יקפצו עלי פה הרבה עם מילים יפות על קדושת וזכות טבילה בזמנה. יתכן והן אלו שצודקות. התשובה שאני הולכת לכתוב לך היא אולי לא מהרוחניות שיש, אלא מהאנושיות יותר...

אני לא חושבת שהייתי דורשת מעצמי דבר כזה.

ובעלי וודאי לא היה מצפה ממני.

את עם התקן, כך שלא מדובר בפספוס היריון, ב"ה יש לך חברות צאצאים, 

מעומק הלב אני אומרת לך שמבינה אם לא תטבלי. 

כל הדיבורים על שלום בית לא בטוח תופסים כאן. דברי עם בעלך ותשמעי ממנו. בעלי לא היה מוכן בחיים שאעולל לעצמי פדיחה וסיוט והשפלה שכאלה. היה מעדיף מאה אחוז שנחכה לאחר החג.

גילוי דעת נאות- אני כן טבלתי פעמיים כשהיה ממש על גבול מסירות הנפש, ובאותן פעמיים זכיתי להיפקד.

אבל- ההבדל ענק.

לא הייתי על מניעה, אין לי הרבה ילדים, לא היה זה בליל חג, לא היינו עם על המשפחה....

מה אומר לך, מאחלת שתהיי שלמה עם כל החלטה שתקבלי. 

ענין מאוד חשוב לטבול דווקא בזמן!! ולא לדחות זאת למועד אחר.

רק לעיתים מאוד נדירים וחשובים באמת דוחים את יום הטבילה

ולעצם הענין לעניות דעתי, המצווה החשובה שאת עושה דווקא

ביום זה, מכפיל את ערכו!! ואשרייך שיוצא לך ביום זה לטבול !!

ומבקשת מאמא/אחות עזרה. 

תלוי בקשר שלך עם אמא/אחות שלך.

אולי את יכולה "לשכוח" את האיפור בבית.

מסוימים שלא בטוח שיבואו כאן בחשבון לכן היא מהססת. ואבודה.

ובהחלט יתכן שהמצב שלה הוא נדיר וחשוב! גם אם לך לא נראה כך.

זה לא שהיא תמנע היריון שיכול היקלט כי היא מונעת גם ככה. 

ושלום בית- יכול להיות שגם בעלה יעדיף מכל הלב לחסוך את הקושי העצום הזה.

באמת כדאי להתייעץ עם רב קרוב.

זוהי שאלת רב!!!

אין לאף אחת כאן כח לפסוק או לומר את דעתה (מלבד הזדהות מוחלטת עם הקושי)

מכיוון שאתם לוקחות אחריות על מצווה או ביטול מצווה שאמורה להיות רק בסמכות של רב על הכתפיים שלכם.

מתנצלת על הנחרצות! פשוט צרם לי הקלילות של הבעת הדעה במעשה הזה.

לשואלת:

תתקשרי למכון פועה או לרב פוסק אחר והם יפסקו לך!!!

תאמיני לי שהם לוקחים בחשבון את כל השיקולים לפני שניתן פסק.

אסור לך לקחת את האחריות הזאת על הגב שלך.

אלא אמרו לה בנחת את דעתן. את לא צריכה להתפרץ. קשה לה גם ככה. עדיף שלא תכתבי נחרץ ואז לא תצטרכי להתנצל.

קודם כל את יכולה לדבר עם רב של אותה עיר, אם אתם במלון ואין מקווה קרוב אז אולי הוא יכול לעזור לך לדבר עם בלנית מסוימת ולהפנות אותך למקווה.. נגיד שתטבלי לפני כניסת החג (כי גם ככה המקווה רחוק מהמלון אז תצטרכי לנסוע לשם) ותתארגני שם והכל (כי נראה לי שבכל מקווה יש איפור שתוכלי להיעזר בו) ופשוט תסכמו את ובעלך שהוא יהיה מחוץ לחדר או שאת לא תכנסי לחדר במלון ככה שלא תיפגשו..

נשמע קצת הזוי אבל אני מכירה אישית נשים שעשו את זה ודיברו עם רב לפני כן, כי אחרי הכל הם באמת באים לקראתך כדי שתוכלי לטבול בזמן ושחס ושלום לא תדחי את מועד הטבילה.

מקווה שעזרתי

שבעה נקיים שלמים... ממש מעניין. הלוואי ובאמת מותר! יכול להקל ולסייע בכל כ"כ הרבה מקרים ולחסוך כ"כ הרבה עוגמות  נפש.

בגלל שזה באמת לא נחשב לשבעה נקיים שלמים. אבל כשיש מצב שהמקווה ממש רחוק והאישה צריכה לטבול בערב שבת\חג  עושים שאלת רב (במצב שלה עדיף לדבר עם רב במועצה הדתית של אותה עיר) הרב מדבר עם הבלנית ואז רואים מה אפשר לעשות..
איך בסוף זה הופך לשבעה נקיים-  לבני זוג אסור להתראות עד צאת הכוכבים.

 

אני חושבת, אני לא רבנית! תבדקי את זה - אם הלק בצורה מושלמת על הציפורניים יכול להיות שזה בסדר לטבול איתו, תשאלי את הרב שלך!

הרבה פעמים אפשר לקבוע עם הבלנית לטבילה אחרי האוכל בשעת לילה מאוחרת.

אני יודעת על מישהי שהבן שלה התחתן ביום של הטבילה, אז היא קבעה עם הבלנית באופן פרטי והלכה לטבול אחרי שהם חזרו מהחתונה.

ועוד מישהי שהיה לה איזה שבת בר מצווה או שהו כזה והלכה לטבול אחרי שכולם הלכו לישון בלילה - היא קבעה את זה מראש עם הבלנית.

