ועכשיו תשלחי את הבנים לקשט... 

זה שיש לי יכולת לבניית סוכה לא מעיד על זה שלגברים פה יש צד נשי בשביל לקשט אותה

האמת, אח אחד עזר פה אתמול ועבד גם די קשה.

כל שנותר לי  זה לקשט אותה, וגם את הסוכה השניה, וכדי שלא ישעמם לי- גם לשטוף את הבית,

ובטח עוד כמה "קטנות" על הדרך.

השאלה המטרידה היא, איך זה שאחיות שלי לא עושות כלום,

אבל את זה אני שואלת כבר יותר מידי זמן וטרם קיבלתי תשובה... IמיואשתI

תעבירי אליהן אחריות 

"שלום אחות יקרה

עוד מעט חג, ויש הרבה עבודה. 

גם אמא וגם אני עייפות מרוב העבודה שכבר נעשתה- וצריך אותך להכנס עם כוח רענן.

האחריות שלך היא- שעד (יום, שעה)- הרצפה בסלון שטופה והסלון מסודר חזרה.

אם בא לך -את יכולה אחרי זה לסדר בשולחן מפה יפה לקישוט (אפשר להתפרע על קישוטים כי לא אוכלים שם... ) " 

תוודאי שהיא הבינה- 

ולכי משם

אל תגידי לה על זה יותר כלום- זה לא בעיה שלך. אל תתפתי להציק לה ולנג'ס- זה אחריות שלה לא שלך  

בהצלחה! 

לה לא אכפת שהחדר יהיה הפוך, אותי זה מעצבן...

אתה תולה אותם מהאוזניים על הסכך? וזה עובד??? טעות חמורה בידך, אחי!

זה בעיה הלכתית!!!! הם בגובה של פחות מ4 טפחים צמוד לסכך - אלא אם כן אתה תולה את הקטנים שבגובה של פחות מ32-40 סנטימטרים.

קח לתשומת ליבך כדי לא להיכשל בישיבה בסוכה פסולה!!!

ובכלל, אני מעדיפה לא להתעסק עם הדברים האלו.

נהנית מאוד מאוד לברוח לחדר בעוד גברברי השבט עומלים ומזיעים

מצוין. טוב מאוד. שימשיכו

היום כשיש מרפסת לתפארת מדובר בתליית בדים.

גם את זה אני משאירה להם בשמחה [מפחדת מסולמות]

צריך לאכול אח"כ הרבה חלבונים.

וסתם שאלה: ממתי נתפסים שרירים מלהרים כמה קרשים מסכנים??

(אני בת)

כשהייתי בשישית אבא שלי שאל אותי אם אפשר לסמוך עלי בבניית הסוכה, כי הוא עסוק

הייתי מאושרת ומידי פעם קראתי לו שיעזור לי בדברים שצריך 2, כמו לייצב דופן

אחים שלי קטנים ממני בהרבה, ככה שלא יכולנו לבנות עליהם

מאז ועד היום הסוכה באחריותי ואני נעזרת באחי ובאבא שלי

אבל אני זאת שנותנת את ההוראות!

אלא מלהתכופף להכניס את הברגים והאומים. 

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה