אתה יכול ימים שלמים רק לשבת ולבקש בליסוף משו מסויים, אבל בסופו של דבר לא בטוח שהוא יקרה!

אם ה' יתברך ירצה שזה יקרה- זה יקרה.

ואם לא- אז גם אלף תפילות ובקשות לא יעזרו...

ברור שיש דברים שאדם חושב שזה טוב לו, ואילו ה' יתברך יודע שזה לא טוב לו.. 

אז יש לו אצל ה' מספר תפילות שאתה צריך להתפלל בשביל לקבל אותו...בדיוק כמו עם משה רבינו!

אחד לא צריך להתפלל בכלל, ואחד כל היום בקברות צדיקים..רצונו! 

כי זה לא טוב לו ולא טוב לעם ישראל, 

יוצא שלא תמיד מה שאדם מתפלל זה טוב לו..

בדיוק בגלל זה ה' אמר לו להפסיק, כי הוא ידע שזה לא לטובה, אבל אם הוא היה מתפלל עוד תפילה אחת היה משתנה שם משהו אצל ה' וכנראה שזה היה לטובה, כאילו, ה' לא כ"כ משתף אותי בחשבונות שלו אז אני לא סגורה על זה...

המשפט:

ואם לא- אז גם אלף תפילות ובקשות לא יעזרו...

לא נכון.

ע"י התפילה האדם כביכול מכופף את רצון ה' למענו, למרות שזה לא טוב לו.

את לא מסכימה עם "כל מה שעושה ה'- הכל לטובה"...

ה' יתברך עושה לנו דברים רק בגלל שהם לטובתנו!!!

וממש לא בגלל שהתפללנו עליהם הרבה וביקשנו והתחננו בליסוף שיקרו.. 

ה' נתן לנו את זכות הבחירה.
"ראה נתתי לפניך היום, את-החיים ואת-הטוב, ואת-המוות, ואת-הרע" (דברים ל,טו)

"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"
 
האדם לא בוחר כל חייו בטוב. וה' נותן לו את האפשרות הזו.
אבל זה לא טוב לו!!
 
אלא, לפני כן האדם יכול לבחור במשהו שהוא לא לטובתו אך אחרי שאותה בחירה נעשתה והבנו שלא בחרנו בטוב,
אנחנו צריכים להאמין שלמרות זאת הכל לטובה.

את גדולת התפילה

אבל בכל אופן, 

איך את מסבירה שיש לצערנו המון רווקים ורווקות שהתפללו כל החיים שלהם לזיווג ולא התחתנו.. 

או הורים שלא זכו לפרי בטן.. ???

נכון, אדם צריך (כלשון רבינו) לעשות את שלו,

ואם יתן ה'- יתן,

ואם לאו- לאו..  

אבל בכל זאת- יש דבר שהוא מעל התפילה וזה חשבונותיו וידיעותיו של ה' יתברך, (ולכן גם הקב"ה אמר למשה רבנו להפסיק להתפלל..) 

וברור שהתפילות לא הולכות לריק, והקב"ה משתמש בהם לצרכים אחרים.. 

הרי יש מקרים שאנשים יצאו מהעולם בלי זיווג ובלי ילדים למרות שהתפללו על זה כל ימיהם..

איך את מסבירה את זה? 

אם ה' גזר עליהם לחיות זמן קצוב מסוים וידע שהזמן הזה לא מספיק כדי לקבל את המבוקש אז למה: 

1. לא קבע מראש זמן ארוך יותר לחיות? 

2. למה "לאמלל" את האדם שעושה את שלו בתפילה, ולא יודע שזה בעצם "משחק מכור", שאין לו מספיק זמן לחיות כדי לקבל את מבוקשו?

אני אומר שוב- 

ברור שמה שר' נתן אמר זה אמת ויציב- "איפה שאני רואה חיסרון, זה מפני שלא התפללו כלל או לא התפללו מספיק", (למרות שנראה לי שהכוונה שלו זה לגבי עבודת ה'- לזכות למעלות ומידות טובות והתעלות בדבקות בה'). 

אבל יש בחינה כזו שהקב"ה קבע שגם אם אדם התפלל כל ימיו, לא יקבל את מבוקשו מפני שה' יתברך רואה שזה לא טוב עבורו או גם מחשבונות אחרים. 

ובגלל שאדם לא יודע מה נגזר עליו וכו' לכן צריך לעבוד על 2 נקודות: 

1. יעשה את שלו בתפילה ולא יתייאש מתפילה "קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'".

2. יזכור ש"לא מגיע לי כלום, ולא יודע נסתרות ה'", ויש מצב שלא אקבל את מבוקשי, ויתחזק באמונה שמה שה' עושה- לטובה עושה. 

יש מצוות ששכרן אריכות ימים ולכן שהותו כאן בעולה"ז תיארך,

אך אם אדם כופר בתכליתו כאן בעולה"ז שהותו כאן תתקצר.

לכן זה לא תלוי רק בגזירת ה' על קצבת החיים אלא זה תלוי במעשיו של האדם.

זה כלל לא לאמלל, ראה בתשובתי הנ"ל יחד עם תשובתי הקודמת.

ולכן אם האדם היה זוכה באריכות ימים בעקבות מצוות שקיים, והיה מתפלל את אותו מס' התפילות שנשארו לו אולי היה נושע.

הבחינה הזו לא נכונה לדעתי.

יכול להיות שבגלל שה' לא רוצה שאותה בקשה תתקיים כי היא לא לטובתו הוא ייצור מניעות כך שהאדם לא יגיע לאותן מס' תפילות שנצרכות כדי להיוושע.

אבל אם היה מתגבר על המניעות ככל הנראה הישועה היתה מתקיימת.

ראה עניין משה רבינו, אם היה מתפלל תפילה אחת נוספת היה נכנס לא"י.

אבל ה' ביקש ממנו שלא יתפלל כדי שלא ייכנס לא"י.

ולגבי:

ובגלל שאדם לא יודע מה נגזר עליו וכו' לכן צריך לעבוד על 2 נקודות:

1. יעשה את שלו בתפילה ולא יתייאש מתפילה "קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'".

2. יזכור ש"לא מגיע לי כלום, ולא יודע נסתרות ה'", ויש מצב שלא אקבל את מבוקשי, ויתחזק באמונה שמה שה' עושה- לטובה עושה.

מסכימה

שהמצוות שסגולתן להאריך ימים- ידוע שחכמינו אומרים זה אריכות ימים בעולם הבא. 

והמהלך הזה לא נשמע לי כל כך. אפשר לדעת על מה את מסתמכת?  מקור? ספר? (לא מזלזל ב-"הרגשים" וב"השגות" שלך.. פשוט לא מתיישב לי טוב). 

אני אומר שוב- נכון, מהסיפור של משה רבינו רואים את מעלת התפילה, אך ידוע שיש תפילות שלא נענות, ורבינו כותב בספר המידות שתפילות שלא מתקבלות בשמיים נשרפות. 

אני לא אומר את זה להחליש מתפילה, אלא שגם חז"ל במסכת ברכות ראו בסכנת "עיון תפילה" שמכלה ימיו של אדם. 

אדם צריך ללכת בתמימות ופשיטות. ייתן- ייתן, לאו- לאו.. "אני על משמרתי אעמודה, ואעשה מה שמוטל עליי ויהי מה". 

מזכיר מה שכתוב בספרים וגם ר' נתן מביא את זה בליקוטי הלכות, ורבינו מביא את זה בשיחות הר"ן- שיש אנשים שלא מראים להם בעולם הזה מה הם פעלו בעבודת ה' רק בעולם הבא, ור' נתן מקשר את זה לפסוק "ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקדשים" (אפשר להביא מקורות מבפנים אם את מעוניינת). 

הכלל- שאדם צריך לחקוק בדעתו "איני יודע כלל, כלל וכלל לא", ה' גדול ואיני יודע חשבונותיו, נעשים דברים גדולים בעולם, ואני צריך לעשות את שלי בתפילה ובהשתדלות לפי הצורך.

וכן ידוע הסיפור על הבעלש"ט שאמרו לו משמיים "שהפסיד" את העולם הבא שלו בגלל שבירך זוג שיזכו לפרי בטן, (סוף הסיפור שהבעלש"ט שמח שנתנה לו עכשיו הזדמנות לעבוד את הקב"ה לשם שמיים בלי "אינטרס" ובסוף הודיעו לו שקיבל את הגן עדן שלו בחזרה, אך זה לא רלואנטי לנו כרגע הפרט הזה, למרות שהוא פרט חשוב בפני עצמו איך לגשת לעבודת ה', ואין כאן מקומו). 

בכל אופן אנו רואים מהסיפור הנ"ל שכן יש מצבים שה' גוזר גזירה מסויימת, ויוצא מהסיפור שהם לא היו מקבלים ישועה למרות כל התפילות שלהם, לולא ברכתו של הבעלש"ט "בבחינת צדיק גוזר וה' מקיים". 

מקוה שהובנתי 

וגם ידוע שהאדם יכול לקצר את חייו במעשיו.

לאיזה מהלך אתה מתכוון?

אני לא ראיתי תורה כזו. וחכמים אמרו ששום תפילה לא הולכת ריקם לכן אין מצב שתפילות נשרפות.

לגבי עיון תפילה, זרקת עניין בלי להסביר כלל והוא יכול להתפרש בצורה לא חיובית.

אז קצת הרחבה בעניין, להראות שזה לא חד משמעי כמו שכתבת.

בעניין עיון תפילה - על הכוונה בתפילה. יש עיון תפילה שזה מפורסם מאוד, אותה משנה ב'פאה' שהוכנסה ל'שחרית', מ"הדברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא"- ואחד מהדברים האלה זה עיון תפילה. מצד שני, עיון תפילה נזכר בין העבירות שאין אדם ניצול מהן בכל יום. זוהי לכאורה סתירה, ושם התוספות או הרשב"א אומר "תרי מיני תפילה שאחד שמתכוון שהקב"ה יעשה את בקשתו, והשני שמתכוון להתפלל". ז.א. שמי שמתכוון שהקב"ה יעשה את בקשתו, בכלל איננו מתכוון להתפלל. זה בגדר פרק נפלא שבתהילים - דומני שזה פרק ק"ב או ק"ג - "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו". את מי הוא משרת כאן? את עצמו. "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" - נותן פורקן לעצמו, וזה ודאי כשר.

http://www.tpeople.co.il/leibowitz/ebook.asp?id=27

לגבי הסיפור על הבעש"ט נאמר "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"

כל השאר לא רלוונטי..

בנוסף, (תודה לאבא שלי) בזוהר הקדוש על ספר דברים כתוב שהתפילות תמיד מתקבלות אך לא ידוע מתי תתקיימנה

וגם שע"י התפילה האדם כביכול מכופף את רצון ה' למענו, למרות שזה לא טוב לו.

א. לגבי קיצור ימים- זה נכון ואני מסכים לזה בכללי, אבל לא מבין איך זה שייך לדיון הנוכחי? 

ב. המהלך שאת כותבת: 

"יש מצוות ששכרן אריכות ימים ולכן שהותו כאן בעולה"ז תיארך,

אך אם אדם כופר בתכליתו כאן בעולה"ז שהותו כאן תתקצר.

לכן זה לא תלוי רק בגזירת ה' על קצבת החיים אלא זה תלוי במעשיו של האדם.

זה כלל לא לאמלל, ראה בתשובתי הנ"ל יחד עם תשובתי הקודמת.

ולכן אם האדם היה זוכה באריכות ימים בעקבות מצוות שקיים, והיה מתפלל את אותו מס' התפילות שנשארו לו אולי היה נושע." 

נראה לך שאדם כל הזמן יכול לחיות במתח כזה נורא? "אולי עוד תפילה? אולי עוד תפילה? שאני לא אמות רק שאני לא אמות.." - זה נקרא עיון תפילה..

ג. לגבי הסיפור של הבעלש"ט, זה הסיפור הקיים, אין מה להוסיף. וגם זה מה שמובא בספר המידות ערך תפילה סעיף עט: "תפלה שאינה נתקבלת למעלה נשרפת:"

ד. לגבי הזוהר שאבא שלך הביא: זה מובא על פסוק "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו", שיש 3 סוגים של תפילה בתהילים: תפילה לדוד, תפילה למשה, ותפילה לעני. ותפילתו של העני היא הכי גבוהה כי הוא מתפלל בשברון לב, ומתוך כך הוא פותח שערי שמים ולכן יכול לעלות תפילות של בני אדם אחרים שהיו "תקועים בדרך המון שנים"..

(ר' נתן מביא את המהלך הזה בליקוטי הלכות, הלכות תפילין הלכה ה' סימן מ':
וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה לֶעָנִי שֶׁהִיא יְקָרָה מִכֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם בַּאֲרִיכוּת שֶׁמַּפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת תְּפִלַּת הֶעָנִי שֶׁהוּא מאנין תְּבִירִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ עָבִיד תָּדִיר קְטָטָה בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אצית ושמע מלוי. כֵּיוָן דצלי צלותיה פתח כָּל כוי רקיעי וְכָל שאר צלותין דסלקין לעילא דחי לון האי מסכנא תביר לבא, דִּכְתִיב, "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְכוּ'". וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר יתעטפון כָּל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, וּצְלוֹתָא דא תיעול לגבאי, לֹא בעינא הכא בי דינא דידונין ביננא. קמאי ליהוי תרעומין דיליה ואנא וְהוּא בלחודנא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אתייחד בלחודוי באינון תורעמין בההוא צלותא, דִּכְתִיב, "וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִֹיחוֹ". 'לִפְנֵי ה'' וַדַּאי כָּל חילי שְׁמַיָּא שאלין אלין לאלין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַאי אתעסק? במאי אשתדל? אמרין, אתיחדא בתאובתא במאנין דיליה. כולהי לֹא ידעי מַה אתעביד מההוא צלותא דמסכנא ומכל אנון תורעמין דיליה, דלית תיאובתא למסכנא אֶלָּא כד שפיך דמעוי בתורעמא קמי מלכא קדישא ולית תיאובתא לקודשא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא כד מקבל לון ואושדי קמי'. ודא איהו צלותא דעביד עטופא לכל צלותין דעלמא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם שֶׁמַּאֲרִיךְ עוֹד בָּזֶה. וְכָל זֶה נֶאֱמַר אֲפִלּוּ בְּעָנִי סְתָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו, עַל דָּחֳקוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדָחֳקוֹ בְּמַעֲשִֹים טוֹבִים וְטוֹעֵן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְקוֹטֵט עִמּוֹ וּמִתְרָעֵם עָלָיו יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינוֹ מְקָרְבוֹ אֵלָיו וְשׁוֹפֵךְ שִֹיחוֹ וְלִבּוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר בִּבְכִיָּה וְכוּ'. כַּמָּה וְכַמָּה יְקָרָה תְּפִלָּה זוֹ בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִיא יְקָרָה מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נְדָרִים מא), אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הָבֶל, כִּי יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאֵין צָרָה כְּצָרַת הַנֶּפֶשׁ וְאֵין עֲנִיּוּת כַּעֲנִיּוּת מִתּוֹרָה וּמַעֲשִֹים טוֹבִים, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא בַּעַל חוֹב גָּדוֹל ח"ו, שֶׁחַיָּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹבוֹת רַבִּים שֶׁחָב כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְסַלֵּק כְּלָל כִּי אִם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. כְּשֶׁזֶּה הָאָדָם זוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר עַצְמוֹ לְהַרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדָחֳקוֹ וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּרָשׁ וְאֶבְיוֹן, הַשּׁוֹאֵל עַל הַפְּתָחִים וּמְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו בְּשִׁבְרוֹן לֵב עַל נַפְשׁוֹ לְהַצִּילָהּ מִנִּי שַׁחַת, לְבַל יְאַבֵּד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת ח"ו, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים ל'), "מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת וְכוּ' (שָׁם כ"ב) הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כלב יחידתי וְכוּ'". וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה שֶׁבְּוַדַּאי תְּפִלָּה זֹאת יְקָרָה בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וּתְדַקְדֵּק הֵיטֵב בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל. וְתָבִין הֵיטֵב כַּמָּה יָקָר דִּבְרֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁשּׁוֹפְכִין שִיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמִתְבּוֹדֵד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּעַל כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר אֵינוֹ נֶאֱבַד רַק כֻּלָם מְנוּיִם וּסְפוּרִים וּגְנוּזִים בְּאוֹצְרוֹתָיו וְגַם כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לֵידַע כְּלָל בָּזֶה הַגּוּף אִם פָּעַל בַּעֲבוֹדַת ה' אִם לַאו, כִּי אֲפִלּוּ אִם לֹא פָּעַל כִּי אִם כְּחוּט הַשַֹּעֲרָה אַחַת פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו גַּם זֶה יָקָר מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה, כִּי אֲפִלּוּ כשנעתקים אֵיזֶה תְּנוּעָה לְהִתְקָרֵב מְעַט יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ פָּחוֹת מֵחוּט הַשַֹּעֲרָה, עַל יְדֵי זֶה רָצִים וְהוֹלְכִים גַּם כֵּן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל בְּהַמַּעֲשֶֹה  שֶׁסִּפֵּר מֵהַצַּדִּיק שֶׁפַּעַם אַחַת נָפַל עָלָיו עַצְבוּת גָּדוֹל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. וּכְשֶׁיִּהְיֶה חָזָק כָּל כַּךְ בִּבְחִינַת נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי הַנַּ"ל, אָז סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעוֹל בַּקָּשָׁתוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת שָׁוֶה עִם אֶחָיו הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם שָׁם הַפָּסוּק, "גַּם יָכֹלְתִּי". הִסְכִּים עַל יָדִי שֶׁנִּתְעַקַּשְׁתִּי כָּל כַּךְ לְהַפְצִיר הַרְבֵּה לַמָּקוֹם אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁשּׁוּב לֹא יוֹעִילוּ דְּבָרַי ח"ו, וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן נִתְעַקַּשְׁתִּי עַצְמִי בְּעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר וְסוֹף כָּל סוֹף גַּם יָכֹלְתִּי, שֶׁהִסְכִּים עַל יָדִי לִהְיוֹת שָׁוֶה לְאֶחָי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אָמֵן וְאָמֵן:}   

למה כ"כ קשה לקבל את זה שיש תפילות שמתקבלות ויש כאלה שלא בגלל חשבונותיו של ה' יתברך?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t578456#6387430

אדם חי במתח כל חייו בלי קשר לעוד תפילה ועוד תפילה.

רק אדם מאמין יכול באמת לשמוח ולא לחיות במתח כל חייו.

ואני מדגישה את האולי היה נושע.

אין לי שמץ השגה בחשבונות שמים.

הגעתי לזה דרך הבינה היתרה שה' חנן בי מתוך לימוד מפה ומשם, שיעור מפה ומשם.

לא קראתי פסקה בספר שאמרה את זה.

אבל זה באמת מעניין ואולי אשלח שאלה לרב על העניין..

לגבי הסיפור של הבעש"ט הבאתי עוד פן של העניין. לא הוספתי על הסיפור.

לגבי התפילה שאינה מתקבלת עכשיו הבנתי.

ולגבי הזוהר, לא חושבת שלזה הוא התכוון..

אני כלל לא מדברת על האם יש תפילות שמתקבלות והאם יש תפילות שלא מתקבלות

לא זו הנק' שלי. (למרות שזה הוזכר כי העניין הועלה כאן)

אלא הנקודה שלי היא שע"י התפילה האדם יכול להשיג כמעט כל דבר גם אם אותו דבר לא טוב בשבילו וגם אם נגזר עליו אחרת. שנאמר "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"

"אלא הנקודה שלי היא שע"י התפילה האדם יכול להשיג כמעט כל דבר גם אם אותו דבר לא טוב בשבילו וגם אם נגזר עליו אחרת. שנאמר "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה", 

נכון, רבינו אומר שאדם אסור לו להתעקש בתפילה, כי הוא כמו גזלן, אלא יבקש ברחמים ובתחנונים: "אבא אתה יודע מה הכי טוב לי, אם זה טוב לי תן לי, ואם לא, תן לי אמונה שזה לא לטובתי הנצחית כרגע או בכלל".  

לגבי הסיפור של הבעלש"ט- זהו בדיוק תוכן הסיפור, שלמרות שהתפללו ועשו תשובה נגזרה עליהם הגזירה ולא עזר להם כלום, ורק בגלל "צדיק גוזר וה' מקיים", הם קיבלו ישועה. ומ"העונש" שקיבל הבעלש"ט ניתן להבין שנגזר עליהם שלא יהיו להם ילדים.

שאלתי אלייך- לפי דברייך שכתבת לגבי האריכות ימים וכו'- מה תעשה אשה שהגיע לגיל 50, שבוודאי אינה יכולה ללדת, האם תתפלל לזכות לילדים? לפי דברייך כן, יש לה עוד 40 שנה לחיות.. 

כנראה לא הבנת למה התכוונתי..

אמרתי שחוץ מהסיפור הזה וחוץ מצדיק גוזר והקב"ה מקיים

ה' נתן גם לנו אפשרות לביטול הגזירה "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".

ולגבי השאלה האחרונה שלך.

כן, שתמשיך להתפלל. אלא אם כן היא כבר בת 65/70 שאז אולי היא כן תהיה בהריון אבל לא בטוח שיהיו לה מספיק כוחות לטפל בילדים ואז אולי זו באמת תפילת שווא.

ה' הוא מעל הטבע וכבר היו מקרים מעולם של נשים בנות למעלה מ50 נקלטו.

לעולם א"א לומר- שבוודאי כבר אינה יכולה ללדת.

באותה ידה אפשר לומר על אדם בקומה שלעולם לא יתפקד או יתעורר והנה ראינו שמקרים כאלה קרו ב"ה.

לכן אנחנו אנשים מאמינים, אנחנו יודעים שה' הוא כל יכול ולא נשארים עם עיניים מצומצמות.

היא יכולה להתפלל לאריכות ימים עד גיל 200 ולכוח לטפל בילדים כמו בחורה בת 20... 

אלא שגם את מבינה שזה לא ייגמר לעולם ויש גבול גם לתפילה.. 

אנחנו חיים בתוך של עולם של מסגרת, ועם כל האמונה והרצון להאמין שה' הכל יכול, (והוא באמת הכול יכול!!) אנו צריכים להבין שאפילו הקב"ה אומר לנו- די! את פה! וכמו שכותב ר' נחמן בספר המידות ערך תפילה אות  יט': "אסור להטריח את השם לשנות את הטבע". 

דהיינו שמותר וצריך וחובה להתפלל, אבל צריכים לדעת שבמקביל לזה אנו חיים בתוך עולם של גבול ויש חשבונות של הקב"ה איך לנהל את העולם.

נכון, שכתוב בליקוטי עצות ערך אמונה סעיף ראשון- אמונה ותפלה וארץ ישראל תלויים זה בזה, 

אבל שוב "דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר". 

נ.ב- כל זה לעניין של גשמיות, אבל בארור שבעבודת ה' חייבים להמשיך להתפלל ולהתפלל, אפילו הבעלש"ט התפלל עד הרגע האחרון של חייו שינצל מגאווה (לפי דרגתו כמובן) ואמר "אל תבואני רגל גאווה". 

תתקני אותי אם אני טועה-

1. תפילה פועלת מה ששום דבר בעולם לא יכול לפעול.

2. אם התפללת ולא קבלת ישועה, כנראה שלא התפללת מספיק ולכן תמשיך להתפלל. 

3. יש מכסה של תפילות שאדם צריך להתפלל כדי לקבל את הישועה שלו.

4. אדם יכול לקבל את מבוקשו על ידי תפילה גם אם זה לרעתו.

5. כשמתפללים צריך להבהיר בתפילה "ה' אם זה לטובתי- תתן לי, אם לא- אז תן לי את האמונה שזה לטובתי ולכן אתה לא נותן.

6.צריך להתפלל ברחמים, ביישוב הדעת וברוגע. בלי מתחים ובלי עצבנות ובלי לחץ "אולי חסר לי עוד תפילה" וכו' וכו'..  וכלשונו של רבינו "אם יתן- יתן, ואם לאו- לאו". 

7. יש פעמים שתפילה לא פועלת כלל ולא תעזור גם אם תתפלל על זה כל ימיך, כי ככה ה' גזר.

8. על רוחניות ועבודת ה'- ממשיכים להתפלל ולהתפלל כל הזמן ולא מרפים. 

9. לגבי מתי להפסיק להתפלל על משו מסוים- מתייעצים עם תלמיד חכם. 

10. רוקדים ושמחים אחרי כל תפילה ואומרים לה' תודה שזיכה אותנו להתפלל אליו.. 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t578456#6383677

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t578456#6383436

אני לא מסכימה עם התשובה הזו >>

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t578456#6383677

כי התשובה בגדול לכזו שאלה, היא כן. ולא לא.

בס"ד

מסכימה איתו לגמרי.

אני מסכימה עם הרעיון. אבל השם לא ככה. אצל השם זו לא בדיוק צביעות אלא יותר חוסר הכרת הטוב.

אבל נורא קשה לי ואפילו מעט בלתי אפשרי שאני אבוא ואומר משהו בשונה מכבוד הרב. קטנה שכמוני.

פשוט אני לא ממש מסכימה עם הפשט של הנאמר בסעיף זה. מחילה..

א. עם מה את לא מסכימה? 

ב. מה זה סעיף ז'? 

ג. על איזה כבוד הרב את מדברת בדיוק? 

בס"ד

א.לא לגמרי מסכימה עם דעתה של אהבת חינם. וב"נ ארחיב בהזדמנות.

ב.אהבת חינם הביאה את  תשובתו של הרב רביד נגר. ראה תגובה "כבר עניתי על זה " של אהבת חינם.

ג.הרב רביד נגר

בס"ד

כשיהיה לי כוח לכתוב ב"נ אפרט תגובתי (ואערוך אותה )

יש לי דיבור איתך

באמת ראיתי שכתוב בספר המידות אם אני לא טועה,ש"תפילה בכח מביאה את הישועה"(לא במילים המדויקות)

אבל גם קראתי פעם שאם מתפללים על משהו ספציפי יותר מדיי זה לא קורה..(לא נראה לי שר' נחמן אמר את זה)

זה באמת סותר ונושא מעניין.לדעתי,צריך לבקש להתפלל לעשות את המקסימום,בתמימות ובלי להתייאש.לדעת שאין עוד מלבדו ורק ה' יתברך יכול לעזור.ואם זה רצונו אז זה יקרה בעז"ה.

ר' נחמן כותב בספר המידות אות תפילה סעיף עב': "מי שמתפלל בכח, הקדוש ברוך הוא שומע תפלתו:"

ה"כח" שמוזכר כאן (ובליקוטי מוהר"ן סימן א''- "תפילה בכח") הכוונה היא לא שיתפלל אדם "בכוחניות" "ובעקשנות", אלא הכוונה היא- בכוח המחשבה, לקשר המחשבה אל הדיבור, שיחשוב ויבין מה מוציא מפיו, ולזה צריך התגברות לאמץ ולצמצם מחשבתו שלא תצא לחוץ ותשוטט בכל מיני מחשבות והרהורים של נוגעים לדיבורי התפילה אלא רק יהיה מרוכז בתפילה.   

ולגבי מה שנראה לך כסותר- 

 ושם בסעיף יד: "יפה צעקה לאדם בין קדם גזר דין בין לאחר גזר דין:"

 ואילו בסעיף טו': "אל יבקש אדם על שום דבר יותר מדאי:"

נראה סותר, נכון?

תשובתי היא- "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", אי אפשר לקבוע צורת חיים והנהגות על פי כלל אחד, אלא צריך להסתכל על כל המהלך במכלול, וכל מקרה לגופו, יש הרבה דברים בתורה ובחז"ל וגם בדברי רבינו שנראים כסותרים, אלא שוב, צריך להתייעץ עם תלמיד חכם "איש אשר רוח אלוקים בו- שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד", ושיודע למקד ולשים כל דבר במקומו ובשעתו, מתי כל דבר הוא נכון ובריא וראוי לאדם. 

אף פעם לא הבנתי באמת מה הכוונה תפילה "בכח" אז פירשתי את זה ע"פ דעתי

טוב לדעת..

תודה שכויח! חג שמח!

אני גם רוצה 

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?