באולטראסאונד האחרון שעשיתי ( בגלל חשד להתקצרות...) נאמר לי כי צוואר הרחם קצר מעט. 27 מ"מ .
כמה שאלות יש לי על זה:
האם זה באמת קצר? מה האורך האופטימלי שלו?
האם יכול להיות שלכתחילה יש לי כזה אורך ולא הייתה שום התקצרות- אני לא זוכרת שבדקו לי פעם אז מנין להם לדעת? זה משהו אחיד לכלל הנשים?
האורך הנורמלי הוא בין 40 ל-60 מ"מ,-משתנה מאישה לאישה.
לי רופא אמר לנוח שבוע מהעבודה, ואח"כ אמר שאין מניעה לחזור לעבוד- למרות שהמשיך להתקצר קצת,
ורופאת נשים אמרה לי ש25 מ"מ, זה נחשב אורך סבבה- ואפשר להמשיך כרגיל הכל.
ברגיל (לא בזמן הריון) אורך צוואר הרחם הוא כ50 מ"מ.
בהריון אורך הצוואר מלכתחילה קצר יותר מהרגיל וזה משתנה מאישה לאישה, אין אורך שאחיד לכולם, במהלך ההריון יש התקצרות טבעית, זה תלוי בשבוע ההריון. עם זאת יש לכל שלב בהריון נורמה שכשהאורך שנמדד פחות ממנו נחשב לקצר ואז מבצעים מעקב.
למשל- בשבוע 25 אורך הצוואר צריך להיות כ- 30 מ"מ, פחות מכך נחשב לקצר, בשבועות מתקדמים יותר סביב שבוע 28-30 האורך שציינת הוא סבבה לגמרי.
לי היו שני הריונות עם צוואר רחם מקוצר, באחד מהם אורך הצוואר נע בבדיקות השונות בין 27 מ"מ ל24 מ"מ (בטווח של כמה חודשים, החל משבוע 24-25 שאז גילו שהצוואר מקוצר) והייתי בשמירת הריון עד הלידה, בשבוע 38.
בהריון השני זה היה קצר עוד יותר והתחיל בשלב מאוחר יותר של ההריון.
מבדיקה אחת לא מסיקים מסקנות, אומרים לנוח בבית שבוע- שבועיים ועושים בדיקה חוזרת. בהתאם לממצאים הרופא מחליט על המשך מעקב ואם יש צורך בשמירה בבית או שהחיים ממשיכים כרגיל.
בשבוע 24 גילו את הצוואר שהתקצר...
הבנתי נכון שבגלל שהיה לך בשבוע הזה 24-27 מ"מ היית בשמירה עד הלידה?
או שלא הבנתי?
כי בינתיים לא קיבלתי הוראה כזו....
אמרו לי לנוח שלושה ימים, ולחזור לרופא שלי לאחר שבוע..
והוא לא קיבל אותי בינתיים - עבר אתמול שבוע- למרות שכבר שלחתי לו את מכתב השחרור ממחלקת היריון ( הייתי מאושפזת שם לילה בגלל זה...)
להילחץ?
להתקשר למרפאה לנדנד?
אני עובדת קשה, ומפחדת שזה אסור....
במצב נורמאלי, צוואר הרחם של האישה הוא 4 סמ' בממוצע.
אם מוואר הרחם 2 סמ' או פחות זה נקרה צוואר הרחם מקוצר או קצר (תלוי מה הסטיה).
צוואר הרחם קצר מכניס אותך לקבוצת סיכון להפלה ו/או לידה מוקדמת מאחר וצוואר הרחם לא מסוגל פיזיולוגי להחזיק את ההריון. במילים אחרות, תחת לחץ של עובר ההולך וגדל צוואר הרחם נפתח ואז יש, לא עליך, הפלה או לידה מוקדמת.
בנוסף, צוואר הרחם קצר לא מסוגל להגן על הרחם והעובר מפני הזיהומים: כל זיהום מתפתח מהר מאד ומסכן את העובר. גם זה יכול לגרום להפלה/לידה מוקדמת, לא עליך. בזמן הלידה צוואר רחם קצר כורם ללידה מהירה מידי, שעלול לגרום לקריעות בצוואר הריחם והנרתיק.
לרוב, צוואר רחם קצר מתגלה בזמן US וגינאלי.
צוואר הרחם יכול להיות קצר מהלידה ויכול להתקצר במשך החיים כתוצאה מהפרעות הורמונליות או כתוצאה מפגיעות מכניות בזמן הפלה יזומה, לא עליך, גרידה או לידה טראומתית. כל אלה גורמים להווצרות צלקות, וכתוצאה מכך מוואר הרחם מאבד את גמישותו ומתקצר.
במקרים של צוואר רחם קצר יש להיות במעקב אצל רופא נשים ואם רופא מציע לתפור או לשים טבעת - להסכים (כל זה מסירים לפני הלידה).
