כשאין אורחים

זה כיף

חוצמזה שבבוקר חםםם

לק"י

בשנתיים הקודמות בנות דודות שלי באו לישון אצלינו.

מקווה שגם השנה יסתדר בעז"ה!

רצתי ליטול ידיים ולאכול משהו מהר לפני שיגמר.

פעם טענתי שאצלי סוכות ופסח זה אותו דבר - בשניהם לא אוכלים חמץ (ועל כל השיטות להפוך את הארוחות לסעודות עראי אין מה לדבר - רק נסביר שארוחת הצהריים ארכה כחמש שעות בצורה הזו).

בשנים האחרונות זה אחרת - גם בגלל הופעת המחשבים הניידים בחיינו, וגם בגלל הופעת מזגני-הדחליל.

(כשדודים שלי לא היו מתארחים אצלנו)

השנה שוב אין לנו סוכה (אבל גם בעלי לא ישן שם, וגם אצל ההורים שלו אף אחד לא ישן בסוכה, ורק אצל אמא שלי אחותי ישנה שם לבד כשאין חרקים מפחידים)

אבל נראה לי שצריך לציין בסקר אם הסוכה במרפסת או בחצר/רחוב. יש הבדל גדול...

מצטער פטור מהסוכה.. ק"ו מצטערת

יש מיטות (מתקפלות ורגילות), מניסיון יותר נוח לישון עליהם, ומינימום על מזרון.

ומצד שורת ההלכה- אתה אמור לישון בבית 

(הסברים באישי או תשאל אחרים להסבר) 

כדאי להסתכל כאן על תשובות הרב ליאור

http://www.yeshiva.org.il/ask/?cat=123&page=2&rc=74

http://www.yeshiva.org.il/ask/?cat=123&page=4&rc=74

וכאן על תשובת הרב אליעזר מלמד

http://www.yeshiva.org.il/ask/?cat=123&page=5&rc=74

כי אחרי הכל הרמ"א מג"א וט"ז איתה אבל זה התחיל בתור לימוד זכות כך שלע"ד 

ראוי לא להסתמך על לימודי זכות (במיוחד שכל אחד מהם נתן טעם אחר וכולם חולקים על המרדכי שנתן טעם של קור

והקשו לא מעט על שיטת הרמ"א שהיא היחידה שהביאה מקור גמרתי)

ראיתי את הלינקים לעיל- (אמנם יש לאתר ההוא בעיה של לינקים לשאלה מדוייקת- אבל ניחשתי מה התכוונתם...) 

אמנם לא למדתי את כל הסוגיות והראשונים בנושא - 

אבל יש לי כמה הערות: 

א. לא פוסקים אישית לפי שו"ת באינטרנט!!! שכל אחד ואחת ילכו לשאול את הרב שלהם, לפי השיטה שהם פוסקים ולפי תנאי החיים שלהם. בשאלות ובתשובות הוזכרו תנאי חיים מסויימים (שנה ראשונה למשל)- אבל לא נידונו תנאי חיים נוספים שיש בהם הרבה משמעות. 

ב. את הדיון בשאלה הזו- לא צריך להכניס מלכתחילא מתחת לכותרת "דיני שינה בסוכה" אלא תחת דיני "ושימח את אשתו אשר לקח" 

ג. אי לכך- ובהתאם לצניעות בלימוד תורה הנהוגה במקומותינו- אומר רק שמצוות שימוח אישתו חלה כל השנה- ואדם לא יכול לקיים "מצווה הבאה בעברה" לישון בסוכה ולצער את אשתו. 

מעבר לזה- אני לא רואה לנכון לדון בפורום. מי שרואה לנכון- באישי. או עדיף- אצל נשוי מלומד שיבאר את אמת החיים וההלכה.

ראיתי בחג קצת מפניני הלכה- סוכות- שם הרב מאריך ומדגיש שכדאי וחשוב וראוי (ולא זוכרת את הניסוח המדוייק של הלשון ההלכתית)- לבנות סוכה זוגית שגם האישה תוכל לישון בצניעות. 

וזה הפיתרון לכתחילא 

את לא יכולה ללמוד את הסוגיות והראשונים כי יש בקושי שתי סוגיות ואין ראשונים

(הרמ"א הראשון שכתב את הדין כדי לתרץ את העובדה שלא ישנו בסוכה באשכנז)

א.ודאי שלמי שיש תנאים ספציפיים ישאל את רבו אבל יש הלכה כללית ואפשר ללומדה מהאינטרנט

(כמובן שאם יש לאדם רב משלו שילך על פיו וזה בכל נושא)

ב. לא נכון. הט"ז הכניס את נושא 'ושמח את אישתו' וגם זה בגלל הרגל וזו בערך המקום היחיד

שמצאנו שפוטרים אדם ממצוה בגלל שיש לאישתו צער

ג. אם הבנתי את כוונתך יש לכך התייחסות בתשובה וזה עפ"י המ"ב וזה ודאי לא נוגע תמיד

    ואם הבנתי לא נכון ודאי שאין כאן עברה אפילו אם היא מצטערת 

ג. לצער את האישה זה עברה. תמיד. בכל תנאי ובכל מצב. 

גם כשהאישה מצטערת כי היא אוכלת את הריקושטים של קיום מצווה מסויימת- זה צער. 

מתי הצער הזה נכנס כשיקול הלכתי- כלומר מתי לאיש יש שני חיובים שצריך להכריע איזה מביניהם קודם- 

זה דיון. וזה גם תלוי במציאות של החיים שלהם. 

אני לא ארחיב יותר כאן- שוב,

ואני אשמח לציון מדוייק לט"ז ולמ"ב (אמנם אני לא בטוחה אם יש לי פה ספרים.... (ולא, היברובוקס זה סתם מכוער ומתכון למשקפיים....)  אבל ללמוד הלכות סוכה אפשר גם אחר כך- כהכנה לשנה הבאה.... ) 

עברה תלויה במעשה לא בתוצאה לכן אם אתה עושה משהו ומישהו מצטער כי אתה לא עומד בציפיות

שלו שאתה לא מחויב אליהם זו לא עבירה

סימן תרל"ט סעיף ב רמ"א ועליו מג"א וט"ז ומ"ב ס"ק י"ח

(וכמו שנוהגים לומר ששאלה שיש עליה הרבה תירוצים 

משמע שאין אף תירוץ טוב....)

הבעיה היא לא של האתר אלא של המקשר, יש אפשרות לפתוח בחלון נפרד שהיא הקישור לשאלה ספציפית,

כמו שפה לא תקשרי לפורום כללי כשתרצי לקשר להודעה אלא תעתיקי את הכתובת של ההודעה.

אצלינו כל 4 ילדי ביה"ס- בנים ובנות עם אבא

הקטנים עם אמא בבית

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.