בעזה"י יום ה' לסדר נצבים וילך כ"ג אלול ה'תשע"ג
שלום וברכה אל ... נ"י
הנה ככל שמתקרב ראש השנה הקדוש והנורא, מצד אחד הפחד והיראה מאד גדולה מיום הדין הנורא וכו', ומצד שני השמחה מתגברת יותר ויותר שנזכה להיות אצל ציון רביז"ל בראש השנה, שבפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ואמר רביז"ל לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים. כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.
ידוע שמוהרנ"ת ז"ל הקפיד מאד מאד ואמר "אם מקורבים אל רבי צריכים לציית אותו עד הסוף", ולכן כל מי שמקורב אל רביז"ל באמת ונוסע לראש השנה אליו באומן, צריך לקבל על עצמו להפסיק לעשן אם הוא מעשן, כי רביז"ל הקפיד על זה מאד מאד, וכן על ענין השכרות לשתות משקה חריפה, רביז"ל הקפיד מאד מאד ואמר רק יין לקידוש ולהבדלה ולא יותר, והיום יש כל כך הרבה אנשים מכורים לעישון סיגריות, ולא יכולים להגמל מזה, וכן יש הרבה מאד שמכורים לשתיה משקה חריפה וכו', ועוד מלבישים את זה בקדושה, וידוע שרביז"ל הקפיד לא לשתות שום משקה המשכר בשום פנים ואופן, לא בירה, לא ערק, ולא יין וכו' וכו', ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) צריך להרחיק משיכרות, ולדקדק שלא לשתות יותר מיכולתו, כדי שלא יבוא לידי שיכרות, כי מעט השתיה לפי הצורך הוא טובה להרחיב דעתו וכו', אבל השותה יותר מדאי ומשתכר, אזי אדרבא, מתגברין תוקף הגבורות, ונעשה כעס ורוגז, ולפעמים מתגברין גבורות דסיטרא אחרא, ויוכל לבוא לידי רעות וכו' חס ושלום, ודע שעל ידי שיכרות שוכחין כל המצוות והאזהרות שציוה משה רבינו, כי משה הוא מלובש בכל אחד ואחד מישראל בכל איבר ואיבר, ומזכיר כל איבר ואיבר, שיעשה המצוה השייכה לאותו איבר. כי רמ"ח מצוות כנגד רמ"ח איברים וכו', ועל ידי השיכרות שוכח אותם, בבחינת (משלי ל"א) "פן ישתה וישכח מחוקק", שעל ידי השתיה והשיכרות שוכח רמ"ח מצוות של משה וכו', עיין שם, ולכן כל אחד מי שכן מעשן, וכן שותה משקה המשכר, עליו לזכור את הדיבור של מוהרנ"ת ז"ל "אם מקורבים אל רבי צריכים לציית אותו עד הסוף", ולא להתחכם עם חכמות וכו', כי כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ולכן כשאתה נוסע עכשיו לציון רביז"ל, תקבל על עצמך לזרוק את ההרגל הרע של עישון סיגריות (אם אתה מעשן), וכן לא לשתות שום משקה המשכר, רק יין לקידוש ולהבדלה, ואף שאני יודע שזה קשה להגמל מזה, עם כל זאת מי שיש לו אמונת חכמים ברביז"ל, אין דבר כזה קשה, אם רביז"ל אמר לא, אז לא.
אשרי אדם שקונה לעצמו את מדת הסבלנות שזה עיקר גדול בהחיים, וזה המתנה הכי יפה שאדם צריך להגיע אל זה, כי החיים מלאים קשיים ונדמים כים הסוער וכו' וכו', ומי המצליח בחייו? זה רק הסבלן! ואמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח בכל תחום, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה, והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראה להתאזר במידת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי אשתך, ואז תהיה המוצלח הכי גדול בעולם, וזה עיקר גבורת הגיבור להתאזר במדת הסבלנות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", רואים מפסוק זה שמדבר מסבלנות שזה עיקר הגבורה, שיכול לכבוש את יצרו של כעס, שלא יכעס יותר, כי הסבלן הוא המנצח תמיד, אבל על זה צריכים עצבים מאד חזקים, וזה זוכים על ידי תוקף האמונה כשבר ישראל מחדיר במח מחשבתו אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו הוא הולך תמיד, וזה מטהר אותו כבר מכל העבר שלו וכו', וכן לא מתבלבל מאף אחד וכו', כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה.
זכור וגם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו: ) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ותשתדל אשר לפני כל תפלה שחרית מנחה ערבית תכניס פרוטה לצדקה בקופת הצדקה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", אשרי המקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ואז טוב לו כל הימים.