במקרים בהם הסיבה בבעיות הורמונליות, לפעמים נותנים טיפול תרופתי.
בקיצור, תסמכי על הרופא שלך.
כתיבה וחתימה טובה ושנשמע רק בשורות טובות!
איך יודעים שצוואר הרחם קצר מהרגיל?
הצלחתם להלחיץ אותי קצת 
אין לך מה להילחץ. 
לפי מה שהבנתי מדברי יעל, היא התכוונה לצוואר רחם קצר ולא כתוצאה מהתקדמות ההריון, או שאורך צוואר קצר מאוד בשלבים די מוקדמים של ההריון, דבר שיביא ללידה מוקדמת.
מה שבלשון העם נקרא מחיקה בתהליך הלידה, זה בעצם התקצרות צוואר הרחם.
בלידה צוואר הרחם מחוק לגמרי.
כל עוד אין לך צירים מוקדמים/ עבר העלול להשפיע על אורך הצוואר אין לך ממה לחשוש.
גם כשצוואר הרחם קצר מהנורמה לא תמיד יש התערבות רפואית כמו שיעל כתבה, תפירה/ סגירה.
התערבות רפואית היא רק במצבים קיצוניים.
לי מלבד מעקב ומנוחה לא נעשתה שום התערבות רפואית כדי לשמור על אורך הצוואר שלא יתקצר.
בהריון אחד הסתובבתי 14 שבועות עם אורך צוואר של 24 מ"מ ללא התערבות רפואית
והריון אחד עם אורך צוואר של 1.4 מ"מ במשך 6 שבועות.
בשני ההריונות ילדתי בשבוע 38.
בהריון הנוכחי, בעקבות מה שעברתי, הרופאה אמרה לי שמסקירת מערכות מאוחרת אני צריכה לבצע מעקב על אורך הצוואר, זה עדיין לא אומר שתהיה התערבות כלשהי אם אורך הצוואר יהיה קצר ממה שצריך להיות.
אוחאהיו לי התקשויות חזקות בשבוע 24 .
הייתה לי דלקת ברכי השתן וזו המתנה שהיא נתנה לי ,
, צירים מוקדמים. במוניטור היה קשה לראות בכגלל השבוע המוקדם, אבל היו, ואכן באולטראסאונד גילו את הצוואר המעט קצר.
אז אם הוא התחיל להיפתח, ואני מתרוצצת, זה מפחיד אותי.
לא אמרו לי בינתיים כלום על שמירה, ואני עובדת קשה, הרבה על הרגליים- אולי זה מסוכן לאוצר שלי..... אני כולה בשבוע 25!
הבנתי שהתערבות רפואית כמו שיעל מציעה היא תחלופה לשמירה.
את היית בשמירה כל הזמן? במיטה?
הייתי ממליצה לך להתייעץ עם הרופא, אפילו טלפונית, האם עד הביקור את צריכה להפחית מאמץ.
בכל מקרה, מחר זה ערב חג ואז עוד 3 ימים של חג/ שבת, אין עבודה, את יכולה בהחלט להפחית מאמץ בימים אלו, בלי שבכלל תצטרכי לעדכן בעבודה.
אצלי בכלל לא עלתה האופציה של התערבות רפואית. רק קראתי על זה באחד הפורומים שמישהי כתבה שסגרו לה ואם אני זוכרת היא הייתה בשמירה אפילו שתפרו את צוואר הרחם.
יתכן שזה קשור לכמה הצוואר קצר ובאיזה שבוע וגם תלוי בדינמיקה שנצפתה בבדיקות.
אני הייתי בשמירה מהרגע שגילו שהצוואר קצר, בהריון אחד כל השמירה הייתה בבית, מנוחה מלאה אך לא כל הזמן במיטה, כן קמתי, הסתובבתי בקרבת הבית, הרופאה אמרה לי שנסיעות כמו להורים אפשרי, ללא מאמץ של להרים כבד (אפילו לא את הילד שהיה אז בן שנה).
בהריון האחר, ראו צירים במוניטור והייתי מאושפזת בבי"ח עד שראו שהמצב יציב ואז שיחררו אותי, אפילו בבי"ח עודדו אותי להסתובב כמובן בתחומי הבי"ח, ולא לשכב כל היום במיטה, כן לחוש את הגוף ואם יש תחושה של קושי לשבת ולנוח.
במנוחה מוחלטת של כל היום במיטה במשך זמן רב יש חשש לבעיות של קרישי דם כיוון שבשכיבה אין זרימת דם טובה לכל חלקי הגוף.
מאמץ אסור, תזוזה של הגוף כמו הסתובבויות, הליכות קצרות ואיטיות (שלא לאמץ את הגוף) מומלץ מאוד.
הכי חשוב כרגע זה להוריד הילוך ולהימנע מעבודות בית שגורמות למאמץ ומלהרים כבד.
נשמע לי משום מה מעורר חלחלה...
אבל מה, אולי זה נשמע מוזר, אבל כן הייתי רוצה לקבל הוראה לנוח.
אני עובדת באמת קשה, ממש נופלת מהרגליים, ולא נעים לי בכלל להבריז סתם בתירוץ של חלשה ולא מרגישה טוב. עכשיו רק התחילה שנה... פשוט לא מתאים להיעדר סתם. מצד שני, אני באמת נופלת מהרגליים, מרגישה רע לעיתים קרובות יותר מדי...כך שנראה לי שאם הרופא יאמר שיש צורך בקצת שמירה, אני פשוט אנשום לרווחה....
מעניין מאוד ההבדלים בין הגישות של הרופאים.
ב"ה סופסוף השגתי את הרופא שלי, הוא לא נלחץ מכך שכבר עבר שבוע, ושאני עובדת רגיל ומתאמצת, ואמר שמשאיר לי הפנייה לאולטראסאונד, ושאבוא ביום ראשון לקחת אותה ולהיבדק.
איך מסבירים את השלווה שלו?
אני מאוד סומכת עליו, הוא מקצועי ומבוקש ומפורסם מאוד.
אני פשוט לא מבינה את ההבדלים בין מקרה למקרה....
וזה מצליח להלחיץ אותי.
יתכן שאצלך התקצרות הצוואר נבעה ממניעים אחרים שהביאו את הרופא למסקנה שאת חייבת שמירה ואילו אצלי כיון שמקווים שהדלקת חלפה לא חושבים שהצוואר ממשיך להתקצר.... יתכן?
לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,
אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה
למרות שכרגע זה רק דיבורים
מצטיידות או ממשיכות כרגיל?
מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק
חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..
אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?
בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..
ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה
גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו
זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל
חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי
אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו, זו לא הייתה החלטה שכלית, היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.
בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)
מקווה שזה עזר ולו במעט
בהצלחה🙏🏻
זה עוזר לשמוע..
אצלי זה קצת שונה
כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה..
אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..
מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".
אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.
אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.
עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...
מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.
אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות
אם יש דחיה אז לא.
מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.
היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.
והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז
ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.
אבל,
בנישואים יש כל מיני תקופות
ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה
ואז פתאום מאד בולט
האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.
ומציק.
ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)
סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.
זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...
אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.
המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...
בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק. בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.
הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב. הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..
יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים
משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.
אבל אסור שתהייה דחיה.
את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק.
להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.
גם אם זה היום נישואין שלנו?
הוא לא פה
אני עם כמה וכמה שחלקם חולים
ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד
הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה
הורמונלית ונפשית בכלל
ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה
צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי
אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו
גם בתשלום
הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.
למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים
ונמאס לי!
ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי
ועכשיו אני פשוט בוכה
וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר!
ברור שזה בסדר!!!
וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶
נשמע קשה מאוד וכואב
ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות
כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית
כל כך תודה
וצריך
ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.
מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום.
איזו אישה לביאה את
עם כמה את מתמודדת
תבכי כמה שאת צריכה
תנקי את הלב
ותנשמי נשימות חדשות❤️
נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
ואני מכסה בשמיכה ופוך
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
מה שאלת במשפט
"היא לא מצאה שהיא קמה"?
איך תולעים גורמים לפספוסים?
ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה
הולכים לישון.
אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.
לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?
וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים
מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??
הוא בן 1.7
אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות
בשבילי הוא חמוד ככה
אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח
הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?
לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים
לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס
ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.
אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד
לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.
אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.
הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,
אין סיכוי לקוקיות או סיכות
לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).
את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...
אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.
וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.
ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.
יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור
גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.
אז ככה
מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר
שמפו שמן קיק- גם לא עזר
הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה
מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.
יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.
והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה
כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי
ואז התחלתי להתפלל על זה
ואז קרה השינוי.
בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן
הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....
בטח הבנתם
העיקר שתהיו בריאים
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
זה באמת מרגששש
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס
ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.
היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום
או שהיה לך רק קל?
כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...
אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר
וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...
באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)
והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...
לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.
ובקלות!
כל תגובה משמחת ומחזקת..
יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.
יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?
בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?
תודה
לק"י
זה מוצר פשוט.
הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.
אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...
וקניתי אחרת
היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני
היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט
לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.
לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...
לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..
קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.
האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.
בעז"ה לילד הבא.
מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)
אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?
ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-
עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו.
בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.
בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.
