בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תבוא לאומן י"ז אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
חסדי השם יתברך שאנחנו מתקדמים עוד שבוע אל ראש השנה הקדוש והנורא, שהוא יום הדין, ואז דנים את האדם מה יהיה איתו על כל השנה, כמאמרם ז"ל (ראש השנה ח: ) בראש השנה נידון מה יהיה בסופו, היינו בראש השנה הוא יום הדין והנורא שדנים את כולם בלי יוצא מן הכלל, כל הבריאה כולה, מה יהיה עם כל אחד ואחד בשנה זו, מי לחיים מי למוות וכו', מי בחניקה ומי בשריפה וכו', וכן אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה, היינו שאז כותבים את התקציב לאדם על כל השנה, וכן אמרו (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם; כשאדם חוטא בר מינן, אזי בלי שום ספק יקבל עונש, כי יש דין ויש דיין, אבל כשבא בראש השנה ומבקש סליחה, ומכניע את עצמו לפניו יתברך, מיד הוא מוחל לו, כמאמרם ז"ל (שוחר טוב תהלים ק"ב) "פנה אל תפלת הערער", אמר רבי יצחק, כלפי דורות אמרו, שאין להם לא נביא ולא כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם, אלא עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם מתפללין בראש השנה ויום הכפורים, ולא תבזה אותו מהם. הוי, ולא בזה את תפלתם; ולא בחינם שאנחנו נוסעים בראש השנה אל רביז"ל, כי בעת משפט צריכים עורך דין מאד מאד גדול שימליץ טוב בעדינו, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד שנבוא אליו על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
ואני יודע שיש לכל אחד ואחד את המניעות שלו, זה מחמת ממון וכו', וזה מחמת אשתו וכו', וזה מחמת החוק וכו', וידוע אשר שבת אז מאיר אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד בלי שום לבושים, היינו שבשבת קודש מאיר המחשבה, כמובא (תולדות יעקב יוסף בשלח) שבשבת יש גילוי אור כל כך גדולה, ולכן צריכים לשמור על המחשבה כל השבת, ולא להסיח דעת מקדושת השבת במשך כל שעות השבת, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מנחות ל"ו: ) שבשביל זה לא מניחים תפילין בשבת, כי שבת היא בעצמה אות בין ישראל להקדוש ברוך הוא, ולכן באמצע השבוע בעת שאדם מניח תפילין אסור לו להסיח דעת מהתפילין, כל זמן שהתפילין עליו, אבל בשבת שאז לא מניחים תפילין, כי עצם השבת הוא האות בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמות ל"א י"ז) "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם", ולכן אסור להסיח דעת כל השבת ממנו יתברך, והרגע שאדם לא מסיח דעתו ממנו יתברך, על ידי זה תפלתו מתקבלת לרחמים ולרצון לפני אדון כל, ולכן אם יש לך איזה מניעה מצד כסף וכו', או מצד האשה וכו', או מצד החוק וכו', או שאר מיני מניעות להגיע אל ציון רביז"ל על ראש השנה באומן, עליך להתפלל על זה בשבת, כי אז התפלה מאד מקובלת בשמים, וכן בשבת יכולים לפעול הרבה, ובני אדם לא יודעים את גודל הענין של קדושת שבת שהיא קדושת המחשבה בשבת, ולכן רבים מזניחים את השבת וכו', עד שרואים שדייקא במשך כל השבת יש מריבות בבית וכו', כי הס"מ לא יכול לסבול את עצם קדושת השבת שהיא גילוי אורו יתברך בלי שום לבושים, שאז יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שרוצים, ולכן הוא עושה כל מיני פעולות שבעולם לערבב את קדושת המחשבה קדושת השבת על ידי מחלוקת ומריבות בתוך הבית, או בתוך הבית הכנסת וכו', העיקר שלא יהיה לאדם מנוחה ביום השבת, ולכן אל תהיה בטלן, ראה מה לפניך הנה שבת באה ואנחנו צריכים הרבה להתפלל להקדוש ברוך הוא שנזכה לכל טוב אמיתי ונצחי, וכן נזכה להגיע אל ציון רביז"ל על ראש השנה, והקדוש ברוך הוא ידון אותנו לכף זכות, וימחול לנו על כל עוונותינו, ונזכה להכלל בו, ויושפע עליך שפע בפרנסה, ולכן אל תהיה בטלן, אלא תעשה כל מה שביכולתך להשלים עם אשתך לפני השבת, כדי שתכנס בשבת רגוע עם מנוחה.
וזכור טוב מה שמובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', אשרי מי ששמח כל השבת, ושומר מאד את מחשבתו שלא יהיה לו שום הרהור רע וכו', ולא יסיח דעת במשך כל השבת ממנו יתברך, ודייקא על ידי זה ימשיך על עצמו אור השכינה שיאיר עליו מלך הכבוד בעצמו, כי בשבת אז נתגלה האור בלי שום לבושים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) שהאור בלי שום לבושים זה אור עתיק וכו', עתיקא סתימאה שיתגלה בעת הגאולה.
חזק ואמץ כל השבת רק להיות בשמחה, ותבקש ממנו יתברך כל מה שאתה צריך, ואז תהיה בטוח שהכל יתקבל לרחמים ולרצון לפני אדון כל.
