יעל מהדרוםלק"י
קודם כל, תרגיעי את התינוקת.
אח"כ תעברי לעשות איזה סדר כללי, שיראו את הרצפה, שכל הכלים יהיו בכיור וכו'.
המון הצלחה! 
לק"י
עפ"י החתימה שלך..
אני מתה מחום והמזגן הדביל הזה לא עובד!
אי אפשר לפתוח את כל החלונות כי הגנגסטרים בחוץ עושים רעש מטורף, אז אני פשוט נחנקת לי..
אני מזיעה ומסריחה, יושבת בבית לא שלי, ויודעת שיש לי עוד כמה שעות טובות..
בנוסף אני מתהההה לסיגריה, מתחרפנת פה מהתרגילים של הפסיכומטרי, והחברה הכי טובה שלי(ודי היחידה) עסוקה הלילה ולא תענה עד מחרתיים בערך.
אני מתה למות כבר. הילדה פה כל חמש דקות בוכה שהיא לא נרדמת. ואני מפחדת בכלל לגעת במשהו, כי יש לה פצעים מוגלתיים מדבקים..אבל סבון נורמלי לידיים אין פה! אז אני מסתפקת בסבון כלים(!!!)
אני עוד לא שטפתי כלים, והאמבטיה מלאה בוץ כי הילדה המתוקה חשבה שזה נחמד.. אבל אני לא יכולה להשאיר אתזה ככה!
אז אולי אתה צודק, ואפילו מאוד. אבל תשמור את הצדק המגעיל הזה לעצמך!
אם אין לך משהו נחמד לומר, אל תגיד כלום!
אוקיי?
נראלי בחיים לא הייתי בכזה מצב זיפת..בעעעע!!!!!
ריבוזוםבעעע באמת, אבל לפחות זה זמני!... עוד כמה זמן אמא שלה תחזור?
כשתקראי את זה מחר תביני
רוצה שאבוא לעזור לך? <ר>
תחזיקי מעמד בינתיים!
עידוד וחיזוק...
ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ ביייייפפפפפ...
ערב טוב כאן צמ"ע והנה החדשות מפי בממוצע:
אז למרות שחשתי מקופחת מאוווד בקרב תושבי הפורום החברותיים לרוב, אני מעדכנת לטובת אלה שבכל זאת מתעניינים, ובעיקר לטובת עצמי
(מה, אסור?)
הכלים עודם נותרו על מקומם, עבשים ומצחינים. מקורות יודעי דבר מוסרים כי אליהם נוספו כמה כוסות של ילדים עקשניים שניסו לדחות את שעת השינה על ידי התירוץ המוכר של "אני צמא". לכוסות שלום, אין נפגעים בקרב הילדים העקשניים.
קרב קשה התרחש היום בשעות הערב בין הבחורה הצעירה לבוץ הדביק שבאמבטיה.
הקרב הוכרע כאשר הבחורה הצליחה לשים ידיה על בקבוק תכשיר ניקוי ושפשפה את הבוץ במרץ בעזרת מברשת משחק של הילדים שנמצאה זרוקה בקרבת המקום.
אמנם נמסר מכתבינו בשטח, הסמרטוט, שהרצה בחדר האמבטיה נותרה מוזנחת ומטונפת כשהייתה ואין יודעים מה יעלה בגורלה.
גם השולחן זכה הערב לביקור פתע מידי חומרי הניקוי שכאמור התגלה מקום מסתורם. הוא קורצף, שוייף, נשלח נגרייה והוחזר אל בעליו החוקיים בביתו. השכנים מוסרים כי הריח העולה ממנו נעים ומשרה אווירת שלווה.
ומה עלה בגורל הריצפה..? איתנו כתבינו לענייני רצפות, איש הלגו. איש הלגו, ספר לנו מה המצב כרגע..
=אתה לא מאמין, כולם כאן בהלם מוחלט! במו עיניי ראיתי את כל הצעצועים נאספים אל מקומם. אני חוזר- נאספים אל מקומם! אתה שומע? הקוביות פה מאחוריי מריעות בהתרגשות, המקקים הניפו דגל לבן. והנה, אתה יכול לראות את המטאטא שעובר על הריצפה. תראה את המקצוענות! תראה את ההתלהבות! רואים שהוא חיכה לרגע הזה הרבה מאוד זמן. מקוויםשלא נאכזב!=
תודה לך, איש הלגו.
לסיום, עדכון על מצב הזאטוטים:
כתבינו מעבר לגבול הסלון מוסרים כי כולם נרדמו בסופו של דבר, לאחר מציאת המוצץ של הקטנה ודמיון מודרך לגברת שלא מצליחה להירדם.
התחזית: חם מהרגיל
עד כאן עדכון החדשות, המשך ערב נעים.
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף 
תודה 
הכלים מלוכלכים, הריצפה במקלחת מטונפת..
ואחד הילדים פתאום התעורר ליי...|בוכה| |מיואש|
יטבתה
שרבובאת תותחית ברמות!!!
זה חתכת יצירה מה שכתבת פה!!
וגם מה שעשית שם.... חחחח
בהצלחה במנוחה שלך!
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף
תודה
לק"י
אבל נוותר לך..הרצפה עוד במצב טוב מהשטיפה של יום שישי
ובכייף אני באה!
כמה את משלמת??
~בממוצע~מאמע צאדיקהלפחות אצלך הוא לא ניקה את הרצפה עם המלפפון שלו...
זה דביק מאוד... אבל מתייבש שקוף (קולה מתייבש חום)
למה הם לא יכולים פשוט להירדם????
מה עובר?
בחיים לא היה לי דבר כזה!
כל דקה הם מתעוררים..!!!
הילד הזה גומר את הכינרת פעמיים כבר!
אררר...
לק"י
מים, שירותים, מים, שירותים..
חלאאס!ת ירדמי!
עודקה אני מסממת אותם כבר ודי.. |זומם|
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
