צפיה לישועה
בן שמונים ושש ה' מבטיח לאברהם זרע
ואברהם מאמין בה' "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה"
רק אז ה' מבטיח לו זרע.
אח"כ שלש עשרה שנה אלוקים לא מדבר איתו ככתוב "ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים"
ונראה שבין לבין ה' לא מדבר איתו ואברהם צריך לחכות שלש עשרה שנה למשהו שנראה לא הגיוני בעליל שיולד לו בן, וה' מסתיר פניו ממנו ואברהם ממשיך להאמין בה'
ובסוף כשה' מדבר איתו, אברהם שמח, "ויפול אברהם על פניו ויצחק" ומסביר התרגום 'וחדי' שמח, לא צחק.
למרות שאפשר להסביר שבאיזה מקום צחוק יותר גבוה משמחה 'אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה' והמבין יבין.
ואותו דבר לגבינו, שאנו מצפים, מתי כבר נתחתן?
ואנו לא מתייאשים
ומאמינים בה' ומיחלים לחסדו
ואנו יודעים שה' לא שכח אותנו אפי' שהוא מסתיר פניו ממנו
וזה מה שבעצם הוא רוצה ממנו שנייחל חסדו
ולא עצם זה שנתחתן
אז יש איזה דרגה כלשהוא שאנו דומים לאברהם אבינו
"רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו"
שבת שלום ומבורך!!!!!!!!!!!



