אבל אם כבר פתחת, מצויין

ב"ה התמדתי השנה בשיעור תורה קבוע מפי רב צדיק ובחוג אירובי והליכה..

שיש לי אחיינית מדהימה שאני כ"כ אוהבת.

משפחה מדהימה וחברות טובות ואהובות/אוהבות!!!

לק"י

1. חזרנו לעבודה, יש לי תלמידים חמודים בסה"כ.

2. הייתי בסוג של ערב בנות מגילאי חמישה שבועות עד 24+ והיה כיף!

3. גמרתי עבודה מעצבנת ב"ה..

4. שבת עברה בטוב בסה"כ.

5. יש בעולם שלנו אנשים טובים ומקסימים.

לק"י

1. התחלתי לצאת לדייטים- לא מאמינה על עצמי

2. סיימתי את שנת הסטאז' בהצלחה ב"ה.

3. מספר האחייניות שלי הוכפל

1- אני מתקדם בעבודת ה' ובלימוד תורה, אחרי רפיון ארוך מאוד

2- מצאתי עבודה שטוב לי בה ואני טוב לה

3- מצבו של המסכנוני שלי התייצב ובכלל כל הילדים מלאים באור ושמחה

4- אשתי עדיין מחזיקה בתואר האדם המקסים והמדהים ביותר עלי אדמות

5- גרושתי, להבדיל, התחתנה ב"ה, ואני שמח לראות שגם היא מאושרת

6- כולם סביבי מרגישים שהנה הנה משיח בה, ושהעולם פשוט לא יכול יותר להמשיך ככה ולהעביר עוד שנה כאילו כלום

אז ככה:

- יקר לנו סיים סדרת טיפולים וב"ה הולך ובריא! חסד השם, שרק ימשיך וירגיש טוב לנצח.

- יקרה לנו זכתה להתחתן וכבר מצפה ללידה ראשונה...  חסד השם, מי חלם שזה יעבור ככה בקלות, בס"ד.

- זכיתי להכנס שוב להיריון, והוא עובר עלי בבריאות וברוגע. מתנה שאין לה ערוך.

- בנינו מתוקים ונפלאים והירוו אותנו בכ"כ הרבה נחת ושמחה בשנה הזו. מה אשיב לך השם!!

- מצאתי סטאז' במקצוע שלי לאחר חיפוש ארוך ולא פשוט.... תודה אבא שבשמים.

- אני מחזיקה מעמד בעבודה וזה לא מובן מאליו... היו הרבה לחצים, התנגשויות ומשוכות בדרך אבל אני מרגישה שבעז"ה אני משתפרת ולומדת ושאי"ה יהיה בסדר!

- הקשר שלנו מתקדם. עם האתגרים שקיימים וצפים מידי פעם, אני מרגישה שהמגמה חיובית ושאנו לומדים ומשתפרים!

תודה השם!

מלא משאלותינו ומשאלות עמך ישראל לטובה

ותן לנו שנה טובה ומתוקה ומבורכת ומעלה ומעשירה בכל המובנים!!

שנה טובה וכל כך שונה מכל מה שדמיינתי 

היו רגעים של כאב ושבירה

היו רגעים של סיפוק ואושר

אבל הכי חשוב;הכל היה עטוף במתיקות של דבש

זכיתי לראות בעיניים השגחה פרטית וכ"כ מדויקת

למדתי להכיר את עצמי מחדש

לגלות בתוכי חלקים שלא הכרתי

טעמתי ממתיקות השתיקה, גיליתי את הכוח שבדמעה

למדתי מחדש לחייך,חיוך אמיתי

וסופסוף התחלתי ללמוד את המקצוע שתמיד חלמתי

איזה טוב ה!!

בעזהי"ת

התחלתי ללמוד וסיימתי שנה א',

הכרתי אנשים חדשים ותחומים חדשים  

העמקתי קשר קרוב עם חברה מהממת [:-* אם את קוראת אתזה- לא מצאתי הגדרה אחרת ולא הצלחתי להשמיט את זה.]

התחלתי עבודה חדשה,

התחלתי לצאת לדייטים,

התארסתי,

התחתנתי.

[שיניתי שם, מראה, מקום מגורים, סטטוס]

ובטח אזכר בעוד--

1. נולדה הילדה הכי מקסימה ויפה עלי אדמות

2. שנה ראשונה בעבודה בהוראה. גיליתי המון דברים על עצמי. מקווה להמשיך לעבוד במרץ כי כרגע אני חסרת כוחות ואני רוצה רק חווופש..

3. בעלי התחיל ללמוד. הוא שנה א' אבל אני רק מגלה עד כמה שהוא גאון וחמוד ועוד ועוד

4. הקשר שלי עם אמא- נהיה פשוט חלום!

לא יאומן שלפני שנה היינו בכאסח

לא יאומחן שהקשר שלנו אח"כ היה פושר

עכשיו אנחנו הכי קרובות בעולם. כבר שנה שהקשר שלנו הכי הכי חזק

אני למדתי מזה שמנפילה (קשה. מאוווד קשה.) יש רק עליה יותר גבוהה ממה שהיה קודם.

ואני צריכה עוד לחשוב.

והשרשור הזה פשוט טוב!

בס"ד

עברתי שנה מאוד מאוד מורכבת ונורא קשה, ולכן עמה גם באה אסירות-התודה לבורא עולם על הכול....

מצד אחד - היו לי ימים טובים מאוד, חזרתי לצאת לדייטים (לא מובן מאליו בכלל), התחלתי לעבוד במקומות חדשים, התקדמתי בלימודים, התחלתי להתנדב ולעזור לאנשים שקשה להם בחיים, אפשר לומר - חזרתי לחיות חיים יותר נורמאליים...

אך, לצערי, מן הצד השני - ניבטו למולי דברים מאתגרים ומסוכנים, שבעקבותם - הקפאתי את יציאותי לעת-עתה, לא מצליח לראות את האור בקצה המנהרה, והחיים מתחילים להיסגר אל מול עוצמות הסכנות הניבטות בפניי ובפחדיי...

ולכן, אני אנסה להתמרכז על ה-"רק להיום" שלי, ומתו"כ, אנסה לשפוך יותר אור לתוך המשך החיים שלי...

* אסיר תודה על 3.5 ימי התקדמות.

* אסיר תודה על כך שאני עדיין רווק.

* אסיר תודה שאני מנסה להביט ולראות את "רק-להיום" שלי, ולא להסתכל על כל השנה הקשה שעברתי...

* אסיר תודה שהתקבלתי לעבוד בבי"ס.

* אסיר תודה שאני מתנדב מדי פעם בשבתות עם אוכלוסייה קשה.

* אסיר תודה ששנה שעברה נסעתי לאומן.

* אסיר תודה שרכשתי לעצמי הרבה חברים חדשים-אמיתיים, ולא מהציטוטים ברחבי האינטרנט, בתקופה האחרונה.

* אסיר תודה שאני רושם את הדברים הללו עכשיו.

* אסיר תודה שיש לי על מה להודות, ולראות שהחיים שלי עדיין לא ממש בזבל, כפי שלפעמים, אני חושב לעצמי...

* אסיר תודה שאני מטייל המון עם חברים ובכלל נהנה מהחיים.

ויש לי עוד הרבה על מה להודות...

אז רק תודה אחרונה - תודה לכם שנתתם לי את הבמה להודות לאלוקים על כל הטוב שהוא נותן לי בחיים, ועליי רק לשנות את המבט הקטן והמזוגג שלי לעיתים, שלא מאפשר לגלי השמש היפות והחמימות לשטוף את פני החיים שלי...

"אלי!

תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם.

את האומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי לשנותם.

ואת התבונה להבחין בין שניהם.

אמן!".

פשוט להתרגש

שרוצים לראות את הדברים החיובים לא חסר ב"ה!

עצב ושמחה.

המגמה המרכזית תמיד שיהיה יותר טוב.

לפעמים צריך הרבה כוחות נפש בשביל לפתוח את השרשור המסורתי כל מוצ"ש.....

מלאו שנתיים לשרשור הזה

ב"ה התארסתי, עברתי דירה, נפשתי יחסית הרבה.

אחד הדברים המשמעותיים השנה -

היה לראות כל שבוע- "איזה טוב השם"

הנה, את יושבת פה, תבהי בזה... תחשבי- על מה יש לך להודות? החיים הקטנים, הקשיים, השמחות...

איזה טוב השם שברא את עם ישראל,

שברא אנשים צדיקים ועובדים שכאילו

..............................................................................

*** ההודעה ה-1000 שלי בפורומים, וכולה שבח והודיה לה'  ***

הייתה שנה מדהימה, מדהימה-מדהימה-מדהימה!

עם המון קשיים ומשברים, אך הידיעה שהצלחתי להתגבר מעליהם עדיין משאירה אותי בעיניים פעורות.

וואו, איזה טוב ה'!!

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי את היכולת להכיר את עצמי מחדש בשנה הזו, לגלות בעצמי תכונות ועיסוקים שאני אוהבת ושחשובים לי, לגלות-כן, ממש לגלות! את עצמי מחדש.

להבין מה טוב לי, מה עושה לי טוב ומה רע לי, מה עושה לי רע, ולדעת להבדיל בין השניים ולמצוא את האיזון ביניהם

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי להתמודד בהתמודדויות כ"כ לא-פשוטות ושנשא אותי על כפיו כל פעם שאמרתי נואש,

תודה רבה לקב"ה על שהקיף אותי בחברות כ"כ טובות ותומכות שבלעדיהם לא הייתי נמצאת כאן היום

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי משפחה כ"כ אוהבת ונותנת, שגם כשלא מספיק הערכתי אותה תמיד היתה פה וכאן בשבילי

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי את היכולת גם לעזור לאחרים ולשמח אותם בעיתות משבר ובעיתות שמחה

תודה רבה לקב"ה על שנתן לי את החיים האלה ואת היכולת לנצל אותם ולמלא אותם!

תודה רבה לקב"ה על שעזר לי להתקבל ללימודי רפואה!! כ"כ הרבה תפילות ובקשות וזה כ"כ לא מובן מאליו שהתקבלתי ובקלות כזו (יחסית) למקצוע הזה...

תודה רבה לקב"ה שעוזר לי ומכוון אותי ועוזר לי למצוא את הדרך שלי בדרך לייעוד שלי ולמקום שלי בעולם

תודה רבה לקב"ה על שברא עולם כ"כ שלם ומדהים לחיות בו, עולם שבו תמיד יש לאן לצמוח ולהתקדם!

תודה רבה לקב"ה שנתן לי זוג עיניים רואות ע"מ להכיר טובה על כל מה שיש בעולם הזה!

תודה רבה לקב"ה שעזר לי לפקוח את העיניים.

תודה רבה לקב"ה על שליווה אותי במהלך כל השנה הלא פשוטה הזו, גם כשהתרחקתי וגם כשהתקרבתי.

תודה רבה לקב"ה על שמחזיר בי נשמתי בכל יום בחמלה.

תודה רבה לקב"ה שנתן לי בריאות טובה!

תודה רבה לקב"ה על כל החסדים שהוא עושה עמי בכל יום!

איזה טוב ה' שזכיתי לשנה מופלאה שכזו.

בלי טיפת זמן.

לחץ אדיר של הכל, בכל התחומים.

בגלל זה מן הסתם ישנו סיפוק גם כן אדיר.

המון סערות ודילמות, (חלק גדול מהן נפתרו והורדו מהרשימה, בזכותכם, יושבי פורמים נכבדים ויקרים, ובעצם, גם חלק גדול נוסף לרשימה ההיא: )

הספקים גבוהים, ושמחות. המון שמחות.

עצב, וחורבן, ושכול. והכל בעוצמות, כאילו זה פטיש שלא נרגע מעוצמת ההדף הקודם, וכבר מכה שוב.

הרגשה של חירות מוחשית. הרגשה של מי כעמך ישראל, (גם בזכותכם, שוב)

מממ...

מן הסתם יש עוד מלא דברים. 

שציינת "דברים טובים", אבל תכלס, איזה טוב השם. כנראה שבאמת הכל טוב כל כך.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.