יקפצו עלי פה הרבה עם מילים יפות על קדושת וזכות טבילה בזמנה. יתכן והן אלו שצודקות. התשובה שאני הולכת לכתוב לך היא אולי לא מהרוחניות שיש, אלא מהאנושיות יותר...

אני לא חושבת שהייתי דורשת מעצמי דבר כזה.

ובעלי וודאי לא היה מצפה ממני.

את עם התקן, כך שלא מדובר בפספוס היריון, ב"ה יש לך חברות צאצאים, 

מעומק הלב אני אומרת לך שמבינה אם לא תטבלי. 

כל הדיבורים על שלום בית לא בטוח תופסים כאן. דברי עם בעלך ותשמעי ממנו. בעלי לא היה מוכן בחיים שאעולל לעצמי פדיחה וסיוט והשפלה שכאלה. היה מעדיף מאה אחוז שנחכה לאחר החג.

גילוי דעת נאות- אני כן טבלתי פעמיים כשהיה ממש על גבול מסירות הנפש, ובאותן פעמיים זכיתי להיפקד.

אבל- ההבדל ענק.

לא הייתי על מניעה, אין לי הרבה ילדים, לא היה זה בליל חג, לא היינו עם על המשפחה....

מה אומר לך, מאחלת שתהיי שלמה עם כל החלטה שתקבלי. 

ענין מאוד חשוב לטבול דווקא בזמן!! ולא לדחות זאת למועד אחר.

רק לעיתים מאוד נדירים וחשובים באמת דוחים את יום הטבילה

ולעצם הענין לעניות דעתי, המצווה החשובה שאת עושה דווקא

ביום זה, מכפיל את ערכו!! ואשרייך שיוצא לך ביום זה לטבול !!

ומבקשת מאמא/אחות עזרה. 

תלוי בקשר שלך עם אמא/אחות שלך.

אולי את יכולה "לשכוח" את האיפור בבית.

מסוימים שלא בטוח שיבואו כאן בחשבון לכן היא מהססת. ואבודה.

ובהחלט יתכן שהמצב שלה הוא נדיר וחשוב! גם אם לך לא נראה כך.

זה לא שהיא תמנע היריון שיכול היקלט כי היא מונעת גם ככה. 

ושלום בית- יכול להיות שגם בעלה יעדיף מכל הלב לחסוך את הקושי העצום הזה.

באמת כדאי להתייעץ עם רב קרוב.

זוהי שאלת רב!!!

אין לאף אחת כאן כח לפסוק או לומר את דעתה (מלבד הזדהות מוחלטת עם הקושי)

מכיוון שאתם לוקחות אחריות על מצווה או ביטול מצווה שאמורה להיות רק בסמכות של רב על הכתפיים שלכם.

מתנצלת על הנחרצות! פשוט צרם לי הקלילות של הבעת הדעה במעשה הזה.

לשואלת:

תתקשרי למכון פועה או לרב פוסק אחר והם יפסקו לך!!!

תאמיני לי שהם לוקחים בחשבון את כל השיקולים לפני שניתן פסק.

אסור לך לקחת את האחריות הזאת על הגב שלך.

אלא אמרו לה בנחת את דעתן. את לא צריכה להתפרץ. קשה לה גם ככה. עדיף שלא תכתבי נחרץ ואז לא תצטרכי להתנצל.

קודם כל את יכולה לדבר עם רב של אותה עיר, אם אתם במלון ואין מקווה קרוב אז אולי הוא יכול לעזור לך לדבר עם בלנית מסוימת ולהפנות אותך למקווה.. נגיד שתטבלי לפני כניסת החג (כי גם ככה המקווה רחוק מהמלון אז תצטרכי לנסוע לשם) ותתארגני שם והכל (כי נראה לי שבכל מקווה יש איפור שתוכלי להיעזר בו) ופשוט תסכמו את ובעלך שהוא יהיה מחוץ לחדר או שאת לא תכנסי לחדר במלון ככה שלא תיפגשו..

נשמע קצת הזוי אבל אני מכירה אישית נשים שעשו את זה ודיברו עם רב לפני כן, כי אחרי הכל הם באמת באים לקראתך כדי שתוכלי לטבול בזמן ושחס ושלום לא תדחי את מועד הטבילה.

מקווה שעזרתי

שבעה נקיים שלמים... ממש מעניין. הלוואי ובאמת מותר! יכול להקל ולסייע בכל כ"כ הרבה מקרים ולחסוך כ"כ הרבה עוגמות  נפש.

בגלל שזה באמת לא נחשב לשבעה נקיים שלמים. אבל כשיש מצב שהמקווה ממש רחוק והאישה צריכה לטבול בערב שבת\חג  עושים שאלת רב (במצב שלה עדיף לדבר עם רב במועצה הדתית של אותה עיר) הרב מדבר עם הבלנית ואז רואים מה אפשר לעשות..
איך בסוף זה הופך לשבעה נקיים-  לבני זוג אסור להתראות עד צאת הכוכבים.

 

אני חושבת, אני לא רבנית! תבדקי את זה - אם הלק בצורה מושלמת על הציפורניים יכול להיות שזה בסדר לטבול איתו, תשאלי את הרב שלך!

הרבה פעמים אפשר לקבוע עם הבלנית לטבילה אחרי האוכל בשעת לילה מאוחרת.

אני יודעת על מישהי שהבן שלה התחתן ביום של הטבילה, אז היא קבעה עם הבלנית באופן פרטי והלכה לטבול אחרי שהם חזרו מהחתונה.

ועוד מישהי שהיה לה איזה שבת בר מצווה או שהו כזה והלכה לטבול אחרי שכולם הלכו לישון בלילה - היא קבעה את זה מראש עם הבלנית.

אני הייתי מתקשרת למישהי שהוא כמו מדריכת כלות, או יועצת בתחום הזה, אולי בקו של נשמת ולא הייתי שואלת רב אם לדחות או לא

חסידות.

אם אני זוכרת נכון.....

בגלל שזה יום הדין.

הייתי אומרת שאולי ניתן להסיק מזה שאפשר לדחות טבילה.

מצד שני כתוב במפורש שדוחים טבילה רק בתשעה באב ויום הכיפורים.

באמת מעניין. 

לדעתי, אם זה מקובל על בעלך תדחי וזהו.

ואם לא, שישתתף בפדיחה (-; הוא זה שיענה לכל השאלות

לשאול רב!

קרה לי בערב חתונה של אחות, איך אני אמורה להגיע לחופה בזמן? לאחר וכולם ישימו לב? להתאפר אח"כ גם יקח זמן! לטבול אחרי החתונה, ממש לא רציתי לקחת אחריות על הסרת איפור בצורה מושלמת ... רב פתר לי את הספקות!!! [בכוונה אני לא כותבת מה הוא פסק, כדי שלא יסיקו מזה, כל אחת צריכה לשאול מעצמה...]

אם הרב פוסק לטבול בעלך אולי יכול לספר שהוא הולך להתפלל במקום אחר [ובפועל לשמור איפשהו על הילדים....]

יש איפור שמותר להתאפר בו בחג\שבת? [נראה לי שניתקלתי בכזה בריכוזים חרדיים]

הייתי אצל חמותי בחג והייתי צריכה לטבול בחג.

זו הייתה הטבילה השנייה אחרי הלידה (3 חודשים אחרי), ממש פחדתי מזה, לא ידעתי איך אני אצליח והמקווה נמצא ממש קרוב לבית הכנסת.

ב"ה הצלחתי בסוף.

ככה שאני ממש יכולה להבין אותך!!

כמה דברים שכדאי לשים לב ולהתייעץ עם רב:

1. אם ממש אי אפשר למצוא פתרון לפעמים עדיף לדחות את הטבילה

2. לגבי האיפור- המדריכת כלות שלי אמרה לי שפעם מישהי שאלה אותה על מצב דומה והיא שאלה רב שאמר לה שאם היא תמיד רגילה להתאפר היא יכולה לקנות איפור איכותי, להתאפר ולטבול עם האיפור!!

3. תנסי לדבר עם בעלך ולראות איך אולי אפשר למצוא פתרונות, אם אפשר זה שווה גם אם זה קצת יותר מסובך.

כמובן שהכל זה אחרי התייעצות עם רב!

בהצלחה!

אני סבורה שאנחנו היינו דוחים. 

זו באמת שאלה מאוד אישית וזוגית והלכתית, וצריך לשקול מאוד ברצינות.

אבל- יש איפור שאת יכולה להשתמש בו!!!! בשבת, בחג, בר"ה! תמיד!

יש לאיל מקיאג' ליין שלם של מוצרים לבעלות אלרגיה, אלו מוצרים אבקתיים לגמרי ואין בהם שום לחלוחית ומשום כך הם מותרים בשבת.

הפוסק הכי גדול שמתיר- ר' משה פיינשטיין.

ואני יודעת שגם היום רבנים חרדים מתירים בעקבותיו. וממש לא כאלו מקלים.

ושמעתי שהרב עמאר מתיר. ( מחילה אם אני טועה )

יש מייקאפ, סמקים, צלליות, ועם קצת יצירתיות ניתן לארגן עם הצלליות קו שחור כמו איייליינר מעל העין, פס בתוך העין... מה לא.

