זה מפתח לנו משהו בנפש

(המקור אבד מראשי)

זה מפתח אצלנו לתת צדקה מספר פעמים רב יותר.

שלתת צדקה זה לא "בעיה" שלי, ז"א שאני נותנת, באופן קבוע (מעשר)

אז מה הענין של יותר פעמים? הסכום יהיה אותו סכום.

לא יותר "יעיל" לתת כמו שנהגתי?

מדבר שם (המקור העלום) שאותו סכום, והאם לתת לאחד או לכמה.

עצם הנתינה כל פעם מולידה משהו בנפש.

לא רק הסכום, אלא כל פעם שמביא.

איפה בדיוק - זרח מפרחוני

יש מצב שהעניין הוא שאם יש לך מטבע/שטר בסכום גבוה - 

עדיף לתת אותו במספר מטבעות כדי לחנך אותנו.

יכול להיות שעדיף לתת לשני העניים, כי השני רואה שהבאת לראשון ועלול להיפגע מכך.

תזכי למצוות

"הכל צפוי, והרשות נתונה ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה"

והכל לפי רוב המעשה- "ואח"כ אמר שאין המידות הטובות נקנין ע"פ גודל המעשה אלא בריבוי מס' המעשים, והוא שאין המידות הטובות נקנות אלא כשהאדם חוזר על המעשים הטובים פעמים רבות ובכך נקנית לאדם תכונה לכך.

לא כשיעשה האדם מעשה גדול אחד ממעשי הטוב, כי באותו מעשה לבדו לא תיקנה לו תכונה לכך.

המשל בזה: אם נתן האדם למי שראוי ליתן, 1000 דינרין בבת אחת לאדם אחד לא תיקנה לו מידת הנדיבות בזה המעשה היחידי הגדול כמו שנקנית למי שמתנדב 1000 פעמים ונקנית לו תכונה חזקה, וזה פעם אחת בלבד נתעוררה הנפש התעוררות גדולה למעשה הטוב ואח"כ חדלה ממנו.

[מהמהר"ל בנתיבות עולם נתיב הצדקה סוף פ"ד משמע שחולק על היסוד הזה, אבל הרבה ממפרשי המשנה (המאירי, רבינו בחיי ועוד.. הביאו את פירוש הרמב"ם] 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה