(מזדהה כ"כ)

אני מרגיש את חודש אלול על ניוטרל, פשוט כלום ושום דבר, גם בסליחות אני מרגיש שהכל זה מהפה ולחוץ, אין חיבור, ואני חושש שזה מה שיקרה לי בכיפור, זה אף פעם לא קרה לי, תמיד מאז שאני זוכר את עצמי היה מגיע חודש אלול הייתה מן התרגשות כזו באוויר, הסליחות היו מצמררות אותי, הייתי מרגיש ממש את הימים הנוראים, השנה- כלום..

ומה שסיפק אותך עד השנה, עכשיו מרגיש כחסר?

זה כמו שתמלא כוס עד לשפתה. מלאה? מלאה.

נכון לתק' מסויימת תרגיש טוב.

אבל כאשר תשפוך את הכוס לקנקן (כלי קיבול גדול יותר- כשיש לך יכולת להתקדם, להכיל יותר..), יהיה חסר עוד הרבה.

כלי הקיבול כבר לא מלא..

אותה כוס נשארה, אבל החלל שנשאר נותן את תחושת הריקניות.

אם זו באמת הנק', אולי המשימה שלך עכשיו היא למלא את הקנקן, מתוך מודעות לכך שהתקדמת.

זה לא שפעם היית במקום טוב יותר, אלא שפעם המקום שהיית בו סיפק אותך. היום כבר לא. אתה מחפש משהו יותר גבוה..

אם זו לא הנק' בכלל, לא נורא.

הובנתי?

ו.. זה מצב מוכר גם אצלי.. מאוד!

את נותנת לי להרגיש בסדר עם עצמי  

אבל, (לדעתי לפחות)

עשיה כי כך צריך לעשות (ואמרת שאתה הולך לסליחות, לדוגמא) 

למרות שלא ממש מרגישים (ולא ב'אורות'), יש בזה בחינה של עשיה אמיתית.

היו כבר צדיקים שאמרו שחוששים שקיבלו את השכר על המצות בעולם הזה, בהנאה מהם.

לפי זה, כנראה כשעושים, ולא ממש עם שמחה וחיבור - נשאר שכר לעולם הבא 

(קצת <צ>, אבל הרעיון בכל הכנות)

בקושי מספיקים לקלוט שהוא נכנס וכבר הוא יוצא

מסכימה לגמרי,זה עצוב להרגיש את הריקנות הפנימית הזאת

בחודש כל כך גדול ומיוחד!

אצלי זה נובע מלימודים אינטנסיביים ושגרה עמוסה

כמעט ואין זמן לעצור,לחשוב,להתבונן פנימה

(כן,אני יודעת שזה תירוץ עלוב..)

ואצל כל אחד זה יכול לנבוע מסיבות אחרות..

נשארו עוד כמה ימים לראש השנה

זאת ההזדמנות של כולנו

לטפס,להתקדם,לעלות

שערי תשובה עדיין פתוחים!!

זה כבר פעם שנייה שחודש אלול נמחק לי. השנה כל המכינה הזאת כיסחה אותי ויש מצב אפילו למועד ב׳. יום שלישי אני מתכוון ללכת לכותל לסליחות ולפחות להציל משהו מחודש אלול.

ומרוב שאני מזדהה אין לי מה לומר.

ה' ישמור אותך ויעזור לכולנו..

ולכן ממליץ על החוברת החדשה של הרב יהושע שפירא...

(ועל פחות שעות בפורום אקטואליה...)

מדהים כל פעם מחדש ללמוד את זה סמוך לימים הנוראים

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה