פגיעה. מה פוגע אם מעדיפה לתת שם אחר? זה אומר שלא אהבתי את סבא? זה אומר רק שאני מרגישה שלילד שלי מתאים כך וכך... ונזרקת בי נבואה על זה.... 

שם שאוהבים+שם על שם מישהו. 

זה מאוד מכבד את ההורים שקוראים על שם הוריהם. 

ובוודאי שבסופו של דבר זכות הבחירה היא שלכם. 

בו בכלל. איך זה בדיוק מכבד את ההורים ונותן להם נחת? זה לא מראה בדיוק- "היי, אנחנו לא אוהבים את השם, אבל בלית ברירה נותנים, אבל דעו כי לא מתכוונים להשתמש"....

זה לא קצת מגוחך?

בעיה נוספת- רצונו של בעלי.

הוא לא אוהב שנותנים שני שמות.

ומשתמשים רק באחד.

יוווו, ממש מסובך.....

ממשפחתי וב"ה כולנו מסתדרים מצויין.

שם שעושה טוב על הנשמה, לעומת שם שלא.

דוגמא? בבקשה.

לאחד מזקניי קוראים שם שהוא דווקא נחמד.

הבעיה מתחילה כשמחברים את השם לשם המשפחה שלנו, של בעלי.

השם הפרטי ושם המשפחה הזה ביחד הם שם של אדם שאני מאוד מאוד לא מסמפטת ומאוד לא מכבדת. איש לא טוב בלשון המעטה. נו, אז למה אני צריכה לתת לילד שלי שם כזה????

גם בשם שאני בוחרת לילד אפשר לחבר למורשת, לתנ"ך, להודיה לאלוקים, וזה מראה לילדים המון. כשהורה בוחר לילד שלו שם עם משמעות עמוקה זה מלווה את הילד לדעתי יותר משם סתמי שניתן עבורו רק כי כך קראו לסבא של אמא שלו.

אין משהו במה שאני אומרת?

והיום אני עדין לא אוהבת... אבל יש בי פחות אנטי

ואני ממש ממש אוהבת את הילדים שלי ואני חושבת שהם מדהימים

אבל לפעמים יש שיקולים שונים ואצל שניהם השיקולים בעד היו חשובים יותר בעיני

את לך דוגמא- אחד מהם ע"ש סבא של בעלי שהוא היה קשור אליו מאוד מאוד מאוד ובנה בו כ"כ הרבה ממה שהוא היום

אבל ע"ש הסבא והסבתות האחרות למשל אני לא רוצה לקרוא כי אני לא אוהבת את השמות ואני מרגישה שהחיבור הנפשי אליהן הוא אחר. אבל אם נעמוד בפני החלטה כזו... אולי אחשוב אחרת.

ורק שתדעי שהילדים שקרואים על שם מקבלים את התכונות של הסבא/סבתא על שמם הם קרוים בין בחיים ובין לאחר הפטירה ואם נגיד סבתא שלך עוד חיה ואת קוראת על שם סבא שלך שנפטר את מוסיפה לסבתא שלך אריכות חיים בהבטחה לעוד כמה שנים של נחת.

זה לא קל, וממש לא פשוט כאשר השמות לא קלילים ונחמדים, אבל זו זכות שמבטיחה לך לא תצטערי עליה.

מנסיון!!! (שלושה ילדים על שם, מקוה שסיימתי עם החובות והילד הבא יקרא מתוך בחירה אישית...)

מבחינתי סבא וסבתא שמתערבים בקריאת שם זה כמו סבא וסבתא שמתערבים בזוגיות, חינוך ילדים וכד'...

זה מקרה קלאסי שעליו נאמר : "כי יעזב איש את אביו ואמו.."

למה ניתנת רוח הקודש להורים אם לא בשביל להחליט על שם?

אז להתעלם מזה ולתת לו שם רק כי חייבים? איזה מן מסר זה לילד? ואיך אפשר כהורים להתחבר לשם שנתתם??

(מה שכן, אפשר לבחור שם ואז לחפש לו משמעות, נניח שם עם התחלה של 'אבי'/אות ראשונה/ר"ת וכו', מנסיון, כמעט לכל שם אפשר לחבר עוד משמעות לפי הצורך...)

לא נשמע לי נכון לחייב הורה לקרא על שם מישהו.

זה לדעתי, יפה שהנכדים קוראים לילדיהם  על שם מישהו, אבל מתוך תחושה שזה השם הנכון והמתאים, ולא "כי ככה צריך"

אישית, כן קראתי לילדיי על שם סביי, שנפטרו: הגדול כשם שני והקטן כשם יחיד.  אבל , וזה חשוב, הייתי הנכדה הראשונה (והיחידה) שנישאה ושהביאה נינים. לא היה עוד נין עם שם שינציח אותם. אני חושבת שאם היה עוד נין כזה, לא הייתי רוצה שלילדיי יהיו בני דודים עם אותו השם.

אני חושבת שאת ובעלך צריכים לשקול זאת בכובד ראש, ולהתייעץ עם רב שאתם סומכים עליו ושהוא אובייקטיבי.

הרבה בהצלחה ומזל"ט.

נ.ב את ממש לא צריכה להתנצל אם תחליטי שלא לקרא "על שם"- זה דבר ברור מאליו...  ואם תתני למשפחתך את ההרגשה שזה ברור מאליו, שאתם לבד קובעים את השמות, לא נראה לי שמישהו יעז להציק לכם

זה מרגיז לחיות אחר כך בתחושה שעשיתם משהו שאתם לא שלמים איתו.

שם שני - כפי שכתבו לפני - יכול להיות אופציה מוצלחת, בייחוד אם כבר יש בני משפחה שקרויים על שם אותו קרוב.

באופן אישי - שלושת ילדינו נושאים שם שני של סבא/סבתא שלנו, וזה ריגש את ההורים שלנו וגם את הדודים, אני מבינה את חשיבות העניין ואת ההמשכיות הסמלית בשושלת המשפחתית. יחד עם זאת לא הייתי נותנת את השמות הללו כשם ראשון.

הצעה - אם נתתם את השם של הסבא/סבתא כשם שני, בברית/בריתה/סעודת מצווה/קידוש להולדת הבת - כשכל בני המשפחה נאספים - בעלך או את תאמרו דבר תורה ובהמשך לו תסבירו את משמעות השם הראשון שבחרתם, למה אתם מרגישים שיש בשם הזה ברכה, ותציינו שבחרתם להוסיף שם שני, על שם סבא/סבתא, שאתם מקווים שלילד יהיו את התכונות הטובות שלהם. זה נותן את ההרגשה שאתם מכבדים את הדורות הקודמים.

שיהיה בשעה טובה!

כשנתנו שם לא על שם הסבתא שנפטרה ממש קודם ( והיה לה רק שם לועזי!! ) אז הסברנו את עצמנו.

אמרנו לאבא של בעלי שבחרנו שם שיזכיר לנו את הסבתא כי כך וכך וכך...

מה אני אגיד לך, מאוד לא אהבתי את המבט שהוא נתן בנו.

סוג של "תעשו טובה, לא נתתם את השם שלה, אל תבלבלו את המוח".

הוא אדם מאוד אדיב, ולעולם לא יאמר משהו כזה, אבל העיניים שלו, מה לעשות, דיברו....

וזה מאוד הכעיס אותי. "הלו, לאימא שלך היה שם שלא בא בחשבון, ואם היה לה או לך חשוב היא הייתה צריכה בחייה להוסיף שם יהודי עם משמעות". גם כשם שני לא מוכנה לקרוא לילדה שלי בשם לועזי חסר טעם.

למה הוא לא הבין את זה ולמה גרם לנו להרגיש רע?

הייתי מצפה שלראשון יקראו מנדי כמנהג חב"ד

(אלא אם כן, זה השם ראשון של הראשון).

אחיה השילוני הוא לימד חסידות את הבעל שם טוב

אבא שלי נפטר לפני שהתחתנתי, לי ברור שאקרא לבן שלי על שמו (בתוספת עוד שם כי הוא נפטר צעיר)

אבל גם לפני כן חשבתי לקרוא על שמו (אצלנו נוהגים לקרוא גם בחיים..)

לגבי סבים וכאלה,

אני יודעת שלסבא שלי מאד חשוב שיקראו על שמות ההורים שלו או של סבתא שלי

אז יש כאלה שקוראים ויש כאלה שקצת משנים

אבא שלי למשל, היה בוחר שם שהוא אוהב וכדי לשמח את סבא שלי הוא היה מוצא איך שהוא קשר לשם של אחד הסבים- בכל זאת, לרובם יש שמות ספרדים ישנים...

אפילו כשדוד שלי קרא לבת שלו בשם מסויים אז אבא שלי ז"ל ישר מצא לו הקשר לשם של אחת הסבתות..

ככה את קוראת בשם שאת רוצה ואח"כ חושבת על הקשר כלשהו

ואם לא מצאת, אז לא צריך.

לי נולדה בת, ואז משהי הציעה את השם "אביה" כדי שזה יהיה קשור לאבא שלי, אני לא אהבתי ולא התאים לי וקראתי בשם שרציתי בלי להתנצל.

בעז"ה כשיהיה בן אשתדל לקרוא על שמו..

אצלנו בעדה, לדוגמה, נהוג לתת לבן שנולד את השם של הסבא שלו (כלומר - האבא של אחד מבני הזוג), כשהסבא עוד בחיים. לסבא שלי זה היה מאוד חשוב שנקרא לבן שלנו על שם אבא שלי והוא גם אמר לי את זה, אבל היה לנו ברור שלא נעשה את זה. נכון, זו מסורת, אבל אנחנו לא ניתן שם שאנחנו לא אוהבים או מחוברים אליו. ובעלי גם לא הסכים לשם שני, כי לו יש שני שמות שהשתמשו בהם והוא ממש לא אוהב את זה.

ודוגמה נוספת - סבתא שלי נורא רוצה שכשתיוולד לנו בת נקרא לה על שם אמא שלה. היא אומרת שעל שם אבא שלה כבר יש לה נכד אבל על שם אמא שלה לא, והיא גם מזכירה לנו את זה לפעמים. אז בנתיים אין לנו בת, אבל ברור לי שאני גם לא אקרא ככה לבת שלי. למה? ככה. כי אני לא אוהבת את השם ולא מחוברת אליו, ולא הייתי רוצה שהילדה שלי תסתובב עם שם זקן כזה, רק בגלל שלסבתא רבא שלה קראו ככה.

אז לא קראתי את כל התגובות, ובחלק שכן קראתי ראיתי שכן ממליצים לך לקרוא על שם הסבא. היה לי חשוב להציג את הצד השני. את לא חייבת כלום! במיוחד אם כבר יש כמה נכדים על שמו. זה הילד שלך, זו ההחלטה שלך ושל בעלך, ואם אתם שלמים איתה - כל מה שיגידו זה לא משנה. מסבירים בנועם ובכבוד שזה לא התאים לכם, וזהו!

מקווה שלא הייתי חריפה מידי ושלא פגעתי במי שחושב אחרת. זו דעתי האישית.

איך מסבירים לה את זה ומשדרים שאין בכך חוסר כבוד או הערכה אלא רצון אישי חזק למשהו אחר...?

תודה מראש!

ואז להסביר שאתם מאד אוהבים אותם ואת הסבים אבל היום זה לא שייך (למשל, השם הלועזי) או שהרגשתם שזה לא מתאים לילד ורציתם בשם עם משמעות של...

זה מאד תלוי במשפחה, צריך לחשוב מה חשוב להם ומה יכול להיות משמעותי בשבילם..

שהרגשנו שזה לא מתחבר לנו ולא לילד, ושבחרנו שם אחר כי הרגשנו שהוא מתאים יותר.

וכשם שני - אם החלטתם שלא, אז פשוט להגיד שאתם לא מעוניינים בשני שמות.

חוץ מזה - אתם צריכים לעמוד על שלכם. זו זכותכם ומחובת המשפחה לכבד את רצונכם. אתם ההורים ולכן ההחלטה היא בידכם.

סבא שלי, לדוגמה, לא אמר מילה על זה שלא קראנו לבן שלנו על שם אבא שלי. הוא כיבד אותנו מאוד, ולמרות שהרבה לפני כן הוא הסביר לי על החשיבות של זה בעיניו - הוא קיבל את מה שהחלטנו בהרבה הבנה.

אצל ספרדים נהוג לקרוא על שם הסבא/סבתא כשהם עדיין בחיים- לשם כבוד.

אצל ספרדים יש בעיה גדולה לקרוא ע"ש מישהו שנפטר אלא אם הוא נפטר בסיבה טובה.

אצל אשכנזים נהוג לקרוא  ע"ש אחרי שמישהו נפטר. אם קוראים ע"ש מישהו  בחיים זה כאילו שמקווים שהוא ימות.

קיצוני לשני הצדדים. הבן שלנו הוא הנין הראשון שנולד אחרי שסבא שלי נפטר (בגיל מבוגר, אחרי מחלה)

וממש היה ציפייה שנקרא על שמו, והחלטנו שאנחנו לא קוראים לילד ע"ש אף אחד, לא בחיים ולא מישהו שנפטר.

ובכלל, כל שם בעל משמעות, אפשר למצוא קשר לכל דבר.

אנחנו בחרנו את השם עוד לפני שידענו שיש לנו בן (בהנחה שזה בן) וקישרנו את זה נפלא ליום בו הוא נולד.

אם לי יהיה חשוב להזכיר מישהו מהמשפחה אמצא שם שמתקשר. למשל מכירה ילד בשם "אביב" שזה ע"ש הסבא (אביב מזכיר אבא) וזה גם התקופה שהסבא נפטר וזה גם מסמל התחדשות- המשכיות.

תכל'ס קראו לו אביב כי אהבו את השם.

ומצאו אחלה קשר...

יש ענין גדול שההורים יתחברו לשם של בנם,

אצל אחי הקטן עוד כשאמא שלי היתה בהריון כבר ידענו על שם מסוים שהם מאוד אהבו (וגם אנחנו...) שהם יקראו לתינוק,

בסופו של דבר התינוק נולד ולאבא שלי השם לא כ"כ הסתדר וזה הזכיר לו פסוקים שהשם הזה בהקשר לא כ"כ טוב,

 הוא שאל את הרב שלו (רב גדול שמאוד מבין בשמות) והרב אמר שהשם הזה בעקרון הוא שם מצוין לילד אבל אם אתה מרגיש לא כ"כ טוב אל תקרא! זה הרוח הקודש שנזרקת בהורים! ובאמת ברגע האחרון קראו לו שם אחר.

קיצר, שמעתי שצריך להתיחס ולתת חשיבות למה שההורים חשים בנוגע לשם הילד,

ולענ"ד באמת אם צריך לקרא על שם הסבים/סבתות /הורים וכו' אז איפה הרוח הקודש?

מאחר וידוע שיקראו על שם מישהו אז אולי מראש מורידים לעולם נשמה שתתאים לשם.

בנוסף,לפעמים אנשים מעט משנים או מוסיפים שם וזה חלק מהנבואה..

ואי אפשר לחיות בבית קברות

או לחילופין להשתעבד לכבוד של מישהו

לא זכור לי שאברהם יצחק ויעקב ואבותינו 

קראו על שמות אבא או סבא

אצלנו אין ג'ורג ה-7 כמו אצל הבריטים

אנשים מחפשים סיבות כדי להצדיק את רדיפת הכבוד שלהם בצורת- מסורת, המשכיות וכדו'

בולשיט

ילד זה נשמה, פרי אהבה של ההורים

רק להם הזכות לתת לו שם שבא מעומק ליבם

לא לחינם אומרים ששם הוא נבואה

ולא רק זאת, בתנ"ך כמעט כל השמות ניתנו ע"י האם

וברור שהם משקפים את רגשותיה ואמונתה

כמובן, אם זה בא מהלב, בעקבות אהבת אמת לסב או לאב- הרי זה משובח

כל השאר- פוליטיקה בלבד

יש בתנך מישהו שקרא על שם (אולי למך? לא זוכרת) וכתוב עליו עוד פסוק חוץ מהפסוקים הרגילים.

לדעתי צריך לתת לילד שם שאוהבים, אם לסבים היה שם שאני לא מתחברת אליו - אני לא חייבת לקרוא אותו ולא צריך להתנצל בפני אף אחד.

ואם כבר יש כמה צאצאים שקרויים על שמו - אז עוד יותר לא צריך להרגיש חובה\אף אחד לא יכול לחייב אותנו איזה שם לבחור.

כמובן שאם להורים זה מאאוווווד חשוב, צריך לחשוב על דרך נעימה ומכבדת להסביר להם.

שם שני זה לא מצחיק בעיני, אם זה עושה נחת רוח להורים

וכמו יהודים טובים - אחרי שהחלטתם על שם שאהבתם למצוא איזה וורט שמקשר אותו לסבא או לתכונה שלו. (נגיד אהבתם חרות? ונזכיר את הסבא שברח מהשואה ונלחם על חירותו וכו' וכו')

שם לועזי, אפשר לתרגם ברב המקרים. בדר"כ המקור לשמות הלועזיים הם עבריים.

אני חושבת שקריאה ע"ש צריכה להיות מתוך בחירה של ההורים.

אני חושבת שיש לזה חשיבות הבעיה שזה הופך למשחקי כבוד......

אני לבן הראשון והיחיד שלי קראתי על שם חמי (הוא עדיין בחיים והוא היה גם  הסנדק) 

אני ממש לא רציתי לקרוא על שמו!!!!!!!! ועד עכשיו אני מתחרטת..... מה העניין בזה??????????????????????????

אני חושבת שאם הייתי במצב הזה, הייתי קוראת בשם שאני ובעלי בוחרים ולא הולכת לפי מסורת משפחתית...

אני חושבת שזה מיותר ומיושן...

חובות משפחתיות מהסוג הזה לדעתי כבדות מידי ולפעמים עלולות לגרום לסכסוכים, עם כל הכבוד לסבא או הסבתא....

גם אני כשאהייה בעזה סבתא אני ישמח שהילדים שלי יבחרו שמות שהם אוהבים...ושמתחברים אליהם...

הגיע הזמן להרפות ממנהגים מהסוג הזה!

רק מעניין אותי לגעת, יש מקור הלכתי לנתינת שמות הסבים או סתם תרבות שהשתרשה?

במשפחה של בעלי זה די מתבקש, אני חושבת שההורים שלו נעלבים אם לא קוראים, אבל מה לעשות שזה שמות שאני לא אוהבת ובנוסף יש כבר מלא ילדים עם אותו שם ולא בא לי..

התייעצתי עם הרב בהריון (גם בעלי לא היה בקטע..) הייתי לחוצה בטירוף והוא ענה לי תשובה שממש הרגיעה אותי.

הוא אמר שהקב"ה נותן להורים את היכולת לדעת איזה שם בדיוק מתאים לילד ולכן אנו בוחרים והסבא וסבתא יואהבו את הנכד שלהם בכל שם שיהיה לו.

אז החלטתי לעשות הפרדה בין רצונות וציפיות של אחרים לבין מה שמתאים לי. זה הילד שלי בסופו של דבר.

אז פשוט תבחרו את השם שמתאים לכם ומבטיחה לך שההורים שלכם יתמודדו ויאהבו את הנכד החדש בכל שם שהו.

קוראת על שם אף אחד!!!

אני אקרה מה שנכון לי ולבעלי ביחד.

מה הפרמטיביות הזו??? למה צריך להפגע???

אצלנו מקובל לקרוא לילדים בשני שמות, שם אחד מקורי ושם שני על שם מישהו. בד"כ משתמשים רק בשם הראשון. 

אני יודעת שיש מקומות בהם זה לא מקובל, אבל אבי מורי שהוא תלמיד חכם דווקא אומר שעדיף כך - לכל אדם השם המיוחד שלו, ובנתינת שם שני (שהוא חשוב ומשלים את מהות האדם) מכבדים ומוקירים את הנפטרים. 

אבל השרשור הזה ממש צורם לי!!!
כן נשארתי בפרימיטביות, יש לי 2 ילדים שקוריים על שם אנשים מאוד יקרים לי שכבר לא

אותנו היום.

אומנם שניהם זה שם שני, באחד קוראים בשני השמות, ובשני מזכירים מידי פעם

לפי הקשר הפיזי והנפשי.

אבל לא מבינה מה זה המתקפה הזאת, על מי שבוחר לקרוא על שם, כל אחד זכותו לבחור איך לקרוא לילד שלו,

ולדעתי דווקא הפרימיטביות הזאת זה מה שמחזיק אותנו, כן תתפלאו.

אלה ההורים, הסבים הסבתות, כן ששרדו את השואה, הגלות, ייבשו ביצות עם הרבה אידיאלים ועוצמות, זה מכבד,

זה חשוב ולדעתי איך שמציגים לילד את השם והדמות שהוא נושא כך הוא יגדל.

(נכון גם לי יש סבא אחד עם שם זקן שבעלי לא הסכים אז לא קראנו.)

אז לא אומרת יש דעות לכאן ולכאן, אבל למה לזלזל...

זה שלילד שלי לדוג' קוראים שם זקן, ישן, ולא מודרני זה אומר שהילד שלי מסכן ויסבול???

זה אומר שהוא יגדל למשמעות, לתוכן לעומק.

והנבואה יכולה להיות גם על שם סבא, כן.

אני חושבת שיש חשיבות בלתת ע"ש מצד אחד מצד שני מפריע לי שאין שם שההורים חשבו עליו שחשבו על הילד ועל רשימת הנפטרים....

זה נראה לי שילוב אידיאלי.

במשפחה שלי הוא ממש נפוץ, במשפחה של בעלי כמעט ולא.

דר"א אני שונאת את הגישה של הכל או כלום או שאת קוראת ע"ש- שם ראשון או לא בכלל. דווקא ה"אמצע" הוא אידיאלי בעיני.

לכל שם מתרגלים 

אבל עדיף שלא תהיה עוגמת נפש להורים ו\או לילדים 

לא לבחור שם מוזר מידי או שלא מתחברים אליו בכלל 

מזל טוב !

תשובה ממו"ר מארי ערוסי שליט"א :

http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=155475

מחבר את הילד לשורשים שלו.

זה אם באמת אוהבים ומעריכים את הדור הקודם.

אם לא מחוברים לזה ולא עושים את זה מהלב, ויש פעמים שבאמת לא משתגעים על האופי של הסבא או הסבתא - אז לא לעשות את זה רק כדי למלא חובה משפחתית.

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

משלוח חינם זה בפחות מזה.

נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש

אין סיכוי שיוותרו לי?

להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי

ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס

הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים

אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו

יש לי הזמנה גדולה משם

לק"י

רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.

איך אני יודעת מי המוכר?

וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.