בס"ד בר"ה

בקשר למקורות, צריך לבדוק בפנים..אני לא זוכר בע"פ (בטח נתל'ה יוכל לעזור בזה )

אבל אני יכול לעזור בהסבר לעניינים הנ"ל..

1. רבינו הקדוש אמר: עתידים כל העולם להיות חסידי ברסלב

כתוב: "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" לב בשר זה אותיות ברסלב (ב-קרי)...

2. ישנם 12 שבילים בשמיים שדרכם עולות התפילות לפני בורא עולם, ואנחנו לא יודעים לאיזה שביל לכוין, ומה הכי טוב עבורינו..לכן אנחנו מקשרים את עצמינו לצדיקים האמיתיים ובפרט לרבינו הקדוש, שהם יקחו את התפילה שלנו ויכניסו אותה לשביל הטוב והנכון עבורינו....

לענין כל דבר שבקדושה...אני אומנם משתדל לעשות את זה אך לא ידוע לי על הנהגה מפורשת..

אבל בכל זאת אני עושה את זה, כי בכל דבר שבקדושה צריך לכוין, ואני לא יודע את הכוונות המדויקות, לכן אני מקשר את עצמי, שהם יקחו את אותו דבר שבקדושה וישעו איתו את ההכי טוב שיכול להיות, עם הכוונות המדויקות

מקווה שעזרתי

אם מישהו מוצא את המקור אשמח לשמוע..

1. חיי מוהרן סימן שלט:
(מט) (נִשְׁמַט) אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלַב. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא (וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלַבֶיר חֲסִידִים). דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָֹר אַל תִּקְרֵי בָּשָֹר אֶלָּא בֹּסֵר, שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ. לֵב בֹּסֵר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלַב. גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב, חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב, מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ"ל וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַֹרְכֶם לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת וַיִּתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים. כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן, וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָֹר אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלַב כַּנַּ"ל: 

2. שיחות הר"ן סימן רצו:
בשעת התפלה צריכין לקשר עצמו להצדיקים שבדור כמובא בסימן ב' ובסימן ט' ב"לקוטי מוהר"ן" חלק ראשון ובשאר מקומות. על כן הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפלה הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו: 

ב"ה במקרה השבת, הגעתי לשיחה רצ"ו..

וקילורין לעינים הם דברי הרב הקדוש ר' נחמן ז"ל מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן ( אות ט ד) "וצריך כל אחד לקשר את תפלתו לצדיק הדור, והצדיק יודע לכוין השערים ולהעלות כל תפלה ותפלה לשער השייך, כי כל צדיק וצדיק הוא בחינת משה- משיח, כמו שכתוב משה שפיר קאמרת (וברש"י חולין צ"ג א'- משה- תלמיד חכם) וכתיב "עד כי יבוא שילה- דא משה"(זוהר חלק א' ע"ה ב'), ומשיח יהיה כלול מכל התפילות..

ותמצא מקור לדברים בתרגום על הכתוב בשיר השירים "אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרועים"- אמר קודש בריך הוא למשה נביא, אבעיא להון לממחי גלותא כנישתא דישראל דמתילא לריבא שפירתא ודנפשי תהא רחם לה, תהא מהלכא באורחיהון דצדיקיא, ותהא מסדרא צלותא על פום ברזילהא ומדברי דרהא, ותהי מאלפא לבנהא דמתילין לגדיי עזין למהך לבית כנישתא ולבית מדרשא, ובההיא זכותא יהוין מתפרנסין בגלותא עד זמן דאשלח מלכא משיחא וכו'.

הרי מפורש שסידור התפילה צריך להיות בהתקשרות עם הצדיקים, ובזה נוכל לפרש מה שנתקן בתפילת שבת: בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל, ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל  ברנה יתפאר שמך מלכנו בכל דור ודור. כלומר, עיקר מעלת התפלה היא בתרתי, הן בהתקשרות עם תפלת הישרים והצדיקים, והן בהתכללות עם הציבור, "רבבות עמך בית ישראל", כי בזה מתעלה שמו של הקב"ה- "ובכן ישתבח שמך לעד מלכנו", ולכן גם אומרים "ובכן", היינו שעל ידי התחברות עם תפילת הצדיקים והתכללות  עם הציבור, זוכים להגיע ל"ובכן ישתבח שמך".  

ספר נועם אלימלך- פרשת בלק:

וזהו גם כן יכול להיות כיון הפסוק תפלה לעני כי יעטוף כו' פירוש עני הוא הנקרא העני בדעת ואינו יכול לכוון בתפלתו ותקנתו שיחבר את עצמו עם הצדיק הגמור המכוון בתפלה והוא יעלה את תפלת העני עם תפלתו הזכה כי תפלת העני נשארה בלא נשמה והצדיק נותן בה חיות ועל ידי זה תפלתו עולה:

וזהו תפלה לעני איך יעשה שתקובל תפלתו לרצון ומפרש הכתוב כי יעטוף פירוש שיתחבר עם הצדיק גמור ויעטוף הוא לשון חיבור וזהו ולפני ה':

ישפוך שיחו פירוש שהצדיק ישפוך את השיחה של העני לפני ד' לקבלה באהבה:

ספר מאור עינים- פרשת בשלח:

והכל יעשה באחדות עם כל ישראל ועם כל הצדיקים שיקשר מחשבתו ויכלול עצמו עמהם לכן אומרים קודם מצוה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בשם כל ישראל ולפעמים נתעורר באדם חשק לעבוד עבודה תמה ולהתפלל הוא מחמת הצדיק שהוא מתפלל ומעלה דורו:

ספר ישמח ישראל- פרשת בהעלותך:

ויעש כן אהרן כאשר צוה ה' את משה (ח', ג') פירש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. דנודע דכל אחד ואחד צריך לקשר תפילתו ותורתו לצדיק הדור שבדורו, ויעלה ויבוא על ידי זה תפילתו לנחת רוח עם תפילת הצדיק שיודע ומכוון כהוגן וממשיך שפע רב בכל העולמות, או להכלל ישראל, ואהרן כהנא רבא אף שהי' שושבינא דמטרוניתא, עם כל זאת היה' מקשר את עצמו בהדלקת המנורה בכוונת משרבע"ה, וזהו ויעש כן אהרן כאשר צוה ה' את משה, שהי' עושה על דעת משה רבינו ע"ה, וזהו שפירש"י ז"ל להגיד שבחו שלא שינה, היינו שעשה המצוה על דרך משה כמו כל אחד ואחד מישראל, ולא היה משנה משאר אחיו:

ספר תפארת שלמה- פרשת בהעלותך:

כי הצדיקים שבדור הם בתפילתן מעלים התפילות של כל ישראל אפילו מפחותי הערך הגם שלא התפללו בדחילו ורחימו:

ספר דודאים בשדה-פרשת תצוה:

ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, נודע בזוהר כי בכל דור יש נשמת משה רבינו ע"ה, ונרמז בדברי שלמה המלך ע"ה (קהלת א ט) "מה שהיה הוא שיהיה", ראשי תיבות משה. והנה משה היה כלול מכל נשמות ישראל, והוא בכל דור דור והוא מעלה כל התורה ותפלות ומצות של כל ישראל, וצריך כל אחד קודם שיתפלל או יעשה מצוה שיקשר עצמו בכללות ישראל, ולזה תקנו לומר קודם התפלה שמקבל מצות עשה "ואהבת לרעך" וכו' ויתקשר תפילתו בתפילת כל הצדיקים ובפרט בתפילת הצדיק הכולל של הדור שהוא בחינת משה, ובודאי הצדיק הכולל גם כן מקשר עצמו בכללות ישראל כי הוא בחינת משה שמסר נפשו בשביל ישראל, ובאופן זה יעלה תפלתו שהוא באחדות לפני הבורא יתברך":

ספר שארית מנחם- פרשת נח:

רק הצדיק מייחד יחודים בהתלהבות שלהבת יה, והשם יתברך  שומע גם תפילת המוני עם בזכות הצדיק המעלה אותה:

ספר משמרת איתמר- פרשת וירא:

ואומר הכתוב "והשענו תחת העץ", על דרך הידוע שצריך לחבר את עצמו בתפילת הצדיקים ולסמוך עליהם, כמו שכתוב בהלשם יחוד, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש שצריך למימלך באבהן. וגם הצדיקים נקראים כן כמו שכתוב אבי אבי רכב ישראל וכהנה. וזה נרמז בהכתוב כי עץ רומז להצדיק. גם יש לפרש "והשענו תחת העץ", שישען בזה שהוא מכניע את עצמו "תחת" הצדיק, ועל ידי זה נעשה מחובר לטהור והוא טהור, וגם יחזק את עצמו שיהיה מעתה עובד ה' כנ"ל כמו שאמרו חז"ל אין ועתה אלא תשובה:

ספר תורת חיים- ליקוטים:

על כן איש אשר מתקשר בצדיקים ובתפילתם, אז מעלה הצדיק את האיש אשר צריך להמתקה לעולם החדש אשר שם לא פעל אותו האיש כלל:

ספר אור לשמים- פרשת חיי שרה:

וזה פירוש אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, כובד ראש רומז על הצדיק שבדור, כובד לשון יקיר, וראש רומז על הצדיק, דהיינו בעמדך להתפלל תקשר תפילתך עם תפלת רבך צדיק שבדור, ועל ידי זה תוכל לכנוס ביראת השם יתברך:

ספר תפארת שלמה- פרשת פנחס:

וכזה שמענו בשם הבעל שם טוב ז"ל שפעם אחת אמר ביום כיפור שהעלה היום בתפילותיו כל התפילות הפסולים משמונים שנה שעמדו מרחוק, ועתה העלה אותם למעלה למכונם:

ספר באר משה- פרשת עקב:

קיימת חובה נוספת, והיא להתקשר בתפילתו עם תפילת הצדיקים האהובה והרצויה לפניו יתברך, כמו שכתב בעל ה"תולדות יעקב יוסף" ז"ל בהקדמת ספרו "בן פורת יוסף"- יש בכל מצוה עובדא ומלולא ורעותא, וגדול מאוד ערך התפלה, וגם יחידי סגולה אין יודעין אחד מאלפי אלפים חלקים שכיונו אנשי כנסת הגדולה בתפלה, לכן העצה היעוצה לכלול עצמו וכונתו עם שלומי אמוני ישראל היודעים כונת התפלה, ועל יסוד אנשי כנסת הגדולה:

ספר לב שמחה- פרשת ואתחנן:

במדרש, היה עומד ומתפלל יכול ישמיע קולו כבר פרשה חנה, וחנה היא מדברת על לבה, וכתיב שם ויחשבה עלי לשכורה, שמעתי מכבוד קדושת אבי אדוני מורי ז"ל (האמרי אמת זי"ע) הטעם משום שתפילותיה לא עברו דרכו, כי עלי היה צדיק הדור ודרכו עוברות התפילות להתקבל למעלה, לכן כשראה שאין תפילותיה עוברות דרכו חשבה לשכורה..":

אוצרות חיים לבן איש חי, ערך תלמיד חכם- צדיק:

ואותם הצדיקים ששוהין בתפילתם יש בהם כח לעלות ולהעלות תפילות אחרים גם כן עמהם... ולזה אמר "תפילה לעני כי יעטוף", רוצה לומר יתאחר וישהה- שזה הצדיק נקרא עני מפני שרואה עצמו עני ולכן זוכה לעטוף תפילות אחרים ולהעלות אותם, כי עטוף הוא לשון איחור ולשון עטוף ודרשינן לתרוויהו:  

שער הגילגולים הקדמה ל"ח:

עדות נאמנה מההנהגות שמסר רבינו האר"י זצ"ל לתלמידו ר' חיים ויטאל זצ"ל בענין התקשרות לצדיק: גם אמר לי כשהלכתי עמו לטבריה במערת ר' עקיבא, שאזכיר עשרה פעמים את רבי עקיבא זה אחר זה קודם כל תפילה.." 

אז לפי מה שהבנתי, יש עניין להתקשר לצדיקים לפני התפילה..ומה לגבי כל דבר שבקדושה (כמו לימוד תורה, מצוות וכו') ?

דודאים בשדה הוא כותב שזה נוגע גם למצוות ולימוד תורה וכו', 

ובכלל- אני ממליץ לעיין בספרון בשם "חיי נפש" לרב קניג זצ"ל שם הוא מרחיב ומביא עשרות מקורות מגמרא ומדרשים ומפרשים על התורה בנוגע להתקשרות לצדיקים בתפילה, ובכלל על עניין של התקרבות לצדיקים והשתטחות על קברי צדיקים.

(פעם שלישית )

אז  כדאי להיצמד לשביל ישראל. לפי המקטעים הרגילים של שביל ישראל זה בערך 3 ימים.

אני גם רוצה 

גם אני עסקתי רבות בסוגיה הזאת.. והייתי מהמתנגדים ליציאה מהארץ.

ובסוף כשקיבלתי הזמנה מרבנו, אמרתי לעצמי שאני נוסעת לצדיק באמת בשביל לחזק את עבודת ה'- להיות בבחינת תלמיד שהולך לרבו.

לי מאוד הפריע שהרבה נוסעים לאומן וגם לשוק שם לעשות קניות... אז אמרתי לעצמי שאני מגיעה באמת בשביל להשתטח ולא לשופינג.

וגם לפני ובמהלך הנסיעה עזר לי מאוד ללמוד את שיחות הר"ן ט"ו שם רבנו מספר לר' נתן על מעלת ארץ- ישראל.

וכשחזרתי לארץ התחברתי הרבה יותר לקדושתה ומעלתה..

ולגבי עם מי מתייעצים על זה, כל אחד יגיד לך מנקודת ההשקפה שלו. וצריך לדעת עם מי להתייעץ בנושא- בצד ההלכתי ובצד ההשקפתי.

שתזכי להזמנה אישית!

כל צעד מקרב אותנו

לגלות שוב את פנייך

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?