לא בטוחה שזה קשור דווקא לפורום הנ"ל אבל..אור חיי

אז השאלה שלי היא כזו:

 

רקע:

 

נשואה לאיש צבא (עתודאי, בסדיר עדין..נשאר שנה עד הקבע) + ילד בן שנה ו9.

גרים ליד הורי (בישוב לא דתי)

עובדת משרת אם במקום עבודה שאני מאוד מרוצה ממנו.

מחזירים בחודש כ1500 ש"ח הלוואות (על לימודים)

 

השאלה,

 

האם להעיז לעשות שינוי דרמתי (בעבורי..) ולקום ולעזוב את מקום העבודה ואת הנוחות בלגור ע"י ההורים ולעבור לישוב דתי עם חברה צעירים כמונו שהשכירות בו חצי ממה שאנו משלמים היום, ו3 גיסותי גרות באותו יישוב ושסוף סוף אולי יהיו לי גם חברות במקום מגורי ואוכל לתת לבני לצאת ולדפוק בדלתה של השכנה כאוות נפשו כי אדע שזה בסדר מבחינתה וילדיה מוזמנים אף הם אלי..ושתהיה יכולת להתקיים מהמשכורת רק של בעלי עד שאמצא משהו חדש?(ובינתיים לקבל קצת אבטלה..)

 

הייתן עושות שינוי כזה???הייתן עוזבות מקום עבודה??עזרה של הורים וכו'???

אני משתגעת מרב מחשבות לא מסוגלת להחליט...

 

תהיה..הריוןראשון
בס"ד
אני לא רוצה חס וחלילה לפגוע או לזלזל ברצון להתייעצות ולשמיעת דעות נוספות, אבל תהיתי לעצמי-
באמת יעזור לך מה נגיד??
אני חושבת שאת זו שבאמת מכירה את כל השיקולים שמסביב ואת הנפשות הפועלות..
אז ההמלצה שלי אלייך- היא להתייעץ היטב עם בעלך (ואולי אם עוד אנשים שקרובים ומכירים) ולהתפלל לחסדי ה' שתחליטי נכון ושתהיי שלמה ושמחה עם ההחלטה שלך- בהווה ובדיעבד
ב"הצלחה!!
מסכימה, אבלאהבה של אימא

אני בטוחה שהיא עושה גם את זה. מתייעצת עם בעלה, ועם חברים קרובים וכד'.. 
אבל היא רוצה לשמוע גם חוות דעת של אנשים נוספים, אפילו דווקא כאלה שמחוץ לתמונה לגמרי... אולי ניתן לה כיווני מחשבה חדשים, או תובנות מהניסיון שלנו... תמיד טוב לשמוע.. והיא כבר תחליט מה מתאים למצב שלה, מה היא מקבלת ומה לא..
גם אני עושה את זה הרבה פעמים

ולדעתי -
מהניסיון שלי למדתי שהורים זה דבר נפלא, אבל לא בריא להיות קרובים אליהם יותר מדי לאורך זמן..
אני מסכימה שיש יוצאים מן הכלל, אבל בד"כ זה המצב... ואני אומרת את זה מניסיון, ויש לנו הורים מקסימים.. זה פשוט לא קשור.
חוצמזה, היישוב נשמע מאוד מפתה מבחינה חברתית... ובגלל שאצלי זו נקודה דיי רגישה וזה קצת חסר לי - אני רואה בזה דבר חשוב, ופלוס גדול... כיף שיש חיי חברה כאלה, זוגות צעירים, וילדים קטנים שיהיו חברים של הילדים שלנו.....
במיוחד כשאת כבר מכירה שם טוב חלק מהאנשים, ויהיה לכם בע"ה עוד יותר קל להשתלב...

רק העבודה נשמעת משהו שחבל לעזוב.......... לא תהייה לך אפשרות להמשיך לעבוד שם? אפילו עם קצת יותר מאמץ? באמת חבל לעזוב מקום עבודה שטוב בו.. מצד שני, עבודה זה לא העיקר...... אבל גם לא דבר מבוטל... אז זו באמת דילמה...

בכל אופן, אני מאחלת לכם שתעשו החלטות טובות ושתהיו מאושרים בכל מקום שתהיו בו

שלום שלוםדידית

מניסיון דומה  - בהחלט הייתי עושה שינוי כזה. הוא טוב מבחינת ההיפרדות מההורים (צריך את זה וזה מבגר ומלמד), מבחינה חברתית וכמובן לילדים.

 

מעבר לזה, תעסוקתית- אין לי ספק שתמצאי משהו. לפעמים כשאתה נמצא בחברה צעירה, כמוך, עם התאמה ושיוך- באמת שהשאר מסתדר לאט לאט. כפי שייעצו לך, מה שחשוב הוא מה בעלך חושב והאם אתם בראש אחד בנושא.

 

אבל פרט לזה, בהחלט! לא להסס. בהצלחה.

אז ראשית תודה על התגובותאור חיי

 

לאלה שחששו לרגע שלא התיייעצתי עם בעלי,אני מקווה שהם הבינו שטעו..בדיוק כמו שציינה אהבה של אמא (תודה..)

אני צריכה לשמוע חוות דעת מבחוץ, לשמוע שיקולים שלא העליתי, לשמוע אולי ממישהו שעשה את זה...

בכל אופו לא אני ולא בעלי חווינו צעד כזה עדיין...

 

הבעיה עם העבודה זה המרחק..המרחק בין 2 המקומות הוא מעל לשעה, כך שלא יהיה ניתן להישאר באותו מקום עבודה..

 

דידית,

עשיתם צעד כזה ממש?

אולי לחפש משרות במקום אחראנונימי (פותח)

ולעבור רק אחרי מציאת עבודה חלופית?

סה"כ, נשמע כמו צעד שאת מאוד רוצה לעשות.

אם המשכורת של הבחור מספיקה, או שיש לכם אפשרות לחסוך לתקופה למקרה שתיתקעי 

(ואם את עובדת מספיק זמן, יתכן שמגיע לך לחתום אבטלה ולקבל סכום כסף למספר חודשים)

 

לי אישית קשה להישאר במקום שבו אני לא נהנית מהעבודה ולא מרגישה מסופקת ממנה,

וכבר עזבתי עבודות על הרקע הזה (למרות שבעלי היה סטודנט)

וב"ה סמכתי על הקב"ה והוא דאג לי...

לאנונימיאור חיי

א. אני נהנית מאוד מעבודתי, לא יכלתי לבקש לעצמי עבודה טובה יותר..(עובדת משרת אם , עם משכורת טובה יחסית לכמות השעות שאני עובדת..)

 

ב. המרחק בין איפה שאנו כעת לאן שאנו רוצים לעבור הוא גדול, כלומר לאאאא אוכל להתחיל לעבוד בעבודה אחרת עד שאהיה לגמרי שם..וזה מה שמלחיץ אותי...

וכל הקטע עם האבטלה מאוד לא ברור לי...לכמה זמן מקבלים אותו??

הבנתי שאת נהנית,אנונימי (פותח)אחרונה

אבל את בכ"ז רוצה לעבור.

בראיונות עבודה בד"כ שואלים אותך מתי תוכלי להתחיל (בהנחה שאת מתקבלת, כן?) ואז פשוט תגידי תקופת זמן ריאלית- נגיד שבועיים, חודש- משהו שתוכלי לעמוד בו.

ובעז"ה תקווי למצוא עבודה טובה שתהני בה גם במקום האחר.

 

ולגבי האבטלה- נדמה לי שזה 3 חודשים, אבל אולי זה משתנה לפי כמות הזמן שעבדת ברצף קודם. אפשר לבדוק באתר של ביטוח לאומי.

עשינו משהו דומהדידית

הי שוב,

 

עשינו צעד דומה- אמנם לא לישוב כפי שאת תיארת, אבל בהחלט- התרחקנו שעה מההורים ועברנו למקום שאנחנו מרגישים מאוד מחוברים אליו. זה דרש שבעלי יעזוב את העבודה (אני ממשיכה ליסוע חצי שעה לעבודה וזה לא סיפור).

 

הקשיים, שהם מאוד ראשוניים, בעיקר התמקדו ב:

1. שינוי גאוגרפי- על כל המשתמע- כל הפרוצדורות ושינוי הכתובת, להתחיל להבין איפה אתה נמצא (אצלכם זה פחות משמעותי כי יש שם חבר'ה שיכולים ממש להדריך אותך).

2. רגשית- ההורים כבר רחוקים, אי אפשר להיעזר בהם כ"כ הרבה.. מצד שני- אין לך מושג איזו תחושת חופש זאת. פתאום לא לבקש מהם הופך להיות משהו של "אנחנו יכולים גם לבד", ורק כשבאמת אין לי ברירה אני שואלת את ההורים אם אפשר עזרה (וגם זה כרוך בנסיעה של שעה.... כי אני משתדלת לא להטריח אותם לבוא לפה), וכך גם נתינת העזרה שלהם, כשהיא אחת לתקופה, היא באה ממקום אחר. 

3. חברתית, את עצמאית יותר, בוחרת לך את החברים, יש פתאום שיחות ואוזן קשבת עם נשים בגילך- הכל הופך להיות פחות לבד, ויותר ביחד. ארוחות שבת ביחד, כבר פחות יוצאים להורים שלו ולהורים שלי- ז"א גם הסביבה מבינה שמצאנו משהו שהוא שלנו. בחגים ואחת לחודש נניח, אנחנו כמובן מתראים.. וגם בימי הולדת שב"ה יש הרבה. אז את לא באמת מפספסת..

 

לגבי עבודה- אני מזכירה לעצמי תמיד, שעבודה, זאת רק עבודה. נכון- היא מקור הפרנסה שלנו וזה חשוב (הקב"ה מחליט איפה ומה יהיה המקור הזה), וכל עוד יש אפשרות לדמי אבטלה, יש לך גם זמן ביטחון למצוא עבודה.

 

אז נכון, זה מפחיד קצת ומורכב בהתחלה. אבל אם את מרגישה חיבור כבר מעכשיו, ומבחינת הילדים זה יכול להיות מתאים (חברה, חינוך, חברים שיהיו להם).. אני לגמרי בעד שתעברו.

 

המון הצלחה..

אני הייתי עוברת בשנייהמשיח עכשיו!

גם אני די במצב שלך (רק שבעלי העובד היחיד ואני סטודנטית) אני מצפה בקוצר רוח לסוף השנ,ה כשיסתיימו בעז"ה הלימודים ונוכל לעבור לגור לי הבסיס  של בעלי, באיזה חור בדרום הארץ ,  עם חבר'ה צעירים ועם משכנתא משלנו, שתהיה בעז"ה יותר נמוכה מהשכ"ד שאנחנו משלמים עכשיו.

 

 

..שלום ורעות

 

יהיה מישהו שיוכל לעזור לך כשתצטרכי עזרה (לדוג'- להוציא את הילד מהמעון וכו'...)

 

את בקשר טוב עם גיגסותייך?

 

זה שתי שאלות שלדעתי ממש משמעותיות. גם בעלי בצבא, אנחנו גרים ליד הורים שלי וחשבנו לעבור דירה אבל בגלל שאני כל הזמן לבד ולא יהיה מי שיעזור לי באזור שלו החלטנו להישאר איפה שאנחנו (למרות שבאמת רצינו שינוי...)

 

בקשר לעבודה- תמיד אפשר למצוא עבודה גם אם לא הכי טובה... הפרנסה מה'... (לא אומרת לעצום עיניים אבל אולי דווקא השינוי יביא לך משהו אחר שמתאים לך יותר...)

 

המון בהצלחה בהחלטה!!!!! וגם בבית לבד...

יהיה מישהו שיוכל לעזור לך כשתצטרכי עזרה (לדוג'- להוציא את הילד מהמעון וכו'...)

 

את בקשר טוב עם גיגסותייך?

 

זה שתי שאלות שלדעתי ממש משמעותיות. גם בעלי בצבא, אנחנו גרים ליד הורים שלי וחשבנו לעבור דירה אבל בגלל שאני כל הזמן לבד ולא יהיה מי שיעזור לי באזור שלו החלטנו להישאר איפה שאנחנו (למרות שבאמת רצינו שינוי...)

 

בקשר לעבודה- תמיד אפשר למצוא עבודה גם אם לא הכי טובה... הפרנסה מה'... (לא אומרת לעצום עיניים אבל אולי דווקא השינוי יביא לך משהו אחר שמתאים לך יותר...)

 

המון בהצלחה בהחלטה!!!!! וגם בבית לבד...

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך