אבל בהחלט יכול להיות שזה נוזלים באוזניים או אולי ריפלוקס? יכול להיות שסתם יותר קשה לו להתרגל לעולם.. אם זה לא עובר הרבה זמן והבכי הוא כמה שעות טובות כל פעם שווה לבדוק אם זה גזים או נוזלים או דברים קטנים אחרים שמציקים.. לפעמים גם יש להם שריר תפוס מהלידה שמכאיב.. לא חסרות סיבות לבכות, פשוט לעקוב ואם זה ממשיך אז לפנות לרופא..

2. רוב הסיכויים לא התנקית לגמרי, לפעמים יש הפסקה כמה ימים ואז זה חוזר.. האמת אני כן הייתי מנסה אם אפילו טיפה בניגוב אין, אבל מכינה את עצמי טוב טוב שיכול להיות שזה יחזור עוד מעט.. אבל אין מה להפסיד..

קיבלת חומרים מכווצים? ברח לי השם שלזה מה שנותנים לכיווץ הרחם ךפעמים גם בתור זרוז...

אני קיבלתי לא הרבה ומיום אחרי הלידה היה לי רק טיפטופים (שנמשכו עוד שבועיים שלושה בערך אבל ממש טיפטופים קטנים והרבה פעמים הטיפטופים הפסיקו לכמה שעות עד יומיים ואז חזרו...)

לדעתי תחכי ךפחות עוד שבוע לפני שאת מנסה כי חבל סתם להתעסק עם המקום העדין ולהתבאס מחדש כל פעם...

פעמיים. גם אחרי הלידה,

וגם כשהתלוננתי שהדימום שלי יותר מסיבי מהרגיל... (לא מבינה למה נתנו הרי שוב- זה מגביר דימום...)

שתבינו, בלילה הראשון (ילדתי ב21:30) החלפתי 5 פעמים, והחליפו לי מצעים פעמיים!! זה לא היה בלידות הקודמות...

יותר.

אבל, יכול להיות שבגלל המכווצים את עכשיו נקיה ותכף יתחילו הטפטופים, כי הרחם קיבל כיווץ חזק "והוא קצת בהלם.." ותכף יחזור להתכווץ לבד לאט לאט ואז יהיו טפטופים.

אני הייתי מנסה לעשות הפסק, אם נקי אח"כ כל טפטוף יתכן ולא יאסור אותך ותשאלי רב, פשוט אם נקי יותר פשוט יותר קל להתיר אח"כ כל כתם.

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

לפעמים באמת מקצרת ולא אומרת מהרחמן.

לא יכולה לומר שהברכה נעשית בכוונה של ממש

תפילות לצערי זה רק ברכות השחר ותהלים. (ברכות השחר זה לפני שהילדים קמים) פעם הייתי מתפללת תפילה אחת בשבת (בד"כ מנחה) אבל לאחרונה לצערי אין לי כוח אפילו לזה, כי זה דורש לעמוד, ובאמת הריכוז בתפילת עמידה חשוב יותר...

וגם לי נקיפות מצפון שאני מזכירה לילדים להתפלל או שולחת אותם לתפילה ובעצמי לא...

בכל אופן, בקשר לברכת המזון - זה חינוך טוב לילדים שרואים שאסור להפסיק באמצע הברכה גם אם לילד יש משהו דחוף. (גם בתפילה זה ככה, כמובן...)

אני משתדלת גם ללמוד פרשת שבוע, וזה משהו שאפשר להפסיק בו באמצע אם ילד צריך אותי, ומצד שני אני לרוב לומדת בקול, אז הילדים רואים ושומעים. אז אולי אפשר משהו כזה...

ברכת המזון אני מקפידה לברך מיד כשאני מסיימת לאכול, ברגע שזה נדחה קל לשכוח... משתדלת לברך מתוך ברכון ואז גם הילדים רואים שאני מברכת, וגם זה עוזר יותר לכוונה (לא תמיד מצליח🫣).

תפילה לצערי ביום יום בד"כ לא מגיעה, משתדלת בשבת שחרית/ מנחה לפחות, גם קורה שמתפספס לצערי. אבל הי כרגע אני במשימה אחרת בדיוק😉👶🏻 לא סתם נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן.

כדי להרגיל את עצמך בחזרה.

אם זה משהו שהיית רגילה אליו אז תוכלי לחזור להרגל הזה מאוד מהר.

תרגילי את עצמך לברך בקול, הילדים יקלטו שזו ברכה ולאט לאט יתרגלו לא להפריע. בעיניי זה ממש דרך פשוטה להחדיר אמונה בילדים ששם שמיים שגור בפה.

תקראי על המעלה של הברכה וכמה זה חשוב. תדמייני כמה התפילה והברכה שלך חשובה. דווקא, בתור אמא למשפחה, עסוקה ומוטרדת, שבתוך סדר היום העמוס את עוצרת ומתפללת.

אם היית בתוך זה בעבר, תוכלי לחזור לזה בקלות בסיעתא דשמיא.

תפילות, תתחילי ממנחה, היום ארוך ויש זמן. לא צריך לייחד יחודיים, זה ממש עצה של היצר הרע שאומר לך שעדיף לא להתפלל בכלל כי את לא מרוכזת . בניגוד לגברים שיש להם את המניינים שלהם אנחנו יכולות להתפלל כמעט מתי שרוצות אז זה יכול להתמסמס כי מרגיש שתמיד אפשר אח''כ. אז תקבעי לך שעה שבה את עומדת להתפלל והיא תהיה קבועה.

אני יודעת על עצמי שיש תקופות שיותר חסום לי להתפלל, ויש תקופות שיותר קל, אבל מה שקובע והגדרתי לעצמי אני עושה ומאוד משתדלת לא לפספס. ברגע שעולים על הגל זה הרבה יותר פשוט.

מעריכה אותך מאוד על הרצון הזה, שתראי ברכה !

לצערי גם לא כל כך מתפללת וזה כואב לי מאוד

מקפידה, זה ממש דאורייתא... אבל לא מלחיצה את עצמי להתרכז. התרכזתי- מה טוב, אבל בסוף החובה היא לברך עם או בלי כוונה.

תפילות- לצערי אני חלשה. משתדלת תפילה אחת ביום אבל בתכל'ס לא כל יום מתפללת, לפעמים כן ולפעמים לא.

אבל גם כשאני מתפללת אני לא במקום של "אם לא התכוונתי זה לא שווה " כל אחרת אני לא אתפלל לעולם... משתדלת כפי יכולתי, בנחת.

כן מנסה שהיו עוגנים לתפילה. למשל, אם אני מצליחה להקדים קצת לעבודה אז נכנסת לבית הכנסת של מקום העבודה ומתפללת שם כמה דקות 

נראה לי כדאי לחשוב איך בכל זאת אפשר.

הילדים לא יוכלו 2-3 דק' בלעדייך?

יותר עצלות.

על הרעיון של ברכת המזון, כדי להתחבר יותר, וככה העצלות מתגמדת...

בהצלחה יקרה!!!

זה לא פשוט להתחיל מה שלא רגילים.

לפני הרבה שנים קיבלתי החלטה שאין דבר כזה מבחינתי יום בלי ברכות השחר ועמידה.

אז כן, יש פעם ב.. איזה יום שפספסתי עמידה. אבל משתדלת ממש כי זה חשוב לי.

במבט שלי- עבודת ה' היא בראש סדרי העדיפויות והכל נובע משם. העצה שהכי עוזרת לי היא כל הזמן להוסיף עוד קבלה, להיות כל הזמן בתנועה קדימה.

לפני כשנתיים לקחתי על עצמי שברכת המזון תהייה מתוך הכתוב. באופן מעניין זה דווקא גרם לי לזכור יותר לברך.. (וברור שעדיין קורה לפעמים שאני שוכחת.. אבל משתדלת במיוחד שברכת המזון זה דאורייתא)

ובסוף, מרגישה ממש שזה לא בזכותי, אלא חסד ה' שאני מצליחה עם 8 ילדים ועבודה להגיע לזה...

בתפילה - יש אומרים שאשה שטרודה בענייני הבית יכולה לומר רק ברכות השחר ובתוכם ברכות התורה , ובזה יוצאת ידי חובת תפילה.

בברכת המזון גם אפשר לקצר, אני לא זוכרת בדיוק איך נכון לקצר . זוכרת שיש נוסח בלאדי ממש קצר .

בהצלחה !

ואני בסדר גמור עם זה. בשלב הזה בחיי זה לא הגיוני. לא סתם נשים פטורות מזה.

בשבת שיש לי קצת יותר נחת אז משתדלת יותר,אבל הרבה פעמים הסעודות שלי נקטעות בללכת להניק או להחליף טיטול...

(אני עם 2 מתחת שנתיים איתי בבית)

סיקרנת האמת

הולכת לשאול את הרב שלנו

מזדהה עם החוסר סבלנות.

אני כן מברכת וכן משתדלת להתפלל שתי תפילות ביום (משתדלת. לא אגיד שתמיד מצליחה)

אבל ממש מרגישה שזה בלי סבלנות. אני מברכת וחושבת על זה שאני רוצה כבר לשטוף את הכלים שאכלתי בהם, מתפללת וחושבת על מה צריכה לעשות אחרי התפילה.

זה קשוח כאמהות, אין לי מה להגיד חוץ מלחבק.

ואולי אוסיף, שאני כרגע ממשיכה להתפלל למרות חןסר הכוונה והסבלנות בדיוק כדי שזה ימשיך להיות הרגל ובעז"ה שיום אחד גפ תחזור הסבלנות.

אז מעודדת אותך להתרגל לזה חזרה גם אם זה לא יהיה בשיא הכוונה כרגע

ניסיתי להגיד לעצמי שאנסה אפילו רק ברכות השחר וברכת המזון קצרה של נשים..

אבל גם בזה לא מצליחה לעמוד

ומצטערת על זה מאד.. אבל לא מצליחה..

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.

נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.

הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.

* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

איך משיגים את הסידור?

סידור תהילת נשים

טלפון לבירורים: 0502802092

ניתן גם דרך "הידברות" https://www.shops.hidabroot.org/items/8596006-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97

@יעל מהדרום*

נקרא "תפילת נשים"

זה סידור שיש שם בעצם את התפילות מסודרות לפי מסלולי זמן, את יכולה לבחור מסלול לפי הזמן שיש לך ביום, ולהתפלל מתוך הסידור הזה.

נדמה לי שיש שם גם ברכת המזון/ הלל / תפילות לחגים.

נגיד 5 דקות - תפילה מינימלית

7 דקות- עם תוספת קטנה  

10 דקות

15 דקות זה כבר קטעי תפילה יחסית ארוכים.

הבנתי שיש לזה ביקורות מעולות.

* (אם זה פירסום אפשר למחוק, אבל זה נראה לי פשוט לתועלת אז אני כותבת פה) 

תפילה/ ברכה/ זמן פנוי לעצמך/ זמן למקלחת וכו - כל הדברים האלה תלויים באיפה את ממקמת את הדברים האלה בסקאלת סדרי העדיפויות שלך ובמקום שאת רוצה להיות בו ולא בהכרח בזמן פנוי כמו שאנחנו תופסות

בתפילה לעומת מקלחת יש גם יצר הרע שמפריע, אבל עדיין אפשר לגנוב כמה דקות בבית בלי ילדים שיפריעו  רוב הזמן לדעתי.

פניות מנטלית לתפילה זה כבר משו אחר וזה תהליך מנטלי/ נפשי. כמו פניות לעשות כל דבר אחר. ולפעמים באמת קשה למקבל אבל אני חושבת שאם אנחנו חיות בתוך מרוץ עכברים שלא מאפשר לנו לפתח את הזהות שלנו בתור אמהות/ בנות זוג/ נשים יהודיות - משו לוקה בחסר בדרך

**האמור לא נכתב כתוכחה, גמני לוקה בזה.

ברכת המזון אף פעם לא מפספסת ב"ה אבל בתפילות יש לי על מה לעבוד לצערי

תפילה מלאה בשבת ככשולם איתי -לרוב לא מצליחה

אבל בסוף המעצור האמיתי

הוא זה

שכשהיתי רווקה הרגשתי חייבת והיה לי הרגל והיה לי ברור משתפלתת ובטח ובטח מברכת

לא היה לי מושג לש לקבל פטור והתרגלתי לזה כחלק טבעי מהחיים

עם האמהות..והפטורים וההקלות..קצת עליתי על זה טרמפ כדי להפטר מהמחויבות שלפעמים העיקה עלי

קשר עם ה' הכי חשוב לי בעולם ואני ממש לא מחפשת 'לא להתפלל''

אבל תפילה כל בוקר היא גם אתגר.. לפעמים מעי3 כי מעקב דברים אחרים וגם ככה הזמן קצר

ולרוב הבעיה היא שתוך כדי עשיה ושגרה אין כבר פניות נפשית לעצירה הזאת..למחויבות כאת..

אני במילא לא מונחת שם באותו רגע ומרגישה שזה רק כדי לסמן וי

וגם עד שיש לי כמה דקות שקט אז בא לי לשבת בשקט לעושת דברים אחרים שכיף לי נגיד

לעומת אז. לדבר עם ה' אני ממש בכיף מדברת כל המזן ופשוט תוך כדי

ואני לא ה

בעשיה כל הזמן

אבל תמיד יתחשק לי יותר לשבת על הספה לקרוא ספר מאשר לפתוח סידור

בשבת הולכת לתפילה בערב -וקא ומחוברת מאוד

אבל הערוץ של תפילה ביום יום מסידור ממש סגור לי כבר שנים

ונכון זה גם הילדים

אבל בעיקר משהו בי שלא מונח

אומרת תמיד ברכות השחר

ולתקופות מתפללת בשבת

וברכת המזון משתדלת לזכור

לפעמים שוכחת או אומרת לעצמי שבהמשך ותכף וושכחת

ויתרתי לעצמי על מים אחרונים כי זה עזר לי לברך מיד ולא להתעצל לקום

אבל מתבאסת על עצמי כי כבר לרוב לא עושה

ופעם זה היה ברור ומובן לי מאיו

קיצר מרגישה שאצלי זה סוג 'ל חוסר פניות קצת עצלנות ובעיקר חוסר חשק להתמודד עם חוסר כוונה בתפילה

רובם די גדלו ב"ה
זמן יש לי.
זה התחמקות במחשבה של ואם היא תבכה, אם הוא יצא עוד פעם לשכנים בלי לשאול וכו ווכו
ואם ואם ואם

טוב אז כבר לא נברך

אני אמנם כן מתפללת כמעט כל יום (וברכות השחר כל יום) וכן מברכת ברכת המזון כמעט אחרי כל ארוחה. בעיקרון בהגדרה אני מברכת אחרי כל פעם שאני אוכלת לחם, אבל באמת לא תמיד זה מיד ולא תמיד אני מסיימת חד משמעית לאכול והרבה פעמים הארוחה נמרחת כזה על שעתיים ואז אחרי עוד שעתיים אני מגלה שלא בירכתי. אצלי לפחות זה קשור גם לזה שאני אוכלת בין לבין ולא ממש יושבת ואוכלת מההתחלה עד הסוף וגם כשאני יושבת לארוחה עם בעלי או עם הילדים, אז אני אקום ואתיישב ואארגן ואניק ואחזור לאכול, ואוכל את השאריות של הילדים אחרי שהם סיימו, כאילו לא ארוחה עם התחלה וסוף.

ולגבי התפילה, אז בעיקרון אני לא אוכלת לפני תפילה, רק שותה. אז אני מתפללת כל יום ולרוב את כל התפילה כולל פסוקי דזמרא, ברכות קריאת שמע וכו'. אבל, פעם הייתי קמה מוקדם ומתפללת לפני שהילדים קמים, מאז החופשת לידה האחרונה אני קמה ממש מאוחר ואז כמעט תמיד לא מספיקה להתפלל בבית ומתפללת תוך כדי נהיגה בדרך לעבודה וזה על הפנים ממש ולפעמים לא מספיקה או שוכחת או לא יודעת מה ואז אני מגלה שלא התפללתי, בעבודה אין לי זמן להתפלל ואז אני כבר אוכלת לפני תפילה ואז יכולה לגלות שלא התפללתי באותו יום. (אבל ברכות השחר אני תמיד מברכת, כי אני לא שותה לפני ברכות השחר).

וכמו שאת כותבת, אז התפילה נחלשת ואז גם בימים החופשיים שלי אני כזה קמה וחוזרת לישון עם הבייבי ואז מתישהו אני מתפללת, יכול להיות ב11 בבוקר. שפעם ממש לא הייתי ככה.

זה מרגיש לי ממש כמו שחז"ל אומרים "עבר אדם עברה ושנה בה, נעשית לו כהיתר" כאילו, פעם היה ברור לי שאין דבר כזה לא לברך אחרי האוכל אבל אז בטעות לא בירכתי ואז בפעם הבאה זה כבר מרגיש פחות נורא. אבל אני צריכה להזכיר לעצמי שזה לא אמור להיות ככה, אפילו אם התרגלתי.

את מעודדת אותי להתחזק בזה מעצם השומת לב לדברים.