צריך לשים לב לא לפגוע, אך צריך גם שם שנעים לכם איתו...בהצלחה

אנחנו ההורים, ולנו הזכות לתת שם שרוצים. איך  נכנסת כאן פגיעה. מה פוגע אם מעדיפה לתת שם אחר? זה אומר שלא אהבתי את סבא? זה אומר רק שאני מרגישה שלילד שלי מתאים כך וכך... ונזרקת בי נבואה על זה.... 

שם שאוהבים+שם על שם מישהו. 

זה מאוד מכבד את ההורים שקוראים על שם הוריהם. 

ובוודאי שבסופו של דבר זכות הבחירה היא שלכם. 

בו בכלל. איך זה בדיוק מכבד את ההורים ונותן להם נחת? זה לא מראה בדיוק- "היי, אנחנו לא אוהבים את השם, אבל בלית ברירה נותנים, אבל דעו כי לא מתכוונים להשתמש"....

זה לא קצת מגוחך?

בעיה נוספת- רצונו של בעלי.

הוא לא אוהב שנותנים שני שמות.

ומשתמשים רק באחד.

יוווו, ממש מסובך.....

ממשפחתי וב"ה כולנו מסתדרים מצויין.

שם שעושה טוב על הנשמה, לעומת שם שלא.

דוגמא? בבקשה.

לאחד מזקניי קוראים שם שהוא דווקא נחמד.

הבעיה מתחילה כשמחברים את השם לשם המשפחה שלנו, של בעלי.

השם הפרטי ושם המשפחה הזה ביחד הם שם של אדם שאני מאוד מאוד לא מסמפטת ומאוד לא מכבדת. איש לא טוב בלשון המעטה. נו, אז למה אני צריכה לתת לילד שלי שם כזה????

גם בשם שאני בוחרת לילד אפשר לחבר למורשת, לתנ"ך, להודיה לאלוקים, וזה מראה לילדים המון. כשהורה בוחר לילד שלו שם עם משמעות עמוקה זה מלווה את הילד לדעתי יותר משם סתמי שניתן עבורו רק כי כך קראו לסבא של אמא שלו.

אין משהו במה שאני אומרת?

והיום אני עדין לא אוהבת... אבל יש בי פחות אנטי

ואני ממש ממש אוהבת את הילדים שלי ואני חושבת שהם מדהימים

אבל לפעמים יש שיקולים שונים ואצל שניהם השיקולים בעד היו חשובים יותר בעיני

את לך דוגמא- אחד מהם ע"ש סבא של בעלי שהוא היה קשור אליו מאוד מאוד מאוד ובנה בו כ"כ הרבה ממה שהוא היום

אבל ע"ש הסבא והסבתות האחרות למשל אני לא רוצה לקרוא כי אני לא אוהבת את השמות ואני מרגישה שהחיבור הנפשי אליהן הוא אחר. אבל אם נעמוד בפני החלטה כזו... אולי אחשוב אחרת.

ורק שתדעי שהילדים שקרואים על שם מקבלים את התכונות של הסבא/סבתא על שמם הם קרוים בין בחיים ובין לאחר הפטירה ואם נגיד סבתא שלך עוד חיה ואת קוראת על שם סבא שלך שנפטר את מוסיפה לסבתא שלך אריכות חיים בהבטחה לעוד כמה שנים של נחת.

זה לא קל, וממש לא פשוט כאשר השמות לא קלילים ונחמדים, אבל זו זכות שמבטיחה לך לא תצטערי עליה.

מנסיון!!! (שלושה ילדים על שם, מקוה שסיימתי עם החובות והילד הבא יקרא מתוך בחירה אישית...)

מבחינתי סבא וסבתא שמתערבים בקריאת שם זה כמו סבא וסבתא שמתערבים בזוגיות, חינוך ילדים וכד'...

זה מקרה קלאסי שעליו נאמר : "כי יעזב איש את אביו ואמו.."

למה ניתנת רוח הקודש להורים אם לא בשביל להחליט על שם?

אז להתעלם מזה ולתת לו שם רק כי חייבים? איזה מן מסר זה לילד? ואיך אפשר כהורים להתחבר לשם שנתתם??

(מה שכן, אפשר לבחור שם ואז לחפש לו משמעות, נניח שם עם התחלה של 'אבי'/אות ראשונה/ר"ת וכו', מנסיון, כמעט לכל שם אפשר לחבר עוד משמעות לפי הצורך...)

לא נשמע לי נכון לחייב הורה לקרא על שם מישהו.

זה לדעתי, יפה שהנכדים קוראים לילדיהם  על שם מישהו, אבל מתוך תחושה שזה השם הנכון והמתאים, ולא "כי ככה צריך"

אישית, כן קראתי לילדיי על שם סביי, שנפטרו: הגדול כשם שני והקטן כשם יחיד.  אבל , וזה חשוב, הייתי הנכדה הראשונה (והיחידה) שנישאה ושהביאה נינים. לא היה עוד נין עם שם שינציח אותם. אני חושבת שאם היה עוד נין כזה, לא הייתי רוצה שלילדיי יהיו בני דודים עם אותו השם.

אני חושבת שאת ובעלך צריכים לשקול זאת בכובד ראש, ולהתייעץ עם רב שאתם סומכים עליו ושהוא אובייקטיבי.

הרבה בהצלחה ומזל"ט.

נ.ב את ממש לא צריכה להתנצל אם תחליטי שלא לקרא "על שם"- זה דבר ברור מאליו...  ואם תתני למשפחתך את ההרגשה שזה ברור מאליו, שאתם לבד קובעים את השמות, לא נראה לי שמישהו יעז להציק לכם

זה מרגיז לחיות אחר כך בתחושה שעשיתם משהו שאתם לא שלמים איתו.

שם שני - כפי שכתבו לפני - יכול להיות אופציה מוצלחת, בייחוד אם כבר יש בני משפחה שקרויים על שם אותו קרוב.

באופן אישי - שלושת ילדינו נושאים שם שני של סבא/סבתא שלנו, וזה ריגש את ההורים שלנו וגם את הדודים, אני מבינה את חשיבות העניין ואת ההמשכיות הסמלית בשושלת המשפחתית. יחד עם זאת לא הייתי נותנת את השמות הללו כשם ראשון.

הצעה - אם נתתם את השם של הסבא/סבתא כשם שני, בברית/בריתה/סעודת מצווה/קידוש להולדת הבת - כשכל בני המשפחה נאספים - בעלך או את תאמרו דבר תורה ובהמשך לו תסבירו את משמעות השם הראשון שבחרתם, למה אתם מרגישים שיש בשם הזה ברכה, ותציינו שבחרתם להוסיף שם שני, על שם סבא/סבתא, שאתם מקווים שלילד יהיו את התכונות הטובות שלהם. זה נותן את ההרגשה שאתם מכבדים את הדורות הקודמים.

שיהיה בשעה טובה!

כשנתנו שם לא על שם הסבתא שנפטרה ממש קודם ( והיה לה רק שם לועזי!! ) אז הסברנו את עצמנו.

אמרנו לאבא של בעלי שבחרנו שם שיזכיר לנו את הסבתא כי כך וכך וכך...

מה אני אגיד לך, מאוד לא אהבתי את המבט שהוא נתן בנו.

סוג של "תעשו טובה, לא נתתם את השם שלה, אל תבלבלו את המוח".

הוא אדם מאוד אדיב, ולעולם לא יאמר משהו כזה, אבל העיניים שלו, מה לעשות, דיברו....

וזה מאוד הכעיס אותי. "הלו, לאימא שלך היה שם שלא בא בחשבון, ואם היה לה או לך חשוב היא הייתה צריכה בחייה להוסיף שם יהודי עם משמעות". גם כשם שני לא מוכנה לקרוא לילדה שלי בשם לועזי חסר טעם.

למה הוא לא הבין את זה ולמה גרם לנו להרגיש רע?

הייתי מצפה שלראשון יקראו מנדי כמנהג חב"ד

(אלא אם כן, זה השם ראשון של הראשון).

אחיה השילוני הוא לימד חסידות את הבעל שם טוב

אבא שלי נפטר לפני שהתחתנתי, לי ברור שאקרא לבן שלי על שמו (בתוספת עוד שם כי הוא נפטר צעיר)

אבל גם לפני כן חשבתי לקרוא על שמו (אצלנו נוהגים לקרוא גם בחיים..)

לגבי סבים וכאלה,

אני יודעת שלסבא שלי מאד חשוב שיקראו על שמות ההורים שלו או של סבתא שלי

אז יש כאלה שקוראים ויש כאלה שקצת משנים

אבא שלי למשל, היה בוחר שם שהוא אוהב וכדי לשמח את סבא שלי הוא היה מוצא איך שהוא קשר לשם של אחד הסבים- בכל זאת, לרובם יש שמות ספרדים ישנים...

אפילו כשדוד שלי קרא לבת שלו בשם מסויים אז אבא שלי ז"ל ישר מצא לו הקשר לשם של אחת הסבתות..

ככה את קוראת בשם שאת רוצה ואח"כ חושבת על הקשר כלשהו

ואם לא מצאת, אז לא צריך.

לי נולדה בת, ואז משהי הציעה את השם "אביה" כדי שזה יהיה קשור לאבא שלי, אני לא אהבתי ולא התאים לי וקראתי בשם שרציתי בלי להתנצל.

בעז"ה כשיהיה בן אשתדל לקרוא על שמו..

אצלנו בעדה, לדוגמה, נהוג לתת לבן שנולד את השם של הסבא שלו (כלומר - האבא של אחד מבני הזוג), כשהסבא עוד בחיים. לסבא שלי זה היה מאוד חשוב שנקרא לבן שלנו על שם אבא שלי והוא גם אמר לי את זה, אבל היה לנו ברור שלא נעשה את זה. נכון, זו מסורת, אבל אנחנו לא ניתן שם שאנחנו לא אוהבים או מחוברים אליו. ובעלי גם לא הסכים לשם שני, כי לו יש שני שמות שהשתמשו בהם והוא ממש לא אוהב את זה.

ודוגמה נוספת - סבתא שלי נורא רוצה שכשתיוולד לנו בת נקרא לה על שם אמא שלה. היא אומרת שעל שם אבא שלה כבר יש לה נכד אבל על שם אמא שלה לא, והיא גם מזכירה לנו את זה לפעמים. אז בנתיים אין לנו בת, אבל ברור לי שאני גם לא אקרא ככה לבת שלי. למה? ככה. כי אני לא אוהבת את השם ולא מחוברת אליו, ולא הייתי רוצה שהילדה שלי תסתובב עם שם זקן כזה, רק בגלל שלסבתא רבא שלה קראו ככה.

אז לא קראתי את כל התגובות, ובחלק שכן קראתי ראיתי שכן ממליצים לך לקרוא על שם הסבא. היה לי חשוב להציג את הצד השני. את לא חייבת כלום! במיוחד אם כבר יש כמה נכדים על שמו. זה הילד שלך, זו ההחלטה שלך ושל בעלך, ואם אתם שלמים איתה - כל מה שיגידו זה לא משנה. מסבירים בנועם ובכבוד שזה לא התאים לכם, וזהו!

מקווה שלא הייתי חריפה מידי ושלא פגעתי במי שחושב אחרת. זו דעתי האישית.

איך מסבירים לה את זה ומשדרים שאין בכך חוסר כבוד או הערכה אלא רצון אישי חזק למשהו אחר...?

תודה מראש!

ואז להסביר שאתם מאד אוהבים אותם ואת הסבים אבל היום זה לא שייך (למשל, השם הלועזי) או שהרגשתם שזה לא מתאים לילד ורציתם בשם עם משמעות של...

זה מאד תלוי במשפחה, צריך לחשוב מה חשוב להם ומה יכול להיות משמעותי בשבילם..

שהרגשנו שזה לא מתחבר לנו ולא לילד, ושבחרנו שם אחר כי הרגשנו שהוא מתאים יותר.

וכשם שני - אם החלטתם שלא, אז פשוט להגיד שאתם לא מעוניינים בשני שמות.

חוץ מזה - אתם צריכים לעמוד על שלכם. זו זכותכם ומחובת המשפחה לכבד את רצונכם. אתם ההורים ולכן ההחלטה היא בידכם.

סבא שלי, לדוגמה, לא אמר מילה על זה שלא קראנו לבן שלנו על שם אבא שלי. הוא כיבד אותנו מאוד, ולמרות שהרבה לפני כן הוא הסביר לי על החשיבות של זה בעיניו - הוא קיבל את מה שהחלטנו בהרבה הבנה.

אצל ספרדים נהוג לקרוא על שם הסבא/סבתא כשהם עדיין בחיים- לשם כבוד.

אצל ספרדים יש בעיה גדולה לקרוא ע"ש מישהו שנפטר אלא אם הוא נפטר בסיבה טובה.

אצל אשכנזים נהוג לקרוא  ע"ש אחרי שמישהו נפטר. אם קוראים ע"ש מישהו  בחיים זה כאילו שמקווים שהוא ימות.

קיצוני לשני הצדדים. הבן שלנו הוא הנין הראשון שנולד אחרי שסבא שלי נפטר (בגיל מבוגר, אחרי מחלה)

וממש היה ציפייה שנקרא על שמו, והחלטנו שאנחנו לא קוראים לילד ע"ש אף אחד, לא בחיים ולא מישהו שנפטר.

ובכלל, כל שם בעל משמעות, אפשר למצוא קשר לכל דבר.

אנחנו בחרנו את השם עוד לפני שידענו שיש לנו בן (בהנחה שזה בן) וקישרנו את זה נפלא ליום בו הוא נולד.

אם לי יהיה חשוב להזכיר מישהו מהמשפחה אמצא שם שמתקשר. למשל מכירה ילד בשם "אביב" שזה ע"ש הסבא (אביב מזכיר אבא) וזה גם התקופה שהסבא נפטר וזה גם מסמל התחדשות- המשכיות.

תכל'ס קראו לו אביב כי אהבו את השם.

ומצאו אחלה קשר...

יש ענין גדול שההורים יתחברו לשם של בנם,

אצל אחי הקטן עוד כשאמא שלי היתה בהריון כבר ידענו על שם מסוים שהם מאוד אהבו (וגם אנחנו...) שהם יקראו לתינוק,

בסופו של דבר התינוק נולד ולאבא שלי השם לא כ"כ הסתדר וזה הזכיר לו פסוקים שהשם הזה בהקשר לא כ"כ טוב,

 הוא שאל את הרב שלו (רב גדול שמאוד מבין בשמות) והרב אמר שהשם הזה בעקרון הוא שם מצוין לילד אבל אם אתה מרגיש לא כ"כ טוב אל תקרא! זה הרוח הקודש שנזרקת בהורים! ובאמת ברגע האחרון קראו לו שם אחר.

קיצר, שמעתי שצריך להתיחס ולתת חשיבות למה שההורים חשים בנוגע לשם הילד,

ולענ"ד באמת אם צריך לקרא על שם הסבים/סבתות /הורים וכו' אז איפה הרוח הקודש?

מאחר וידוע שיקראו על שם מישהו אז אולי מראש מורידים לעולם נשמה שתתאים לשם.

בנוסף,לפעמים אנשים מעט משנים או מוסיפים שם וזה חלק מהנבואה..

ואי אפשר לחיות בבית קברות

או לחילופין להשתעבד לכבוד של מישהו

לא זכור לי שאברהם יצחק ויעקב ואבותינו 

קראו על שמות אבא או סבא

אצלנו אין ג'ורג ה-7 כמו אצל הבריטים

אנשים מחפשים סיבות כדי להצדיק את רדיפת הכבוד שלהם בצורת- מסורת, המשכיות וכדו'

בולשיט

ילד זה נשמה, פרי אהבה של ההורים

רק להם הזכות לתת לו שם שבא מעומק ליבם

לא לחינם אומרים ששם הוא נבואה

ולא רק זאת, בתנ"ך כמעט כל השמות ניתנו ע"י האם

וברור שהם משקפים את רגשותיה ואמונתה

כמובן, אם זה בא מהלב, בעקבות אהבת אמת לסב או לאב- הרי זה משובח

כל השאר- פוליטיקה בלבד

יש בתנך מישהו שקרא על שם (אולי למך? לא זוכרת) וכתוב עליו עוד פסוק חוץ מהפסוקים הרגילים.

לדעתי צריך לתת לילד שם שאוהבים, אם לסבים היה שם שאני לא מתחברת אליו - אני לא חייבת לקרוא אותו ולא צריך להתנצל בפני אף אחד.

ואם כבר יש כמה צאצאים שקרויים על שמו - אז עוד יותר לא צריך להרגיש חובה\אף אחד לא יכול לחייב אותנו איזה שם לבחור.

כמובן שאם להורים זה מאאוווווד חשוב, צריך לחשוב על דרך נעימה ומכבדת להסביר להם.

שם שני זה לא מצחיק בעיני, אם זה עושה נחת רוח להורים

וכמו יהודים טובים - אחרי שהחלטתם על שם שאהבתם למצוא איזה וורט שמקשר אותו לסבא או לתכונה שלו. (נגיד אהבתם חרות? ונזכיר את הסבא שברח מהשואה ונלחם על חירותו וכו' וכו')

שם לועזי, אפשר לתרגם ברב המקרים. בדר"כ המקור לשמות הלועזיים הם עבריים.

אני חושבת שקריאה ע"ש צריכה להיות מתוך בחירה של ההורים.

אני חושבת שיש לזה חשיבות הבעיה שזה הופך למשחקי כבוד......

אני לבן הראשון והיחיד שלי קראתי על שם חמי (הוא עדיין בחיים והוא היה גם  הסנדק) 

אני ממש לא רציתי לקרוא על שמו!!!!!!!! ועד עכשיו אני מתחרטת..... מה העניין בזה??????????????????????????

אני חושבת שאם הייתי במצב הזה, הייתי קוראת בשם שאני ובעלי בוחרים ולא הולכת לפי מסורת משפחתית...

אני חושבת שזה מיותר ומיושן...

חובות משפחתיות מהסוג הזה לדעתי כבדות מידי ולפעמים עלולות לגרום לסכסוכים, עם כל הכבוד לסבא או הסבתא....

גם אני כשאהייה בעזה סבתא אני ישמח שהילדים שלי יבחרו שמות שהם אוהבים...ושמתחברים אליהם...

הגיע הזמן להרפות ממנהגים מהסוג הזה!

רק מעניין אותי לגעת, יש מקור הלכתי לנתינת שמות הסבים או סתם תרבות שהשתרשה?

במשפחה של בעלי זה די מתבקש, אני חושבת שההורים שלו נעלבים אם לא קוראים, אבל מה לעשות שזה שמות שאני לא אוהבת ובנוסף יש כבר מלא ילדים עם אותו שם ולא בא לי..

התייעצתי עם הרב בהריון (גם בעלי לא היה בקטע..) הייתי לחוצה בטירוף והוא ענה לי תשובה שממש הרגיעה אותי.

הוא אמר שהקב"ה נותן להורים את היכולת לדעת איזה שם בדיוק מתאים לילד ולכן אנו בוחרים והסבא וסבתא יואהבו את הנכד שלהם בכל שם שיהיה לו.

אז החלטתי לעשות הפרדה בין רצונות וציפיות של אחרים לבין מה שמתאים לי. זה הילד שלי בסופו של דבר.

אז פשוט תבחרו את השם שמתאים לכם ומבטיחה לך שההורים שלכם יתמודדו ויאהבו את הנכד החדש בכל שם שהו.

קוראת על שם אף אחד!!!

אני אקרה מה שנכון לי ולבעלי ביחד.

מה הפרמטיביות הזו??? למה צריך להפגע???

אצלנו מקובל לקרוא לילדים בשני שמות, שם אחד מקורי ושם שני על שם מישהו. בד"כ משתמשים רק בשם הראשון. 

אני יודעת שיש מקומות בהם זה לא מקובל, אבל אבי מורי שהוא תלמיד חכם דווקא אומר שעדיף כך - לכל אדם השם המיוחד שלו, ובנתינת שם שני (שהוא חשוב ומשלים את מהות האדם) מכבדים ומוקירים את הנפטרים. 

אבל השרשור הזה ממש צורם לי!!!
כן נשארתי בפרימיטביות, יש לי 2 ילדים שקוריים על שם אנשים מאוד יקרים לי שכבר לא

אותנו היום.

אומנם שניהם זה שם שני, באחד קוראים בשני השמות, ובשני מזכירים מידי פעם

לפי הקשר הפיזי והנפשי.

אבל לא מבינה מה זה המתקפה הזאת, על מי שבוחר לקרוא על שם, כל אחד זכותו לבחור איך לקרוא לילד שלו,

ולדעתי דווקא הפרימיטביות הזאת זה מה שמחזיק אותנו, כן תתפלאו.

אלה ההורים, הסבים הסבתות, כן ששרדו את השואה, הגלות, ייבשו ביצות עם הרבה אידיאלים ועוצמות, זה מכבד,

זה חשוב ולדעתי איך שמציגים לילד את השם והדמות שהוא נושא כך הוא יגדל.

(נכון גם לי יש סבא אחד עם שם זקן שבעלי לא הסכים אז לא קראנו.)

אז לא אומרת יש דעות לכאן ולכאן, אבל למה לזלזל...

זה שלילד שלי לדוג' קוראים שם זקן, ישן, ולא מודרני זה אומר שהילד שלי מסכן ויסבול???

זה אומר שהוא יגדל למשמעות, לתוכן לעומק.

והנבואה יכולה להיות גם על שם סבא, כן.

אני חושבת שיש חשיבות בלתת ע"ש מצד אחד מצד שני מפריע לי שאין שם שההורים חשבו עליו שחשבו על הילד ועל רשימת הנפטרים....

זה נראה לי שילוב אידיאלי.

במשפחה שלי הוא ממש נפוץ, במשפחה של בעלי כמעט ולא.

דר"א אני שונאת את הגישה של הכל או כלום או שאת קוראת ע"ש- שם ראשון או לא בכלל. דווקא ה"אמצע" הוא אידיאלי בעיני.

לכל שם מתרגלים 

אבל עדיף שלא תהיה עוגמת נפש להורים ו\או לילדים 

לא לבחור שם מוזר מידי או שלא מתחברים אליו בכלל 

מזל טוב !

תשובה ממו"ר מארי ערוסי שליט"א :

http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=155475

מחבר את הילד לשורשים שלו.

זה אם באמת אוהבים ומעריכים את הדור הקודם.

אם לא מחוברים לזה ולא עושים את זה מהלב, ויש פעמים שבאמת לא משתגעים על האופי של הסבא או הסבתא - אז לא לעשות את זה רק כדי למלא חובה משפחתית.

זה בעיניי לא סיבה לריטלין.

אני מבינה שזה הדבר הכי קל למורה, ונוח שאם הורים משתפים פעולה אז יאללה למה לא.

אבל נשמע שהילד בסדר גמור, הוא רק בכיתה א, בעבר בכלל לא היתה ציפיה לעלות לכיתה א קוראים ורק בשלב הזה של השנה ילדים התחילו להתאפס על הנושא.

הגבירו את הציפיות מהילדים לשמיים, שיבואו קוראים, שלא ידברו, שלא יזוזו, שיתקדמו כולם בול באותו קצב כי אם זה מהר מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתת מחוננים ואם זה לאט מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתה קטנה או שילוב וכמובן כדורים.. ולמרות שמורים עובדים מאד מאד קשה, נשמע לי שיש דברים שהם פשוט החליטו לא להתמודד איתם.

אישית לא הייתי נותנת גם את מה שאתם כבר נותנים.. הייתי מדברת עם הילד מסבירה לו כמה חשוב לא להפריע בשיעור, עושה לו מבצע עם טבלת מדבקות או כל תמריץ אחר. וכן, לפעמים הוא ידבר ויהיה אסוציאטיבי (הוא ילד! הם אסוציאטיביים...) וזה יהיה בול כמו כל ילד אחר.

ועם ההתקדמות ההו כה חשובה בקריאה - פשוט שבו איתו בבית ותקראו. יש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן. אז מה

פשוט יש סביבי המון ילדים בגיל הזה, חלקם ילדים עם אתגרים כאלה ואחרים וחלקם "נורמטיביים" לגמרי (יודעת שזה נחשב מילה פוגענית, אין לי ניסוח יותר טוב כרגע), ואני ממש רואה שזה חוזר על עצמו אצל המון ילדים, שגרים באזורים שונים ובתיס שונים. עם הילדים המאתגרים יותר אני עוד יכולה להבין, אבל ילדים שקצת חולמים - אבחון וריטלין, ילדים שמדברים- אבחון וריטלין, ילדים שלא משתלבים חברתית - אבחון ותרופות. ועוד ועוד.  ברמה שבית ספר לא מוכן לתת לילד שקט שלא מפריע בכלל אבל שמאובחן עם דיסלקציה עזרה עד שיקח ריטלין.. לא יודעת פשוט נשמע לי מוגזם כל המצב

בכיתה המורה שלו לא התלוננה על דיבורים

יזמנו כמה פעמים כבר שיחות איתה והיא אמרה שההוראה המתקנת תעזור לו אבל חוץ מזה הכל בסדר גמור

(הדגישה שאין לנו מה לחשוש שהיא כבר עברה הרבה ילדים ופגשה הרבה סוגים והוא יעלה על דרך המלךך עם הקריאה)

הייתה אפילו רגועה מדי

אני מדברת על דיבור אצל המורה התקנת שעוזרת לו בקריאה

שם זה שיעור אחד על אחד

וכנראה הציפייה היא להיות הרבה יותר קשב כי למעשה אין הרבה הסחות...

לק"י

כל עוד הוא לומד ומתקדם (ולא מפריע אפילו לאחרים), אז הכל בסדר.

שהמורה הפרטנית תמצא דרך להתמודד עם זה.

על כזה דבר

לכדורים יש המון תופעות לוואי

אם לא חייבים לא כדאי

ואני חושבת שהגיוני שכשהילד באחד על אחד הוא יותר מעוניין לפטפט

יכול להיות שזה מבחינתו חוג עם "חברה גדולה" והוא לא מבין שזה זמן שיעור. או שלא בא לו עוד שיעור של להחזיק את עצמו בנוסף לשיעורים בכיתה. חוג זה דבר משוחרר יותר..

מממש לא הייתי נותנת ריטלין על כזה דבר. זה כדור עם הרבה השפעות

הוא נשמע ממש ילד מתוק ולעניין. ילד שמח שבשיחה אחד על אחד באלו להנות

אם המורה בכיתה לא מתלוננת, מי היא שכן תתלונן? שתתמודד. היא מצפה שהשיעור ירוץ כמו במרתון?

כותבת את דעתי האישית בלי שום הבנה בתחום. הוא נשמע כלכך מתוק!

בה יש לי עוד ילדים.. כולם מתוקים מאוד 

אבל בו יש משהו שובה לב 

מקבלת על זה הרבה פידבקים מאנשים

שמחתי שהתרופה לא כיבתה אותו  לגמרי כמו שחששנו

וניסינו להתמודד עם ההשלכות האחרות

ועכשיו זה גם לא מספיק

לא יודעת למה זה ממש הציף אותי...

וכמו שאת אומרת, ילד שובה לב

כולם משוגעים עליו

משהו קטן מתפקשש

וזה מרגיש כאילו סוף העולם הגיע.

ממש מבינה את הכאב שלך

מקווה שתצליחי למצוא את הדרך הנכונה בקלות.

בשורות טובות 

ועם הריטלין.

ילדים צריכים קצת דחיפה של ההורים בקריאה לפעמים. ולפעמים לוקח זמן ללמוד קריאה ונשמע שהמורה הזו של הוראה מתקנת לא משהו

לק"י

אם רק בשיעור הפרטני הוא פטפטן זה לא נורא.

אם בכיתה, אז צריך לחשוב מה לעשות (לא מבינה בקשב וריכוז. אבל לא בטוח שתרופה זה הפתרון, אם זה הקושי היחיד).

או בגלל הקריאה? אם זה רק לקריאה אז קודם כל כתבת שגם אתם וגם היא רואים התקדמות, ושעם כל הכבוד תנסה להתמודד עם זה שהוא מדבר ואסוציאטיבי. אם יש פה בעיה של קשב וריכוז צריך לבדוק את זה כמו שצריך ולאבחן. עם כל הכבוד למורה הפרטית, מותר לילד לדבר ולהיות מוסח גם אם זה אחד על אחד, והדרך לטפל בזה היא לא לדחוף לו תרופות אלא לעניין אותו- בין אם שתשנה את צורת הלימוד או שתעשו לו מבצע או משהו שיתן לו יותר מוטיבציה. לדחוף תרופות של קשב וריכוז רק בשביל שיעורי קריאה פרטיים נשמע לי פשוט לא קשור. אם היא לא מוכנ העדיף בעיני להחליף מורה ולא לתת לילד תרופות שהוא לא באמת צריך

ועוד אחכ בהמשך התגובות הבנתי שבכיתה הוא בסדר והמורה לא התלוננה ושזה רק המורה באחד על אחד, אז באמת נשמע לי מוזר לתת על זה תרופה..

להפך לנצל את זה שהוא אסוציאטיבי לעשות לו משחקים מעניינים לאתגר אותו, לעניין אותו לא לדכא אותו... ולא בטוח שילד בגיל הזה צריך להיות דממה על הכסא בפרטני... 

פרופ ווטמברג

והוא גם אמר שהוא מבין על מה המורה המתקנת מדברת

שהוא כן ילד עם הסחות יחסית לגילו

ומקבל את ההצעה שזה יהיה לתקופה של הקנית הקריאה

ואז נשקול אם להמשיך אם בכלל צריך...

אני גם מכירה מהבית שהוא מדבר הרבה

זא עשינו אבחון

בלב כבד נתתי לו כי באמת רוצה שיצליח והוא גם יש לו המון מוטיבציה

אבל עכשיו היא ממש גרמה לי להתחרט...

באמת אחד על אחד זה משעמם כנראה בשבילו

אבל בכיתה עם כל ההסחות הוא כנראה לא משתעמם, בכל אופן הוא לא מפריע שזה ממש יפה

והשאלה אם אפשר להקנות קריאה גם בלי הכדור או שזה בלתי אפשרי? היתה תקופת ניסיון? 

בתחילת שנה הוא למד כמה שיעורים

ואז כשיזמנו איתה שיחה על התקדמות היא התלוננה שהוא מרבה לדבר וזה מפריע לו להתקדם כמו שהיא חושבת שהיה צריך

לכן המליצה על  אבחון

מה שלי הפריע בכל הסיפור

זה השורת סיכום

" מתקדם ומשתף פעולה אך עדין מרבה לדבר וכו... ולכן ממליצה לשקול העלאת מינון...

לא הבנתי היא מאבחנת קשב או מורה מתקנת?

לא יודעת איך מקובל לכתוב אבל נשמע קצת קשוח משתף פעולה ומתקדם למה אי אפשר להשאיר את זה שם פשוט

אולי להחליף מורה מתקנת? 

שמורה מתקנת לילדים בגיל הזה

אמורה לדעת להתמודד עם זה

אמורים להיות לה הכלים המתאימים לגרום לו להתעניין וללמוד

הוא לא בן 15

היא לא יכולה לצפות ממנו להקשבה של מבוגר

וגם הוא מתקשה לשבת

ויוצא מריכוז.

המורה אמרה שזה עדיין טבעי כי הם בסהכ באו הרגע מהגן הם צריכים ללמוד סדר יום.

וכל עוד הוא מתקדם היא לא רואה סיבה להתחיל לטפל.

נשמע שהגיוני שילד קצת תזזיתי.

מה אני הייתי עושה...

תגידי לה שהעלית לו ל20 מג ותשאלי אם יש שיפור.

ילד בכיתה א לא צריך יותר מ10 בעיקרון... הריטלין לא משתיק, אולי היא צריכה יותר לתת גבולות?

אולי הוא מפטפט בגבול הנורמלי והיא רוצה שקט?

ריטלין לא נותנים כדי שיהיה למורה קל יותר! נותנים כדי לעזור לילד. ואני גם מורה ואני יודעת שילד שמפטפט זה יכול לשגע, אבל לא בגלל זה נותנים מינון גבוה יותר. 

ואכן תהיתי לעצמי האם זה הגיוני לפנות לרופא ולהגיד "הילד ממשיך לדבר..."

בתור מורה ילד בכיתה א בשיעור אחד על אחד עד כמה הגיוני שהילד ידבר ועם זאת לא יפריע לו בלימוד?

כמה גבולות יש בשיעור הזה,

כמה מעניין לעומת כמה משעמם,

כמה השיעור ממושך? כמה פעיל וכמה סביל...

ילד פטפטן זה גם אופי, יש לי כאלה בבית, דברנים בלי סוף (בנים!)

היא לא יכולה להמליץ לשנות מינון, בטח שלא להמליץ לתת טיפול תרופתי

היא כן יכולה להמליץ ללכת לנויורלוג שיאבחן. (הוא מאבחן, לא היא).

משהו נוסף, בניגוד לחלק מהדעות כאן אני חושבת שילד שהוא אסוציאטיבי ומדבר הרבה בזמן לא מותאם בהוראה פרטנית בהחלט לא תואם גיל. (תלוי כמה ומתי).

אפשר לנסות מרפאה בעיסוק לשיפור תפקודים ניהוליים (אני חושבת שגישת קוגפאן מומלצת מאוד לזה).

לעבוד על זה בבית, (זמן גדל בהדרגה שבו רק קוראים, דקה, שתי דקות עם טיימר.

להקפיד להתחיל ולסיים מטלה, לדבר על נושא ספציפי ).

להתאים את אתגרי הקריאה ליכולותיו, בלי תסכול משמעותי.

ועוד משהו, ממש מוזר לי לקחת ריטלין להקניית הקריאה, ומה עושים אחרי שקוראים?

יש אתגרים אחרים, הבנת הנקרא, חשבון וכו'

והם אתגרים לא פחות קשים שדורשים לא פחות משאבי קשב.

איך מגיעים למי שעובדת לפיה הגישה הזו???

גם אני שאלתי כמוך

מה זה תקופה מוגבלת

ואמרו שכן זה אפשרי

ואחרי שיעלה על המסלול מבחינת קריאה כנראה כבר לא יצטרך

עכשיו הפנמתי זה גישה פסיכולוגית לתווך להורים את התרופה

כשיודעים ש\זה רק לזמן מוגבל זה  פחות מלחיץ

ובינתיים לאט לאט אפשר להמליץ לשנות מינון וכו...

יש להם גם באתר מטפלים שעובדים בשיטה הזו.

בכללי מרפאות בעיסוק יכולות לעבוד על תפקודים ניהוליים. שזה קושי מרכזי אצל ילדים עם הפרעות קשב

יש לנסות כל מיני שיטות להתמודד עם הקשב והריכוז. אם יש לילד בעיה של קשר וריכוז היא לא תיעלם אחרי שהוא ילמד לקרוא...

לא מכירה את גישת קוגפאן אבל זה שיטה להתמודדות וטיפול בקשב וריכוז

יש באתר פירוט של מטפלים

אני גם מבררת על זה, הקלינאית תקשורת שלנו ממש המליצה. 

פעם ראשונה ששומעת על המושג

איך מגיעים לכאלו שעובדות לפי הגישה הזו?

ואגב גם אני שאלתי מה זה אומר רק לתקופה מוגבלת להקנית הקריאה?<

אחרי שהפנמתי גם את הסגנון שהיא חותר ת אליו זו שיטה פסיכולוגית אולי כדי לא לתת הרגשה 

שעכשיו הילד הולך לקחת תרופה לכל החיים

אלא זה רק לתקופה של הקריאה.. ואחכ רק להעלות מינון וכו וכו

ובאמת תוהה עד כמה רחוק לקבל הכל או באמת אני צריכה לעצור ולהגיד עד כאן יש עוד שיטות לעזור לילד...

זה דבר שחדש לי ובאמת אני תוהה לגבי כל הסיפור הזה

בין הלימוד קריאה לקשב וריכוז. אם יש לילד בעיה של קשב וריכוז, כדאי לדעתי לאבחן ולהחליט איזה דרך טיפול אתם רוצים (לא חייב תרופות, אבל כדאי שתדעו עם מה אתם מתמודדים) כי הבעיה לא תהיה רק עכשיו בלימוד קריאה אלא בעוד דברים בהמשך (דרך אגב, למרות מה שהמומחה אמר, זה לא נשמע שיש פה בעיית קשב וריכוז חמורה שתצריך בשלב הזה טיפול תרופתי, כי הוא כן מסתדר בשאר התחומים ובבי"ס).

בלי קשר, הוא צריך הוראה מתקנת ללימוד קריאה. ובשביל זה למיטב ידיעתי לא צריך ריטלין, אלא יש גישות ודרכים שונות של והראה מתקנת שבה מלמדים את זה וכנראה שהמורה הפרטית הזאת פשוט לא מתאימה לילד שלכם. באופן כללי, אם בכיתה של שלושים תלמידים שבה מלמדים בשיטה אחת הילד לא צריך ריטלין אין שום סיבה שיקח לשיעור פרטי, שתתכבד המורה הפרטית שהוא התלמיד היחיד שלה בשיעור הזה ותתאים את עצמה אליו, ואם היא לא מוכנה אז שווה להחליף מורה.

זה לא בסמכותה ולא בתחום אחריותה. היא יכולה להגיד מה היא רואה,
ולהמליץ לחזור לרופא, לא מעבר.
אני הייתי שוקלת להחליף מורה, בפרט אם בכיתה המחנכת לא מתלוננת על זה.

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

אין סיכוי שאצליח להפתיע...

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

יש מחזור קבוע

ואז אין תאריכים מדויקים 

דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.

בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.

אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.

והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.

אין אמון בבדיקה ביתית

היא אפפם לא הייתה לטובתי 😂

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

מניסיון כן? הכי לא באתי לבאס.

אמן אמן! בהצלחה!

ואם הם צריכים להביא לעצמם אז צריך לדאוג להם או שיביאו גם לפלטה , כלים , מיץ ענבים/יין

בדרכ לא נהוג לאכול בדירה אם זה של משפחה אחרת בלי תיאום מראש

בבריתות בשבת

היה אירוח לכל הסעודות למי שהגיע מרחוק

ובסעודה בבוקר הזמינו עוד אנשים שגרים קרוב

וגם עשינו קידוש אחרי התפילה לכל מי שהשתתף בברית

בקיצור הילד חגג בר מצווה בגיל 8 ימים בגדול.

אבל זה תלוי גם בכמה אנשים מדובר, ציפיות שלהם, ציפיות שלכם..

ולא עקבתי, מזל טוב?!

לפחות כך אצלנו

הזמנו אנשים ודאגנו להם לדירות ואכלנו כולנו יחד את כל הסעודות.

שאלתי בשביל בת משפחה

כי תהינו דיברנו לא חשבתי שבאמת מברית זה הופך לשבת חתן

עכשו אני מבינה שבאמת כך נהוג תודה לכן 💚

המזל שלנו היה שזה היה בן בכור, אז הסבתות די ארגנו וגם שילמו הכל. ובסוף צחקו שהן ארגנו את הברית ושאנחנו נתכונן לבר מצוה... (הברית הייתה בשבת קצת מאתגרת לאירוח).

רק אציין שב"ה הבר מצוה גם אחרינו. שבת מאתגרת ומלחמה...

ב"ה שמתעסקים בשמחות!

פעם ראשונה עשינו כל הסודות משותפות.

בפעמים הבאות שזה קרה הכרזתי שזה קשה לי כיולדת (גם להשתתף בשלוש סעודות עם כולם... היה לי ממש מתיש) אז אמרתי שמבינה מי שלא יכול לבוא.. אבל אנחנו רק מארגנים סעודת ברית בבוקר.

בפועל כמעט כולם הגיעו והתארגנו בעצמם לשאר הסעודות

מזל טוב!

וזה באמת קשוח

כאן במקרה ההורים שלי ממש מעורבים, לאחותי נשאר רק להנות מהרעיון

יצא לי להיות בתקופה האחרונה ב2 בריתות כאלה

אחת של ילד מס 13 ואחת של הבכור

מדהים השוני בארגון חחח

אצל הילד ה13 האורחים היו רק הנשואים וסבא וסבתא

ומי שהכין את האוכל וארגן הכל היו בני המשפחה (הבנות הרווקות ואנחנו הכלות)

אצל הבכור הזמינו עולם ומלואו

משפחה של 2 ההורים, חברים וכו'

ומי שארגן הכל היו ההורים של ביולדת ובעלה בחלוקה חצי חצי

ב2 המקרים ליולדת לא נתנו לעשות כלום....

מעניין מה יהיה אם אני אלד בשבת🤭

להזמין חברים זה אובר אלא אם כן בא להם חפלה ויש תקציב 🙂

כאן זה משפחות דיי צעירות

ולכן הכל שונה

בילד 13 אני מניחה שגם המשפחה הגרעינית לבד היא גדוד בפני עצמו 😂

זה גם כלים

ופלטות

ומקום לאכול

ולהשאיר נקי אחרי הארוחה

ומקרר לשמור את האוכל.

לא בהכרח שמשפחה שמשאירה דירה לשבת מתאים לה שיעשו אצלם סעודת שבת וישתמשו במטבח ובמקרר ובפינת אוכל (לא מדברת על קפה ועוגה בקטנה שזה הגיוני).

אחרי לידה לעשות את כל הסעודות משותפות למרות שהגיעו די מעט מהמשפחה.

עשינו את הסעודה של הברית משותף, ו 2 משפחות שהגיעו התארגנו לארוחת לילה לבד, סעודת שלישית לקחו שאריות של לחמניות וסלטים ואכלו בדירה שארגנו להם.

למזלי הם שאלו מעצמם אם אני רץמעדיפה לאכול לבד או ביחד. ככה שזה מאוד הקל עלי שאני לא הייתי צריכה לבקש

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 

@שושנושי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

מתחברת בהנקות ומתנתקת כשהוא ישן או משחק כדי לנצל את הזמן.

בצהריים עם הילדים בעזרת ה' אני אקח שעתיים או שלוש הרמטי יותר

בלי נדר

תודה על התיוג!

מעכשיו עד 19:00

שוב, עד 19:30

בעזרת ה' בלי נדר

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

6 שבועות מהלידה וגם לא לקיים יחסי אישות באותו פרק זמן?

אני יודעת שהולכים לרופא נשים כתנאי לחזרה לשגרה

בתקופת משכב הלידה

אין פה איזה סוד שהרופא צריך לגלות.

יש תקופת החלמה של כשישה שבועות שלאט לאט הגוף חוזר לעצמו.

בסיומה אפשר לחזור בהדרגה לפעילות פיזית כולל יחסי אישות, וכדאי לקפוץ לרופאה גם

יוצא דופן אולי זה תפרים אבל גם שם, את תרגישי בעצמך אם משהו לא בסדר.

אבל זה לא אסור

ולא קשור לבדיקה עצמה אלא למשך זמן מהלידה

ואם אין תפרים ודימום זה גם לא בעיה בעיני..הרבה נשים טובלות לפני הביקור רופא 

לק"י

שאפשר לקיים יחסים אחרי שבועיים (או משהו בסגנון).

וזכור לי שגם לאחות שנתנה לי את ההדרכה זה היה נראה מוזר (מה גם שהרבה פעמים עדיין יש דימום כלשהו/ כתמים. וגם למי שלא שומרת טהרה, זה נראה לי פחות נחמד).

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

ב''ה הכל היה בסדר. מניחה שאם היה לך תפרים או כאב היתה בודקת.

לראות שהכל סבבה.

ואז אני עושה פאפ אם הגיע הזמן.

אבל אם זה רופאה שאת סומכת עליה ומכירה אז כנראה שזה בסדר🤷

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

לומר לו 

נכון קשה לך כך וכך

והחוזקות שלך כך וכך

והתיעצנו עם הרופא שהיינו אצלו

והוא אמר שזה בגלל שהמח שלך בנוי בצורה אחרת 

וזה אומר ש..

וכדאי שנלך ל... כדי לעזור לך.

אבל אם אין אבחון

אני לא רוצה סתם להציף את הקושי אם אין לי מענה להציע

(החשד שלנו הוא הפרעות תקשורת אבל ברור שהוא בתפקוד גבוה מאד)

במיוחד שבמסגרת התלמוד תורה טוענים שהוא בסדר גמור,

אולי פחות משופשף חברתית. ולא רוצים לעזור לנו עם תהליך האבחון (רצינו כבר שנה שעברה לפנות להתפתחות הילד ממש הורידו אותנו מזה, שאין צורך ואנחנו הורים לחוצים וכו')

למלא טפסים וכו', גם אם הם לא רואים כלום.

גם אנחנו חווינו את זה. בסופו של דבר הרבה ילדים מתנהגים שונה בבית ובמסגרת. אבל אתם ההורים, ואתם מכירים אותו הכי טוב, אז תאמרו להם בנעימות ובתקיפות שאתם רוצים לקחת אותו לאבחון, ושבבקשה ימלאו את הטפסים. (המחנך הוא זה שצריך למלא את הטפסים, לא צריך את עזרת בית הספר מעבר. אם יהיה אבחון אז הם כן יצטרכו לעזור, אבל אז כבר יהיה לכם "אישור".)

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...

עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר

האבחון תקף אבל כאמור מתחתי לא בהכרח שבט"ל יכירו בזה.
עדיף אבחון של הקופה עבור בט"ל, לפעמים הקופה מכירה באבחון פרטי.

לילדים עם ASD שאמרו לנו שלא קבלו בבט"ל אבחון פרטי.
(עובדת בבי"ס לחנ"מ)

יש הרבה סיבות למה לדחות תביעה

הרבה מהן לא מוצדקות

אני התלוננתי למבקר המדינה פעמיים על ביטוח לאומי

בשני הפעמים ביטוח לאומי התקפל מיד

ובזמנו ראיתי שביטוח לאומי הוא הגוף עם כמות התלונות הצודקות הכי גבוהה 

לבן שלי יש קצבה הרבה שנים

ואף פעם לא היה אבחון/ דוח רפואי מקופת חולים

הכל פרטי/ רופא של בית חולים

כדי לך במקביל לפנות למבקר המדינה

יכול להיות שהאבחון שיש לך מספיק

והיא אמרה שנשלח לה את שני האבחונים (של הפסיכולוג ושל הפסיכיאטר) והיא תעביר לבט"ל, בתקווה שמשם זה יתקבל מהר.

(הבעיה שעוד אין לנו אבחון של פסיכיאטר, והתור הקרוב שמצאנו הוא רק רגע לפני פסח... פסיכיאטר פרטי)

או נוירולוג.

אולי יהיה מהיר יותר

בשנה שעברה חיפשנו פסיכיאטר ילדים מומלץ ואצל הרבה מהם התורים היו לחצי שנה קדימה

זה ברור שלא קיבלו בבט''ל.

זה לא בגלל שזה פרטי, זה בגלל שהאבחון רק חלקי, לא?

עד שהבנו בכלל מה אנחנו צריכים לעשות בשביל זה.

(ויש לו אבחון חלקי מהקופה. הפסיכולוג שאבחן אותו הסתמך עליו, אז חשבנו שגם בביטוח הלאומי זה יספיק...)

אבל כן, את צודקת שעוד לא הגענו לשלב הסופי של הגשת הטפסים בביטוח הלאומי.

אני יודעת שזה נשמע מפחיד להיות 'מוכרים ברווחה', אבל עם אבחון אתם זכאים לקבל עו''ס שליווה אתכם בתהליכים. וכהורים לילדים על הרצף- לא יעשו לכם כלום חוץ מלעזור. באמת.

אנחנו קיבלנו קצבה רק בזכות העו''סית המדהימה שלנו.

אבל בסוף פנינו לעו"ס בקופה, והיא אמרה לנו מה עלינו לעשות.

תודה!

בדיוק דחו אותנו מסיבה שהכי לא מוצדקת ולא מופיע בקריטריונים שלהם

אני התייאשתי ומתוסכלת מזה מאוד.

אשמח למידה לגבי המבקר- דחו אותנו בוועדת ערר

https://complaint.mevaker.gov.il/

אני זוכרת שהילד שלך כמעט בן 3

אז כדאי לך גם להגיש תלונה וגם להגיש תביעה נוספת בגיל 3 כי הקריטריונים משתנים 

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

לכל מוצר שקונים משם יש תעודת אחריות. לשנה אחת לפחות זה בטוח 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

שוטף שואב ידני יש לי את הדרימי h14 pro dual

שימי לב שיש h14 שהוא לא פרו אני לא ממליצה עליו בכלל מהמון פרמטרים (טווח שאיבה לא 180 מיכל מים קטן עוצמת שאיבה ועוד)

יש לי אותו כבר שנתיים ואני מרוצה מאוד היום כבר יצא h15 אבל אין לי ניסיון בו..

לגבי רובןטי יש לי xiaomi x20 אני פחות מרוצה כי הניקיון שלו ממש לא מספיק בעיני וגם החיישנים שלו לדעתי לא מספיק משוכללים..אחותי לעומת זאת קנתה את הדגם הכי מתקדם שעולה 5 אלף (אם תרצו אבדוק דגם) והוא מנצנץ לה את הבית הענק שלה אז זה כן שווה

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)

עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.

אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).

לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.

קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.

שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?

אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)

נראה לי שהדבר היחיד שלא מתמודדת זה פלסטלינה דבוקה לרצפה אבל זה גם שטיפה רגילה לא מתמודדת וצריך להתכופף ולגרד...

או פתיתים? סלט ירקות? רוטב?

הכל יורד עם הרובוטי?

אשמח לשמוע אחזה דגם יש לך

צריכה ''להגיד'' לו?

אשמח לשם הדגם

תודה!

אחרת את תצטרכי להתעסק כל הזמן עם ניקוי המברשת והחלקים כדי שלא יסריחו.

אם יש שטיפה עצמית צריך רק כשמסיים לרוקן את המיכל של המים המלוכלכים