בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני אופנים שבעולם רק להיות בשמחה עצומה, אשר אין לך עוד דבר כל כך חשוב בחיי יום יום כמו מדת השמחה, שפשוט צריכים למסור את נפשו להיות בשמחה, כי העצבות והמרירות והדכאון כל כך סובבים את האדם וכו', עד שקשה לו להיות בשמחה, ועיקר השמחה להחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ויהיה חשוב בעיניו את המצוות שמקיים בכל יום, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, ותהלה לאל יש לכל בר ישראל לכל הפחות מאה מצוות בכל יום, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; ועיקר השלימות הוא לשמוח עם המצוות, שזה מאד מאד חשוב בעיניו יתברך, ולכן אל תהיה בטלן, רק תהיה בשמחה, ותעשה כל מה שביכולתך לשמוח ולדבר משמחה, כי מה שמדברים עם הזולת, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ד) נעשה אור ישר ואור חוזר, היינו שהדיבורים חוזרים אליו, ואף שההוא לא מתעורר מהדיבורים שלו, על כל פנים הוא בעצמו מתעורר, ובאמת אם מדברים עם הזולת פועלים אצל שניהם, ולכן אל תהיה בטלן, רק תתחזק ביתר שאת ביתר עוז ולהיות בשמחה עצומה, ולשמח את אחרים, שזה מצוה מאד מאד חשובה, כי על כל אחד ואחד עובר משברים וגלים, ואשרי מי שמחזיק מעמד ומחזק את אחרים.
האור החיים הקדוש מפרש את הפסוק (דברים כ"ו י"א) "ושמחת בכל הטוב", שזה סובב על הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (תהלים קמ"ה ט') "טוב הוי"ה לכל", והוא יתברך מקור הטוב, ולכן צריך אדם לשמוח עמו יתברך, איך שהוא הרי נברא יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, והשמחה הזו לא יכול להראות שום מלאך ושום שרף אלא בר ישראל בעצמו, ולכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח מאד מאד עמו יתברך, וכן אומר "ושמחת בכל הטוב", שזה סובב על התורה, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ו') אין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעין ומתלהטין אחריה, ולא היה חשוב בעיניהם מלא העולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטוב שבעולם, ואל יקל בעיניך שמחה זו, כי בזה תלוי כל הצלחת האדם כשהוא שמח בו יתברך ושמח עם התורה הקדושה, זה חלקו הנצחי, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל.
אל תהיה בטלן, השבוע זה השבוע האחרון של שנת תשע"ג, ולכן ראה ללמוד בכל יום מקרא חומש ורש"י עם התרגום מפרשת נצבים וילך, וכן תגרוס פרק אחר פרק משניות, אשר אין למעלה מזה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה שמזככת את נשמתו של אדם, וכן משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, בזכות לימוד משניות יהיה לך פרנסה בשפע, וככל שתרבה בלימוד משניות, כן יוסיף עליך הקדוש ברוך הוא פרנסתך, עד שלא יחסר לך שום דבר, והעולה על הכל תהיה חזק בלימוד דף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי על ידי לימוד דף גמרא, אתה ממשיך על עצמך את הד' מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א'.
ראה למסור את נפשך להתפלל במנין דייקא, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, היינו כל זמן שאדם נזהר בהשלוש תפלות, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ותיכף ומיד כשיתחיל להתרשל אפילו מתפלה אחת, הוא כבר יוצא ממחנה ישראל, ולכן תעשה כל מה שביכולתך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ולפני כל תפלה תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים.
אני מאד מאד מבקש אותך שאל תתערב עכשיו בשום ענין של בחירות וכו' וכו', עלינו רק לעסוק בתורה ובתפלה ובעשיית חסד אחד עם השני, ולא להתערב בשום מחלוקת או ויכוחים וכו', ותשמור את עצמך מאחד או שתים שאין להם מה לעשות רק לעורר מדנים ומחלוקת וכו' וכו', כי באמת אמרו אנשי שלומינו שמצינו שרביז"ל אמר כשחזר מארץ ישראל "הבאתי לכם מתנה מחלוקת", והסבירו את זה כי לולי המחלוקת שהיה על אנשי שלומינו, היה מזמן נשכח כל דבר רביז"ל, כמו שהמון חסידויות שהיו בעולם נשכחו במשך הדורות וכו', ולא כן היות שעל דבר רביז"ל היה הרבה מחלוקת ודיברו מה שדיברו הן מבית ומכל שכן מבחוץ, ומוהרנ"ת ז"ל עורר את אנשי שלומינו רק על דבר אחד, לקיים את דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') עיקר התשובה לשמוע בזיונו ידום וישתוק, וככל שיתגבר המחלוקת על אנשי שלומינו, כן שתקו ולא ענו שום דבר, רק הירבו בתורה ובתפלה ובאמירת חצות ובהתבודדות, ובעשיית צדקה וחסד, ולא ענו למחרפי ולמבזי נפשם כלום, על ידי זה נתברר דבר רביז"ל בצורה כזו שאף אחד לא היה יכול להבין איך אחר מאתיים שנה אור רביז"ל זורח באור כזה שאף אחד לא תיאר, ומתקבצים על ראש השנה קרוב לארבעים אלף אנשים מכל חלקי העולם ממש, ומכל גווני הקשת, ומכל העדות וכו', שזה דבר למעלה משכל אנושי להבין, והכל בזכות שלא התערבו בשום מחלוקת, כמו כן הקהילה שלנו עיקר הצלחתה על ידי שאנחנו לא מתערבים עם אף אחד בבחינת חי ותן לחיות, אנחנו לא מתערבים בחיים של הזולת, ועל ידי זה אנחנו מצליחים פה ביבנאל עם הקהילה שלנו שהיא חממה של אמונה, שבכל פעם נכנסים משפחות חדשות לגור, ולכן אני מאד מבקש שאף אחד לא יגיד את הדעות שלו וכו', הכל יסתדר על צד הכי טוב, לא צריכים להתבלבל משום דבר.
