שבוע שיהיה בו מלא בשורות טובות ואושר ושמחה והשבוע נבנה הבית מקדש ובא משיח גואלנו בעז"ה !! 

מרשה לנו לשמח אותך?

איזה חמודים אתם! אבל אני לא יודעת איך אפשר לשמח אותי..

ולמה בדיוק אני עצובה..

מה נעשה?

|מנסה לעזור|

וזה מדכא..

ואני רוצה להיות שמחה ובטוב.. ואני מרגישה רחוקה מזה.

מה עושים?

עכשיו שאת תבחרי מתוך הפרצופים האלה פרצוף אחד

תשימי אותו על הפרצוף

את טיפה צהובה, לא נורא

צהוב זה צבע של צחוק (אני יודע שזה של עוד דברים, אבל כרגע רלוונטי רק זה)

רש"י על ברכת הכוהנים: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ: "יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות".

את מוזמנת לזרוק גם את הגורם לעצב

אם בא לך, את יכולה לזרוק אותו אלינו

בעמדת הפריקה

אנחנו כבר נטפל בו, נכניס אותו למוסך

ונחזיר לך אותו טיפטופ

מחוייך ומאושר

כמו שמגיע לך

לבת של מלך שעשויה מאבנים טובות!

שוברת אל תתני ליצר לשבור אותך

תזכרי שהקב"ה ממש אוהב אותך

ועם כזה אבא אוהב, איך אפשר שלא לשמוח

אפילו טיפה 

הצלחת לעודד אפילו אותי!

תודה.

שימחת אותי גם

יודעת משהו?!

לפעמים צריך קצת להישאר בבעסה הזה..

בעצב הזה.. לא צריך ככ לפחד מיזה..

אפילו רצוי להישאר בזה עד שלפחות מבינים למה זה..

כי אחכ אמנם שמחים חיצונית.. אבל עדין יש בך את המשהו הריקני הזה...

אז אולי כדאי להישאר שם טיפה טיפה רק כדי להבין מה ככ קשה??

ואחכ כשתצאי זה יהיה הרבה יותר אמיתי ונכון

אבל בחנתי- וזה עצב מיותר. באמת שמיותר.

אפשר לדלג עליו. לכן גם הרשיתי לעצמי לכתוב את זה כאן. 

אבל הוא בכח מושך אותי אליו..

בעעעעע

"אני עכשיו לבד ואין לי כח לזוז ולא בא לי לעשות כלום"

כזה סוג עצב??

ואז מזה נובעים עוד כמה דברים..

אך זה המקור!

שהתבוננות בו לא תעזור לך..

אז פשוט תפסיקי את זה כאן ועכשיו!!

תלכי למקרר.. תוציאי ירק (כלשהו... אם יש, תוציאי כמה) תראי סרט מצחיק..

תוך כדי לעיסות קולניות...

אל תתני לפורום פה עוד יותר "להשקיע" אותך (מילה הזויה שלא אומרים אותה כך אבל את מבינה...)

פשוט תפוררי את הלבד הזה...

הלבד הזה זה הדבר היחיד שבגינו אנחנו מרגישים ככה.. ולא באמת בגלל שאנחנו ריקים או משהו...

זה סתם יצר הרע...

זה עוזר מאד

אחרת כבר הייתי עושה את זה..

לא כמו הדבר האמיתי אבל עושה את העובדה!

פול ווליום באוזניות זה נזק לשמיעה.

לא מומלץ.

סתם לא באמת פול

אבל מספיק גבוה כדי שתוכלי להתחיל להשתגע ולקפץ

בשעות האלה.

ובוא נאמר שהזמרים לא משו

שוברת.. שלא תשברי לשכנים את השינה....

אז לי יש כזה במוצש. קבוע. ולא משנה הסיבות.

ובדיוק כמו שאת מתארת מן התרוקנות (נו, הנשמה היתרה עזבה אותנו עד שבת הבאה...)

ואין ברירה    איכשהו לחכות שיגיע יום ראשון ואולי יהיה יותר טוב...

"אני לא בוכה, נכנס לי יום ראשון לעין".

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.