יש כאן בנות שחגגו באירוע הולדת של בת?אנונימי (פותח)
אשמח מאוד לרעיונות ועצות.
וסליחה מראש אם אני קצת חופרת... חשוב לי להסביר את עצמי...
 
יש לנו בת, ובעז"ה נרצה מאוד לחגוג את הולדתה.
בפעם הקודמת שנולדה לנו בת, הרגשנו מוזר ואפילו קצת לא נעים.
כשנולד בן כולם באים, חוגגים עם המשפחה והיולדת בברית, מתרגשים איתנו...
וכשנולדת בת- קול דממה דקה.
זה לא שחלילה מאוכזבים או לא שמחים איתנו. ממש לא!!!
אבל העדר שמחה או מאורע לציון החגיגה השאיר אותנו עם טעם קצת מר....
כאילו אם זו בת, השמחה היא רק שלנו. ואף אחד לא טורח להשתתף.
 
בלידת הבת הקודמת בעלי לקח בקבוקי שתייה ועוגות לכולל שלו.
כך יעצו לנו לצאת ידי חובת קידוש.
ואני לא מרגישה עם זה טוב. עד היום.
הלו? מישהו? ילדתי! והכל עבר בשלום! ויש לנו אוצר חדש! זה לא מעניין אף אחד? לא שווה מסיבה?
 
 
היות ואנחנו לא קטנוניים, מודעים לכך שזה לא נכון, וכולם כן שמחים, אנחנו רוצים הפעם כן לחגוג , רק כדי לחוות את ההתרגשות של כולם איתנו.
( ואולי גם כדי שכשהילדה תגדל היא תראה כמה שמחנו בבואה, כמה חשוב היה לנו ולכולם לחגוג.)
 
הבעיה היא- זה ממש לא מקובל אצלנו. ואין לי מושג- איך חוגגים? איזה אופי ניתן לאירוע? איך לכנות אותו? איך לגרום למשפחה לרצות לבוא ולא לעשות לנו טובה ולבוא?
 
כשאמרנו בפעם הקודמת משהו בעניין קיבלנו תגובות משתאות שלא נעמו לי- ותגובות מאנשים קרובים שמאוד אכפת לי מהם. הם לא התכוונו להרע חלילה, אלא פשוט לא התחילו להבין אותנו.
דוגמאות? בבקשה:
"מה, תעשו בריתה? חחח, איזה פמיניסטים!"
"עזבו, מה אתם צריכים את הכאב ראש הזה?"
"עזבו, מי יבוא לזה? לברית חייבים, אבל סתם להטריח את כולם ?"
 
קיצור, כאב לי מאוד.
 
אז מה לעשות?
איך כן לחגוג?
אולי ארוחת ערבמאושרת22
ותגידו שזה בשביל להגיד תודה להקב"ה על האוצר המדהים.
אפשר לחגוג רק משפחה...
ארוחת ערב זה טוב, אולי אשכלל את זה לכיוון מלווהאנונימי (פותח)

מלכה... וזה רעיון טוב מה שהצעת, לומר שזה בשביל להגיד תודה לה'. 

לקרוא לזה "מסיבת הודיה" לא נשמע מצחיק, נכון?

מה פתאום מצחיק?כוכב לכת

ואגב, את יכולה לנצל את העניין ולברך את ברכת הגומל אם יש מניין.

אנחנו אצל שתי הבנותבתירושלים

ארגנו מסיבה למשפחה. בחרנו להזמין מעגלים מצומצמים יחסית, וזה היה כיף שבניגוד לברית יש לך בחירה את מי להזמין. השתדלנו לעשות בזמן נוח, למשל שישי בבוקר וחגגנו רק כשאני כבר הייתי מאוששת - כמה חודשים אחרי הלידה. פעם אחת אפיתי חלבי וביקשתי שכל אחת מהאחיות/ גיסות תביא אתה עוגה/פשטידה. בפעם השנייה הלכנו יותר על מתוק. בכל מקרה לא גרנדיוזי אבל כן כל המשפחה הקרובה ו'לחיים'. תמיד הכנתי גם קטעים לחלק - פעם 'נשמת כל חי' יפה מנוילן שקראנו מתוכו וכל אחד לקח, פעם תפילת השל"ה (זה היה בסיוון). היה כיף.

נשמע יפה וקלילמאושרת22
וואו, נשמע ממש כייפי! קודם כל אהבתי מאוד את הרעיוןאנונימי (פותח)

להכין איזו תפילה יפה מנויילנת. זה דבר שאני יכולה כבר לתכנן ולהכין מעכשיו!

תגידי, לא התפדחת לבקש שיעזרו לך להכין? רק אני כזו שכל הזמן לא נעים לה להטריח אחרים?

ועוד שאלה- עשיתם את זה בבית שלך?אנונימי (פותח)

אני תוהה אם יהיה לי כוח לזה אחרי הלידה, גם כשאהיה כבר מאוששת...

 

מלווה מלכה נשמע יפהמאושרת22
עשינו פעם ראשונהבתירושלים

באולם קטן ונחמד שליד ביהכ"נ שלנו (שני בתים לידינו). גם לקחו מחיר סמלי יחסית בגלל שאנו מתפללים שם.

בפעם השנייה זה היה על הדשא שליד ביתינו כי זה היה ביום (יום שישי).

אם עושים ביום, אפשר גם בפארק ליד הבית, כמו גן סאקר או פארק דניה וכדו'.

 

לגבי הפדיחות לבקש, אפשר להעביר מייל חמוד של הזמנה לכל המשפחה ולבקש בנוסח מזמין אך לא מחייב (נשמח לעזרה בעוגה / פשטידה) 

ואולי בחרוזים. אני הייתי הראשונה במשפחה שביקשה עזרה, ואחרים עשו זאת אחריי. אין סיבה לעמוד לבד כמו חמור במטבח, ולא להוציא כ"כ הרבה כסף בשביל לשמוח ביחד...

זה גם מה שאני חושבת לנסות. איזה אולם של בית כנסתאנונימי (פותח)

קרוב לבית, כי הסלון שלנו קטן, לא רואה איך כולם יצליחו להיכנס לכאן.

רק שלא יודעת כמה יעלה לי, אנחנו לא מקושרים כאן לקהילה מספיק....

 

בטח שאין סיבה לעבוד לבד כמו חמור במטבח, אבל מצד שני, אני זו שמזמינה ורוצה שיבואו, למה האורחים צריכים גם לבוא וגם לטרוח להכין ולסחוב?

אוף, מתפדחת לבקש....

והכי מצחיק שיעזרו לי בכיף. המשפחה שלי מהממת.

זה רק שריטה ישנה שלי, לא יודעת לבקש עזרה ותמיד בטוחה שזה לא יפה ולא נעים...

אנחנו עשינו,קראנו לזה סעודה הודיה.יפעת1

ארוחת ערב חלבית,עם חברים קרובים ומשפחה.

בסוף עשינו ערב שירה שיהיה קצת תוכן או משהו..

ערב שירה נשמע מוצלח. איך? עם גיטרות? או קריוקי?אנונימי (פותח)


שואלה לגבי ארוחה חלבית- הגברים אצלכם מתחבריםאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

השמחה של הגבר כך אמר לנו770מ

פעם רב זה בבשר ולאישה השמחה היא בבגדים!!

 

כך שאם את מעונינת שיבואו הרבה, לדעתי כדאי שתביאי מה שהם אוהבים!!

 

ולגבי תוספות חלביות אז הנה חלק, בעיקר תכניסי משהו עם פחמימה כי זה בעיקר משביע:

 

אפשר תפו"א אדמה בחמאה.

 

בלינצעס.

 

פסטה חלבית.

 

בורקסים חלביים.

 

פשטידות שונות עם חלבי.

 

פיתות כמו לפה בתוספת גבינה עם האפיה.

 

מקווה שנתתי רעיונות (אצלינו לא משתמשים בחלבי אז זה מה שאני מציעה! בטח יהיה לך פה עוד רעיונות מוצלחים!)

 

בהצלחה והרבה מזל טוב!!

נו עוד רעיון- לעשות ערב לנשות המשפחהודודי לי

​

ובעלי היקר, מה היא עליו? עם מי ישב ויחגוג?אנונימי (פותח)
מרק ירקות, פסטות, דג,דברים משביעיםסיהרא.
תגובה טיפה שונה...טוזי

אנחנו עשינו מסיבת הודיה לכבוד הולדת הבת השלישית שלנו שנולדה פגית ושהתה כחודשיים בפגיה.

 

עשינו מסיבה עם כ-60 איש (המשפחות שלנו לא גדולות שתיהן ביחד משהו כמו 15) שרצו לבוא להודות איתנו על גודל הנס שבלידה של הקטנטונת. אנשים מהרגע שהיא התייצבה שאלו על מסיבת ההודיה ועוד יותר אחרי השיחרור.

 

הרגשתי שאני קצת מטריחה אנשים. אם המשפחות שלנו היו יותר גדולות (אי"ה עוד יגדלו) אולי היינו עושים משהו רק למשפחה אבל כרגע זה לא המצב.

שמחתי שלא עשיתי לגדולה מסיבה כזאת. עשינו קידוש בבית של ההורים שלי (ההורים של בעלי גם באו לשבת) עם חברים בשבת שנתנו לה את השם והיה נחמד מאוד.

 

אני לא כל כך מתחברת למסיבות הודיה פתוחות לכולם ומטריחות. אישית אני לא חושבת שהייתי טורחת לבוא למסיבת הודיה בלידה רגילה. (סנובית- זה ידוע )

 

משהו משפחתי נשמע לי מצויין! זה גם תירוץ טוב להיפגש...

 

מזל טוב!!!

לכתחילה אנחנו מתכננים רק משהו משפחתי,אנונימי (פותח)

כל האחים ואחיות שלי ושל בעלי, הסבים והסבתות, זה כבר יוצא איזה 30 איש, קצת יותר. מספיק שמח ומרגש בשבילנו אפילו אם רובם יבואו.

חברים לא חשבנו בכלל להזמין.

אבל, אוף, באמת הרגשת שאת מטריחה?

אני כ"כ מפחדת מזה...

וזו הבעיה. ברית זה ברור שכולם מתייצבים, למה שלא יהיה ברור שכולם מגיעים בכיף לשמח גם אותנו?

את אומרת שמשפחתי לא היה נותן לך הרגשה כזו?

אני יכולה להיות רגועה שכולם ירצו לבוא?וייהנו באמת?

אנחנו גם עשינו סעודת הודיהT.B

הקטנה שלנו נולדה בחופש בניתוח קיסרי אז יצא לנו טוב שיכולנו להחליט מתי לעשות את המסיבה.

ניסינו למצוא זמן שיתאים לרוב המשפחה (רק אחים ואחיות שלנו וההורים כמובן. אנחנו משפחה די גדולה כך שלנו זה הספיק...)
והחלטנו לעשות את זה בחוה"מ סוכות שזה זמן שרוב המשפחה בחופש.
כמובן שלא הכרחנו אף אחד להגיע, מי שיכל ורצה בא והיה ממש מעולה.
אנחנו עשינו ארוחה חלבית שאנחנו הכנו- מוקרמים, בלינצ'ס, פיצות ובורקסים.
נהננו ממש.

 

מזל טוב

ממש תודה לכולן על התגובות! אם יש עוד, סבבה.....אנונימי (פותח)
ואולי לא הייתי מובנת, היא עדיין לא נולדה, אנחנו רקאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

באיזור שלנומתואמת

נהוג לעשות קידוש בשבת, כחודש-חודשיים אחרי הולדת הבת, ואז כל השכנים באים, ויש כיבוד רחב, וממש שמח.

לא יודעת אם מתאים לעשות כך בסביבה שלכם.

(ודרך אגב, דווקא מהבחינה הזאת אני "מעדיפה" ללדת בנות - מה, שמונה ימים אחרי שילדת, ואת עוד כאובה ומותשת, את צריכה לחייך ולהסתובב בין כל האורחים שבאים לברית?)

תודה, רק שזה באמת לא בדיוק מתאים לסביבה שלנו,אנונימי (פותח)

אנחנו גרים רחוק מהקהילה, ממש מובלעת בתוך קהילה אחרת לגמרי שלא מחוברים אליה בכלל. אנשים טובים וכל זה, אבל מאוד לא הסיגנון שלנו, החברים שלנו גרים הרבה יותר רחוק...

אנחנו עשינו כי ההורים רצו..עדיין בדרך

עשינו אירוע ערב משפחתי (כולל דודים ודודות שלי ושל בעלי), ניסינו למצוא מקום וזמן שיתאימו לכולם אבל בסוף לא כולם יכלו להגיע (הגיעו בערך 50 במקום 80).

היה ממש נחמד, ואני ממש שמחה שעשינו את זה..

מבחינת האוכל- גם אנחנו היינו באותה התלבטות ובסוף הכנו חלבי וגם דגים אפויים, היה ממש מוצלח וגם הגברים נהנו.. (עשינו בופה עם הגשה עצמית)

מבחינת התוכן- בעלי ו-2 האבות נשאו דברים, בעלי ואני קראנו בקול את "נשמת קול חי" והיה מפגש משפחתי נחמד ונעים (הבאנו מחשב ודיסקים עם נעימות ברקע). הגדרנו את זה כמסיבת הודיה והרגשנו עם זה מאוד נוח.

 

חשוב מאוד שתחכו עם זה עד שתרגישי שזה באמת מתאים לך, שכבר התאוששת וצברת כוחות כדי לארגן (אנחנו עשינו חודשיים אחרי הלידה, למרות שההורים עשו בשבילנו כמעט הכל..)

 

 

שיהיה בשעה טובה ולידה קלה!

בלידה אחת התעצלתי לעשות משהו ואני קצת מצטערת על זהחילזון 123

אז בלידה של הבת השניה כן עשיתי משהו.

קראנו לזה ארוחה לכבוד הולדת התינוקת...

עשיתי כשהיא היתה כבר בערך בת חמישה חודשים...

הזמנו לארוחת ערב אצלינו בבית את המשפחה הקרובה. ההורים שלנו, אחים\אחיות של בעלי ושלי וכמה דודים שיותר קרובים אלינו. (לא היינו יותר מ20 כולל הילדים)

עשינו את זה בסלון בבית. אוכל חלבי בצורת "מזנון".

בעלי הכין דבר תורה. והדפסתי מאתר עיתים קצת פסוקים וכו' שהיו נראים לי מתאימים וקראנו אותם (אני העדפתי את הנוסח המסורתי יותר).

וחוץ מזה פוצי מוצי לילדה וקצת פיטפוטים בין כולם ותמונות. וזהו.

 

http://www.itim.org.il/?CategoryID=204

 

אנחנו עשינו עונג שבתנתנאל ואודיה

בערב אחרי הסעודה.

עוגות פירות פיצוחים ושתיה.

וכמובן דברי תורה ושירים.

היה חורף וגשם חזק ואני לא מרגישה שהטרחתי אף אחד. מי שלא רצה לבוא הרגיש נעים לא לבוא.

היו בערך 20 איש, רק חברים. הזמנו את המשפחה אבל הם לא רצו לבוא שבת כדי לא להכביד אחרי לידה.

ואני שמחה שעשינו.

צודקת!!שוקולית

לידה שמסתיימת בשלום זה סיבה טובה!

אפשר לקרוא לזה סעודת הודיה ואז אולי יגיבו אחרת, לקרוא את נשמת כל חי ביחד או משהו כזה, עם דבר תורה שקשור להודיה, ולברך הגומל בסעודה הזו

אנחנו עושים קידוש ותו לא.מה אני ומה חיי
חשוב לי לצייןבת 30

שזה לא רק נחמד לציין את הולדת הבת, אלא גם ממש חשוב!!!

וידוע הסיפור על בחורה שלא הצליחה להתחתן, והרב אליהו אמר להורים שלה לעשות לה קידוש לכבוד הולדתה...

בקיצור, יש בזה ענין גדול.

עם הילדה הראשונה הכנו בבית מלא אוכל טעים והזמנו חברים לערב של שירה וניגונים

עם השניה עשינו קידוש בבית כנסת בשבת (פחות כיף...זה מאוד קצר ולא ממצים את הענין)

עם השלישית עשינו ארוחה משפחתית בשרית, לכל המשפחה, גם המורחבת. קראנו לזה "זבד הבת", ושלחנו הזמנות רשמיות וחגיגיות במיילים לכולם...וכמובן טרחנו לציין שממש חשוב לנו שכולם יבואו ושמבחינתנו זה כמו ברית...

אני הכנתי את כל האוכל, והיה טעים ושמח!!

בהקשר זה, יש לי סיפור...מתואמת

אחת האחיות שלי, כנראה היחידה בבנות המשפחה שלא נעשה לה קידוש (או אירוע כלשהו) בהולדתה, ניצלה מטביעה בבריכה בגיל 11 - הייתה ממש במצב מסוכן. שכנינו אמרו לנו שכנראה זה בגלל שלא עשינו לה סעודת הודיה בהולדתה - ולכן כעת אנחנו צריכים "להשלים" את החוב, ולחגוג מסיבת הודיה לרגל הינצלותה מטביעה...

 

[כמובן, לא באה בזה לפסוק שום דבר.]

היי, אני הפותחת. וודאי שתיכננו לציין, לקודמת כןאנונימי (פותח)

ציינו בכולל של בעלי... רק שזו ממש לא הייתה חגיגה, בטח לא בשבילי.

את צודקת מאוד מאוד שחשוב לעשות משהו להודיה.

פשוט: סעודת הודיהאנונימי (פותח)

הודאה לה' על שהפקיד בידכם נשמה טהורה.

שהלידה עברה בשלום.

שיש משפחה נהדרת

על הטוב שביום יום

 

דבר תורה ראוי. 

ותמיד אפשר לשדרג עם סיום מסכת משנה/גמרא, 

 

 

מזל טוב

ובע"ה שתזכו לחגוג שמחות לרב.

 

 

אנחנו מתכננים שמחת בית השואבה בסוכהעדידפ
הרצון לא להטריחא.ל.נתניה

חישבי בעצמך: כמה פעמים שאלו אותך במה אפשר לעזור? וכמה פעמים את שאלת וקיבלת תשובה מנומסת ,ש""אין צורך ותודה נסתדר",ובעצם ידעת שעזרתך תועיל אבל לא נעים להם להטריחך וחשת מאוכזבת? דעי לך ,שלדעת לאפשר למישהו לעזור-לקיים מצוה זהו חסד וגדלות. שוה לעבוד על המידה הזאת שמרבה טוב בעולם. שיהיה בקלות ובבריאות.

אין לי עצה, רק רציתי לומר שאני מזדהה ומבינה מאודברווזה
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

אנחנו עשינו "מסיבת הודיה"אנונימי (פותח)

הזמנו את המשפחה המצומצמת יחסית, במוצ"ש למלווה מלכה בשרי ורציני

שירים, דברי תורה, ספרנו על השם שלה וךמה בחרנו,

מברכים אותה, אמרתי "נשמת", היה נפלא ב"ה.

שאלה לי>>>> מה עושים במקרהפרגו

ונולדת בת בע"ה..

 

אבל הזוג גר רחוק משני ההורים

ובנוסף במקום המגורים המרוחק ההוא אין טעם לעשות מסיבה רק לחברים כיוון שהקשרים לא כ"כ קרובים.

 

לעשות באולם /אולם בית כנסת נראה לנו טו מאץ'. מיותר

 

מה הייתם מציעות??

 

שרשור נהדר!

אחדד את השאלהפרגו

אנחנו בראש של לעשות קידוש ולתת שם בשבת של הקידוש נניח.

 

העניין שאם עושים אצל ההורים שלי, בבית כנסת בעיר שלהם, הצד של בעלי לא יוכל לבוא (אין די מקום לארח לשבת)ונניח שכן מוצאים סידור לינה, זה מצריך את  אמא שלי להכין כמו "שבת חתן" . וכן  אם עושים אצל הורים של בעלי..

לעשות קידוש אצלנו מאבד מהשמחה כי לא נוכל לארח פה את המשפחות.

רעיוןמשיח עכשיו!

קידוש אצל אחד ההורים בבית הכנסת, ואחרי כמה זמן מסיבה משפחתית קטנה אצל ההורים השניים

 

ורעיון נוסף- אולי לעשות ביום חול. האם חייב בשבת? (אין לי בנות אז אין לי מושג)

סעודה מצומצמת יחסיתאורין

ולא אולם וכד' שמטריח ויקר לאורחים..

אצלנו חגגנו ממש בגדול -אפילו אנחנו הופתענו מהכמותמוריה בשמחה

אנחנו ב"ה זכינו שנולדה לנו בת אחרי 5 שנים והתמודדיות לא קלות,

היא נולדה לפני ראש השנה (ביום ראשון יומהולדת שנתיים וחגגנו לך מסיבת הודיה בחול המועד סוכות.

ב"ה המשפחות שלנו גדולות ומאוד חמות ורצינו שם הדודים יגיעו למסיבה, בהתחלה חשבנו לעשות את זה בבית - בחצר 

אבל כאשר דברנו עם כולם הבנו שכולם מאוד ישמחו לבואו - גם לחגוג איתנו וגם להיות כולם ביחד באווירה של שמחה.

וכך מצאנו את עצמנו עושים בחצר של בית כנסת מסיבה ל120 איש.

בתוכנית המסיבה היה :

מנחה

סעודה (שאת העליות שלה הוזלנו כי הזמנו רק מנות עיקריות ותוספות ואת השאר אנחנו הכנו/קנינו: חד"פ, לחמים, סלטים ושתיה. קינוחים בקשנו מנשות המשפחה).

סיום מסכת של בעלי והסברים על השם.

דברי תורה של הסבים הנרגשים

נשמת כל חי בציבור

ריקודים (לגברים- זה היה ספונטני לחלוטין)

ערבית 

 

חשוב לי לציין שגם אנחנו שמענו את המשפטים של "למה להטריח/לא צריך" אבל זה היה מההורים שלנו שלא רצו להטריח אותנו ואת האחים שלהם, ובסופו של דבר כאשר הם ראו את השמחה של כולם שהם באו אז הם ממש שמחו שעשינו את המסיבה (ואפילו היה דוד אחד שלא אמרו להם כי הם מבוגרים וגרים רחוק והם קצת נעלבו...)

 

מזל טוב והרבה בשורות טובות 

אנחנו עשינו בשריאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

שתי רעיונות...אבו ארבעאחרונה

ערב נשים סביב נושא מסוים- להביא מרצה מבחוץ זה שוס, וכמובן כיבוד כיפי ומפנק ומשהו קצר ממך בעלת השמחה.

או- מלווה מלכה למשפחה +חברים- עם דברי תורה וניגונים באווירה ביתית.

בכל מקרה שיהיה מזל טוב!!!!!

עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה

בהריון תאומים שבוע 32.

התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.

משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.

הצילו

תודה רבה

אולי יובש?מוריה

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

תודה לךאור בקצה המנהרה

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

יכול להיות שזה גםמוריה

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

ללדת בזמנו. 🫣מוריה

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

מבינה לגמרי. 🫶מוריה

וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרה

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אולי דיקור או משהו אחר מהרפואה האלטרנטיבית?ואני שראחרונה

מישהי יודעת מתי נפתח היום הקניון הגדול בפ''ת?אורוש3

בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....

באתר האינטרנט רשום 18:30*אני*
נכון אבל נכנסתי לתוך האתר של עופר ושם 20:30אורוש3

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

נכון. ברור שלא עדכנו את אתר האינטרנט*אני*

תודהאורוש3אחרונה

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

ליולדת או מגוייסתמתיכון ועד מעון

מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.

לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה

לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)

אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…

אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.

וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.

מה אתן חושבות?

אמoo

אני כבר הרבה אחרי השלב הזה

אבל באופן כללי

פחד זה לא דבר שמנהל את חיי

כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות

הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת

כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.

זה טבע העולם.

ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.

בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו

מסכימה איתךמישהי חדשה:)

ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.

אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?

זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת

ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...

ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...

אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור

יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.

אני מאמינהכורסא ירוקה.

שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.

אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה

אני יכולה לומררקאני

שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי

ולמרות הקשיים שעברתי בחיים

אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...

מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה

גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני

זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור

אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.

לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2

אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת

וזה לא פשוט. בכלל

אבל זה ממלא אותי באושר גדול.

לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור

אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.

בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.

כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.

לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##

שאביא ילדים לעולם כזה

מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'

מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות

בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה

לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה

לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה

לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע

האמת שלאאיזמרגד1

מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.

אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.

ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.

יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר

"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"

(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)

אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-

לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה

ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,

ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.

אני מפחדת מדברים אחריםטארקו

אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח

גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..

בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק

זה כשהרצון גובר על הפחד.

אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.

אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..

גם לי היה את הפחד הזה לפני ההריון הראשוןרוצה לשאול שאלה

ממש כעסתי על עצמי שאני כ"כ אגואיסטית שמביאה את הילד לעולם שכולו עבודה קשה, ושאפילו הלידה שהיא תחילת החיים מתחילה בכזה קושי פיזי (כי אני לא יודעת מה תינוק מרגיש בכל התהליך הזה של הלידה, גם פיזית וגם רגשית הכל מבלבל וחדש)

אבל אני חושבת שטוב לילדים שלי, ברור שיש קשיים וגם יהיו להם בעתיד כי זה העולם, אבל ברוב הזמן טוב להם, והם שמחים. וגם לי עם כל הקשיים שהיו לי בילדות (והיו הרבה, וב"ה שהילדים שלי לא עוברים אותם) עדיין טוב לי ואני שמחה שנולדתי.

הם גם מרחיבים לי את הלב כל יום מחדש שאחרי תקופה בלי תינוק הרצון פשוט משתיק לי את כל הפחדים והופ מגיע עוד ילד....

לפעמים אני ממש פוחדתדיאט ספרייט

אבל אני תמיד זוכרת שתפקיד של אישה יהודיה זה להביא ילדים והשותף השלישי מלווה אותי ואותם בכל התהליך הזה.

במצרים הנשים ידעו שהילדים שלהם יישלכו ליאור והן עדיין הביאו ילדים.

התפקיד שלי זה להביא אותם ולסמוך על הקב"ה שיעזור לגדל אותם בנחת, בשלום, ברווחה.

אהבתי את הדוגמה שהבאתמתואמת

באמת עמרם היה מאוד רציונלי והגיוני כשגירש את יוכבד אשתו, כי באמת איך אפשר להביא ילדים לעולם של עבדות ואובדן?

אבל נשות ישראל במקורן ניחנו ביכולת להתעלות מעל השכל, ולהמשיך להביא ילדים לעולם.

והנה - בזכותן אנחנו קיימים היום

את צודקת❤️אחרונה

אבל בסוף לאף אחד בעולם אין שליטה לגבי כל מה שאמרת

מנסים את הכי טוב ובסוף הכל ביד ה'

זה בעיקר אמונה ותפילה

ולדעת שאנחנו רק שליחים להביא נשמות לעולם

בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה

היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃

כמה שאלות.

  1. כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..

  2. לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?

  3. מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?

עונהרוני_רון

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

  1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

  2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

  3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

מנסה גם לענותיהלומה..
  1. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

  2. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

    כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

מזל טוב והרבה נחתממתקית

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

מזל טוב!!!רקאני

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

מזל טוב!באתי מפעם
  1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

  2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

  3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה

לגבי פ2?

מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

וואלה זה חדשהבוקר יעלה

רק גל תינוקות?

אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

מזל טוב! ❤️אפרסקה

מזל טוב!שנהב
  1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס

תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

יכול להיות גודש מקומייום שני

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

אולי פטריה?באתי מפעם

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

סליחה, טעותבאתי מפעם

חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,

אלא אם זה התמלאות בחלב.

זה לא הכאב של התמלאות בחלב?יעל מהדרום

לק"י

או שזה כואב מידי?

(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).

ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!

זה כאב שקורה רק כשהוא מתחיל לינוק?מישהי מאיפשהו

שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה

או כל הזמן?

אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות

מזל טוב גדולללללאוהבת את השבתאחרונה

מתרגשתתת איתך!!

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאני

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור

גיסתי ואני גם היינו משוערות הפרש של שבוע.ניק חדש2

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

אני הייתי אמורה ללדת שבוע לפני גיסתישמ"פאחרונה

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

בנות שעושות לק ג'ל, שאלה ליעדינה אבל בשטח

מה אתן עושות במקווה?

סתם עלתה לי מחשבה להתחיל להרגיש נשית יותר, אז איך זה הולך ? לפני המקווה צריך להוריד? לחדש? נראה לי מלחיץ ממש..

אני לא עושההשם שלי

ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.

יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.

מותר לטבול על לק ג'ל במקווה- בתנאי שהוא שלם, מסודקאלישבע999

ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.

אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.

מסודרנפש חיה.

לחדש לפני המקווהשירה_11

פ

אני עושה רק בהריוןשלומית.

ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)

אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.

אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...

תלוי פסיקהכחל

יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה

אבל זה לא לפי כל הפסיקות

לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד

אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם

זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש

(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)

תבדקי מה הפסיקה שלכם

אם מותר עם לק שלם, אז אחלה

תעשי יום לפני

תשאלי את הרב שלכםרקאני

אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי

יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה

אני טובלת עם לק ג'ל ומקפידה לחדש סמוך ככלסטודנטית אלופה

הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)

ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.

גם לי אמרו ככהיערת דבש

ו- @שלומית. לק ג'ל לא יורד לבד

צריך ללכת להוריד אותו כי קשה מאוד להוריד בבית

אולי התכוונת ללק רגיל

לא לאשלומית.

אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.

אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;

( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)

זה לא כ"כ קשה להורידשימושית

10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים

מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן

מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק

כן, נכוןשלומית.

פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך

כנראהקל"ת

שהלק לא מאד איכותי🫣

אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?

הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף

אני מקלפת לעצמירקאני

אבל באמת הלק לא הכי איכותי

יורד לי יחד עם הלק גם שכבה דקיקה של הציפורן....

המכשיר שמורידים איתו עושה לי צמרמורות שאני לא מסוגלת🙈

את יכולה לבקש עוצמה עדינה יותרניק חדש2

אצלי קבוע הייתי סובלת בזה.

עד שהגעתי למניקוריסטית שראתה שהעור שלי עדין אז היא עושה לי בעוצמת נמוכה ובעדינות כזו שלא כואב לי בכלל.

כשלפני זה סבלתי כל פעם🤦‍♀️

זה לא כואב לירקאני

הרעש עושה לי צמרמורות

כמו ברופא שיניים

אני מתפתלת כולי חחחח נושכת שפתיים

😅😅 כן זה אותו מכשיר מסתבר.ניק חדש2

😵‍💫😵‍💫😵‍💫רקאני

אולי, אבל כל עוד זה מחזיק עלי יפהשימושית

שלוש וחצי-ארבע שבועות לא אכפת לי שהוא לא הכי איכותי

מכירה את השיטהיערת דבש

וגם ניסיתי פעם

סיוט

מעדיפה חד משמעית ללכת קוסמטיקאית

והיא במילא מורידה לפני ששמים חדש

לי זה לא סיוט שימושית

ואם את הולכת לפי פסיקה שמתירה לטבול עם לק חדש מצוין, אבל אם את הולכת לפי פסיקה שצריך לטבול בלי לק זה אומר ללכת פעמיים לקוסמטיקאית

עונהקל"ת

אני עושה קבוע לק גל.

ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.

יש פסיקות שאומרות שגם אם הלק לא חדשהשקט הזה

אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.

אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.

אני ךא הייתי עושה אלא רק בהריונותניק חדש2

בחודשים האחרונים התחלתי.

עושה יום יומיים לפני המקווה.

ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.

זה ממש עושה לי טוב

יש הרבה קוסמטיקאיות שמורידות לפני המקווהיראת גאולה

ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...

אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.

^^ אני אישיתיערת דבש

עושה לפי הפסיקה הרווחת

מחדשת לפני המקווה

כמה קרוב שאפשר

אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע

זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭

אני מורידה לבד בביתשימושית

ואחרי המקוה הולכת לשים

תודה רבה לכולן!עדינה אבל בשטח

מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..

עזרתן לי מאוד להחליט ש...

כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..

מזדהה ומתבאסתשמחה כפרוייקט

נושא לא פתור אצלי

מבינה אותך ממשרקאני

אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים

או לכבוד אירועים מסויימים או חגים

יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...

אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה

(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)

זאת אחת הסיבות שאני לא עושה…מרגול

אני לא מאורגנת מספיק בשביל שזה באמת יקרה בזמן

ואין לי איך להוריד לעצמי בבית בלי להרוס את הציפורן במקרה ששכחתי.

וגם זה לא מחזיק אצלי חודש אף פעם (ציפורניים שומניות, קרה עם כל מניקוריסטית)

אז די.

מקפידה לגזוז בבית כדי שתמיד יראה טוב ולא יהיו לכלוכים מתחת הציפורן או משהו. אם היא קצרה אז אין. ושלום על ישראל.

אבל גם חושבת שזה מהמם ונותן הרגשה של טיפוח (עד שזה חצי מקולף ואז זה הרגשה של הזנחה)

ורעיון- הלחמת ריסים. עושים פעם בכמה שבועותמרגול

ולמיטב ידיעתי לא משפיע על מקווה

זה עושה שהריסים נראות יפות, קצת כמו מסקרה

אולי יתן לך את התחושה הנשית אבל עם פחות השקעה והתארגנות

תודה אהובהעדינה אבל בשטחאחרונה

האמת שאני בדרכ מאופרת, רק את הידיים שלי לא אוהבת, ומיד כשאני שמה לק זה מרגיש אחרת , מיד מרגישה נשית יותר .. אבל יש מצב שאני אגיע בשלב מסוים גם להדבקת ריסים, ואיפור קבוע, אני ממש אוהבת..

מנצלת את הנושאפינק ליידי

בלי קשר למנהגים ולטבילה.

האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?

מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?

כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה

זו לא בניהניק חדש2

זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.

לי אישית מחזיק נגיד שבועיים

אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.

אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.

הציפורניים נחלשות.

משייפים קצת את הציפורן לפני כל מריחה, לא?עדינה אבל בשטח

כאילו מורידים שכבה

מורידים עם המכשיר של רפואת השיניים😅ניק חדש2

עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.

אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.

ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.

המכונה קצת חמה

את הציפורן עצמה לארקאני

לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת

אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס

בני וגופימנסה לענות

הבן המתוק שלי בן שנתיים ו10

ינק עד שנתיים וחצי בערך..

אני בסוף היריון אז בלילה אני משכיבה אותו לישון בשכיבה לידי

הוא מתוק ואוהב חיבוקים, ולאחרונה הוא שם לי לפעמים ידיים על החזה

מצד אחד אמרתי לו שזה פרטי שלי (הוא לא ככ השתכנע חח)

מצד שני מתלבטת על זה.. בסוף לא מזמן הוא הפסיק לינוק והיה לו מאוד קשה ואולי הוא עדיין קטן?…

אשמח לחכמתכן

בדיוק מה שעשיתיעל...

בלי לחץ בכלל. פשוט לומר שוב ושוב שאת לא מרשה ולתת לו חיבוק במקום

רעיון טוב תודהמנסה לענות

זה טוב, רק הייתי מוסיפה איפה כן אפשר לגעתשיפור

זה חשוב גם כדי שילמד לא לגעת שם לנשים אחרות כמו המטפלת במעון או סבתא.

ובכללי חשוב שהמגע יהיה בגבולות שנעימים לך.

לא זה לא מפריע האמתמתיכון ועד מעון

שהילדים שלי נוגעים לי בחזה, כמו שלא מפריע לי שהם נוגעים לי בבטן או בידיים, בטח ילד קטן ותמים

מסכימה איתך. הוא עוד ממש קטן ועד לפני רגעשושנושי

הוא עוד ינק, ככה שזה ממש כמו שהוא ייגע בבקבוק

תודה על הנרמולמנסה לענות

גם הרגשות שלך נורמליים…רינת 24

כלומר אם את מרגישה חוסר נעימות שהוא יגע בך שם זה הכי נורמלי בעולם (גם אני הייתי מרגישה ככה) ואפשר פשוט להזיז לו את היד בנעימות ולהגיד לו איך החיבוק נעים לך.

ואם זה לא מפריע לך ורק רצית לוודא שזה תקין אז תתעלמי ממני 😂

קצת תינוק עדייןבאתי מפעםאחרונה

בעיני, אם זה מפריע לך תזיזי לו את הידיים באלגנטיות,

אם זה לא מפריע לך, נראה לי עזבי, הוא קטן ותמים.