ומוסר גדול מלמדים אותנו חז"ל כאשר מורים לנו לנטול את הלולב עם ההדס והערבה ואילו באתרוג לא לגעת, ורק אחרי שבירכנו על המצוה מותר לנו לקרב את האתרוג ומיד כאשר המצוה נגמרת מיד מחזירים האתרוג לקופסתו ואילו שאר המינים נשארים יחד..
וזאת לנו לדעת, אוי לרשע ואוי לשכנו. הסיבה שהלולב וההדס הבינונים נשארים מחוברים לערבה הרשעה זה רק משום שהם בנונים כי לא התרחקו מהרע, ישבו במושב ליצים וסופם שנפלו ברשעתם.. ואילו האתרוג הסיבה שהוא צדיק היא רק משום שמתרחק מן הרשע בתכלית! אך הוא יודע מתי מותר להתקרב מעט, בזמן מצווה, אחרי שמברכים, למשך כל זמן המצווה ותו לא..
כלל גדול הוא זה, עת לכל דבר וחפץ, אין לקרב שום אדם על חשבון עברות או אפילו פתחים לנפילה רוחנית. אלא בזמן המתאים..
ונדע שבסוכות בורכנו "הפורס סוכת שלום עלינו", רק בזה המצוה אנו מובטחים בשלום, אחדות, אמת.. ואין זה אלא בזכות האתרוג הצדיק, כמו שאנו אומרים בתפילה- "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", דווקא האתרוג ולא אחרת..
ומצווים חז"ל- לעולם יראה אדם עצמו חציו זכאי וחציו חייב.. דהיינו בנוני, כדי שתמיד נבחן מי החברה שסביבנו וכמה אנו רחוקים מאתרוג הזהב של חג הסוכות..
שבת שלום וחג שמח נשיקות לכולכן מחברון

)