אני הייתי מתקשרת למישהי שהוא כמו מדריכת כלות, או יועצת בתחום הזה, אולי בקו של נשמת ולא הייתי שואלת רב אם לדחות או לא

חסידות.

אם אני זוכרת נכון.....

בגלל שזה יום הדין.

הייתי אומרת שאולי ניתן להסיק מזה שאפשר לדחות טבילה.

מצד שני כתוב במפורש שדוחים טבילה רק בתשעה באב ויום הכיפורים.

באמת מעניין. 

לדעתי, אם זה מקובל על בעלך תדחי וזהו.

ואם לא, שישתתף בפדיחה (-; הוא זה שיענה לכל השאלות

לשאול רב!

קרה לי בערב חתונה של אחות, איך אני אמורה להגיע לחופה בזמן? לאחר וכולם ישימו לב? להתאפר אח"כ גם יקח זמן! לטבול אחרי החתונה, ממש לא רציתי לקחת אחריות על הסרת איפור בצורה מושלמת ... רב פתר לי את הספקות!!! [בכוונה אני לא כותבת מה הוא פסק, כדי שלא יסיקו מזה, כל אחת צריכה לשאול מעצמה...]

אם הרב פוסק לטבול בעלך אולי יכול לספר שהוא הולך להתפלל במקום אחר [ובפועל לשמור איפשהו על הילדים....]

יש איפור שמותר להתאפר בו בחג\שבת? [נראה לי שניתקלתי בכזה בריכוזים חרדיים]

הייתי אצל חמותי בחג והייתי צריכה לטבול בחג.

זו הייתה הטבילה השנייה אחרי הלידה (3 חודשים אחרי), ממש פחדתי מזה, לא ידעתי איך אני אצליח והמקווה נמצא ממש קרוב לבית הכנסת.

ב"ה הצלחתי בסוף.

ככה שאני ממש יכולה להבין אותך!!

כמה דברים שכדאי לשים לב ולהתייעץ עם רב:

1. אם ממש אי אפשר למצוא פתרון לפעמים עדיף לדחות את הטבילה

2. לגבי האיפור- המדריכת כלות שלי אמרה לי שפעם מישהי שאלה אותה על מצב דומה והיא שאלה רב שאמר לה שאם היא תמיד רגילה להתאפר היא יכולה לקנות איפור איכותי, להתאפר ולטבול עם האיפור!!

3. תנסי לדבר עם בעלך ולראות איך אולי אפשר למצוא פתרונות, אם אפשר זה שווה גם אם זה קצת יותר מסובך.

כמובן שהכל זה אחרי התייעצות עם רב!

בהצלחה!

אני סבורה שאנחנו היינו דוחים. 

זו באמת שאלה מאוד אישית וזוגית והלכתית, וצריך לשקול מאוד ברצינות.

אבל- יש איפור שאת יכולה להשתמש בו!!!! בשבת, בחג, בר"ה! תמיד!

יש לאיל מקיאג' ליין שלם של מוצרים לבעלות אלרגיה, אלו מוצרים אבקתיים לגמרי ואין בהם שום לחלוחית ומשום כך הם מותרים בשבת.

הפוסק הכי גדול שמתיר- ר' משה פיינשטיין.

ואני יודעת שגם היום רבנים חרדים מתירים בעקבותיו. וממש לא כאלו מקלים.

ושמעתי שהרב עמאר מתיר. ( מחילה אם אני טועה )

יש מייקאפ, סמקים, צלליות, ועם קצת יצירתיות ניתן לארגן עם הצלליות קו שחור כמו איייליינר מעל העין, פס בתוך העין... מה לא.

אני שמחה מאוד שהשקעתי בזה כסף.

לא זול, אבל משתלם.

במקום מסקרה, אפשר לברר אולי עם מעגל ריסים מותר בשבת. הוא הרי לא צובע, רק נותן תחושה יפה ומטופחת. אין לי מושג, כדאי מאוד לברר אם מותר, אין לי מושג.

ולגבי לק- גם אני למדתי שמותר לטבול עם לק יפה מושלם.

אף פעם לא ניסיתי כי לא רציתי להתחיל להתווכח עם בלניות, אבל ממש זכור לי שמותר.

אפילו שהציפורן תהא ארוכה מעט, בתנאי שמאוד נקי תחתיה.

שווה לברר!

לדעתי סתם יכול לגרום למתח בינכם

תשאלי רב מה לעשות.

גם אני שמעתי על הפתרון של טבילה מוקדמת בלי להיפגש עם הבעל עד אחרי השקיעה

חיבוק...

לי יוצא לטבול בערב שבת של ר"ה...

(ישנן צרות גדולות יותר... בים בם בום...*)

*זה שיר עממי, אם את צעירה מידי ולא מכירה.

הבעל ממש לא מצפה מאשתו לטבול ולעבור את כל האי נעימויות הללו. ב"ה שאני לא מבינה ולא מכירה, אבל תמיד נשמע לי הזוי שבעל יקפיד על אשתו על דבר כזה. שהוא ייהנה ממשהו שיודע שעלה לה בדמעות ובצער גדול מאוד.

לכן כל זוג צריך להיות מודע לטיב היחסים ביניהם. ולפתיחות לשיחה בנושאים אלה, ורק אח"כ להחליט.

יתכן שבעלה כן יקפיד, אבל יתכן מאוד שממש לא, אז אל תזרקו מילים סתם.

תפתחו את הראש להצעות, אל תאיימו סתם...

את מציגה את הבעל כמו חיית מין

ככה לא חיים!

לא תטבול, היא זו שמציגה ככה את הבעל. כחית מין שלא אכפת לו הצער שלה, העיקר שיוכל לבוא אליה.

אצלנו הבעל כ"כ עדין נפש, שמבין מעצמו שהטבילה היא עבור שנינו, ואם אני סובלת ממנה, מה פתאום שהוא ירצה אותה???

ככה חיים!!!!!

עוד על לק אז תוותרי וגם לא יהיה ממש מורגש אבל לגבי האיפור- אין בעיה להתאפר בחג...

ובאמת אסור! 

חטאתי כל הזמן הזה...

שבת משפחתית של בעלי במלון.... המקוה רחוק מאד (יותר משעה הליכה) ומסוכן ללכת שם ברגל לבד...

התקשרתי לבלנית לשאול מה עושים והיא אמרה שיש היתר גורף של הרב של האזור לטבול ממש לפני הדלקת נרות כדי שאספיק לחזור ברכב למלון.

זה מה שעשיתי ובסוף אפילו הספקתי להתאפר (ממש בקטנה אבל לפחות מה שדחוף כדי שלא ישימו לב...)

כדאי מאד להתייעץ עם המועצה הדתית/ בלנית/ רב של אזור המלון (בדר"כ אפשר למצוא את כל הפרטים באינטרנט) או רב שלכם.

בהצלחה רבה!!!

לטבול בערב שבת! מעניין מאוד מה אומרים באזור שלנו והאם זה מקובל. 

היית צריכה לקבוע עם הבלנית שתגיע בשבילך בערב שבת? והיא הסכימה בקלות?

צ'מעו, זה יכול לפתור כ"כ הרבה בעיות!!!

אשה חייבת לספור שבעה ימים מ-ל-א-י-ם! מאחר שדוקא היום השביעי הוא (והראשון) הקריטי! כתם אסור, אוסר ביום השביעי, הבדיקה ביום השביעי קריטית.

בקיצור, מישהו פה טועה ומטעה!

יש שאלה בפוסקים אם אשה טובלת ביום השמיני לספירה, השמיני ולא השביעי, נניח בגלל שבעלה היה בחו"ל והיא דחתה את הטבילה, האם מותר לה לטבול לפני השקיעה, כי למעשה היא כבר השלימה שבעה ימים. 

גם ביום השמיני אגב, הרוב אוסרים לטבול לפני השקיעה כדי שלא יטעו לחשוב שהיא טובלת ביום השביעי לפני השקיעה. כמו שכאן יש כמה שאומרות.

בקיצור לטבול לפני השקיעה ביום השביעי זה פשוט אסור!!!

ואם מישהי מביאה דעות שמתירות מין הדין שתביא אותן בשם הרב שאמר כדי שיהיה ניתן לברר את הדברים.

אחרת זאת מכשלת הרבים!!!!

ואם תשימי לב, - כולם פה אומרות שתשאל רב ואף אחת לא לוקחת את האחריות על עצמה לפסוק

כי לפי ההלכה זה פשוט אסור.

"במקרה שישנה דחיפות לטבול ביום השביעי, תשאל רב. ישנם מצבים שהתירו בשעת צורך גדול טבילה גם ביום השביעי"

מתוך הספר איש ואשה של הרב קנוהל (המהדורה הישנה) עמ' 58.

אבל צריך לשים לב שכמו שכתבה יהודיה שאם תראה דם הטבילה תתבטל רטואקטיבית.

אז מה? האשה בודקת לאחר שטבלה??

רק אסור לפגוש את הבעל.

אבל כמובן, מי שצריכה להתר הזה תעשה שאלת רב כיצד לנהוג כהלכה.

אישה שחוששת מבעיה בבדיקה האחרונה של היום השביעי, וכן בדקה בבוקר היום השביעי ויצא טהור - לרוב ינחו אותה לוותר על הבדיקה האחרונה. הכרחי שתהיה בדיקה טהורה ביום השביעי, אבל כשצריך גם הבדיקה של הבוקר נחשבת לזה.

ואחזור גם אני על העיקר: לשאול רב בעת הצורך.

עוד בזמן שלמדתי לפני החתונה את ההלכות האלו.

הטבילה תופסת גם ביום השביעי

אבל אם אישה תטבול ואחרי הטבילה לפני שיעברו 7 ימים מלאים (כלומר, שקיעה) היא תראה דם הטבילה תתבטל רטרואקטיבית!!!

ולכן לא מתירים לטבול לפני השקיעה, אלא רק אחריה.

אבל במצבים של צורך גדול, כמו למשל שאי אפשר לטבול בשבת בגלל שאין אפשרות להגיע ברגל למקווה טובלים מבעוד יום ואז אסור לאישה לפגוש את בעלה עד השקיעה, עד שבעצם היא משלימה את ה7 נקיים שלה.

ובכל מקרה, לא עושים דבר כזה בלי התר רב אישית.

באופן אישי כל 14 שנות נישואי לא דחיתי טבילה

פרט לליל טבילה שיצא בליל הסדר

ופשוט לא היה שייך לטבול בלי שיעלו עלי.

דחינו מחוסר ברירה ובהסכמה מלאה.

לטבול בלי שיעלו עליה ולכן מציעים לה לדחות בהסכמה.

לא הבנתי מה בדיוק את רוצה.

במה את שונה ממנה?

שבנות ישראל קבלו עליהן (על עצמינו).

לכתחילה, הטבילה היתה לאחר שבעה ימים מהיום הראשון של הדימום.

ניתן לקרוא בויקיפדיה  (העתקתי חלק)  -

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%91%D7%94

חלות הטומאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור לדינה של הזבה הוא בספר ויקרא, בפרשת מצורע:

על פי פרשנות חז"ל, מדובר בימים השמיני עד השמונה עשר מאז תחילת הווסת החודשית, ואם מבין אחד עשר ימים אלו דיממה שלושה ימים רצופים - הרי היא זבה גדולה, שזקוקה ל"שבעה נקיים". לעומת זאת, אם דיממה רק יום אחד או יומיים מבין הימים הללו, היא נקראת זבה קטנה או שומרת יום כנגד יום: היא טמאה כנידה ביום הדימום ויום נוסף לאחריו, ובו היא טובלת, ונטהרת לערב.‏^[1]

דיני טומאה וטהרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – טומאת זיבה

התורה קבעה על הזבה והדומים לה (נידה, זב, יולדת) סדרת חומרות מיוחדות. חומרות אלו אינן קיימות אפילו בטומאת מת^[2]

http://tora.us.fm/tryg/mamr/thra7.html

שלום,

כמעט וזה קרה לי השנה ולכן שאלנו רב שמתמחה בעניינים האלו. 

הייתי כמעט בטוחה שאצטרך לטבול ברביעי בלילה וגם אנחנו במקום בלי שום גישה למקווה. הרב שלנו אמר שאם זה יהיה המצב, הוא ידבר עם הבלנית שתפתח לי את המקווה ואטבול ביום. זה לא מלכתחילה כמובן אבל בדיעבד הוא פסק לנו שמותר.

תתקשרי למכון פועה והם יעזרו לך וידריכו אותך.

בהצלחה

ושבעלך או משיהו ישמור על הילדים, כי את לא מרגישה טוב, וכנ"ל לגבי האיפור- הגיוני שאם את חולה, לא תתאפרי.

זה בעיניי לא סיבה לריטלין.

אני מבינה שזה הדבר הכי קל למורה, ונוח שאם הורים משתפים פעולה אז יאללה למה לא.

אבל נשמע שהילד בסדר גמור, הוא רק בכיתה א, בעבר בכלל לא היתה ציפיה לעלות לכיתה א קוראים ורק בשלב הזה של השנה ילדים התחילו להתאפס על הנושא.

הגבירו את הציפיות מהילדים לשמיים, שיבואו קוראים, שלא ידברו, שלא יזוזו, שיתקדמו כולם בול באותו קצב כי אם זה מהר מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתת מחוננים ואם זה לאט מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתה קטנה או שילוב וכמובן כדורים.. ולמרות שמורים עובדים מאד מאד קשה, נשמע לי שיש דברים שהם פשוט החליטו לא להתמודד איתם.

אישית לא הייתי נותנת גם את מה שאתם כבר נותנים.. הייתי מדברת עם הילד מסבירה לו כמה חשוב לא להפריע בשיעור, עושה לו מבצע עם טבלת מדבקות או כל תמריץ אחר. וכן, לפעמים הוא ידבר ויהיה אסוציאטיבי (הוא ילד! הם אסוציאטיביים...) וזה יהיה בול כמו כל ילד אחר.

ועם ההתקדמות ההו כה חשובה בקריאה - פשוט שבו איתו בבית ותקראו. יש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן. אז מה

פשוט יש סביבי המון ילדים בגיל הזה, חלקם ילדים עם אתגרים כאלה ואחרים וחלקם "נורמטיביים" לגמרי (יודעת שזה נחשב מילה פוגענית, אין לי ניסוח יותר טוב כרגע), ואני ממש רואה שזה חוזר על עצמו אצל המון ילדים, שגרים באזורים שונים ובתיס שונים. עם הילדים המאתגרים יותר אני עוד יכולה להבין, אבל ילדים שקצת חולמים - אבחון וריטלין, ילדים שמדברים- אבחון וריטלין, ילדים שלא משתלבים חברתית - אבחון ותרופות. ועוד ועוד.  ברמה שבית ספר לא מוכן לתת לילד שקט שלא מפריע בכלל אבל שמאובחן עם דיסלקציה עזרה עד שיקח ריטלין.. לא יודעת פשוט נשמע לי מוגזם כל המצב

בכיתה המורה שלו לא התלוננה על דיבורים

יזמנו כמה פעמים כבר שיחות איתה והיא אמרה שההוראה המתקנת תעזור לו אבל חוץ מזה הכל בסדר גמור

(הדגישה שאין לנו מה לחשוש שהיא כבר עברה הרבה ילדים ופגשה הרבה סוגים והוא יעלה על דרך המלךך עם הקריאה)

הייתה אפילו רגועה מדי

אני מדברת על דיבור אצל המורה התקנת שעוזרת לו בקריאה

שם זה שיעור אחד על אחד

וכנראה הציפייה היא להיות הרבה יותר קשב כי למעשה אין הרבה הסחות...

לק"י

כל עוד הוא לומד ומתקדם (ולא מפריע אפילו לאחרים), אז הכל בסדר.

שהמורה הפרטנית תמצא דרך להתמודד עם זה.

על כזה דבר

לכדורים יש המון תופעות לוואי

אם לא חייבים לא כדאי

ואני חושבת שהגיוני שכשהילד באחד על אחד הוא יותר מעוניין לפטפט

יכול להיות שזה מבחינתו חוג עם "חברה גדולה" והוא לא מבין שזה זמן שיעור. או שלא בא לו עוד שיעור של להחזיק את עצמו בנוסף לשיעורים בכיתה. חוג זה דבר משוחרר יותר..

מממש לא הייתי נותנת ריטלין על כזה דבר. זה כדור עם הרבה השפעות

הוא נשמע ממש ילד מתוק ולעניין. ילד שמח שבשיחה אחד על אחד באלו להנות

אם המורה בכיתה לא מתלוננת, מי היא שכן תתלונן? שתתמודד. היא מצפה שהשיעור ירוץ כמו במרתון?

כותבת את דעתי האישית בלי שום הבנה בתחום. הוא נשמע כלכך מתוק!

בה יש לי עוד ילדים.. כולם מתוקים מאוד 

אבל בו יש משהו שובה לב 

מקבלת על זה הרבה פידבקים מאנשים

שמחתי שהתרופה לא כיבתה אותו  לגמרי כמו שחששנו

וניסינו להתמודד עם ההשלכות האחרות

ועכשיו זה גם לא מספיק

לא יודעת למה זה ממש הציף אותי...

וכמו שאת אומרת, ילד שובה לב

כולם משוגעים עליו

משהו קטן מתפקשש

וזה מרגיש כאילו סוף העולם הגיע.

ממש מבינה את הכאב שלך

מקווה שתצליחי למצוא את הדרך הנכונה בקלות.

בשורות טובות 

ועם הריטלין.

ילדים צריכים קצת דחיפה של ההורים בקריאה לפעמים. ולפעמים לוקח זמן ללמוד קריאה ונשמע שהמורה הזו של הוראה מתקנת לא משהו

לק"י

אם רק בשיעור הפרטני הוא פטפטן זה לא נורא.

אם בכיתה, אז צריך לחשוב מה לעשות (לא מבינה בקשב וריכוז. אבל לא בטוח שתרופה זה הפתרון, אם זה הקושי היחיד).

או בגלל הקריאה? אם זה רק לקריאה אז קודם כל כתבת שגם אתם וגם היא רואים התקדמות, ושעם כל הכבוד תנסה להתמודד עם זה שהוא מדבר ואסוציאטיבי. אם יש פה בעיה של קשב וריכוז צריך לבדוק את זה כמו שצריך ולאבחן. עם כל הכבוד למורה הפרטית, מותר לילד לדבר ולהיות מוסח גם אם זה אחד על אחד, והדרך לטפל בזה היא לא לדחוף לו תרופות אלא לעניין אותו- בין אם שתשנה את צורת הלימוד או שתעשו לו מבצע או משהו שיתן לו יותר מוטיבציה. לדחוף תרופות של קשב וריכוז רק בשביל שיעורי קריאה פרטיים נשמע לי פשוט לא קשור. אם היא לא מוכנ העדיף בעיני להחליף מורה ולא לתת לילד תרופות שהוא לא באמת צריך

ועוד אחכ בהמשך התגובות הבנתי שבכיתה הוא בסדר והמורה לא התלוננה ושזה רק המורה באחד על אחד, אז באמת נשמע לי מוזר לתת על זה תרופה..

להפך לנצל את זה שהוא אסוציאטיבי לעשות לו משחקים מעניינים לאתגר אותו, לעניין אותו לא לדכא אותו... ולא בטוח שילד בגיל הזה צריך להיות דממה על הכסא בפרטני... 

פרופ ווטמברג

והוא גם אמר שהוא מבין על מה המורה המתקנת מדברת

שהוא כן ילד עם הסחות יחסית לגילו

ומקבל את ההצעה שזה יהיה לתקופה של הקנית הקריאה

ואז נשקול אם להמשיך אם בכלל צריך...

אני גם מכירה מהבית שהוא מדבר הרבה

זא עשינו אבחון

בלב כבד נתתי לו כי באמת רוצה שיצליח והוא גם יש לו המון מוטיבציה

אבל עכשיו היא ממש גרמה לי להתחרט...

באמת אחד על אחד זה משעמם כנראה בשבילו

אבל בכיתה עם כל ההסחות הוא כנראה לא משתעמם, בכל אופן הוא לא מפריע שזה ממש יפה

והשאלה אם אפשר להקנות קריאה גם בלי הכדור או שזה בלתי אפשרי? היתה תקופת ניסיון? 

בתחילת שנה הוא למד כמה שיעורים

ואז כשיזמנו איתה שיחה על התקדמות היא התלוננה שהוא מרבה לדבר וזה מפריע לו להתקדם כמו שהיא חושבת שהיה צריך

לכן המליצה על  אבחון

מה שלי הפריע בכל הסיפור

זה השורת סיכום

" מתקדם ומשתף פעולה אך עדין מרבה לדבר וכו... ולכן ממליצה לשקול העלאת מינון...

לא הבנתי היא מאבחנת קשב או מורה מתקנת?

לא יודעת איך מקובל לכתוב אבל נשמע קצת קשוח משתף פעולה ומתקדם למה אי אפשר להשאיר את זה שם פשוט

אולי להחליף מורה מתקנת? 

שמורה מתקנת לילדים בגיל הזה

אמורה לדעת להתמודד עם זה

אמורים להיות לה הכלים המתאימים לגרום לו להתעניין וללמוד

הוא לא בן 15

היא לא יכולה לצפות ממנו להקשבה של מבוגר

וגם הוא מתקשה לשבת

ויוצא מריכוז.

המורה אמרה שזה עדיין טבעי כי הם בסהכ באו הרגע מהגן הם צריכים ללמוד סדר יום.

וכל עוד הוא מתקדם היא לא רואה סיבה להתחיל לטפל.

נשמע שהגיוני שילד קצת תזזיתי.

מה אני הייתי עושה...

תגידי לה שהעלית לו ל20 מג ותשאלי אם יש שיפור.

ילד בכיתה א לא צריך יותר מ10 בעיקרון... הריטלין לא משתיק, אולי היא צריכה יותר לתת גבולות?

אולי הוא מפטפט בגבול הנורמלי והיא רוצה שקט?

ריטלין לא נותנים כדי שיהיה למורה קל יותר! נותנים כדי לעזור לילד. ואני גם מורה ואני יודעת שילד שמפטפט זה יכול לשגע, אבל לא בגלל זה נותנים מינון גבוה יותר. 

ואכן תהיתי לעצמי האם זה הגיוני לפנות לרופא ולהגיד "הילד ממשיך לדבר..."

בתור מורה ילד בכיתה א בשיעור אחד על אחד עד כמה הגיוני שהילד ידבר ועם זאת לא יפריע לו בלימוד?

כמה גבולות יש בשיעור הזה,

כמה מעניין לעומת כמה משעמם,

כמה השיעור ממושך? כמה פעיל וכמה סביל...

ילד פטפטן זה גם אופי, יש לי כאלה בבית, דברנים בלי סוף (בנים!)

היא לא יכולה להמליץ לשנות מינון, בטח שלא להמליץ לתת טיפול תרופתי

היא כן יכולה להמליץ ללכת לנויורלוג שיאבחן. (הוא מאבחן, לא היא).

משהו נוסף, בניגוד לחלק מהדעות כאן אני חושבת שילד שהוא אסוציאטיבי ומדבר הרבה בזמן לא מותאם בהוראה פרטנית בהחלט לא תואם גיל. (תלוי כמה ומתי).

אפשר לנסות מרפאה בעיסוק לשיפור תפקודים ניהוליים (אני חושבת שגישת קוגפאן מומלצת מאוד לזה).

לעבוד על זה בבית, (זמן גדל בהדרגה שבו רק קוראים, דקה, שתי דקות עם טיימר.

להקפיד להתחיל ולסיים מטלה, לדבר על נושא ספציפי ).

להתאים את אתגרי הקריאה ליכולותיו, בלי תסכול משמעותי.

ועוד משהו, ממש מוזר לי לקחת ריטלין להקניית הקריאה, ומה עושים אחרי שקוראים?

יש אתגרים אחרים, הבנת הנקרא, חשבון וכו'

והם אתגרים לא פחות קשים שדורשים לא פחות משאבי קשב.

איך מגיעים למי שעובדת לפיה הגישה הזו???

גם אני שאלתי כמוך

מה זה תקופה מוגבלת

ואמרו שכן זה אפשרי

ואחרי שיעלה על המסלול מבחינת קריאה כנראה כבר לא יצטרך

עכשיו הפנמתי זה גישה פסיכולוגית לתווך להורים את התרופה

כשיודעים ש\זה רק לזמן מוגבל זה  פחות מלחיץ

ובינתיים לאט לאט אפשר להמליץ לשנות מינון וכו...

יש להם גם באתר מטפלים שעובדים בשיטה הזו.

בכללי מרפאות בעיסוק יכולות לעבוד על תפקודים ניהוליים. שזה קושי מרכזי אצל ילדים עם הפרעות קשב

יש לנסות כל מיני שיטות להתמודד עם הקשב והריכוז. אם יש לילד בעיה של קשר וריכוז היא לא תיעלם אחרי שהוא ילמד לקרוא...

לא מכירה את גישת קוגפאן אבל זה שיטה להתמודדות וטיפול בקשב וריכוז

יש באתר פירוט של מטפלים

אני גם מבררת על זה, הקלינאית תקשורת שלנו ממש המליצה. 

פעם ראשונה ששומעת על המושג

איך מגיעים לכאלו שעובדות לפי הגישה הזו?

ואגב גם אני שאלתי מה זה אומר רק לתקופה מוגבלת להקנית הקריאה?<

אחרי שהפנמתי גם את הסגנון שהיא חותר ת אליו זו שיטה פסיכולוגית אולי כדי לא לתת הרגשה 

שעכשיו הילד הולך לקחת תרופה לכל החיים

אלא זה רק לתקופה של הקריאה.. ואחכ רק להעלות מינון וכו וכו

ובאמת תוהה עד כמה רחוק לקבל הכל או באמת אני צריכה לעצור ולהגיד עד כאן יש עוד שיטות לעזור לילד...

זה דבר שחדש לי ובאמת אני תוהה לגבי כל הסיפור הזה

בין הלימוד קריאה לקשב וריכוז. אם יש לילד בעיה של קשב וריכוז, כדאי לדעתי לאבחן ולהחליט איזה דרך טיפול אתם רוצים (לא חייב תרופות, אבל כדאי שתדעו עם מה אתם מתמודדים) כי הבעיה לא תהיה רק עכשיו בלימוד קריאה אלא בעוד דברים בהמשך (דרך אגב, למרות מה שהמומחה אמר, זה לא נשמע שיש פה בעיית קשב וריכוז חמורה שתצריך בשלב הזה טיפול תרופתי, כי הוא כן מסתדר בשאר התחומים ובבי"ס).

בלי קשר, הוא צריך הוראה מתקנת ללימוד קריאה. ובשביל זה למיטב ידיעתי לא צריך ריטלין, אלא יש גישות ודרכים שונות של והראה מתקנת שבה מלמדים את זה וכנראה שהמורה הפרטית הזאת פשוט לא מתאימה לילד שלכם. באופן כללי, אם בכיתה של שלושים תלמידים שבה מלמדים בשיטה אחת הילד לא צריך ריטלין אין שום סיבה שיקח לשיעור פרטי, שתתכבד המורה הפרטית שהוא התלמיד היחיד שלה בשיעור הזה ותתאים את עצמה אליו, ואם היא לא מוכנה אז שווה להחליף מורה.

זה לא בסמכותה ולא בתחום אחריותה. היא יכולה להגיד מה היא רואה,
ולהמליץ לחזור לרופא, לא מעבר.
אני הייתי שוקלת להחליף מורה, בפרט אם בכיתה המחנכת לא מתלוננת על זה.

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

אין סיכוי שאצליח להפתיע...

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

יש מחזור קבוע

ואז אין תאריכים מדויקים 

או שהוא לא מסודר.

הדימום לא הגיע עם הפרישה

המחזור שלי לא סדיר

דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.

בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.

אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.

והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.

אין אמון בבדיקה ביתית

היא אפפם לא הייתה לטובתי 😂

סתם כי לא רציתי לאכזב אותו אם יצא שלילי

אבל תמיד סיפרתי לו שניה אחרי.. או שהתקשרתי לספר או שהוא היה בבית.

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

מניסיון כן? הכי לא באתי לבאס.

אמן אמן! בהצלחה!

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 

@שושנושי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

מתחברת בהנקות ומתנתקת כשהוא ישן או משחק כדי לנצל את הזמן.

בצהריים עם הילדים בעזרת ה' אני אקח שעתיים או שלוש הרמטי יותר

בלי נדר

תודה על התיוג!

מעכשיו עד 19:00

שוב, עד 19:30

זה עוזר לי להתנתק כמו שצריך וללמוד למבחן....

בעזרת ה' בלי נדר

קשירות נמוכות הולכות עכשיו ממש

כדי שלא יתקע לך הראש בגג (-:

השילוב כנראה הכי גרוע הוא בין מטפחת לרכב. כבר קרו לי כמה מקרים שבהם יצאתי או נכנסתי לרכב, ולא הייתי מודעת לגובה הנוסף, אז המטפחת נשארה מאחוריי.

המרחק בין המושב למשענת ראש נשאר זהה, לא?  

שואלת כדי להבין..

אולי באמת אשחק עם זה קצת ואנסה לראות

עם הגובה של המשענת ראש?

אם עיקר הנפח הוא המטפחת, פשוט תורידי לבובו.

זה לא הכי אסתטי, אבל זה מכסה… ולא דורש מי יודע מה תכנון מראש

ואם הם צריכים להביא לעצמם אז צריך לדאוג להם או שיביאו גם לפלטה , כלים , מיץ ענבים/יין

בדרכ לא נהוג לאכול בדירה אם זה של משפחה אחרת בלי תיאום מראש

בבריתות בשבת

היה אירוח לכל הסעודות למי שהגיע מרחוק

ובסעודה בבוקר הזמינו עוד אנשים שגרים קרוב

וגם עשינו קידוש אחרי התפילה לכל מי שהשתתף בברית

בקיצור הילד חגג בר מצווה בגיל 8 ימים בגדול.

אבל זה תלוי גם בכמה אנשים מדובר, ציפיות שלהם, ציפיות שלכם..

ולא עקבתי, מזל טוב?!

לפחות כך אצלנו

הזמנו אנשים ודאגנו להם לדירות ואכלנו כולנו יחד את כל הסעודות.

שאלתי בשביל בת משפחה

כי תהינו דיברנו לא חשבתי שבאמת מברית זה הופך לשבת חתן

עכשו אני מבינה שבאמת כך נהוג תודה לכן 💚

המזל שלנו היה שזה היה בן בכור, אז הסבתות די ארגנו וגם שילמו הכל. ובסוף צחקו שהן ארגנו את הברית ושאנחנו נתכונן לבר מצוה... (הברית הייתה בשבת קצת מאתגרת לאירוח).

רק אציין שב"ה הבר מצוה גם אחרינו. שבת מאתגרת ומלחמה...

ב"ה שמתעסקים בשמחות!

פעם ראשונה עשינו כל הסודות משותפות.

בפעמים הבאות שזה קרה הכרזתי שזה קשה לי כיולדת (גם להשתתף בשלוש סעודות עם כולם... היה לי ממש מתיש) אז אמרתי שמבינה מי שלא יכול לבוא.. אבל אנחנו רק מארגנים סעודת ברית בבוקר.

בפועל כמעט כולם הגיעו והתארגנו בעצמם לשאר הסעודות

מזל טוב!

וזה באמת קשוח

כאן במקרה ההורים שלי ממש מעורבים, לאחותי נשאר רק להנות מהרעיון

יצא לי להיות בתקופה האחרונה ב2 בריתות כאלה

אחת של ילד מס 13 ואחת של הבכור

מדהים השוני בארגון חחח

אצל הילד ה13 האורחים היו רק הנשואים וסבא וסבתא

ומי שהכין את האוכל וארגן הכל היו בני המשפחה (הבנות הרווקות ואנחנו הכלות)

אצל הבכור הזמינו עולם ומלואו

משפחה של 2 ההורים, חברים וכו'

ומי שארגן הכל היו ההורים של ביולדת ובעלה בחלוקה חצי חצי

ב2 המקרים ליולדת לא נתנו לעשות כלום....

מעניין מה יהיה אם אני אלד בשבת🤭

להזמין חברים זה אובר אלא אם כן בא להם חפלה ויש תקציב 🙂

כאן זה משפחות דיי צעירות

ולכן הכל שונה

בילד 13 אני מניחה שגם המשפחה הגרעינית לבד היא גדוד בפני עצמו 😂

אבל זה בהחלט היה אובר

הזמינו אותנו ברגע האחרון כי היה מקום פנוי וזרמנו...

זה גם כלים

ופלטות

ומקום לאכול

ולהשאיר נקי אחרי הארוחה

ומקרר לשמור את האוכל.

לא בהכרח שמשפחה שמשאירה דירה לשבת מתאים לה שיעשו אצלם סעודת שבת וישתמשו במטבח ובמקרר ובפינת אוכל (לא מדברת על קפה ועוגה בקטנה שזה הגיוני).

אפשר לדאוג להם שיאכלו במקום אחר.

אחרי לידה לעשות את כל הסעודות משותפות למרות שהגיעו די מעט מהמשפחה.

עשינו את הסעודה של הברית משותף, ו 2 משפחות שהגיעו התארגנו לארוחת לילה לבד, סעודת שלישית לקחו שאריות של לחמניות וסלטים ואכלו בדירה שארגנו להם.

למזלי הם שאלו מעצמם אם אני רץמעדיפה לאכול לבד או ביחד. ככה שזה מאוד הקל עלי שאני לא הייתי צריכה לבקש

אני מכירה כאלה שמזמינים את כולם ודואגים לשינה וסעודות לכולם, וכאלה שדואגים רק לשינה/סעודות ואומרים לאורחים לדאוג לעצמם לשאר, ורק מי שמסתדר מגיע

לא בטוחה שאני לא אעשה כמוך

בגיל 5 שבועות ראיתי נפיחות באזור.

לקחתי אותו לרופאת ילדים שאבחנה בקע והפנתה לכירורג.

הכירורג אישר את האבחנה והפנה אותנו לניתוח.

הניתוח היה בגיל 4 חודשים, בבית החולים שערי צדק.

לא לקחנו רופא פרטי, דרך הביטוח המשלים בתקופת חולים יכולנו לבחור רופא ועשינו אצל מנהל מחלקת כירורגית ילדים.

ההתאוששות היתה בקלות.

בעיקרון זה באשפוז יום, אבל בגלל שהניתוח היה אחר הצהריים, נשארנו לילה אחד לאשפוז ושוחררנו על הבוקר.

למחרת הניתוח הייתי איתו בבית, והוא היה בסדר.

יום אחרי זה כבר הלך למסגרת.

נראה לי שלא היה צורך במשכחי כאבים.

במקום של ניתוח היה פלסטר שירד אחרי כמה ימים, ולא הצריך טיפול.

שבועיים לפני הניתוח הגענו לבית חולים לטרום ניתוח.

ביום של הניתוח, אמרו לנו להגיע בשעה 13:00 ושיהיה בצום 4 שעות לפני זה (הזמן של הצום תלוי בתזונה. בהנקה צריך פחות זמן).

בפועל הניתוח היה רק בן 15:00, וכשהגעתי אמרו לי שאפשר לתת לו בינתיים קצת מי סוכר (לא דאגו לתת לי, והבאתי לו לבד מהעמדת קפה במחלקה).

לא נתנו לנו מקום להיות עד לניתוח. (תכננתי לשאוב בינתיים אבל לא היה לי איפה).

אחרי הניתוח הייתי איתו בחדר התאוששות, ואז הגענו למחלקה. הוא בעיקר ישן בהתחלה.

שרציתם? היתה המתנה ארוכה? מדובר על ד"ר ירון ארמון?

עשו ניתוח לפרוסקופי או רגיל?

עם ביטוח מאוחדת שיא.

כן, אצל ירון ארמון.

קבענו דרך הזימון תורים, ושם נתנו לנו לבחור רופא.

נראה לי חיכינו בסביבות חודש וחצי.

הם עושים יום מרוכז של ניתוחים אולי פעם בחודש.

זה היה לפני 6 שנים, לא יודעת אם משהו השתנה.

היה חתך אחד קטן, לא יודעת איך זה מוגדר.

לא לפרוסקופי.

אני בלאומית אז כנראה שונה

המליצו לנו גם על ירון ארמון, מקווה שיסבסדו לנו את הניתוח בשר"פ.

אצלנו מדובר על ילד גדול

הבנתי שלרוב זה אצל תינוקות שאז זה מולד או אצל מבוגרים.

הרופא היה קצת מופתע שזה הופיע פתאום.

ואני נלחצתי.....

הידע עוזר לי להרגע...

תודה על המידע, עזרת לי מאד.

כמה זה ילד גדול?

כשהבן שלי עשה את הניתוח היה אחרינו בתור ילד בן שנתיים בערך.

לא זוכרת מתי גילינו, עבר את הניתוח בגיל שנה וחצי בשניידר, אשפוז  יום. התאושש בסדר גמור, כעבור יום או יומיים כבר הרגיש מצוין

עכשיו אני רואה שאת שואלת על ילד גדול יותר...

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

6 שבועות מהלידה וגם לא לקיים יחסי אישות באותו פרק זמן?

אני יודעת שהולכים לרופא נשים כתנאי לחזרה לשגרה

בתקופת משכב הלידה

אין פה איזה סוד שהרופא צריך לגלות.

יש תקופת החלמה של כשישה שבועות שלאט לאט הגוף חוזר לעצמו.

בסיומה אפשר לחזור בהדרגה לפעילות פיזית כולל יחסי אישות, וכדאי לקפוץ לרופאה גם

יוצא דופן אולי זה תפרים אבל גם שם, את תרגישי בעצמך אם משהו לא בסדר.

אבל זה לא אסור

ולא קשור לבדיקה עצמה אלא למשך זמן מהלידה

ואם אין תפרים ודימום זה גם לא בעיה בעיני..הרבה נשים טובלות לפני הביקור רופא 

לק"י

שאפשר לקיים יחסים אחרי שבועיים (או משהו בסגנון).

וזכור לי שגם לאחות שנתנה לי את ההדרכה זה היה נראה מוזר (מה גם שהרבה פעמים עדיין יש דימום כלשהו/ כתמים. וגם למי שלא שומרת טהרה, זה נראה לי פחות נחמד).

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

ב''ה הכל היה בסדר. מניחה שאם היה לך תפרים או כאב היתה בודקת.

לראות שהכל סבבה.

ואז אני עושה פאפ אם הגיע הזמן.

אבל אם זה רופאה שאת סומכת עליה ומכירה אז כנראה שזה בסדר🤷