זה רק שם. (ואם תאהבי את הבחור - יש מצב שפתאום השם ייראה לך נחמד)

בס"ד

ולדעתי הסיכוי שאחליף הוא קטן ביותר, אבל מי יודע?!

אני מכיר מישהי שהתחתנה עם איזה דיגודקרעטורוס ובנוסף שמרה את שם המשפחה הקודם שלה שהוא גם איזה 8 אותיות,

אז בכלל..

נראה לי מנסים להשלים...לא שווה לפספס בן אדם גם אם השם שלו זוועתי..

זה יהיה ממש מבאס,

יש לי עכשיו שם משפחה מדהים ומלא משמעות!

לק"י

ומי אמר שנתחתן בכלל..

אני מכיר מישהי שהולת לעבור עכשיו משם משפחה אשכנזי סטנדרטי פחות או יותר, למרות שהוא אשכנזי כבד, לשם משפחה גרוזיני ארוווך ומסובך רצח לכתיבה. רציני - לכתוב אותו יותר קשה מלהגיד אותו.

אבל על הכל מכסה האהבה, ובסוף מתרגלים גם לשם הכי ארוך בעולם. היתרון הוא גם לילדים בזמן קיאת השמות בכיתה - עד שהמורה קורא את השם הארוך אתה מספיק להיכנס לכיתה, לשבת במקום, לאכול ארוחת בוקר ולשחק 2 משחקים של אנגרי בירדס

בס"ד

אבל תכלס לאשכנזים לרוב זה השמות המסובכים והארוכים

בס"ד

לא חושבת שזה יפריע לי..

מתרגלים לשם משפחה.

נראה לי מוגזם קצת לבקש ממנו להחליף..

לשם מפחה יש משמעות וזה לשמר את שם בית אבא..

לדעתי יש בזה ערך יותר גדול וששווה מספיק כדי שלא אחשוב בכלל על לבקש החלפה.

גם אם השם משפחה שלו באורך הגלות או שמעולם לא שמעתי עליו או שיש לו עשר שמות משפחה.

(הכי הרבה ששמעתי עד עכשיו זה שם משפחה שמורכב משלוש מילים.).

רואה בזה ערך יחסית גדול ולא ארצה להחליף

ובטח שלא אעשה עם זה כלום בתקופת הדייטים...

בס"ד

לא נראה לי יפה לבקש לשנות את השם, חלקם מאד קשורים לשם המשפחה שלהם.

(לא כמונו שאנו גדלות בתודעה שיום יבוא ונחליף שם...)

וכנשואה עם שם מוזר, שזאת תהייה הצרה היחידה שלך

אגב הייתי נשואה למישהו עם שם משפחה מוזר, כשהייתי צריכה להזדהות בשם משפחה בכל מני מקומות רשמיים,

פשוט הייתי מאייתת אותו.

גם יותר קל מלהגות אותו, וגם חוסך את השאלה הבאה ...

כמה כבר משתמשים בשם משפחה? וגם אם משתמשים, אז?

אף פעם לא הבנתי את העיניין הזה שעושים משם משפחה.

אני אוהבת מאוד את השם משפחה שלי ולא הכי הייתי רוצה להחליף אותו כי לטעמי הוא יפה, אבל כשיגיע האחד לא יהיה איכפת לי לאיזה שם זה יוחלף! זה כ"כ שולי!

מה דעתך שתישארי עם שם המשפחה שלך?

אבל מכיוון שלא נעים לא להתייחס לשלו, תוסיפי גם את שלו... 

בברכה,

ג'ודי ניר-מוזס-שלום

לא כזה מוזר אבל רק למשפחה שלנו יש אותו (רציני, עשיתי חיפוש וכל התוצאות זה אנשים מהמשפחה הקרובה!).

אז לוקח זמן להתרגל...אמממ....שבועיים בערך?

הבעיה זה מדי פעם להסביר לאנשים (היה רופא שחילק לי את שם המשפחה לשתי מילים בטעות), אבל באמת, זה מה שמפריע?

(והיה לי קודם שם משפחה די סטנדרטי, אבל אני חושבת על גיסתי שנכנסה למשפחה מ-כהן...)

כשהציעו לי את בעלי לא ידעו להגיד לי מה השם משפחה שלו..

כשיאצנו שאלתי אותו אבל לא זכרתי עד הפגישה השניה.. לאט לאט למדתי 

ב"ה נשואים עם השם ה"מוזר" ומסתדרת איתו אחלה 

בהצלחה..

שכל איכות הזוגיות והמידות הטובות ויראת השמים נגזרת משם המשפחה.

אני שוקלת להישאר עם השם משפחה שלי, השם שלו מוזר כל כך!!!

בנים , לא הייתם מוכנים לשנות/"לעברת" את השם?

ומנגד יש כאלה שלא ירצו

בס"ד

אני באמת שואלת...

לי יש שם משפחה שהוא לא מי יודע מה רגיל ואני יכולה להגיד שגיסותיי מסתדרות מעולה.

ולא הייתי רוצה לראות את אחיי מחליפים כי זאת המשפחה שלי, זה חלק ממה שמייצג את המשפחה שלי ומייחד אותה.

לא סתם שומרים על שם משפחה ולא כל אחד מחליט לעצמו...

לדעתי לבקש דבר כזה זה קצת אנוכי

אבל כל אחת ודעתה היא.

לא לעברת אפילו שלה זה מאד מפריע, זה אנוכי.

לדעתי זה תלוי מאד במידת מוזרות השם והקשר בין הזוג.

ולא תמיד הבת היא זו שצריכה להתפשר במקרה הזה!

כמו בכל נושא, צריך להעלות את הנושא לדיון ולא לשמור בלב.

מספיק קשה לכלה גם ככה עם כל השינויים, זה עוד דבר שקל יחסית לפתור.

חוצמיזה, תחשבו גם על הילדים.. (אם השם מפדח או חריג).

כאילו, אנחנו בא"י מדברים עברית,

ואתה יכול לחיות 100 שנה בלי לדעת את המשמעות של השם משפחה.

וחז"ל מאד הפליגו בחשיבות של השם.

א"כ וודאי שצריך שם משפחה בעל משמעות.

העניין שצריך אומץ כדי להחליף, כי זה כאילו מתנתק מהמשפחה המורחבת.

אבל מספיק דור אחד שיהיה אמיץ.

נ.ב. אם אתם מעברתים על תעברתו לשם שהוא גם שם פרטי.

זה מציק בטירוף! קצת מקוריות בנאדם.

שם המשפחה יהיה מוזר,

ולא הבחור

לא אמרתי שיש קשר- סה"כ שם משפחה..

ובדר"כ השמות המוזרים זה שמות שלא עיברתו (ככה כותבים?) אותם עדיין..אז לשנות זה בדר"כ לעברת.

אבל תכל'ס, ברור שזה לא שיקול..למרות שבאמת קשה לי עם שם מוזר.

(חוצמזה שאני גם ממש אוהבת את השם משפחה שלי עכשיו..  אז זה קשה בכל מקרה)

זה לא פייר לבקש ממני להסתובב עם שם כמו מאוורורליס כל חיי כי התחתנתי עם מישהו

(וכן זה ברמת מוזרות הזאת.)

למה שאני אשנה ולא הוא? 

לא פוסלים מלכתחילה, אבל אפשר לבקש לשנות אפילו לאחד משמות המשפחה האחרים אצלו במשפחה, שירגיש בבית (:

(לקצר או לעברת כמו שהבנתם לא רלוונטי, אין למה חח)

גם אז תצטרכי כל חייך להסתובב עם שם כזה

כמו שכשנולדים לא בוחרים

למה כשמתחתנים אז כן?

אדרבה רוב מוחלט של האנשים לא בחרו את שמם הפרטי

שזה הרבה יותר משמעותי

יהיה על מה לדבר נראלי.

בחורה שתרצה להחליף שם משפחה כמו שלך, ובכן, זה כבר יהיה מוזר...

אחיות שלך הן אלו שצריכות לחשוש שלא יתחתנו עם איזה גולמעכרשטטיינזשטט אחד...

שהשם משפחה שלו הוא על שם סדרת טלוויזיה ואני ממש לא מגזים.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.