רבי ישראל בער –  "סבא ישראל" תלמידו המובהק התבטא: "אני ראיתי את רבי ישראל, ראיתי איד אחד בעולם. ראיתי בן אדם אחד, רק הוא! וכל העולם טועים ולא יודעים מחייהם כלום.." "...ראיתי את ר' ישראל, ראיתי כבר אדם בבחינת לעתיד. הוא החזיק בהשיר שיתער לעתיד לבוא, הוא היה בבחינת לעתיד, לא מזה העולם". "אני ראיתי את רבי ישראל, אז ראיתי מה זה הכח של רבנו, מה שרבינו יכול לעשות מבשר-ודם, מילוד אישה. הוא בן אדם כמו כל בני האדם, כמו כל העולם, והוא היה עניין אחר. הוא היה בעולם הזה אבל הוא לא היה בעולם הזה... הוא היה בעולם הבא"? "...נתגדלתי בין חסידים גדולים, מחמירים ומדקדקים במצוות, אבל ראיתי את האיש הזה אז ראיתי שכולם עומדים בחוץ, שאינם יודעים כלום. הוא היה יחיד בעולם, הוא היה חידוש כזה שאין בעולם, אין דוגמתו".

עובדות רבות ישנם סביב דמות נעלמת זו. בגיל וברעדה נעתיק לכם כמה עובדות ודיבורים [– מתוך ירחון מאור הנחל גליון 42 טבת תשס"א שכתב בטוב טעם ודעת מעל חמישים עמודים על צדיק נורא ונעלם זה]:

מתנגד חריף נקלע בטעות לקלויז באומן, כששמע את תפילת ערבית של רבי ישראל – רץ מיד לציון רבנו כל עוד נפשו בו כשהוא מבקש מחילה וסליחה על התנגדותו, והפך להיות מקורב ונלהב לרבנו. כמה אנשי כפר אמרו לר' בן ציון אפטר: אנו כבר לא נוכל לחלוק על חסידי ברסלב, שהרי ר' ישראל קרדונר התפלל פה פעם אחת מנחה, לעולם לא נוכל...

אומרים, מי שראה את ר' ישראל הבין בשכלו את מה שאמר רבנו: "אם תצייתו אותי ותשמעו בקולי לא יהיה דרגה בעולם שלא אביא אתכם" מי שהתקרב לר' ישראל קרדונר הבין מה שר' נתן אמר "המשיח שלי כבר נמצא.."

ר' ישראל בער – "סבא" מספר: "הוא כל כך בכה: רבונו של עולם! רבונו של עולם! רבונו של עולם! עד שכל השולחן היה רטוב מהדמעות וגם כל הרצפה הייתה נראית כמו כששופכים מים. ככה היה הלב בוער לה' ית'. מי יכול לתאר דביקות כזה! מתיקות כזה! געגועים כאלה! חיים כאלה! הוא היה יחיד עם ה' ית' והוא דיבר איתו כמו עם אבא רחמני: רבונו של עולם, אבא יקר, רחם עלי! אתה רחמני, אתה טוב, רחם עלי, אני רחוק מכל וכל, מה יהיה ממני? והוא כל כך בכה..." ..."אני ראיתי את ר' ישראל קרדונר איך הוא היה תמיד מרקד, איך הוא היה תמיד שמח עם ה' ית'... ...רקדנו בליל שבת כל הלילה עד שכל המתנגדים התבטלו לגמרי..."

אומרים, שר' ישראל קיים את מה שאמר רבנו "רצוני שתהיו אפויים בליבי!" בשלמות האפשרית לבן אנוש. לכן הוא היה חידוש גדול, שכך אמר רבנו: "תנו לי את לבכם ואוליך אתכם על דרך חדש שלא הלך בו אדם מעולם!"

ר' אלטר קרימינשטוקער אמר: "אם ר' ישראל קרדונר היה בזמן רבי נתן היה גם כן חידוש". כי רבי ישראל קיים במלא מובן המילה את מה שאמר רבנו "לא לזאת הייתה כוונתי, רציתי שתהיו כמו חיות הנוהמות בלילה לילות שלמים" כן עבד את ה' כל הזמן ביערות ובשדות בגעגועים שאי אפשר לתאר כלל, ומידי פעם היה חוזר ליישוב [קרה שהיה חוזר ליישוב פעם בחצי שנה!] לכן אמרו חסידי ברסלב 'מי יכול להדמות אליו?'

מחוץ ליישוב... שם הולך האדם – "בעל תפילה" – "בדרך יחידי" כלשון המשנה [ליקוטי מוהר"ן נ"ב] שם יכול לדבר אם בוראו בשפתו המיוחדת לו "כמו דבר עם חבר טוב אמיתי" [כוכבי אור] "כאשר ידבר איש אל רעהו"

"סבא" – ר' ישראל בער, זכה דרכו להתקרב לרבנו. לזה יש סיפורים בפני עצמם. [אי"ה נכתוב על זה בעלון לקראת ההילולא של סבא ישראל בי"ח בחשון. בחי' פי שניים] ומתאר סבא: יום או יומיים אחרי פגישתם הראשונה - "פתאום.. נעלם" "אני מחפש אותו בכל המקומות. בכל היערות. איפה ר' ישראל? חיפשתי וחיפשתי עד שראיתי מרחוק אדם מסתובב אחת הנה ואחת הנה, והוא נראה כמו שהוא מסתובב עם עוד אחד והוא מדבר איתו ומתייעץ איתו והוא שואל אותו: מה אתה אומר? מה לעשות? אולי ככה? ואולי ככה?..."

יש מי שבורח מהיישוב אל היער מפני שאון והמולה, אבל רבי ישראל לא ברח מהם אלא ברח בשבילם! "הוא היה דואג תמיד על ישראל, תמיד היה לו צער כזה על ישראל, איפה עם ישראל, איפה?..." "...הוא בכה לפני ה' ית', הוא בכה בשבילנו, לתקן אותנו."

במכתב אחד ר' ישראל קרדונר שופך את ליבו: "...נתעורר ליבי לבקש מה' ית' שיתקיים בימינו כל דברי רבנו הק' שהבטיח לנו שיגמור מה שהתחיל, ויתגלה כבוד מלכותו ית' בימינו" באותה העת, חיו להם מתי-מספר נטולי השפעה, כמה עשרות בודדים של חסידי ברסלב. מלבדם איש אינו מוכן לשמוע על הדרך החדשה שהבטיחה לתקן את כל העולם. ההפך – ההתנגדות בערה, חסיד ברסלב מושא לשמצה ולקלון... "וסוף כל סוף, יגמור ה' ית' את שלו ולא ילך לאיבוד אפילו נפש אחת מישראל, ואפילו הפחות שבפחותים יזכה גם כן לעבוד אותו ית' על דרך האמת [של רבנו הקדוש] כי לא ידח ממנו נידח" כותב ר' ישראל קרדונר, חלם והאמין בלב שלם.

תלמידו ר' ישראל בער מספר על תפילת ראש השנה שלו: "שמעתי, איך הוא אומר: וידע כל פעול כי אתה פעלתו, בדביקות כזו, במתיקות כזו, הוא טען לה' ית', מתי? מתי יהיה זה? וידע כל פעול כי אתה פעלתו, מתי?" [באותו ראש השנה ארבו מתנגדים לרגום את המתפללים באבנים, אך נעמדו כאבנים דוממים כששמעו את התפילות, לא יכלו לפעול אוון..]

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!