זה כל-כך ברור?

כשזה בא בתור "סיפור הצלחה" שכזה, כבר מההתחלה לפי הכותרת, צפוי סוף קיטצ'י כזה כמובן לטובת הדוסית... או שאולי רק אני מרגיש ככה שהסוף היה צפוי מראש...

מה הכותרת

טעות שלי...

פשוט בהודעה הראשונה היה נראה שתמיד זה כך, דתיה ודתל"ש שיוצאים - הדתל"ש יחזור בתשובה, וזה היה נשמע לי מוזר. סליחה על הטרחנות..

(אבל אם זה חשוב לך: "מחול לך").

סך הכל הערת הערה שהייתה נראית לך חשובה...ועל הדרך עזרת לי ללמוד לדייק עוד יותר במה שאני כותב. אני דווקא צריך לבקש סליחה ממך שאני לא משלם לך שכר לימוד אז תודה לך...

דווקא זה התאים כאן לאיזה שרשור על הצניעות של הבחורה אבל לא משנה..

זה מצד אחד נותן פרופורציות- כאילו- תסתכל על מה שחשוב, 

אבל מצד שני- גם על חילוני נגיד את זה?

לא יודעת, לי אישית זה היה מפריע.

מלכתחילה, עוד לפני שהייתי נפגשת.

ולבנות על זה שהוא ישתנה- זה לא משהו טוב ומומלץ בד"כ...

בכלל, אני חושבת שהיא כותבת את זה בתור סיפור במגזין, זה קצת בעייתי,

כי אולי זה סיפור נחמד ביותר, אבל לדעתי לא הדרכה לרבים...

[ואני מאוד מעריכה את הרבנית בתאל..]

לק"י

בנושא השידוכים.

באופן אישי, לא הייתי נפגשת עם בחור שמבחינה דתית נמצא במקום שונה לגמרי ממני.

בס"ד

השדכנית כותבת על זה בצורה די וורודה,

אך אנו לא יודעים כמה השקעה של מאמצים וקשיים היו לזוג הזה בדרך,

וכמה זמן זה לקח.

כסיפור יוחד של השגחה פרטית- זה נחמד ומחזק.

כסיפור שאפשר ללמוד ממנו משהו... לא נראה לי.

ובעיני זה רשלנות שהשדכנית "לא ידעה" שהבחור הוא דתל"ש.

הקב"ה השתמש בזה לטובה, אבל מצידה חמש שנים הבחור ברשימות שלך ואת 

אפילו לא יודעת מי הוא...?

באים במטרה לבנות בית משותף, שבנוי מיסודות של שאיפות משותפות.

כנראה שהוא כבר היה ברצון פנימי לחזור בתשובה, והיא הייתה הטריגר, אבל לדעתי זו לא הדרכה לרבים מלכתחילה.

התסכלות רחבה ופנימית זה באמת משהו שכולנו צריכים ללמוד תמיד. מקרה כזה הוא משמיים ומטוב לבה של הבחורה. אם הייתי במקומה והייתי מספיק חכמה להעז ולנסות לראות את הפנימיות שלו אבל לא הייתי רואה את הכיוון לתשובה זה לא נראה לי להמשך.

בתנאי אחד: שהאידיאולוגיה שלהם, הכללית והספציפית כאחד לא משנה את חיי היומיום שלהם ולא משפיעה פרקטית.

ההסתכלות הפסיכולוגית? המהותית? מה שהילדים סופגים?

שוב, אם הם יספגו אידיאולוגיה חזקה, אבל מנותקת, מחיי היומיום, ומההשפעה על כל דבר שבמישור הפרקטי- הם לא יסבלו מזה (אני לא נביאה, אבל סביר להניח, כמובן. ,)

אם הם בכל זאת יהיו נאמנים לאידיאולוגיה בתור משהו פרקטי ומעשי וממש ממש "תורת חיים" כמו שאומרים, ובעצם, כמו המקור- קשה להאמין שהם יגדלו יציבים נפשית. לא'ידעת.

כלומר מה היא בכלל.

האם לגשת מלכתיחילה למועדון זה של הצעות?

האם לשמוע כזו הצעה?

האם ללכת מתוך שליחות לחפש כזו אישה, (חילונית) ע"מ ליישם את הסיפור ההזוי הזה?...

או אולי האם נכון לעשות כן? האם הבחורה ההיא עשתה נכון?...

אבל אולי זו בכלל לא שאלה פסיכולוגית לדיון. בטח יש להלכה מה להגיד בעניין.

ומצטרפת..

(היא לא ככ חדשה, טנקס)

אבל גם אוהבת את החתימה..

אני בעקרון בעיקר העלתי את הנושא לדיון פה, ואפילו עדיין לא כתבתי ממש את עמדתי בנושא על גבי הפורום...

אבל בגדול זה בדיוק מה שרציתי לעורר כאן בדיון - שאלות מהסוג שלך, לשמוע תשובות, ללבן קצת את הנושא, אולי לשמוע על מקרים שקרו לאנשים שקרובים למקרה הזה...

וככה כולנו נצא נשכרים עם הכרה של עוד דעות, של עוד סיבות, של עוד הקשרים בנושא...

זה היה המטרה שלי בהעלאת הנושא, ולכן לפחות בנתיים לא אגיב אישית ספציפית לשאלות ששאלת - מקווה שזה בסדר מצידך...

או אולי תכוון לאחת מאלה שאני העליתי.

זה נושא ככ רחב, (כמו שניתן להבין מהשאלות הככ רחוקות שכתבתי) שקשה להדיין בלי לאבד כיוון. כדאי בטח להתמקד באחת מהן, אולי הכי חריפה או הכי מעוררת ענין, שיהיה יעיל, בכולופן...

יותר חשבתי לתת לדיון להתפתח מעצמו ואנשים בעצמם יבחרו מה מעניין אותם להגיד על זה... 

אכן, לא תמיד זה יוצר תחושה של סדר, אבל מצד שני זה גם נותן מקום לשמוע מגוון רחב וקשת נרחבה של דברים על כך...גם אם זה יוצר "ג'ונגל" של דעות בלי סדר מסויים.

זאת דעתי.

כמובן שאת יכולה בעצמך להתמקד על שאלה מסויימת ולבקש מאנשים להרחיב אותה - כאן בשרשור הזה או בשרשור נפרד. אני, בכל אופן, לא נראה לי שאעשה את זה. בינתיים אני נהנה לקרוא דעות של אנשים, ובהמשך אולי גם אגיב בעצמי לאנים, או בכללי אפרט את דעתי...

שבוע טוב וחג שמח! ובכל מקרה תודה על העצה, הגם שאני לא חושב כמוך...

דעתי היא שזוגיות היא דבר שדורש עבודה בין כה ולכן אין צורך להעמיס על זה בדעות ובהשקפות שונות.

מה שאני מנסה להגיד

שעדיף שלא להיכנס לזה.

דבר ראשון, שכדאי לגשת לכל עניין ההיכרויות עם ראש ולב פתוחים, להבין שיש עיקר ויש טפל- מידות טובות ותקשורת טובה זה עיקר, כשהם קיימים אפשר להתגבר על הרבה דברים אחרים.

אמורים להציל אותנו בדיוק ממצבים מורכבים כאלה, שברור שאינם אידיאליים, אבל גם שאי אפשר לבא ולהתייחס אליהם כמו אל עוד איזו "שאלה הלכתית" או משו..

מה להגיד? שזה מעוות?

לבחורה עצמה הרי יותר מסובך לומר את זה.. בטח כשהקשר מתהדק..

אז בכלל לא אמורים להגיע למצב כזה, הוא מצב אבסורדי וחולה מכל בחינה.

וחוץ מזה שצריך לחשוב על מה לענות ספציפית לבחור\ה שנקלעו למצב כזה, צריך לחשוב איך מונעים ממצב כזה להתפתח בכלל.

וזה ה-נושא כאן.

משהו השתנה שם בקישור, הסיפור לא מופיע, אבל ללמוד ממקרה כזה ש"תיפגשו! תיפגשו!"..?

בדיוק ההיפך.

לק"י

רק אח"כ התברר לה.

ובהמשך הבחור התחזק בעקבות הבחורה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?