האורך הנורמלי הוא בין 40 ל-60 מ"מ,-משתנה מאישה לאישה.

לי רופא אמר לנוח שבוע מהעבודה, ואח"כ אמר שאין מניעה לחזור לעבוד- למרות שהמשיך להתקצר קצת,

ורופאת נשים אמרה לי ש25 מ"מ, זה נחשב אורך סבבה- ואפשר להמשיך כרגיל הכל.

צריכה לחזור לאולטראסאונד שני? אם כן, מתי עשית אותו?

ברגיל (לא בזמן הריון) אורך צוואר הרחם הוא כ50 מ"מ.

בהריון אורך הצוואר מלכתחילה קצר יותר מהרגיל וזה משתנה מאישה לאישה, אין אורך שאחיד לכולם, במהלך ההריון יש התקצרות טבעית, זה תלוי בשבוע ההריון. עם זאת יש לכל שלב בהריון נורמה שכשהאורך שנמדד פחות ממנו נחשב לקצר ואז מבצעים מעקב.

למשל- בשבוע 25 אורך הצוואר צריך להיות כ- 30 מ"מ, פחות מכך נחשב לקצר, בשבועות מתקדמים יותר סביב שבוע 28-30 האורך שציינת הוא סבבה לגמרי.

לי היו שני הריונות עם צוואר רחם מקוצר, באחד מהם אורך הצוואר נע בבדיקות השונות בין 27 מ"מ ל24 מ"מ (בטווח של כמה חודשים, החל משבוע 24-25 שאז גילו שהצוואר מקוצר)  והייתי בשמירת הריון עד הלידה, בשבוע 38.

בהריון השני זה היה קצר עוד יותר והתחיל בשלב מאוחר יותר של ההריון.

מבדיקה אחת לא מסיקים מסקנות, אומרים לנוח בבית שבוע- שבועיים ועושים בדיקה חוזרת. בהתאם לממצאים הרופא מחליט על המשך מעקב ואם יש צורך בשמירה בבית או שהחיים ממשיכים כרגיל.

בשבוע 24 גילו את הצוואר שהתקצר... 

הבנתי נכון שבגלל שהיה לך בשבוע הזה 24-27 מ"מ היית בשמירה עד הלידה?

או שלא הבנתי?

כי בינתיים לא קיבלתי הוראה כזו....

אמרו לי לנוח שלושה ימים, ולחזור לרופא שלי לאחר שבוע..

והוא לא קיבל אותי בינתיים - עבר אתמול שבוע- למרות שכבר שלחתי לו את מכתב השחרור ממחלקת היריון ( הייתי מאושפזת שם לילה בגלל זה...)

להילחץ?

להתקשר למרפאה לנדנד?

אני עובדת קשה, ומפחדת שזה אסור....

במצב נורמאלי, צוואר הרחם של האישה הוא 4 סמ' בממוצע.

אם מוואר הרחם 2 סמ' או פחות זה נקרה צוואר הרחם מקוצר או קצר (תלוי מה הסטיה).

צוואר הרחם קצר מכניס אותך לקבוצת סיכון להפלה ו/או לידה מוקדמת מאחר וצוואר הרחם לא מסוגל פיזיולוגי להחזיק את ההריון. במילים אחרות, תחת לחץ של עובר ההולך וגדל צוואר הרחם נפתח ואז יש, לא עליך, הפלה או לידה מוקדמת.

בנוסף, צוואר הרחם קצר לא מסוגל להגן על הרחם והעובר מפני הזיהומים: כל זיהום מתפתח מהר מאד ומסכן את העובר. גם זה יכול לגרום להפלה/לידה מוקדמת, לא עליך. בזמן הלידה צוואר רחם קצר כורם ללידה מהירה מידי, שעלול לגרום לקריעות בצוואר הריחם והנרתיק.

לרוב, צוואר רחם קצר מתגלה בזמן US וגינאלי.

צוואר הרחם יכול להיות קצר מהלידה ויכול להתקצר במשך החיים כתוצאה מהפרעות הורמונליות או כתוצאה מפגיעות מכניות  בזמן הפלה יזומה, לא עליך, גרידה או לידה טראומתית. כל אלה גורמים להווצרות צלקות, וכתוצאה מכך מוואר הרחם מאבד את גמישותו ומתקצר.

במקרים של צוואר רחם קצר יש להיות במעקב אצל רופא נשים ואם רופא מציע לתפור או לשים טבעת - להסכים (כל זה מסירים לפני הלידה).

במקרים בהם  הסיבה בבעיות הורמונליות, לפעמים נותנים טיפול תרופתי.

בקיצור, תסמכי על הרופא שלך.

כתיבה וחתימה טובה ושנשמע רק בשורות טובות!

איך יודעים שצוואר הרחם קצר מהרגיל?

הצלחתם להלחיץ אותי קצת 

אין לך מה להילחץ. 

לפי מה שהבנתי מדברי יעל, היא התכוונה לצוואר רחם קצר ולא כתוצאה מהתקדמות ההריון, או שאורך צוואר קצר מאוד בשלבים די מוקדמים של ההריון, דבר שיביא ללידה מוקדמת.

מה שבלשון העם נקרא מחיקה בתהליך הלידה, זה בעצם התקצרות צוואר הרחם.

בלידה צוואר הרחם מחוק לגמרי.

כל עוד אין לך צירים מוקדמים/ עבר העלול להשפיע על אורך הצוואר אין לך ממה לחשוש.

גם כשצוואר הרחם קצר מהנורמה לא תמיד יש התערבות רפואית כמו שיעל כתבה, תפירה/ סגירה.

התערבות רפואית היא רק במצבים קיצוניים.

לי מלבד מעקב ומנוחה לא נעשתה שום התערבות רפואית כדי לשמור על אורך הצוואר שלא יתקצר.

בהריון אחד הסתובבתי 14 שבועות עם אורך צוואר של 24 מ"מ ללא התערבות רפואית

והריון אחד עם אורך צוואר של 1.4 מ"מ במשך 6 שבועות.

בשני ההריונות ילדתי בשבוע 38.

בהריון הנוכחי, בעקבות מה שעברתי, הרופאה אמרה לי שמסקירת מערכות מאוחרת אני צריכה לבצע מעקב על אורך הצוואר, זה עדיין לא אומר שתהיה התערבות כלשהי אם אורך הצוואר יהיה קצר ממה שצריך להיות.

היו לי התקשויות חזקות בשבוע 24 .

הייתה לי דלקת ברכי השתן וזו המתנה שהיא נתנה לי ,, צירים מוקדמים. במוניטור היה  קשה לראות בכגלל השבוע המוקדם, אבל היו, ואכן באולטראסאונד גילו את הצוואר המעט קצר.

אז אם הוא התחיל להיפתח, ואני מתרוצצת, זה מפחיד אותי.

לא אמרו לי בינתיים כלום על שמירה, ואני עובדת קשה, הרבה על הרגליים- אולי זה מסוכן לאוצר שלי..... אני כולה בשבוע 25!

הבנתי שהתערבות רפואית כמו שיעל מציעה היא תחלופה לשמירה.

את היית בשמירה כל הזמן? במיטה?

הייתי ממליצה לך להתייעץ עם הרופא, אפילו טלפונית, האם עד הביקור את צריכה להפחית מאמץ.

בכל מקרה, מחר זה ערב חג ואז עוד 3 ימים של חג/ שבת, אין עבודה, את יכולה בהחלט להפחית מאמץ בימים אלו, בלי שבכלל תצטרכי לעדכן בעבודה.

אצלי בכלל לא עלתה האופציה של התערבות רפואית. רק קראתי על זה באחד הפורומים שמישהי כתבה שסגרו לה ואם אני זוכרת היא הייתה בשמירה אפילו שתפרו את צוואר הרחם.

יתכן שזה קשור לכמה הצוואר קצר ובאיזה שבוע וגם תלוי בדינמיקה שנצפתה בבדיקות.

אני הייתי בשמירה מהרגע שגילו שהצוואר קצר, בהריון אחד כל השמירה הייתה בבית, מנוחה מלאה אך לא כל הזמן במיטה, כן קמתי, הסתובבתי בקרבת הבית, הרופאה אמרה לי שנסיעות כמו להורים אפשרי, ללא מאמץ של להרים כבד (אפילו לא את הילד שהיה אז בן שנה).

בהריון האחר, ראו צירים במוניטור והייתי מאושפזת בבי"ח עד שראו שהמצב יציב ואז שיחררו אותי, אפילו בבי"ח עודדו אותי להסתובב כמובן בתחומי הבי"ח, ולא לשכב כל היום במיטה, כן לחוש את הגוף ואם יש תחושה של קושי לשבת ולנוח.

במנוחה מוחלטת של כל היום במיטה במשך זמן רב יש חשש לבעיות של קרישי דם כיוון שבשכיבה אין זרימת דם טובה לכל חלקי הגוף.

מאמץ אסור, תזוזה של הגוף כמו הסתובבויות, הליכות קצרות ואיטיות (שלא לאמץ את הגוף) מומלץ מאוד.

הכי חשוב כרגע זה להוריד הילוך ולהימנע מעבודות בית שגורמות למאמץ ומלהרים כבד.

נשמע לי משום מה מעורר חלחלה...

אבל מה, אולי זה נשמע מוזר, אבל כן הייתי רוצה לקבל הוראה לנוח.

אני עובדת באמת קשה, ממש נופלת מהרגליים, ולא נעים לי בכלל להבריז סתם בתירוץ של חלשה ולא מרגישה טוב.  עכשיו רק התחילה שנה... פשוט לא מתאים להיעדר סתם. מצד שני, אני באמת נופלת מהרגליים, מרגישה רע לעיתים קרובות יותר מדי...כך שנראה לי שאם הרופא יאמר שיש צורך בקצת שמירה, אני פשוט אנשום לרווחה....

מעניין מאוד ההבדלים בין הגישות של הרופאים.

ב"ה סופסוף השגתי את הרופא שלי, הוא לא נלחץ מכך שכבר עבר שבוע, ושאני עובדת רגיל ומתאמצת, ואמר שמשאיר לי הפנייה לאולטראסאונד, ושאבוא ביום ראשון לקחת אותה ולהיבדק.

איך מסבירים את השלווה שלו?

אני מאוד סומכת עליו, הוא מקצועי ומבוקש ומפורסם מאוד.

אני פשוט לא מבינה את ההבדלים בין מקרה למקרה....

וזה מצליח להלחיץ אותי.

יתכן שאצלך התקצרות הצוואר נבעה ממניעים אחרים שהביאו את הרופא למסקנה שאת חייבת שמירה ואילו אצלי כיון שמקווים שהדלקת חלפה לא חושבים שהצוואר ממשיך להתקצר.... יתכן?

אני מאוד מאוד סומכת על הרופא שלי, רק ממש מחכה שהוא כבר ייצור קשר ויאמר מה לעשות. כך סוכם.

אבל נראה לי עדיף שאני אתקשר עכשיו.

עדיף שאהיה רגועה שהוא אכן זוכר ויודע מה לעשות....

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר