הגיע הזמן שנגיב כבר!
זה מה שנקרא 'הולכים כצאן לטבח' בעע

יש לך מקור שטוען שנהרג?

וגם לא קראתי בשום מקום שמדובר בחייל.

אשמח אם יש לך מקור אחר שתביא לי.

אוי, טאטע, טאטע רק ביום שישי חייל נקטף...

כותבים שהוא נהרג ושיש עוד פצועה

ימ"ש!!

מלבד בהודעה מסויימת בתוך שרשור של רוטר.

מניין הידיעה המוחלטת שהוא הרוג, ואם כן, למה עדיין אף אתר חדשות לא עידכן את זה?

כל מה שאני יודע מקריאה זה שהוא פצוע אנוש ושהטיסו אותו לעין כרם וששם נלחמים על חייו - כבר יצאה הודעה מבית החולים שהוא נהרג ח"ו?

הלוואי והם טועים..

לא מובן לי הכל.

ובכל מקרה כל עוד הכל מעורפל, קשה לדעת מי בדיוק צודק. נצטרך לחכות למידע אמין יותר מהמקורות הרפואיים עצמם לגמרי כדי להיות בטוחים.

בחדשות ברדיו שמעתי אפילו את הכתבים והקריינים מתבלבלים בדברים פשוטים ביותר ביחס דיווח האירוע - מה שמעיד כנראה שהכל היה בחיפזון ובלא ברור עד הסוף ... (מדובר בכתבים שלא טועים בדרך כלל בידיעות שלהם ובכל זאת טעו)

בערך בשניה ה50- רואים את הנעליים והמכנסיים הצבאיות

http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-dd462898f264141004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2082585621

זה ממש מוזר

ולא נרצח???!! 

הרג זה בשוגג. קורה...

רצח זה רצח! וזה היה רצח!

לי לקח זמן להרגיל את עצמי להשתמש במילה הזאת בהקשר הרלוונטי, אבל אז הבנתי שלהגיד "... נהרג בידי ערבים" זה שקר גס ומכוער. 

אבל ערוץ 7?!...

(סליחה אני בסערת רגשות..)

כתבתי להם בענין.

לשני מקרים של מוות בידי אדם,אם תשימי לב התורה משתמשת בעיקר בשורש הרג.

כשחייל מת במילוי תפקידו- הוא הרוג, כשאדם מת ע"י אדם אחר הוא נרצח, השוני הוא בסטטוס של הבן אדם.

התורה והמקורות מרבים להשתמש במילה הרג או מוות (וימתיהו) כביטוי ללקיחת נפש.

דוגמאות: הלהורגני אתה אומר-המצרי למשה.

לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם.

ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. וכ"ו..

למקור השפה העברית = תורה,

כאן אני מסרבת לקבל את השורש ה.ר.ג.

ולא משנה מה המקור המקורי אומר.

כיום, בימינו, הרג או בשוגג.

רצח זה במזיד. 

וצליפה בצוואר ע"י ערבי = רצח לכל דבר.

לתייג אותו כהרוג זה לטאטא קצת ממרירות האמת. לנסות לייפות ולו במעט... וזה עוול.

והוא לא רוצח, כמה שלא תנסי לעשות אותו לכזה.

כמובן, אם הוא רוצח - האחרים "אזרחים תמימים"...

אני מתייחס לתורה כאל המקור הכי חשוב, השוני היום הוא בתחום הפלילי בלבד, בכדי להבדיל בין רצח בכוונה תחילה לבין הריגה בשוגג..

 התורה קוראת להריגה בשגגה רצח, רצח בשגגה אבל רצח!

"כיום, בימינו, הרג זה בשוגג"

במקרה שבשניהם פוגעים באותו אופן?

על ייחוד קדושת שמך, או עשה למען הרוגים?

כמו שכתבתי בהודעה לדינה, התורה מתייחסת לחללי מלחמה ובכלל כאל הרוגים ולא כנרצחים ככה שאין פה שום עיוות..

גם אם בתורה ככה זה כתוב,

ברגש של העם ובשפה היומיומית יש הבדל,

ואותו יש לכבד.

זו התורה, ולא החברה, או התקשורת..

מילים ומטבעות לשון בכל מני הקשרים,

שהם לא בדיוק בלקסיקון שלנו.

לא נשארנו באותו הז'אנר שלה, נכון?

וזה לא מפחית מערכה.

אבל אני חשה שזאת סטייה רחבה מהנושא שלנו כאן,

אז בהזדמנות אחרת...

לא חייבתי אותך לקבל את דעתי, לא מבין מה את רוצה?

מי באלפיים חמש מאות השנים האחרונות דיבר בעברית תנ"כית?

את תפקיד העורכת הלשונות תשאיר לכתר, לתורה ניתן להנחות את שאר החיים שלנו.

