שאני לא יכולה להגיד חופשי מה שאני יודעת או חושבת.

תמיד תהיה אחת שתקפוץ עליי ותאכל אותי בלי מלח.

ממהרים לשפוט אותי ולפרש את דבריי לא נכון, ואני לא רוצה שזה יקרה שוב...

נכוויתי כבר פעם שנייה פה בפורום, וזה הספיק לי...

בלי נדר אעקוב כדי ללמוד עוד (יש לי עוד הרבה מה להכיר וללמוד עד שאגיע ללידה אי"ה ).

תודה לבנות שעזרו לי, עודדו, פרגנו וכו'!!

אוהבת אתכן!!!

עלי. 

נאלצתי לשתות ביו"כ ואח"כ עוד לשמוע מילים כל כך חדות.

כל הלילה התהפכתי.

עכשיו חזרתי מהרופא שאישר שהצירים מיו"כ אמיתיים ולא פסקו.

קיבלתי בית מרקחת שלם ובעיקר נרות פרוגסרטרון לחיזוק הרחם אותם אמורה לקחת עד הלידה.

הגיע לי יחס כזה על שעשיתי הכל כדי לשמור על העובר שלי ובכל זאת באו צירים?

הרב שלי ידע מה שהוא מדבר או לא?

למה אתן יודעות לדרוש רק שיכבדו אתכן אבל דוקרות בסכין את אלו שנשמעות לרבנים אחרים?

מאחלת לך היריון קל ולידה קלה בזמנה ובעתה! הרבה הצלחה!

גם לך 

מחכה ממש שתצטרפי במהרה אל כוחותינו 

אשמח לקרוא על כך בפורום!

אוהבת אותך!! 

ב. אם הייתי כ"כ לא ברורה - למה רק אחת צולבת אותי כל פעם? למה אחרות גם כן לא שופכות את דמי?

אני לא חושבת שאני כ"כ לא ברורה. אני מאוד משתדלת להיזהר במה שאני כותבת, שהדברים לא יובנו שלא כהלכה.

אם מישהי מפרשת אותי בצורה כ"כ רחוקה ממה שכתבתי - כנראה שלא קראה מספיק בנחת את התגובות שלי.

למה אני צריכה להמשיך להיכוות מבנות כאלה?

יש לך רעיונות טובים ויפים ואת לא מתכוונת לפגוע במישהי.

אבל - מגיבה את הרעיון כתגובה ישירה להודעה שלה - ואז היא לוקחת את זה אישי.

שימי לב להבא - לדברים כאלו לפתוח שרשור חדש. ולהשתדל להביע את דעתך בלי לקטול רבנים ואמונות אחרים או פעולה שמישהי כבר עשתה זה יהפוך להיות הרבה פחות אמוציונלי....

אם את נפגעת מכאלו דברים - תשתדלי לחמוק מהם... ולא להכנס להרים הגבוהים של מחלוקות רבנים דרכי חיים ושיטות. פשוט לשמור את דעתך בנושאים אלו לעצמך.

קראתי את ההודעות שלה. היא לא קטלה אף רב, וגם לא את אותו הניק שנראה לי שאת מדברת עליו.

להפך וד"ל

אבל אם את לא רוצה לפגוע ובמיוחד להפגע - עלייך להזהר כמו בחיים לא להפוך את דעתך לצליבה אישית של מישהי.

כיוון שאנחנו לא פנים אל פנים - אז הסבר (שיש בו לדעתי טענה יפה) למה לא לחפש איך להפסיד את הצום ואיזה רב בכל זאת יקל - לא יבוא לעולם כתגובה למישהי שמספרת על כך שהיא צמה שיעורים..

כי אז נוצר לה הרושם שהתקפת אותה אישית למרות שלא התכוונת בכלל--

ושוב - החלטה לכתוב דעות טעונות , צריכה לבוא ביחד עם החלטה לא להפגע אם תהיינה נשים שתתקופנה אותך. כי כשאת כותבת דעה הפוכה מאושיות חיים של מישהי שמגובה אצלה ברבניה מטבע הדברים תביא להתקוממות שלה.

לכן מי שפגיעה ורגישה - לא כדאי לה להתעסק בנושאים נפיצים.

וגם מי שפחות פגיעה צריכה לדעת לא לסחוף את זה לכיוון אישי. להזהר ולהדגיש כל הזמן שאת בטוחה שההחלטה שלה מגובה ברבניה שהיא אינה כופרת ובכל זאת את רוצה להציג את גישתך השונה באופן כללי ובלי לרדת למקרים ספיציפיים. ולהשתדל מאד לא לזלזל בגישות האחרות - אחרת יתכן וגם מי שפחות פגיעה תחטוף פגיעות אישיות.

ככה זה גם בחיים האמיתיים וגם באלו הרלונטיים.

בן אדם לחברו - זה הילוך על קליפות ביצים.

גם מי שנפגעת צריכה להיזהר!

היה לי ברור שיהיו מיליון שיחלקו עליי. לא היה אכפת לי מזה (גם הדגשתי מיליון ואחת פעמים שזה לפי רבנים מסוימים. כל אחת תלך לפי הרב שלה).

אני רק לא אוהבת שישר מסמנים אותי כאחת שלא יודעת מה היא אומרת (אז מה אם זה היריון ראשון? אולי דווקא בגלל שזה היריון ראשון, אז אני טרחתי יותר מאחרות לבדוק את הנושא לעומק? ידוע שבהיריון ראשון הכי היסטריים וקוראים כל חומר שזז ולא זז על היריון).

והכי פגע בי - הזלזול ברב מלמד!

(אני כבר מצטערת שהכנסתי את השם שלו (אלמד לפעם הבאה)).

אומנם מי שזלזלה/ו בו תתכחש לטענה שלי, אבל זה מה שהיה פה.

כשזה נוגע לזלזול בחכמים - אני לא יכולה לשתוק על עניין כזה!

לכן, עכשיו נפגעתי יותר מהפעם הקודמת.

מילא היו מוכנות לבדוק את העניין שוב (הטור שלו עדיין ב"בשבע" של יום כיפור), או לתמוה עניינית על הפסק,

אבל לזלזל ברב או באחרים - זה מעשה לא ראוי לטעמי (בלשון המעטה).

נק' למחשבה

גם לתגובות כאלה. במיוחד שהגבת ישר לסיפור תמים שלה על הצום ולא פתחת שירשור חדש.

אני לא מצדיקה את הפגיעה בך. אני רק מציינת לך מה כדאי לעשות כדי להמנע ממנה.

גם לי הציקה האווירה בפורום המקילה והמתירנית הזו היה נראה שכל המניקות וההריוניות אוכלות לשיעורים ונדירות צמות - ושכולן מיד רצות לקבל היתר. ושהריון והנקה הוא מצב של פיקוח נפש.

בעוד שבסביבתי (שכנות/חברות/מכרות/משפחה) כמעט כולן הרות ומניקות וכולן צמות שנה אחרי שנה בלי בעיות ... (להוציא אחת שהיתה לה סכרת הריון).

בעוד שאם יאמרו לי לא לצום מסיבה רפואית - אני בטוחה שאני אבכה ...

ושתקתי.

כי ידעתי שנשים תפגענה ותכעסנה כאילו אני מזלזלת בהן ואני אפגע בחזרה.

רק עצוב להבין שמטרת הפורום היא רק לרחם, להגיד "אמן", להיות אוזן קשבת, ולא גם להציע הצעות, להעשיר בידע הלכתי/רפואי (אלא אם כן זה תואם את דעת פותחת השרשור), להעניק מניסיון אישי וכו'...

עוד סיבה שלא להגיב בפורום 

משתדל להיות אוזן קשבת ולרחם ולקלוע למה שהאדם מולו רוצה לשמוע.

אוחא. זה הסוד הגדול של אנשים שמקובלים חברתית. הם תמיד בודקים שהדברים שלהם נעימים לשומעים ומתאימים להם. כשהם מביעים דיעה או מציעים הצעה הם מביעים אותה ואם הם רואים שהדברים לא נעימים לאוזנו של השני - הם מיד מעבירים ומחליקים.

זו הדרך להצליח בחברה.

יש אנשים שמעדיפים להביע דעה הלכתית או השקפתית בקול רם ונחרץ למרות שהשני מתקומם. האנשים הללו צריכים להחליט מראש שהם לא יפגעו מההתקוממות של השני. ולדעת שהם משחקים באש. בין אדם לחברו זה אש אוכלת. נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים.

כדאי לך להשאיר לרב מלמד להביע את דעותיו.

במיוחד אם את טיפוס שזה לא מתאים לו לא להתחשב בסובב - ואת נפגעת כשמחזירים לך ויכוח. זאת אומרת את מעוניינת להיות חביבה אהודה ומקובלת.

אם אחרים טועים - לא להעמיד אותם כלל על טעותם? לזרום איתם? מצווה לחנך רק את הילדים שלנו? עד כמה שידוע לי מצוות תוכחה היא לא רק כלפי הילדים שלנו או בני זוגנו.

אני חושבת שאת קצת טועה, אבל בגדול - צודקת ש"כשם שמצווה לומד דבר הנשמע - כך מצווה שלא לומר דבר שאיננו נשמע".

ושוב - לא ניסיתי להעמיד אף אחד על טעותו! ניסיתי לעודד ע"י הדעה "המחמירה" (או שאתן לא מסכימות איתי שרבנים לא בעד שנתאבד... שהם גם כן "קצת" בקיאים ברפואה הרלוונטית לפסיקת ההלכות).

מישהי מוכנה לעזור לי: איך אני נועלת את הניק שלי?

אני לא יודעת איך בדיוק...

יש לך הרבה ללמוד איך מוכיחים. על "שיטת הסנדוויץ' " שמעת???

כשאני שמעתי את זה בקורס פסיכולוגיה התקוממתי ממש מהתחושה של "עדר כבשים"..

מאז שניסיתי את זה למדתי כמה זה נכון.

אנשים אוהבים ומכבדים ומוכנים לשמוע יותר דיעות שונות ממי שמשמיע להם דברים שנעימים לאוזניהם.

אם הדיעה שלך לא נעימה לאוזניה את לא תגרמי לה לקבל את דעתך אם תכריחי אותה לשמוע אותך - את רק תגרמי לה לאחת מהשתיים - לענות לך באבי אבות ולפגוע בך חזרה או לרצות לא לדבר איתך יותר ולא לאהוד אותך.

אם תשמיעי להם רק דברים שהם רוצים לשמוע - תלמדי לאט לאט גם איך משמיעים את דעתך בדרך שבה אנשים ירצו לשמוע. ובאיזו צורה עוטפים אותה.

ואני אוחזת שברשת זה אכן שונה מעט בגלל שאנחנו וירטואליים וזה מקום להבעת דיעות וגם אני נופלת פה הרבה בויכוחים - אבל כנראה שתוכחה וויכוחים ברשת לא מתאימה למי שנפגעת בקלות.

בנות, אל תשאירו לי בבקשה הודעות אישיות.

אני נועלת את עצמי בעוד רגע בל"נ...

ושוב תודה לכל מי שנזהרה שלא לשפוט אותי, שעודדה אותי, שפרגנה לי, שעזרה לי, שייעצה לי בענייניות... (משיח עכשיו!, יד מושטת, מאושרת22, שמחה ומודה, יפעת1, ת.מ., וכל מי ששכחתי להזכיר אותה ).

אוהבת אתכן!!!

אני לא אומרת לך שתישארי איך שאת, בגלל שיהודי תמיד צריך לשאוף למעלה, אבל את מבינה....

את הנקודות אור, ולא שופטת לפי דברים חיצוניים!

אוהבת אותך 

וגם אני אוהבת אותך, ואת שאר היהודיות המתוקות שפה...

אני לא כ"כ חזקה כמוך:

אני לא רוצה להישאר רשומה, כי אם חלילה ארצה בעתיד להגיב בעניין כלשהו - יתקיפו אותי שוב, בלי רחמים. אני כבר מסומנת פה כמטיפה וכו' (בעיני חלק מהנשים).

אם ממש ארצה להגיב - יש דרכים (כמו זו למשל ).

רק אזהר בפעם הבאה שלא לנדב מידע מיותר (כמו שאני בהיריון ראשון למשל, אחרת - מי סופר אותי בכלל?).

ובנועם כמובן נוצרו בפורום הזה כמה בעיות שהראשונה שבהן זה האווירה המתירנית, שמשתמע ממנה, שהיחידה שמביעה דעה נגדית היא איזו תמהונית קיצונית וחריגה. המצב הזה יוצר בקלות טריגר לתקיפה של אותה אישה..

השנייה היא שבמקום לתקוף את התוקפת, תוקפים את הנפגעת (והרי "מי שמרחם על אכזרים...")

השלישית, איך בפורום דתי שאמור להיות במה נעימה לכל אחת, אי אפשר להביע דעה בחופשיות (וכמובן בנועם)????

אני קראתי את השירשור ההוא ובפירוש הרגשתי תקיפה גם מצידה של אוחא. סליחה מראש שציינתי את זה.

הדיעה לא ממש הובעה בנועם.

ולא מספיק הדגישה שאין קשר בין זה לבין אי-צומה של נשואת התגובה מה שמביא אותה לפגיעה עמוקה ולנסות לתקוף נגד. זו היא שהותקפה. זו התגובה שלה שאליה שורשרה תגובת התנגדות לגישתה.

אפשר להביע דיעה בחופשיות ובנועם - ועל כל אחת להבין איפה עובר הגבול בין הבעת דיעה למתקפה.

פורומים לויכוחי דת יש מספיק. המקום הזה מיועד לנושאי הריון ולידה. לחיבוקים. ולהבעת דיעות בצורה סולידית - בלי לתקוף את האחר (ובטח לא לבכות אחר כך את הקוזק הנגזל) ומיד כשאת רואה שמישהי נפגעת להגיב ולומר - לא התכוונתי אליך. סליחה זה אכן נושא לדיון אחר/לפעם אחרת ואני אפתח על זה שירשור חדש ובלתי תלוי בפעם אחרת...

לך בכל התקופה האחרונה.

לא מבינה בשום אופן למה את משמיצה אותי ככה. יום אחרי יום כיפור. יום אחד אחרי.

כמה נעים לי עכשיו, כשיודעת שההיריון כ"כ לא רגוע ותקין, לקרוא לשון הטוב עלי....

גם אני אשמח מאחרות למילים חמות.

מה פתאום , אל תתני לאף אחד את הניצחון הזה

את פה ואת נישארתתתתתתתתתתתתתת

בבקשה

תודה רבה!!! 

קראתי עכשיו את השרשור שנפתח אחרי יום כיפור - ואני לא מבינה על מה הסער הגדול.

אולי לא קראתי אותו מספיק לעומק - אך לי זה סתם היה נראה שכל אחת הביעה את דעתה ואת דעת רבותיה - אולי בתקיפות יתרה - אך כלל לא בכוונה לפגוע ולהעליב.

אני מודה, יש סיכוי גדול יותר להיפגע כשמדובר בשיחה בפורום, אך דווקא בגלל שכוונת הפוגע אינה אישית, כך גם הנפגע אינו צריך לקחת אישית את הנכתב.

בבקשה, חברות! בואו נשאיר את הפורום הזה להתייעצויות הנעימות והמחכימות, בלי לפגוע ובלי להיפגע. בסך-הכול הפורום עוזר לכולנו, ולא כדאי להיסחף לוויכוחים ומריבות סתם.

עיניים זוהרות - נשמח אם תישארי איתנו ולא תעזבי גם כן!

אוחא - את מוזמנת לפתוח ניק חדש ולחזור אלינו!

ולשתיכן, ולכולן, היריון קל, נעים ובריא!

קיבוע לקיר דורש קדיחה, לצערי וצערך.

אצלי המים לא הורסים ולא שמתי רגליים אבל אני שוטפת בסמרטוט, לא שופכת.

אם את שופכת זה ייהרס.

לק"י

אז כדאי שנשים רגליים. לא ניקח סיכון על הפעמים שאנחנו כן שוטפים😅

ונחפש מקדחה משכנים בהשאלה.

יש אצלינו 2, בלי רגליים, לא נהרס מהמים..

אני כן יגיד שאנחנו לא שופכים מים הרבה אבל מה שכן לא ראיתי שנהרס וזה עוד יד שניה ומאיפה שהגיע יודעת שכן היו שופכים מים בתדירות גבוהה 

האמת שנראה לי שהכי פשוט לוותר על הרגליים כרגע. ואם נראה שמתחיל להיהרס או שאנחנו שוטפים עם כמויות של מים, אז נחבר אותן.

יש בפנים מפתח אלן כזה שאיתו מבריגים.

לקיר כן צריך אבל אני לא קיבעתי.

לרגליים לדעתי מספיק מברג ידני.

צריך לא מעט ברגים

בעלי הרכיב לא מזמן

זה היה אולי 20 ברגים

הוא השתמש במברגה חשמלית 

אנחנו לא קבענו לקיר

כמה כוורות

אלה שיש להן 2 קומות יציבות

אלה עם 4 קומות פחות יציבות

אבל אם הן עומדות בפינה או במקום שלא מזיזים מטפסים

זה לא מסוכן 

ושבעתך ימצא פתרון לרכב באותם ימים או שאת תמצאי רכב משכנה או משהו כדי להחזיר

מבינה שמורכב אבל לא נשמע שיש ברירה אחרת

להביא איתך זה תלוי בבוס ובסוג העבודה ובכל מקרה מוגבל לזמן קצוב ומה אחר כך

אני מכירה נשים שעבדו עם תינוק בעבודה משרדית בתיאום עם האחראיים. תלוי מאוד בסגנון של המשרד.

חוץ מזה, אפשר לחפש בקבוצות וואטסאפ באיזור שלך אם יש אמא בחל"ד שתרצה לשמור על התינוק שלך בתשלום.

לחפש מסגרת קרובה לעבודה שלך.

למצוא פיתרון איך להביא ולהחזיר ממסגרת רחוקה.

אני מנהלת עובדים בכמה סניפים.

ככה שאין לי מקום אחד שעובדת בו. ולא לוז קבוע.

לפעמים נוסעת 3 שעות.. לא הכי סביר לעשות את זה עם תינוקת.

ויש ימים שאני בפגישות עם גורמים מבחוץ שאז באמת לא לענין להביא אותה- אולי ליום פה ושם נמצא סידור או שבעלי ישאר אז, כי זה לא רב הימים.

אין אמא בחלד, כאמור, יש כבר יותר מ20 אמהות במצבי

אז הרעיונות די מוצו.

זה מתסכל

גם לשנה הבאה אינלי מסגרת..

למה אין פה מספיק מטפלות??

כמה עשרות נשים (יותר מכפול מאצלכם) באזור שלנו התפטרו מהעבודה כי לא היתה מסגרת, אני הייתי ביניהן. זה לא היה קל ואין לי איך לעודד, רק להציע אחת מ2 אפשרויות שלא יושמו אצלנו בזמנו:

1. כמה מתוך 22 הנשים אצלכן תפתחנה משפחתונים עבור כל השאר. החיסרון הוא שזה ממש לא מתאים לכל אחת, ורוב הנשים רוצות לחזור לעבודה המקורית שלהן ולא להיתקע מאחור בשביל שאחרות תחזורנה לעבודה

2. לעשות "קייטנת אמהות" - מארגנים מתוך 20 המשפחות קבוצה של 5 או 10 אמהות שבכל יום אמא אחת או שתיים (בהתאם לכמות הילדים) נשארות עם כולם וכלל האמהות פנויות לעבוד 4 ימים בשבוע. היתרון פה הוא שכולן יכולות לכאורה לחזור לעבוד, אבל החסרונות גם לא קטנים כי את צריכה לסמוך על האחרות, זה קשוח לוגיסטית לארגן, יש כאלה שלא יכולות לחזור רק ל4 ימים וזה 5 או כלום וכו. אגב, היתרון של להרכיב קבוצה של 10 תינוקות ולא 5 הוא שלשתי אמהות יהיה קל ונעים יותר להתמודד עם קבוצה מאשר לאחת, ובעיניי גם יותר קל לסמוך על 2 מאשר על מטפלת אחת.

אם יש לך אופציה לעבוד בחלק מהימים ואת רוצה פתרון פרטני רק לך ברוח האופציות האלה אז לעשות כמו אופציה 2 אבל עם 2-3 אמהות שאת מכירה וסומכת. הקושי בכל האפשרויות הוא כמובן שגם את תצטרכי להיות יום שלם לפחות עם כמה תינוקות בבית... 

התארגנו כמה נשים

וכל יום הגן עבר לבית אחר.

בשלב מסוים אחרי מספר שבועות אחותי הסכימה שהגן יהיה אצלה בבית, לא יודעת מה היה השיקול אבל זה התאים לה (בעיקר היה את העניין של העברת המשחקים, משטח פעילות בקבוקים וכו ממקום למקום.

בכל יום הגיעה אמא אחרת להיות עם הילדים.

היה מדובר בסהכ ב 4 תינוקות, אף אחת לא שילמה על זה, ככה שאיכשהו כולן הרוויחו וכולן גם הפסידו יום עבודה.

משחקים כל אמא דאגה להביא, אוכל כנל.

אני דווקא אהבתי את הרעיון.

היה להן גם מאין הסכם כזה שאפשר לעבוד במקביל (לאלה שיכולות להעלות עמדה מהבית), היו גם שיתופי פעולה ביניהן, אם לאחת יש שבוע עמוס אז תביא יומיים בשבוע שלאחר מכן.

זה פשוט הסתדר להן איכשהו.

מפיטורין עד שנה

אבל זה לא יעזור לך אם זה יהיה באווירה לא טובה מול הבוסים...

מי אמור לאשר?

בעיקרון מותר לצאת לחלת לאחר חופשת לידה עד רבע מהזמן של תקופת העסקה

ולא יותר משנה

וחייבים לקבל אותך לעבודה בחזרה אחכ

בכל מקרה בעיני זה לא משנה אם זה חייב להיות באישור המעסיק או לא

כי החוק לא מגן על השם הטוב שלך....

ואם זה נכפה על המעסיק - בסוף זה יתגלגל אליך בחזרה...

חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

הלוואי ויהיה לי אומץ לבקש את זה בכלל (אני אמורה לחזור לחודשיים וחצי בערך עד סוף השנה. ולא בטוחה שאמצא סידור לקטן).

לק"י

ואני לא מהמעיזים לבקש כל דבר🙊

(למרות שבפועל הכי הגיוני להעלות את זה, ולראות אם זה מסתדר. כי יש לי מחליפה, מה שלא מובן מאליו, אבל יש עוד מורות שצריכות ללדת, והגיוני שבונים עליה שתחליף מישהי אחרת....

הייתי רוצה לפחות להוריד חלק מהמשרה עד לשנה הבאה).

(וגם כלכלית זה יהיה קצת כבד, אבל כנראה שנסתדר).

וסליחה פותחת שניצלשתי קצת לפריקה משלי.

אני ממש מבינה אותך❤️

אם אני ארצה להוסיף מעל למשרה, בטוח יתנו לי גם את זה בשמחה.

אבל חשוב לדעת. תודה!!

נורא לא נעים

כי גם ככה קבלו אותי בהריון

והיו סופר נחמדים איתי.

גם כלכלית מורכב לי להאריך...

אם תאריכי לחצי שנה? ואז אולי בזמן הזה תבוא הישועה?
אני בשלב כמוך עזבתי את העבודה והייתי עם הילד בבית. לא היה שום ברירה אחרת.
הם היו השנים היפות בחיי אגב כי אחר כך שוב ילדתי ושוב הייתי עם הקטן החדש, פתר לי הרבה בעיות טכניות להיות איתם בבית.

לא נראה שיש לך אופציה אחרת

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

אין סיכוי שאצליח להפתיע...

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

יש מחזור קבוע

ואז אין תאריכים מדויקים 

או שהוא לא מסודר.

הדימום לא הגיע עם הפרישה

המחזור שלי לא סדיר

דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.

בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.

אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.

והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.

אין אמון בבדיקה ביתית

היא אפפם לא הייתה לטובתי 😂

סתם כי לא רציתי לאכזב אותו אם יצא שלילי

אבל תמיד סיפרתי לו שניה אחרי.. או שהתקשרתי לספר או שהוא היה בבית.

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

מניסיון כן? הכי לא באתי לבאס.

אמן אמן! בהצלחה!

אני אישית לא חושבת שפייר לעכב את הבעל מלקבל את הבשורה הזאת.

הוא מחכה לזה בדיוק כמוך, את היית רוצה שהאחות במחלקה תספר לו ולא לך ותחכי עוד כמה שעות בשביל שיפתיע? כנראה שלא. אני לא הייתי רוצה. 

הייתי אומרת לך שתעשו בדיקה ביתית ביחד בבוקר נגיד של הבדיקות דם (אני עשיתי בדיקה ביתית שבוע אחרי החזרת עובר בן 5 וכבר יצאה תשובה חיובית ברורה). 

לבעלי אני מביאה לעיתים ערמות מכתבים למיון, חשבונות, חשמל כל מיני כאלה...

אז הבאתי לו למיין בשיא הטבעיות
בתוך אחת המעטפות חיכה המקלון עם שני פסים.
הוא מממש שמח

בכללי מרוב ריבוי עקיצות או מצד שני ריבוי אמיתי של אנשים שזקוקים לעזרה, אין לי אופציה לעזור לכולם. אני תורמת רק לארגונים שאני מכירה.

לא ברחוב ולא מדפיקות בדלת

לא משנה אם זה מזומן או לא

בפורים יש בעיקר פקקי ענק

רעש נוראי (מוזיקות רמקולים)

והרבה אנשים ברחוב

בעיניי אין שום דבר מעניין בכלל ובפרט לילדים

יש אווירה טובה, שירים ותחפושות מצחיקות 🤣

פחות מתאים עם ילדים בעיניי.

אצלנו יש מסגרות בשושן פורים אז אפשר ללכת רק אנחנו

רוצה לתת לו משימה,תני לו משהו אחר לעשות

ושלא קשור בטיפול באחים שלו לדעתי

שאנחנו מביאים ילדים התיפעול שלהם זה שלנו ולא של האחים (ואני אומרת את זה בתור אחת שגדלה במשפחה בורכה ועדיין ככה זה היה )

אז המשימה הזו זה באמת בעיני לא משהו שהייתי נותת לו לעשות 3 פעמים כי בסוף זה באמת לא קשור לתחום האחריות שלו

לעומת זאת שטיפת כלים/סדר וניקיון בחדר/ לקנות משהו מהמכולת שצריך כן נשמע לי יותר כיוון 

אם הוא מסכים מעולה, אבל טיפול בילדים זה עליכם.

משימות שלו זה להיות אחראי על דברים שקשורים אליו

עורכת- 

זה ממש מובן שיש לכם צורך בעזרה הזאת, פשוט באחריותכם למצוא פתרון.

אפשר להןדות לו על זה שעשה את זה עד עכשיו (כבר פתר לכם חצי שנה וזה לא מעט), ולשתף שזה אתגר עבורכם ויעזור מאד אם יהיה מוכן להתגייס אפילו לחלק מהימים. אבל לא בקטע מניפולטיבי, לתת לו בחירה אמיתית ולמצוא לכם מראש אפשרויות אחרות כפתרון שהוא יהיה מודע להם וידע שהוא יכול לבחור. 

1. דינמיקה בבית. למה הוא מאיים ? על מה המתח? האם אחים שלו עוזרים?

2. האם אתם באמת צריכים עזרה שלו או שזה נטו חינוכי? לדעתי ילד צריך להרגיש שעזרה שלו באמת משמעותית למשפחה ומעריכים את העזרה שלו.

3. מה עומס שלו בכללי ? תפילה, לימודים , סניף , חוג , חברים?

4. האם יש לו זמן לעצמו

5. מה מצב רגשי שלו? מה מקובל בשכונה שלך מבחינת עזרה בבית?

6. מה אבא חושב? חייבים אותו בתמונה

אמרת לו שאיתך לא מדברים באיומים, אבל קצת נשמע שאת גם דיברת איתו באיומים...

סליחה על הישירות❤

כדי שאדם כלשהו ירצה לשתף פעולה, כדאי לפנות אליו בכבוד ובצורה של בקשה, לא בדרישה.

אמנם כן, יחסי הכוחות ביניכם לא שווים, כי את אמא והוא הבן שלך, אבל כרגע את זו שבעיקר מחויבת לו ולטובתו, ופחות הוא לך.

אז בהחלט אפשר לבקש ממנו! והוא בגיל בוגר, שאפשר להסביר לו למה את זקוקה מאוד לעזרה הזו ולמה את סומכת דווקא עליו בעזרה הזו.

אבל לדרוש בצורה תקיפה - זה רק יביא אותו להתנגדות.

ובאמת - הוא לא חייב לעזור עם אחיו. הוא אמנם אח שלו, אבל הוא בעיקר הבן שלכם, ואתם אלה שמחויבים לדאוג לו.

מקווה שתמצאו את הדרך לבקש את עזרתו של הבן הגדול מתוך נתינת תחושה שאתם רואים אותו ואת צרכיו, וגם שבשורה התחתונה תקבלו אתם את העזרה שאתם זקוקים לה...

כמו שאת לא מכבסת רק את הכביסה שלך ומבשלת רק לעצמך, ככה גם הוא לא יכול לחיות רק לעצמו.

אולי באמת כדאי לדבר ולברר איתו איזה משימות הוא מעדיף לעשות, אולי יש דברים שהוא יותר טוב בהם או יקבל עליהם יותר פידבק, ואולי מסיבות מסויימות קשה לו המשימה הזו, אבל לא לעשות כלום בבית זו לא אופציה. ולהוציא מהלקסיקון את המושג של משרת, אנחנו כולנו במשפחה חלק מהמערכת הזו.

ילדים אכן אינם משרתים

מבוגרים יכולים לבחור מה לעשות

אף אחד לא מכריח אותם

זה לא פייר להכריח ילד רק בגלל שאתה הורה שלו

וגם זה הורס את התהליך הטבעי של בנית שיתוף פעולה עם הילד

שזה החלק הכי חשוב ביחסים של הורה - ילד