אני שמחה מאוד שהשקעתי בזה כסף.

לא זול, אבל משתלם.

במקום מסקרה, אפשר לברר אולי עם מעגל ריסים מותר בשבת. הוא הרי לא צובע, רק נותן תחושה יפה ומטופחת. אין לי מושג, כדאי מאוד לברר אם מותר, אין לי מושג.

ולגבי לק- גם אני למדתי שמותר לטבול עם לק יפה מושלם.

אף פעם לא ניסיתי כי לא רציתי להתחיל להתווכח עם בלניות, אבל ממש זכור לי שמותר.

אפילו שהציפורן תהא ארוכה מעט, בתנאי שמאוד נקי תחתיה.

שווה לברר!

לדעתי סתם יכול לגרום למתח בינכם

תשאלי רב מה לעשות.

גם אני שמעתי על הפתרון של טבילה מוקדמת בלי להיפגש עם הבעל עד אחרי השקיעה

חיבוק...

לי יוצא לטבול בערב שבת של ר"ה...

(ישנן צרות גדולות יותר... בים בם בום...*)

*זה שיר עממי, אם את צעירה מידי ולא מכירה.

הבעל ממש לא מצפה מאשתו לטבול ולעבור את כל האי נעימויות הללו. ב"ה שאני לא מבינה ולא מכירה, אבל תמיד נשמע לי הזוי שבעל יקפיד על אשתו על דבר כזה. שהוא ייהנה ממשהו שיודע שעלה לה בדמעות ובצער גדול מאוד.

לכן כל זוג צריך להיות מודע לטיב היחסים ביניהם. ולפתיחות לשיחה בנושאים אלה, ורק אח"כ להחליט.

יתכן שבעלה כן יקפיד, אבל יתכן מאוד שממש לא, אז אל תזרקו מילים סתם.

תפתחו את הראש להצעות, אל תאיימו סתם...

את מציגה את הבעל כמו חיית מין

ככה לא חיים!

לא תטבול, היא זו שמציגה ככה את הבעל. כחית מין שלא אכפת לו הצער שלה, העיקר שיוכל לבוא אליה.

אצלנו הבעל כ"כ עדין נפש, שמבין מעצמו שהטבילה היא עבור שנינו, ואם אני סובלת ממנה, מה פתאום שהוא ירצה אותה???

ככה חיים!!!!!

עוד על לק אז תוותרי וגם לא יהיה ממש מורגש אבל לגבי האיפור- אין בעיה להתאפר בחג...

ובאמת אסור! 

חטאתי כל הזמן הזה...

שבת משפחתית של בעלי במלון.... המקוה רחוק מאד (יותר משעה הליכה) ומסוכן ללכת שם ברגל לבד...

התקשרתי לבלנית לשאול מה עושים והיא אמרה שיש היתר גורף של הרב של האזור לטבול ממש לפני הדלקת נרות כדי שאספיק לחזור ברכב למלון.

זה מה שעשיתי ובסוף אפילו הספקתי להתאפר (ממש בקטנה אבל לפחות מה שדחוף כדי שלא ישימו לב...)

כדאי מאד להתייעץ עם המועצה הדתית/ בלנית/ רב של אזור המלון (בדר"כ אפשר למצוא את כל הפרטים באינטרנט) או רב שלכם.

בהצלחה רבה!!!

לטבול בערב שבת! מעניין מאוד מה אומרים באזור שלנו והאם זה מקובל. 

היית צריכה לקבוע עם הבלנית שתגיע בשבילך בערב שבת? והיא הסכימה בקלות?

צ'מעו, זה יכול לפתור כ"כ הרבה בעיות!!!

אשה חייבת לספור שבעה ימים מ-ל-א-י-ם! מאחר שדוקא היום השביעי הוא (והראשון) הקריטי! כתם אסור, אוסר ביום השביעי, הבדיקה ביום השביעי קריטית.

בקיצור, מישהו פה טועה ומטעה!

יש שאלה בפוסקים אם אשה טובלת ביום השמיני לספירה, השמיני ולא השביעי, נניח בגלל שבעלה היה בחו"ל והיא דחתה את הטבילה, האם מותר לה לטבול לפני השקיעה, כי למעשה היא כבר השלימה שבעה ימים. 

גם ביום השמיני אגב, הרוב אוסרים לטבול לפני השקיעה כדי שלא יטעו לחשוב שהיא טובלת ביום השביעי לפני השקיעה. כמו שכאן יש כמה שאומרות.

בקיצור לטבול לפני השקיעה ביום השביעי זה פשוט אסור!!!

ואם מישהי מביאה דעות שמתירות מין הדין שתביא אותן בשם הרב שאמר כדי שיהיה ניתן לברר את הדברים.

אחרת זאת מכשלת הרבים!!!!

ואם תשימי לב, - כולם פה אומרות שתשאל רב ואף אחת לא לוקחת את האחריות על עצמה לפסוק

כי לפי ההלכה זה פשוט אסור.

"במקרה שישנה דחיפות לטבול ביום השביעי, תשאל רב. ישנם מצבים שהתירו בשעת צורך גדול טבילה גם ביום השביעי"

מתוך הספר איש ואשה של הרב קנוהל (המהדורה הישנה) עמ' 58.

אבל צריך לשים לב שכמו שכתבה יהודיה שאם תראה דם הטבילה תתבטל רטואקטיבית.

אז מה? האשה בודקת לאחר שטבלה??

רק אסור לפגוש את הבעל.

אבל כמובן, מי שצריכה להתר הזה תעשה שאלת רב כיצד לנהוג כהלכה.

אישה שחוששת מבעיה בבדיקה האחרונה של היום השביעי, וכן בדקה בבוקר היום השביעי ויצא טהור - לרוב ינחו אותה לוותר על הבדיקה האחרונה. הכרחי שתהיה בדיקה טהורה ביום השביעי, אבל כשצריך גם הבדיקה של הבוקר נחשבת לזה.

ואחזור גם אני על העיקר: לשאול רב בעת הצורך.

עוד בזמן שלמדתי לפני החתונה את ההלכות האלו.

הטבילה תופסת גם ביום השביעי

אבל אם אישה תטבול ואחרי הטבילה לפני שיעברו 7 ימים מלאים (כלומר, שקיעה) היא תראה דם הטבילה תתבטל רטרואקטיבית!!!

ולכן לא מתירים לטבול לפני השקיעה, אלא רק אחריה.

אבל במצבים של צורך גדול, כמו למשל שאי אפשר לטבול בשבת בגלל שאין אפשרות להגיע ברגל למקווה טובלים מבעוד יום ואז אסור לאישה לפגוש את בעלה עד השקיעה, עד שבעצם היא משלימה את ה7 נקיים שלה.

ובכל מקרה, לא עושים דבר כזה בלי התר רב אישית.

באופן אישי כל 14 שנות נישואי לא דחיתי טבילה

פרט לליל טבילה שיצא בליל הסדר

ופשוט לא היה שייך לטבול בלי שיעלו עלי.

דחינו מחוסר ברירה ובהסכמה מלאה.

לטבול בלי שיעלו עליה ולכן מציעים לה לדחות בהסכמה.

לא הבנתי מה בדיוק את רוצה.

במה את שונה ממנה?

שבנות ישראל קבלו עליהן (על עצמינו).

לכתחילה, הטבילה היתה לאחר שבעה ימים מהיום הראשון של הדימום.

ניתן לקרוא בויקיפדיה  (העתקתי חלק)  -

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%91%D7%94

חלות הטומאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור לדינה של הזבה הוא בספר ויקרא, בפרשת מצורע:

על פי פרשנות חז"ל, מדובר בימים השמיני עד השמונה עשר מאז תחילת הווסת החודשית, ואם מבין אחד עשר ימים אלו דיממה שלושה ימים רצופים - הרי היא זבה גדולה, שזקוקה ל"שבעה נקיים". לעומת זאת, אם דיממה רק יום אחד או יומיים מבין הימים הללו, היא נקראת זבה קטנה או שומרת יום כנגד יום: היא טמאה כנידה ביום הדימום ויום נוסף לאחריו, ובו היא טובלת, ונטהרת לערב.‏^[1]

דיני טומאה וטהרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – טומאת זיבה

התורה קבעה על הזבה והדומים לה (נידה, זב, יולדת) סדרת חומרות מיוחדות. חומרות אלו אינן קיימות אפילו בטומאת מת^[2]

http://tora.us.fm/tryg/mamr/thra7.html

שלום,

כמעט וזה קרה לי השנה ולכן שאלנו רב שמתמחה בעניינים האלו. 

הייתי כמעט בטוחה שאצטרך לטבול ברביעי בלילה וגם אנחנו במקום בלי שום גישה למקווה. הרב שלנו אמר שאם זה יהיה המצב, הוא ידבר עם הבלנית שתפתח לי את המקווה ואטבול ביום. זה לא מלכתחילה כמובן אבל בדיעבד הוא פסק לנו שמותר.

תתקשרי למכון פועה והם יעזרו לך וידריכו אותך.

בהצלחה

ושבעלך או משיהו ישמור על הילדים, כי את לא מרגישה טוב, וכנ"ל לגבי האיפור- הגיוני שאם את חולה, לא תתאפרי.

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.

שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

בגדול נראה חיובי לגמרי

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!