שאני אבקש את דעתך לגבי עריכות וכדו' אבקש, עד אז שב בצד!

וכן גרמת לי לא להגיב לך עניינית בגלל הזלזול הדוחה שלך.

כשמדובר בנושאים כה מהותיים (או רגישים!) שהתורה נתנה להם מימד גדול ככ, לא אומרים בהינף יד "התור הלא מזיזה לי"...

זה אמור להיו תברור ומובן, 

אבל רועה, שוב הקיצוניות הזו, אן הכל או כלום.

יש דברים שהם בבסיס.יש דברים שהם מהותיים יותר מהמילים "אחלה" "סבבה", ו"ביי", ושאר הסלינגים שאתה טוען שהם גם לא לקוחים מהמקורות (אכן כך, אך זה שולי. יש כאן נסיון לטשטש את העיקר ולהפנות תשומת לב  לענינים מגוחכים ולא משמעותיים. (=סופרלטיבים כמובן, איך לא.)

כללי הדיקדוק התנכיים (שגם הם מתחלקים לפי תקופות ואזורים) לא מכתיבים לי איך לדבר.

חז"ל משתמשים במילה עץ בשביל לתאר את החומר עץ ובמילה אילן בשביל לתאר את הצמח, התורה לא הכירה בחלוקה הזאת, זה אומר שהתורה לא מזיזה להם? לא..

המילים בשימוש היום יומי נושאות את המטען שאנחנו נותנים להם

המילים הסתמיות והמטען שנותנים להם כל עוד הוא לא משמעותי אין טעם לצאת נגדם.

כאן יש מטען משמעותי, ומימד גדול. ועקרון- מעל הכל. אין טעם לאמר, "זה לא מזיז לי עכשיו, אלא התרבות הישראלית"..

הובנתי? אתה יכול עכשיו לענות?

הנקודה היא האם השפה שאנחנו מדברים בה היום לא מוכפפת לתנ"ך כמו שהשפה שדיברו בה לפני 1000 שנה לא מוכפפת לתנ"ך וגם לפני 2000 שנה לא הכפיפו את העצמם ללשון התנ"ך.

את מדברת בעברית מקראית? כנראה שלא.. אז למה המילה הרוג תהיה מקראית? מה ההבדל בינה למילים אחרות? שנינו מסכימים שיש מילים שהם לא משמעותיות אם את רוצה לטעון שיש כאלה שכן תצטרכי להוכיח את זה.

בתנך ויש לה התייחסות גדולה יותר, פי כה, מאשר אל המילה "ביי", או "יאללה"..

שווה עבורו כקליפת השום.

זו מסקנא ידועה, זה לא ממני.

כי החייל רק נפצע בתחילה מהירי, הובל לבית חולים, ניסו לייצב את מצבו, ולבסוף הוא מת מפצעיו. אז ההגדרה הלשונית הרשמית ה"קרה" היא "חייל פצוע מפיגוע ירי בחברון נפטר מפצעיו בבית החולים..." - פשוט כי כאשר מדווחים לראשונה, זה הדרך לדווח - להסביר שהמוות לא היה ישירות אלא מהפצעים. אי אפשר להגיד משהו בסגנון : "החייל נרצח בחברון ומת מפצעיו בבית החולים..." או " החייל נפצע והובל לבית החולים שם נרצח מחמת פצעיו" - שום שימוש כזה לא תקין.

וסלחו לי שבזמן כה כואב אני מרשה לעצמי עדיין להעיר הערות לשוניות כאלו ואחרות - כנראה שאני צריך לאחוז במשהו יציב וחזק כדי לא להשתגע מחוסר האונים והזעם.

ערב עצוב, ובתקווה שלפחות ימשיך טוב .

הוא רק לאחר ההודעות הראשוניות, למשל, בכותרת מחר יכול להיות כתוב: "חייל צהל נרצח..." ואז בתוך הכתבה פירוט. אבל בהודעות הראשוניות אין אפשרות טכנית לעשות את זה נורמאלי לכאן או לכאן...צריך פירוט מדוייק יותר.

לא נכון לשונית לכתוב ככה או ככה, לדעתי, בשלב כזה.

מנסיון העבר נראה ששוב יכתבו על זה כאילו זאת תאונת דרכים.

השיעור שלי משרת שם עכשיו וככל שאתה שומע יותר פרטים בלי לשמוע שם ואף אחד שם לא יכול לענות בטח כי יש הפרות סדר, זה מלחיץ.

;קרא מה כתבתי כאן באריכות

הערבים הארורים ימ"ש..

הפיגוע..

אלא על חייל פצוע אנוש שמפונה במסוק לשערי צדק

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/262618

עוד יום עצוב .. 

כאלה בדיוק?

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה