שאני כ"כ רוצה ללמוד בישיבה ולממן את עצמי.. אממה אף ישיבה לא מוכנה להחזיק תלמידים שעובדים
האם אני צריך להיות תלוי בהורים שלי בשביל ללמוד בישיבה? למה אין איזה ישיבה אחת נורמלית שיכולה לבוא לקראת אנשים שמבקשים לכל הרוחות ללמוד תורה? למה מקשים כ"כ? זה נראה לכם הגיוני?
כדי שאוכל לממן את עצמי ולא להסתמך על ההורים.
במקום לעודד לומדי תורה רק מקים עליהם עוד ועוד זה ממש מרגיז..
לא מובן לי (או ש- אני פשוט באמת לא מודעת למה שקורה שם בישיבות)
אתה רוצה ללמוד בישיבה גבוהה. אך רוצה לעבוד שלושה ערבים בשבוע.
ימנעו את זה ממך?
הם לא מבינים שבחור בן... 23-4 צריך לכלכל את עצמו,
ולחשוב על עתידו?!
אני יודעת בברור על אחת כזו בירושלים.
(ולמה יש לי הרגשה שאתה חרדי?? תקן אותי אם אני טועה)
בכ"א סיימתי הסדר ואני בגיל שאני כבר לא רוצה להסתמך על ההורים.
...
זו ישיבה לכל מיני סוגים. יש שם הכל. ה-כ-ל.
בזמן שאתה עדיין מחוייב לצבא - ואין הבדל אם אתה דוחה שירות/בתוך ההסדר במסגרת השל"ת שלפני או שאחרי - אז עקרונית על פי חוק אסור לך לעבוד אלא אם כן השגת אישור עבודה מהצבא.
במקרה שהעניין הוא כמו שציינתי - הרי שאתה מבקש מהישיבה בפה מלא לתמוך בעבירה על החוק במדינה. בעייתי משהו.
אלא אם כן אתה מתכוון לאפשרות שבה כבר יש לך או שאתה מתכוון להשיג אישור עבודה מהצבא, או שמדובר בתקופה בה אתה כבר לא מחויב לצבא (אחרי 3 שנים/אחרי סיום תקופת השל"ת). עדאז אתה לא יכול להתלונן על כך שהישיבה מצהירה שהיא שומרת חוק, עד כמה שזה מעצבן שאתה באמת רוצה לממן את עצמך ברמה מסויימת ולא יכול...
עריכה: עכשיו אני רואה שאתה כותב שכבר סיימת הסדר. במקרה כזה באמת לא ברור התעקשות של ישיבה שהתלמיד לא יעבוד, בהנחה שזה לא יפגע לו בצורה משמעותית בלימוד.
הרי בכל מקרה בהנחה שתלמיד כזה גם הופך לאברך - אין ספק שכמעט כל אברך מחויב לצאת לעבוד מעבר למלגה הבסיסית ואף ישיבה לא יעלה בדעתה להגיד לאברך לא לעבוד כדי לחיות. ואם כך גם רווק צריך ברמה כלשהיא לממן עצמו ולא מובנת התעקשות הישיבה...
אני פשוט רוצה ללמוד בישיבה ולעבוד תוך כדי..
כל עוד זה לא פוגע בלימוד ובסדרים אני לא מוצא שום סברה לשלול את זה.
כמו כן, בישיבה גבוה התלמידים כבר בוגרים ולפי דעתי אין שום הצדקה לשלול מהם משהו לעשות.
בעיות ובררתי בהמון מקומות
יש בתורת החיים ביד בנימין מסלול כזה שמסתמא יאפשרו לך.
דבר זה הגיוני. יש הרבה בחורים בישיבה שהם רוצים ללכת ולשלב עבודה עם הלימוד
הקו החינוכי של הישיבות הוא שבחור שלא היו לו שנים של לימוד תורה נטו,
ההתפתחות הרוחנית שלו תהיה חלקית וחסרה. אפשר לחלוק על זה,
אבל זה מה שהישיבות דוגלות בו.
עכשיו, הישיבה לא יכולה לעשות איפה ואיפה, אם מאשרים לתלמיד אחד ללמוד ולעבוד,
אז שיאשרו לכל התלמידים, ואז יתחיל בלאגן.
מעבר לקו האידיאולוגי, ברגע שתלמידים יעבדו, יהיו כאלה שיעשו את זה לא חוקי
ובית המדרש יתרוקן, בקיצור בלאגן וכאב ראש שהישיבה ממש לא רוצה.
יש לך מושג באיזה ישיבות יש את המסלולים האלה? נגיד ישיבה עם תואר או ישיבה בשילוב עם עבודה?
למי שנמצא באופן מלא בישיבה.
יש?
או שאתה מאלה שמתנגדים וזה?
אולי זה מה שהמזכירה אומרת. מה הולך שם באמת? וודאי יש יוצאי דופן.
השאלה מה אתה מחפש בדיוק.
אפשרי למסר"ש.
ללימוד תורה צריך להתמסר בלי לחשוב מה יהיה עם שעות העבודה
ולזה בדיוק קמו הישיבות, ללימוד תורה יומם וליל
כנראה שלא הבנת אני מאד רוצה ללמוד תורה הבעייה שישיבה דורשת סכום של 600-700 ש"ח בחודש וכדי שאני יוכל לשלם את זה אני חייב איזה עבודה קטנה ואני מדבר על עוד הוצאות כמו נסיעות וכ"ו.
חוצמזה מה עם קצת לסמוך על ה'?
ושה' יעביר כסף לישיבה
ואם זה לא יעבוד,
תמיד הוא יוכל לשלוף את המשפט שלך ולומר לראש הישיבה
"וחוצמזה הרב, מה עם קצת לסמוך על ה'??"
עבודות בתוך הישיבה. (עבודות מטבח, לספר בחורים, ניקיון).
ובנוסף אני מניח שלרוב הישיבות לא יפריע שתעבוד מעט במשהו שאינו על חשבון סדרי הלימוד של הישיבה (אפשר למשל שטיפת חדרי מדרגות). אפשר להשלים קצת בעבודה בבין הזמנים (למשל בניית סוכות).
יש ישיבות שלא יעשו בעיות אם זה יומיים שלוש בשבוע אבל אם זה כל יום כדאי לשלב כמו שאמרו למעלה מקומות של תורה אחרי צבא ומסלולים שמאפשרים יותר גמישות
אבל רוב הישיבות נועדו לשלב הקודם שבו אתה מקבל כלים, מתוך בועה ! סגורה ואטומה ! כי אחרת זה לא אפקטיבי.
אז בבית המדרש תוכל ללמוד ואני לא מאמין שמישהו יגיד לך לא
אבל להשתלב בתוך חברה (פנימיה וחדר אוכל) עם רגל בתוך הבועה ורגל בחוץ ....
אני מבין את מי שסרב כי זה פורץ את הבועה
(קח גם בחשבון שאתה בוגר יותר ויכול להוות מודל לחיקוי של שילוב, שבשלב הצעיר של התלמידים זה פחות בריא).
אל תתיאש אחי תמצא מקום מתאים שלא תצטרך להרגיש בו לא בנוח
אולי יותר בכיוון של כוללים
או להמשיך באותו מקום ולעשות הסכם עם המנהל שבעוד שנה תשלם למפרע על שנה שבה לא תעבוד
תהיה יצירתי והבא להיטהר מסייעין בידו
ישיבת מכון מאיר בירושלים, קרית משה , יכולה להתאים לך. אתה יכול ללמוד שם באופן חלקי ולעבוד.
אתה יכול לפנות אלי גם באישי .
לימודים אקדמאים עם מלגה ואחר כך אתה כבר עצמאי.
תכלס, אף אחד לא ימנע ממך ללמוד בישיבה, הבעיה שלך היא עם הפנמיה, נכון?
אחרי שלמדת את התואר שרצית אתה יכול לשכור דירה ולהמשיך.
והפעם עם משכורת קצת יותר משמעותית.
כל הורה יכול לשלם..
052-6300890
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
