וכעת יותר מתבהר לי הבילבול שהיה...
אבא שלי הוא מודיע נפגעים. החוק בצה"ל ובמדינה קובע שחייל צה"ל שנפגע/נהרג - אין להתיר פרסום באמצצעי המדיה, פרום מקיף, עד שתמסר הודעה למשפחתו הקרובה של החייל. היו מקרים בעבר שבני משפחה קרובה הבינו מחדשות שיקירם נהררגה, ולקו בהתקף לב/התאבדו. לא רוצים להגיע למצב כזה. אז מטילים איסור פרסום על הנתונים המדוייקים - כולל אם החייל מת או לא, ואפילו לגבי אם זה חייל או לא, כנראה של התירו לפרסם. היו כאלו שלא מעניין אותם החוק וכשמגיע להם הידיעה שזה חייל והוא נפטר מפצעיו - ישירות מפרסמים בלי להתחשב במה שזה יכול לגרום למשפחות רבות של חיילים המשרתים שם. ערוץ 7 לעומת זאת שמר על החוק ולא פרסם עד שהוסר צו איסור הפרסום, ורק אז דיווח את הנתונים המלאים. שעות לאחר האירוע. סביר שכתבי ערוץ 7 ידעו מה מתרחש בזמן אמת ולמרות זאת שמרו על איפוק עיתונאי ומוסרי, ואתי - ועל זה מגיע להם כל הכבוד, שלא כמו מקורות רשמיים אחרים שייתכן ופעלו בניגוד לאיסור הפרסום שהוטל בתחילה.
כבן של מודיע נפגעים, אני יודע עד כמה חשוב העניין הזה של איסור הפרסום עד שמודיעים למשפחה הקרובה - פרבום חסר אחריות יכול לגרום לנזקים כבדים מאוד.
אפילו עכשיו, כפי שאני רואה, טרם הותר פרסום שמו של החייל, ככל הנראה להשערתי כיוון שעדיין לא דווח למשפחה מדרגה שנייה ואילך...(דודים, סבא וסבתא...) - וייתכן כמובן שהיו עוד עניינים שבנתיים מונעים את פרסום שמו של החייל שנהרג - וכל זה מראה שאכן, לא סתם מטילים איסור פרסום לעיתים, גם אם בשעות הראשונות זה גורם לבילבול בקרב צופי קוראי החדשות.
כמו כולם גם אני כואב ומזועזע ועצוב עד עמקי נשמתי על הפיגוע האיום והנורא, ובוכה יחד עם משפחת החייל הנרצח בפיגוע המתועב הזה.
ולוואי שביבי יסיק מכך את המסקנות הנכונות ממקרה זה וממקרה חטיפת ורציחת החייל אך ביום שישי.
תהי נשמתם של החיילים תומר חזן והחייל שעדיין לא ידוע שמו, צרורה בצרור החיים. 
